• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

מי כבר פרש באמת

לגבי ההורים (הלא צעירים) שלי, עיסוק בתחום הטכני שלי
ההורים שלך ושלי אכן מדור אחר אבל הם לא טמבלים. הם יודעים שיש הבדל עצום בין לתת שירות ללקוח תמורת חשבונית לבין לייעץ לאנשים זרים בחינם בפורום הסולידית.
ובכל מקרה דיברו כאן כל כל הקרובים, זה לא רק הורים קשישים. אם רוצה שילדיי יכבדו אותי כשאזדקן, לא טרצה שהם יראו אותי מוכר לוקשים לסבא וסבתא.
 
אני בסיטואציה הזאת כבר אי אלו חודשים, והמסקנה שלי היא שאני לא אוהב את המילה "פרישה" בהקשר הזה. בעיני יש לה קונוטציה מחשבתית של "סופיות" ו"אין-חזור" שאולי מתאימה למישהו בן שבעים, אבל לא כשאני עוד לא בחצי הדרך לשם. שתי דרכים יותר מתאימות בעיני לתאר את הסיטואציה הנוכחית, בלי להניח יותר מדי הנחות לגבי הכוונות שלי בעתיד -
* הטכנית/כלכלית היא שאני ב"עצמאות כלכלית" (החיסכון הוא אי שם באיזור השלושים ומשהו שנות מחיה, מה שנותן ספיירים של תכנון). זה פשוט אומר שיש לי חופש בחירה מה לעשות הלאה.
* "אני בהפסקה" לתיאור המצב הנוכחי במקום "פרישה" מצד אחד (כבד מדי ומחייב מייד הסבר ארוך מדי בשביל שיחה יומיומית) או מצד שני "לא עובד"/"מובטל" (או הניסוח הכה אמריקאי - "בין עבודות") שיש לו או קונוטציה שלילית או לחלופין גורם לחברים/מכרים לשמוח שהנה הם בדיוק נפלו על ההזמן המושלם לעשות לי מסע שיכנוע/גיוס לחברה/סטארטאפ המגניב שלהם שמאוד מחפש עובדים :) .

ובהקשר של מה שהוזכר קודם של התייחסות חברתית - "בהפסקה" זו הדרך הכי קלילה ולא מחייבת בעיני לתאר את המצב בשיחה.
משפחה, חברים קרובים או עמיתים לעבודה במשך הרבה שנים (שבמשך כולן טחנתי להם את הראש על פיננסים/פנסיה/חסכון וכו') - מכירים את הלך המחשבה שלי, החדשות לא מאוד מפתיעות אותם וההתייחסות היא בעיקר חיובית + סקרנות ברמה כזו או אחרת. במעגלים רחוקים יותר - זה לא מחייב בהכרח להסביר שאני לא מתכנן (כרגע, מי יודע מה יבוא לי לעשות מחר) לחפש עבודה בתקופה הנראית לאין וגם לא חייב בכלל, ever. בעיני ההורים - הם מן הסתם הגיעו מעולם מאוד שונה, וכל הסיפורים על "עצמאות כלכלית" הם כל כך לא חלק מאוצר המילים שלהם. הם עבדו קשה כל החיים לפני, ובמיוחד אחרי, שעלינו לארץ כדי לבנות את החיים הכי טובים שהם יכולים להם ולילדים. בעיניהם - עבדתי קשה לאורך השנים, וזה בסדר שאני לקוח הפסקה לנשום, אבל "יעבור לי" מתישהו ו"גבר צריך לעבוד". עם החודשים שעוברים ואני ממשיך להינות מהיומיום בלי לעשות הרבה - הם קצת מרימים גבה ותוהים מתי זה יעבור :).
 
אני לא יודעת מה מערכת היחסים שלכם עם ההורים שלכם, אבל ההורים שלי לא מקבלים ממני רק כותרת ללא תוכן לגבי העיסוקים שלי בחיים. אני מספרת להם על הצלחות וכשלונות, על אתגרים שיש לי ועל מטרות שאני רוצה להשיג. הם לא מבינים בתחום שלי שום דבר, אבל הם עדיין יכולים להבין דברים כמו "קיבלתי משוב חיובי מלקוח" או "אני מנסה להתחיל פרויקט חדש" או "עובד שלי עזב". אז אם הייתי פורשת מעבודה ורק חיה מרווחי הון פסיביים אני לא רואה איך הייתי יכולה להעמיד פנים שזה משהו אחר. אם היית אומרת, נניח, שאני יועצת, היו שואלים אותי "איך הולך? יש לקוחות? איך מתקדם הפרויקט?" וכולי. לא מתוך חטטנות אלא מתוך אכפתיות. אז מה, להתחיל לבנות סיפור כיסוי שלם? לא נראה לי. אני מאמינה שאם הייתי פורשת הייתי אומרת להם את האמת ומתמודדת עם השאלות שלהם בישירות. מי שפרש ושלם עם עצמו צריך להיות מסוגל לענות.

