https://www.iconomi.net/dashboard/#/INDEX
פיזור לא מושלם.
ודמי ניהול 3% !
אשקול לפתוח בעצמי קרן כזו
זה רווח בטוח.
הם יאפשרו לאנשים לפתוח קרנות דרך הפלטפורמה שלהם בעתיד הקרוב. אז תוכל.
מצטער לא מצליח להבין. יותר מדי באז וורדס בשבילי.
אל תצטער, אם כבר אני צריך להתנצל - בסופו של דבר אם לא הבנת אז אני זה שנכשל בלהסביר.
היום אני בעל של אדמה (לצורך הדיון). האדמה רשומה על שמי בגוף מרכזי שנקרא טאבו. הטאבו מספיק אינטלגנטים שהרישום יהיה במחשב ומגובה בקלאסטרים שונים במקומות שונים בעולם, כולל בקלאסטר בטאבו עצמו שמוגן ע"י אנשים עם רובים. איך החיים שלי ישתנו אם הרישום על האדמה יהיה בבלוקציין במקום בטאבו?
ההבדל הוא באמון שלך בגוף מרכזי. בסופו של דבר, כולם סומכים על הטאבו שישמור על האמינות של התיעוד שלו. הטאבו יכול להיות אמין, אבל בכל רגע הוא גם יכול שלא להיות. זה לא רק עניין של גיבוי של המידע (כמו שאתה אומר, Availability אפשר להבטיח בצורה די טובה), זה גם/בעיקר לא להסתמך על צד ג׳ שהמידע נכון. או במילים אחרות, ה-Integrity של המידע לא תלוי ב-CA כלשהו, אלא מובטח קריפטוגרפית.
כשזה נוגע לאדמה זה מעניין בעיקר אנשים כמוני שלא מעוניינים ששום דבר יקבע ע״י ׳מי מחזיק את הרובים׳, אבל גם אנשים אחרים זה יכול לעניין בתחומים אחרים. ניקח דוגמא פשוטה ממש רק לצורך ההדגמה (אז אין צורך לנפנף אותה אחר כך כשטויות, ברור שלא בגלל זה אני מתלהב): בעלות על אתרים ודומיינים.
אפשר בעזרת בלוקצ׳יין לבנות מערכת איחסון ו-DNS מבוזרת, כשבעלות על כתובת ועל האחסון
מובטחים קריפטוגרפית רק לבעלים של טוקן מסויים על הבלוקצ׳׳ין. לצורך העניין נתמקד רגע רק בדומיינים. דמיין רק שהדומיין RonB.com נמצא בבעלותך על גבי הבלוקצ׳יין. אתה יכול להוכיח לכל מי שדורש שהוא בבעלותך בעזרת חתימה - וכך לעדכן
על גבי הבלוקצ׳יין את הכתובת אליו הוא מפנה. כולם יכולים לדעת שזו ההפניה הנכונה, כי היא חתומה. כבר זה די מגניב, לדעתי, כי יש לי הבטחה שלא תלויה בשירות DNS צד שלישי שאני מקבל את הכתובות הנכונות. אבל זה נהיה מגניב יותר כשמתחילים לשקול חוזים חכמים.
נניח שאני רוצה לקנות ממך את הדומיין כי אני מקים את חברת החופשות והנופש Relax ON the Beach. אמנם RonB.com זה הבלוג הטכנולוגי שלך ואתה אוהב אותו, אבל אתה מוכן להעביר אותו לדומיין אחר במחיר שאני מציע של 4 ביטקוין. אמנם אין לי את ארבעתם ברגע זה, אבל אני מבטיח לך שאם תביא לי את הדומיין עכשיו, אז לאורך השנה הקרובה כל רבעון תקבל ביטקוין אחד.
איך היו עושים משהו כזה עד עכשיו לפני חוזים חכמים? היו מנסחים חוזה, עם עורכי דין, שבו מסכמים את מה שתיארתי עכשיו. היית שולח הודעה ל-GoDaddy או מי שלא ספק הדומיינים שלך, ומעביר אלי את הבעלות על הדומיין. אני הייתי רושם לך צ׳קים או משהו. כבר תהליך מסורבל, מיגע ודוחה בעיני. אבל זה נהיה נורא יותר - נניח שהעסק שלי לא מתרומם. אחרי חצי שנה, אני לא מעביר לך את הביטקוין המובטח של הרבעון השני. מה קורה עכשיו? אתה פונה אלי בדרישה שאכבד את החוזה. אני מתעלם/מנפנף אותך/ממסמס אותך באלגנטיות. ככה או ככה, כסף אתה לא רואה. אתה פונה לעורך דין, ששולח אלי מכתבים מאיימים. זה לא עוזר. פונים לבית משפט. יש משפט, שנגרר חודשים או שנים ובו דיונים, וראיות, ועדויות, וגהינום עלי אדמות. להזכירך, אתה בינתיים בלי דומיין ובלי כסף. נניח שהצדק מנצח והשופט פוסק לטובתך (לא מובטח, אבל למזלנו מספיק נפוץ, אז בסדר). השופט נותן לך צו בית משפט שתוכל להעביר ל-GoDaddy או משהו והם יעבירו לך חזרה את הדומיין. הותשתי רק מלכתוב את כל זה.