תני לי לנחש, את אשה? :)
בהכללה גורפת, נשים יותר פתוחות ומשתפות עם הורים וחברים מאשר גברים. עניין של אופי.
התשובה שלי לשאלות של בסגנון "איך הולך? יש לקוחות? איך מתקדם הפרויקט?" היא: "בסדר. כן. בסדר" בהתאמה :)

ההורים שלי מקבלים את זה, כי הם רגילים לסגנון הלקוני הזה ממני. האמת שניסיתי בעבר להסביר (כשהם היו יותר צעירים) אבל כבר אז זה לא הלך, אז ויתרתי...

אם רוצה שילדיי יכבדו אותי כשאזדקן, לא טרצה שהם יראו אותי מוכר לוקשים לסבא וסבתא.

מבחינתי, משמעות הדיבר "כבד את אביך ואימך" זה לבוא לבקר אותם, להתעניין בשלומם, לדבר איתם, לדאוג לצורכיהם. ולאו דווקא לספק להם דוח שנתי של רווח והפסד , לא מרגיש מחוייב לעשות זאת לאף אחד בעולם, חוץ מאישתי ומס הכנסה. כמובן שאני לא עונה בצורה פוגענית, אלא מטשטש ומחליק הנושא בנימוס.
 
הדיבר "כבד את אביך ואימך"
יש המשך לדיבר ולשם אני מכוון.
אני מצפה שילדיי לא ישקרו לי כשאזדקן, בוודאי שלא יחשבו שבגלל שאני מיושן אפשר לטשטש ולהחליק דברים כי אני כבר לא מבין.
בכל מקרה, הדיון כאן הוא על שקרים לכל הסביבה הקרובה. היא לא כוללת רק הורים קשישים ש"לא מבינים".
 
אני קורא את השרשור הזה, שאני חייב לציין שמאד מעניין אותי, וכל מה שאני יכול לחשוב בסוף זה:
"הלוואי שאני כבר אגיע לרגע הזה של חוסר הנוחות מול אנשים אחרים כמו של פות"ש...."

:)
 
תני לי לנחש, את אשה?
נדמה לי שאפשר להסיק את זה מהשימוש שלי בגוף ראשון נקבה :)
בכל מקרה כן, אם השיחות שלך עם ההורים מתמצות ב"כן, בסדר, כן" אז באמת קל יותר לא להסביר, ומצד שני גם לא צריכה להיות יותר מדי בעיה כי לא מדברים על הנושא.
 
"אני בהפסקה" לתיאור המצב הנוכחי במקום "פרישה" מצד אחד (כבד מדי ומחייב מייד הסבר ארוך מדי בשביל שיחה יומיומית) או מצד שני "לא עובד"/"מובטל" (או הניסוח הכה אמריקאי - "בין עבודות") שיש לו או קונוטציה שלילית או לחלופין גורם לחברים/מכרים לשמוח שהנה הם בדיוק נפלו על ההזמן המושלם לעשות לי מסע שיכנוע/גיוס לחברה/סטארטאפ המגניב שלהם שמאוד מחפש עובדים
האמת שזה בדיוק מה שאני אמרתי, שלקחתי הפסקה או שנת שבתון שזה מונח מאוד מוכר אז לאנשים קל לעכל אותו.
אבל ככל שעבר הזמן זה כבר נראה חשוד לאנשים או בעייתי ושאני צריכה עזרה לחזור לחברה נורמטיבית והפך להיות השיחה היחידה שיכולים לדבר איתי...

הם קצת מרימים גבה ותוהים מתי זה יעבור :)
כנראה שעברתי את שלב הרמת הגבה, מקווה שאצלך יחזיק מעמד יותר :)
 
אבל ככל שעבר הזמן זה כבר נראה חשוד לאנשים או בעייתי ושאני צריכה עזרה לחזור לחברה נורמטיבית והפך להיות השיחה היחידה שיכולים לדבר איתי...
כנראה שלכן עדיף לצאת לגמרי מהארון. כשאת אומרת שאת בהפסקה, אז את בעצם אומרת שאת צפויה לחזור לשוק וכשזה לא קורה נראה שיש לך בעיה.
לפחות כלפי הקרובים ביותר, האמת שאת החלטת לצאת משוק העבודה נשמעת מצויין. לקרובים אין סיבה מיוחדת לקנא או לרחם. כל אחד ובחירותיו.
 
א. זה מישהו שלא עובד בכלל, לא הרבה ולא קצת, גם לא פרילנס יום בשבוע בשביל הכיף (בתשלום)
ב. הגיע לעצמאות כלכלית בכוחות עצמו ומעבודה/עסק/השקעות. מינוף ירושות, זכייה בלוטו ואקזיט בהייטק לא נחשב לצורך העניין.
ג. חיים מהכנסה פסיבית בלבד - נדלן, מניות, זהב - הכל הולך.
ד. נמצא במצב הזה כבר 5 שנים
.
אני עונה על כל התנאים הללו:
הגעתי לעצמאות כלכלית לפני יותר מ 10 שנים.
פרשתי לפני יותר מ 5 שנים.
כל הכסף הגיע מעבודה כמהנדס/מנהל שכיר בשורה של חברות הייטק, ללא לוטו וטוטו וירושות.
תמיד חסכתי מהמשכורת אבל עיקר החיסכון מקורו מבונוסים, אופציות, RSUs וקרנות השתלמות שקיבלתי לאורך השנים ושהושקעו בסולידיות.
אני עושה כל מיני דברים אבל לא מרוויח אגורה אחת. אפילו להיפך: התחביבים עולים לי כסף.
אז איך זה? ממש לא מתגעגע ולא מביט אחורנית. רק קדימה.
להשלים את התמונה: כן, גם אשתי פרשה, אפילו כמה שנים לפני, וכן, יש לנו ילדים, וכן, אנחנו חיים בבית בבעלותנו. אפשר גם וגם.
 
מעניין. קראתי בעניין רב. אני חושבת שזה גם ענין של גיל - כשמגיעים לגיל 40+ אף אחד במשפחה לא מתערב לך, לפחות לידי. כלומר, אנשים אומרים כל מיני דברים אבל ההורים יחסית מבוגרים והמצב נראה מבוסס מספיק שאף אחד לא חושב שהוא צריך להסביר לך איך להתנהל.
אחרי שאמרתי את זה, אני אישית עובדת כרגע ולא יודעת אם אעזוב כדי לפרוש. יש לי עבודת חלומות שמאפשרת הרבה מאד מרחב אישי, כך שלמרות התחייבויות מסוימות לאורך השנה אין לי הרבה מסגרת כך שאני יכולה לבלות יום בפארק או לנסוע לשבועיים לטרקים בהרים רחוקים. זה מאפשר לי לעשות הרבה מאד דברים ומצד שני, לומר לאנשים שאני עובדת בתפקיד כזה וכזה סותם לכולם את הפה ואף אחד לא שואל יותר. מצד שני, הקולגות שלי כמעט כולם עצמאיים כלכלית, וזה מאד ניכר בשיחות היומיומיות וכנראה לא מפתיע אף אחד.
 
אם השיחות שלך עם ההורים מתמצות ב"כן, בסדר, כן" אז באמת קל יותר לא להסביר, ומצד שני גם לא צריכה להיות יותר מדי בעיה כי לא מדברים על הנושא.
זה קצת מזכיר את צ'נדלר בינג, שבאחד הפרקים מגלה לתדהמתו שאף אחד לא מבין מה הוא עושה...

אני כן מניחה שזה תלוי באופי העבודה. יש הרבה עבודות שבהן אנשים עובדים על מיזמים שונים שהרבה זמן לא רואים מהם כלום. הכרתי מישהו שפיתח משחק ילדים, למשל. זה לקח כמה חודשים או שנים, כבר שכחתי, כי הוא עשה כל מיני דברים במקביל. אני מניחה שהורים של אנשים כאלה לא בדיוק יודעים בכל רגע ורגע מה מכניס כספים לחשבון הבנק של הילדים. לאנשים כאלה יותר "קל" להגיד דברים כמו "אני בין פרויקטים", "אני חושב מה לעשות כדבר הבא, כרגע יש לי מספיק כסף לחיות טוב בלי לדאוג". להורים של מהנדסים מסודרים שעובדים כל החיים כשכירים, העובדה שלילד אין עבודה פתאום זה חורבן בית המקדש, ביחוד אם גם ההורים מגיעים מתרבות של שכירים. חבר סיפר לי שכשהחליט להיות עצמאי אבא שלו היה בדמעות.
 
"הלוואי שאני כבר אגיע לרגע הזה של חוסר הנוחות מול אנשים אחרים כמו של פות"ש...."

ואולי בכלל תגלה שאתה מאלה שפורחים באיזורי 'חוסר נוחות' מול אנשים, כמו POTUS D:
 
האמת שזה בדיוק מה שאני אמרתי, שלקחתי הפסקה או שנת שבתון שזה מונח מאוד מוכר אז לאנשים קל לעכל אותו.
כשאני הפסקתי לעבוד בחוץ אז אמא שלי (שהיתה כבר מעל 80) שאלה אותי איך אני מרשה לעצמי. אמרתי לה שאני עדיין דואגת לפרנסתי. זה גם נכון
עבורך כי את מתפרנסת מרווחי ההשקעות שלך. לקרובים ביותר חשוב לדעת שאת מתפרנסת וזה לא חייב להיות זהה ל"עובדת". מאד מפחיד לחשוב שיש
סיכון שתהיי תלויה על צווארם מתישהו רק בגלל שהתחשק לפריננסה לנוח :)
אגב, ההורים שלי רק הרוויחו מההחלטה שלי כי זמן קצר אחר-כך מצבם התדרדר ולי היה את כל הזמן כדי לטפל בהם כמו שצריך עד למותם.
ועוד אגב, היום אני יתומה ולכן מי שהתחיל לדאוג זה החברים שלי בני גילי, במיוחד שהם יודעים שאני משקיעה הרבה כסף כדי לבנות חברה. השאלה שכולם שואלים היא "מה תעשו אם זה ייכשל" ולכולם אני
עונה שאם זה ייכשל אנחנו נבוא לגור אצלם עם אוהל על הדשא ויהיה לנו הרבה זמן לבלות ביחד :>
 
השבוע גיליתי שאמא שלי מסתירה את זה שאני לא עובדת מחברות שלה, עד כדי כך היא מתביישת...
אני דווקא לגמרי מבין. לגמרי.
מחקרים על זיקנה מראים שוב ושוב שמאפיני הזיקנה החיונית הם המשך עבודה וקשרים קהילתיים חזקים.
האזורים בהם אנשים מגיעים לגיל מופלג איכותי מאופינים על ידי תזונה בריאה, קהילה מגובשת, והמשך עבודה עד גיל מופלג.
חלק מהאפקט של העבודה הוא כניראה התעמלות - באזורים האילו מדובר אפילו על עבודה בשדות - אבל לא רק.
זה יכול להיות גם קשישה שעובדת בישיבה, אבל היא עדיין חלק מהקהילה ומעריכים את התרומה שלה.
לעומת זאת בחברה המערבית יש את המושג של אדם שדעך כשיצא לפנסיה או האישה שדועכת כשהקן מתרוקן.
נכון, זה סטריוטיפ, אבל סוריוטיפים מבוססים על מיקרים אמיתים.
עכשיו ניראה אותכם גיבורים מהצד השני.
נניח שהילדה המוכשרת להדהים שלכם מספרת בשימחה שהיא סיכמה עם החתן המיועד שלא יהיו ילדים ( שזה עבודה ) והוא, המיועד, יפרנס אותה. אין לה שום כוונות ללמוד מקצוע או חס וחלילה לעבוד. תקבלו את זה בשימחה?
נניח שהילד הגאון שלכם יבוא ויגיד לכם שכל מה שהוא רוצא בחיים זה לראות טלביזיה כל היום. הוא לא צריך הרבה, רק אוכל ואינטרנט או טלביזה. יש לו כסף מהסבתה או מהדוד והוא רק רוצא להמשיך לגור אצלכם בבית בשביל לחסוך. תסכימו ? תשמחו?
 
והוא רק רוצה להמשיך לגור אצלכם בבית בשביל לחסוך. תסכימו ? תשמחו?
איך זה קשור לנושא? אני לא רוצה שהילדים יגורו איתי בבית בלי שום קשר לכסף. וכל העניין של לשמח את ההורים ולעשות אותם גאים בכם- בזבוז זמן.
ההורים אמורים לשמוח מעצם קיומם של הילדים ויכולתם לדאוג לעצמם, לשמור על עצמם ולשמח את עצמם (וגם לבוא לבקר ולשמח אותנו!).
 
אני כן מניחה שזה תלוי באופי העבודה. יש הרבה עבודות שבהן אנשים עובדים על מיזמים שונים שהרבה זמן לא רואים מהם כלום. הכרתי מישהו שפיתח משחק ילדים, למשל. זה לקח כמה חודשים או שנים, כבר שכחתי, כי הוא עשה כל מיני דברים במקביל. אני מניחה שהורים של אנשים כאלה לא בדיוק יודעים בכל רגע ורגע מה מכניס כספים לחשבון הבנק של הילדים. לאנשים כאלה יותר "קל" להגיד דברים כמו "אני בין פרויקטים", "אני חושב מה לעשות כדבר הבא, כרגע יש לי מספיק כסף לחיות טוב בלי לדאוג". להורים של מהנדסים מסודרים שעובדים כל החיים כשכירים, העובדה שלילד אין עבודה פתאום זה חורבן בית המקדש, ביחוד אם גם ההורים מגיעים מתרבות של שכירים. חבר סיפר לי שכשהחליט להיות עצמאי אבא שלו היה בדמעות.

זה בדיוק ככה.
עולם העצמאיים שונה לחלוטין מעולם השכירים.
 
זה קצת מזכיר את צ'נדלר בינג, שבאחד הפרקים מגלה לתדהמתו שאף אחד לא מבין מה הוא עושה...

אני כן מניחה שזה תלוי באופי העבודה. יש הרבה עבודות שבהן אנשים עובדים על מיזמים שונים שהרבה זמן לא רואים מהם כלום. הכרתי מישהו שפיתח משחק ילדים, למשל. זה לקח כמה חודשים או שנים, כבר שכחתי, כי הוא עשה כל מיני דברים במקביל. אני מניחה שהורים של אנשים כאלה לא בדיוק יודעים בכל רגע ורגע מה מכניס כספים לחשבון הבנק של הילדים. לאנשים כאלה יותר "קל" להגיד דברים כמו "אני בין פרויקטים", "אני חושב מה לעשות כדבר הבא, כרגע יש לי מספיק כסף לחיות טוב בלי לדאוג". להורים של מהנדסים מסודרים שעובדים כל החיים כשכירים, העובדה שלילד אין עבודה פתאום זה חורבן בית המקדש, ביחוד אם גם ההורים מגיעים מתרבות של שכירים. חבר סיפר לי שכשהחליט להיות עצמאי אבא שלו היה בדמעות.
קצת משונה לי מה שכתבת. אני שכיר ובא מבית של עצמאים ומכיר עוד כמה אנשים בשני צידי המתרס. מעולם לא שמעתי על הורים של אנשים בוגרים, שכירים או עצמאים, שיודעים בכל רגע או כל חודש מה נכנס לחשבון הבנק של "הילד". מצד שני, עצמאים, גם כאלו שיש להם כסף לפרוש עכשיו ועוד 5 גלגולים בעתיד, תמיד עובדים ודואגים לעסק בלי קשר לכמה כסף נכנס לחשבון ובלי קשר אם היום נפגשו עם לקוח או כתבו מסמך. גדלתי בבית של עצמאי וראיתי אותו גם "בין עבודות" וגם בפרישה - אלו שני מצבים שונים לחלוטין.
 
התפתח פה דיון מאד מעניין, יצא לי לחשוב על זה הרבה לאחרונה, על מה שדיברו פה.

אני מהטמבלים הצעירים פה, לא מתקרב לגילאים של מרבית המשתמשים האחרים אני מניח, אבל מאז העבודה הראשונה שלי החלום שלי זה לצאת לפנסיה.

אני חושב שלמרבית האנשים אין ממש עניין בחיים חוץ מענייני היום יום השוטפים. יש פה עניין של פוטנציאל נפשי, או פוטנציאל רוחני, איך שתרצו לקרוא לזה.

זה לא פופולרי וזה לא נחמד לומר את זה, אבל מרבית האנשים הם שטחיים , הם נועדו להיות חלק מההמון, זה התפקיד שלהם, אין ממש מה לעשות לגבי זה.

אני תמיד מסתכל על מה אנשים עושים בימי חופש ובימי חג, ואלו תמיד אותם הדברים. טיולים מאוסים עם המשפחה באותם המסלולים והמקומות שכולם הולכים אליהם, עושים על האש, הולכים למרכזי קניות ולחנויות, בקיצור, אוכלים וקונים. זה מגעיל, ואף אחד לא באמת נהנה מזה, אבל אין להם משהו אחר לעשות.

הבעלים של העסק בעבודה הראשונה שלי הוא אדם עשיר, יש לו מספיק כסף ונכסים והוא מזמן היה יכול לפרוש מהעסק שהוא הקים ולהשאיר את הניהול בידי הבן שלו ואחיו, זה עסק משפחתי.

אבל הוא ממשיך לעבוד, כי אין לו משהו אחר לעשות. הוא הזמין אותי להתארח אצלו פעם אחת, ומשיחה איתו הבנתי שהוא אומלל, שהוא כועס יותר מדי, דואג יותר מדי, ודי נמאס לו.

כסף זה בסך הכל אמצעי. אמצעי חשוב והכרחי. צריך כסף, והרבה, כדי להנות מהחיים, כדי שתהיה לך את האפשרות להנות מהטוב ביותר. להנות מבגדים טובים ונוחים, מאוכל איכותי, ממכונית נוחה, מהאפשרות לטוס לחו"ל, מהאפשרות להנות מתחביבים.

להשתעבד לאמצעי , לכסף או לעבודה, זה אף פעם לא נכון. בסופו של דבר אלו רק צעצועים ושעשועים, לא יותר מזה. מכוניות יוקרה, וילות עם ריצופי שיש ומקלחות עם ספסלים מעץ מהגוני, אלו רק צעצועים.

זה בשביל האגו. והאגו הוא רק המצאה חברתית, צורך חברתי. זו לא המהות האמיתית שלנו. אם מישהו פה זוכר את ישראל בר שריגל עבור ברית המועצות, הוא דוגמה טובה. הסובייטים היו נותנים לו מדליות עבור המידע שהוא היה מעביר להם, והיו מספרים לו כל מיני סיפורים שאלו מדליות בהוקרה אישית מסטלין ומאושיות בכירות וכל מיני קשקושים כאלה. הוא קנה את זה כמובן. הוא היה מאושר, כי הוא היה בטוח שהוא זכה להכרה, למשמעות, להיות איש חשוב , להיות מישהו.

בסוף התברר שאלו בכלל מדליות מפח, מזויפות לגמרי. בקיצור , שווה לתחת.

כל התארים , וכל המדליות, וכל העמדות בבנקים ובחברות , הן לא הופכות אותך לאדם אמיתי. הן בסך הכל עוזרות לך להתקבל לחברה, להתקבל על ידי הסביבה שלך ועל ידי ההורים שלך, להיות 'מוערך,' 'נחשב', וכו' וכו'. כולם יודעים שזה משחק מזויף, כולם יודעים שזה טיפשי, ובכל זה הם ממשיכים לשחק את המשחק הזה, כי הם לא מכירים משהו אחר. זה כמו בwestworld. הם לא יודעים איך לצאת מהלולאה. D:

החברה מחנכת אנשים לעבוד , זו התניה חברתית, ככה אנשים מותנים ומתוכנתים.

אפילו כשהם בחופשה הם חושבים על עבודה או מתעסקים בעבודה, אפילו כשהם יוצאים לנופש הם לא יכולים להרגע באמת, להשתחרר באמת, להרפות באמת, הם מתוחים ולחוצים. הם יחפשו דווקא משהו להתעסק בו.

אנשים מפחדים, זה הכל. הם לא רוצים לפגוש את עצמם, הם נמנעים מזה בכל מחיר. לכן הם תמיד מחפשים משהו לעשות, משהו להתעסק בו, משהו ללמוד, משהו לפרק ולהרכיב, משהו לשטוף, משהו לאכול.

כל מה שהם עושים זה בסך הכל לדחות את השעמום. וזה כל מה שהם עושים, הם דוחים ודוחים , עד שמגיע המוות, והם מגלים שהם בילו את החיים שלהם בדחיינות, בפחדנות, במריחה, ועכשיו כבר אין מה לעשות.

בחברות עשירות יש שפע של בעיות פסיכולוגיות, לעומת זאת אם תסתכלו על חברות עניות ופרימטיביות, תראו שאין שם ממש בעיות פסיכולוגיות.

בעיות פסיכולוגיות קורות רק כשיש פנאי וכשיש שפע. בחברות עניות עסוקים בהשרדות, בעבודה קשה, אין להם זמן להיות בדכאון או לחפש משמעות.

אני מניח שאם בן עשירים כלשהו ששרוי בדכאון היה צריך לצוד וללקט את האוכל שלו בעצמו באיזה אי או יער , הוא היה יוצא מהדכאון שלו מהר מאד.

אבל הצמיחה האנושית אפשרית רק בחברה של שפע ושל עושר, רק כשיש בחירה וחופש. בחברות עניות ולא מפותחות אין להם את הבחירה, ולכן פוטנציאל הצמיחה הוא הרבה יותר נמוך.

החזון הסולידי, לפחות בעיני, הוא ליצור חברה מאוזנת יותר, חברה שלא משועבדת לעבודה ולכסף. כסף הוא אמצעי חשוב, שהמטרה שלו היא לתת פנאי ונוחיות, את היכולת והאפשרות לבחור. היום הבעיה היא שגם כשיש לאנשים כסף ופנאי, הם עדיין משועבדים לעבודה ולכסף, משועבדים לצרכנות ולעשייה.

כשיש פנאי וכשיש אמצעים, אפשר להתעסק בדברים החשובים באמת, כמו פיתוח אישי, כמו לצאת למסעות , לטיולים, להרפתקאות, כמו לעסוק במה שאתה באמת אוהב ומתחבר אליו, ולא במה שבחרת בו כי ההורים לחצו.
 
ואולי בכלל תגלה שאתה מאלה שפורחים באיזורי 'חוסר נוחות' מול אנשים, כמו POTUS D:
אני מחכה לרגע הזה בכיליון עיניים...!

קבלו סיפור:

כשהייתי יותר צעיר, ההורים שלי תמיד אמרו לי שצריך להיזהר מ"אימהות פולניות", כי הן יעשו לי חקירה צולבת לפני שיתנו לי לצאת עם הבנות שלהן.
אז לא יצאתי עם בת של פולניה, רק טסתי עם אחת כזו לחופשת סקי בחו"ל עם עוד כמה חברים.

האימא שלה דרשה שאני אבוא לפגוש אותה לפני הטיסה, אז קבענו איזה ערב שאני אקפוץ אליהם הביתה לפגישה. הם גרו בישוב קטן יחסית, ומדובר על תקופה הרבה לפני וייז או אמצעי כזה... לי היה ברור שלא תהיה לי בעיה למצוא את הבית, אבל הייתי תמים.

כשהגעתי לבית, דפקתי בדלת. האימא פתחה לי, אמרה שהיא שלחה את הבת שלה (זו שהיתה אמורה לבוא איתנו לטיסה) "לחפש אותי ביישוב".

בינתיים חקרה אותי טוב טוב: מה אני עושה? מה ההורים שלי עושים? איפה אנחנו גרים? וכהנה וכהנה....

התשובות שלי היו בדיוק מה שההורים שלי לימדו אותי לספר:
אבא עובד בזבל, אמא לא עובדת, גרים בפחון, ואתם כבר מנחשים את ההמשך.

כשהבת שלה חזרה הייתי בטוח שהיא תבעט בי החוצה.... מפה לשם - טסנו יחד בכיף :)

אז כמו שאמרתי - אני רק מחכה לרגע הזה של חוסר הנוחות....
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
C האם החלפה בין קרן פיזית לסינטתית שווה באמת מיליון שקל? שוק ההון 10
ש השקעה במדדים, האם באמת הנכון זה להשקיע באותו מדד כל הזמן או לפתוח אפיקים חדשים? שוק ההון 15
T קרן נאמנות/סל/כספית, האם אלו באמת נחשבים PFIC? מיסים 1
משה גל האם 'וואן זירו' נותנים באמת הלוואות ב-5% ריבית? צרכנות פיננסית 9
A מה באמת קובע עליית מחיר של מנייה שוק ההון 6
V למה העלאה בריבית באמת כל כך משפיעה על קונה דירה ממוצע בישראל פוסטים מאיכות נמוכה 17
S האם הפגנות באמת מביאות לשינוי? פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 1134
O קרן הסל של אינווסקו 1183441- האם באמת מדובר בקרן עם תשואה עודפת על פני היתר? שוק ההון 22
I איך הבנקים באמת עובדים? והאם הם באמת מרוויחים מהעלאת הריבית? שוק ההון 6
A האם יש באמת עליות של 7% בממוצע במדדי המניות: שוק ההון 49
A האם באמת השוק מתמחר את המניות שבו בצורה הנכונה? שוק ההון 3
arvin האם באמת כדאי להכניס כספים חדשים למניות (מדדים) גם עכשיו כשהכל סוער? שוק ההון 1842
Tsachi01 מסתבר שהעולם לא באמת נגדנו אוף טופיק 35
L רכב פרטי, האם זה באמת שווה מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 73
A מזגנים עיליים לבית - האם באמת תדיראן הכי אמין? אוף טופיק 29
L באמת יש התאוששות כלכלית? לפעמים נדמה שלא פוסטים מאיכות נמוכה 8
מ האם באמת יותר ריווחי השקעה במדדים לטווח ארוך מאשר מניות דיבידנד? שוק ההון 30
א האם ביטוח מנהלים באמת לא כדאי ומה האינטרס של חברות הביטוח? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 20
י האם באמת יש 100% סיכון בשוק ההון? שוק ההון 6
א מעבר להייטק- מה באמת קורה שם התפתחות אישית 49
Y האם כדאי להשקיע בקרן ברירת מחדל ? האם באמת זולה ? צרכנות פיננסית 5
מ כמה מזומן באמת צריך בעובר ושב שוק ההון 14
Y האם זה באמת זמן טוב להכנס לשוק? שוק ההון 27
ג מה באמת המצב הכלכלי? כזה קשה? אוף טופיק 98
N הריבית על המינוף ב-IB באמת נמוכה או.. שוק ההון 2
א האם באמת אירועי העבר לא מנבאים את העתיד שוק ההון 16
MJJF איזון תיק (rebalancing) ומס רווח הון - באמת כדאי? שוק ההון 4
R האם באמת אפשר להשוות את משבר הקורונה למשברים קודמים? שוק ההון 41
שניפ האם דירה באמת לא יכולה להחליף פנסיה? שוק ההון 14
unrealx האם זמן אכלוס רחוק הוא באמת כלכלי? נדל"ן 3
S יש סיבה באמת לפחד מעליית ריבית? למשקיע טווח ארוך במדדים? שוק ההון 2
L האם באמת יש תקופת המתנה/אכשרה בשדרוג ממכבי כסף לזהב? צרכנות פיננסית 11
T פרקליטו של השטן (או של מנהל הקרן) - האם ביצועי עבר הם באמת לא רלוונטיים? שוק ההון 98
Myrath האם באמת לדעתכם סטרס מוביל לנזק בריאותי ממשי ארוך טווח? אוף טופיק 49
A כפל תואר מכונות מתמטיקה.. האם באמת כדאי? התפתחות אישית 5
C מה זה באמת שער מט"ח בין-בנקאי שוק ההון 10
C FLYCARD פרימיום של אלעל האם באמת משתלם? צרכנות פיננסית 19
ג חישוב עלויות - ברוקר זר (מס הכנסה+SIPC) לעומת ברוקר ישראלי - באמת משתלם ? שוק ההון 66
ס כיצד מחושבת *באמת* ההצמדה למדד לחישוב מס רווח הון שוק ההון 6
adamshalev איזה חלק מההוצאות שלנו חשוף באמת לשקל שוק ההון 40
ק שיווק שותפים(לא פירסומת לשום דבר ספציפי) זה באמת משהו שווה אוף טופיק 6
פסיוני האם באמת אי בי איי- משקיעים בחזרה את הדיבידנד ללא ניכוי במקור? שוק ההון 8
ע איך באמת עובד המס על הרווחים ? שוק ההון 2
O האם באמת השוק יקר? שוק ההון 43
T האם השכר והתנאים בהייטק באמת כאלה טובים? אוף טופיק 816
C פרישה מוקדמת - מינימליזם וחסכנות לא באמת הכרחי אם אתה משקיע חכם מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 23
Nimrod כמה תוכן אתם באמת קוראים בפורום? אוף טופיק 18
I כמה באמת עולה IRA צרכנות פיננסית 8
M כמה באמת עולה להחזיק קרן מחקה... שוק ההון 123
c881 עוד הוכחה... כשזה לא הכסף שלך, לא באמת אכפת לך לבזבז אותו אוף טופיק 8

נושאים דומים

Back
למעלה