איך זה עובד עם חוזים חכמים? הטוקן של הדומיין נכנס לתוך חוזה מותנה על גבי הבלוקצ׳יין. החוזה מתאר העברה של ביטקוין 1 כל רבעון למשך 4 רבעונים לכתובת מסויימת (שלך), לפי שהוא מסתיים. עד אז, החוזה מחזיק את הדומיין אבל לי יש שליטה עליו למטרות חתימה (כדי לשנות את המיקום שאליו הוא מציע/למכור אותו מחדש/וואטאבר). אם החוזה לא מקבל העברה של ביטקוין בסוף רבעון, הדומיין משתחרר אוטומטית חזרה אליך. אתה אפילו לא צריך לשים לב שזה קרה. זהו, זה כל התהליך. אם עמדתי בחוזה, הדומיין שלי. לא עמדתי? לא שלי. ואף אחד לא מעורב חוץ משנינו, לא צריך לסמוך על אף אחד, התהליך פשוט, נקי, מהיר, ו-100% מדויק. בעיני זה יפיפה.
קניתי בחיי בית, רכב לא זול ועוד דברים יקרים. מעולם לא שילמתי עמלה על העברת כסף גדול כקטן. יש מצב שבקניית בית כשהכנתי צ'ק בנקאי שהלך לנאמנות אצל עו"ד שילמתי 20 ש"ח. אני לא זוכר. בקיצור: העברת כסף לא עולה כמעט היום. לא כסף גדול ולא כסף קטן.
על מתן אשראי יש עמלה לא קטנה (כשאתה קונה למשל בכרטיס אשראי). העמלה היא על המוכר ולכן אנשים לא מודעים אליה, אבל ברור שהיא מתגלגלת אליהם. אבל פה כמובן ביטקוין לא יעזור לך כי אשראי עולה כסף, בלי קשר למטבע.
למיטב ידיעתי Paypal גובים עמלה באחוזים, אז זה לא מסתדר לי במיוחד. אבל ניחא. נניח לצורך העניין שלא קיבלנו פה יתרון ולכל היותר מבחינת עמלות נשארנו במקום.
זה לא משנה אם אתה קורא לזה "בנק" או "ביטוח". ברגע שאתה משתמש בשירותים האלו, כולל בשירותים של הממשלה (הרבה אנשים צעירים עם רובים): אתה מאבד את "הפרטיות". מישהו (ה"ביטוח") יודע שיש לך מיליון מטבעות ביטקוין. אם אתה קונה "כרית פלוצים" ב-0.1 ביטקוין אתה חייב לדווח לביטוח כי השתמשת בחלק מהכסף המבוטח. מה ההבדל בין זה לבין בנק? אין יותר פרטיות.
ההבדל נעוץ מ״מי יודע מה״. הבנק יודע
למי העברתי כמה כסף. הביטוח יודע לכל היותר שהעברתי כסף. או אפילו, אני לא מעוניין לבטח יותר X כסף (שיכול להיות עדיין בבעלותי). ההבדל בפרטיות הוא עצום. זה ההבדל בין ״האם אתה משתמש באינטרנט״ לבין ״תן לי את כל היסטורית הגלישה שלך״.
ראה תשובתי לגבי ביטוח לעיל: רכשת ביטוח על ביטקוין: איבדת את הפרטיות. עברת למצב של בנק מרכזי שמנהל לך את הכסף. אתה פשוט קורא לזה "ביטוח".
ראה תגובתי - לא. ובטח שלא עברתי למצב של בנק מרכזי, שאני לא מבין איך הוא קשור.
טוב זה ויכוח אחר שפחות קשור לפה. אפשר לפתוח על זה שרשור חדש.
אפשר בכיף.
הוא יכל לקבוע כללים נוספים, למשל: אם יש דפלציה: זמן פיצוח בלוק יורד ל-5 דקות כדי שיהיו יותר מטבעות, ואם יש מיתון כנ"ל.
בשביל לקבוע את זה צריך שלרשת תהיה דרך למדוד אינפלציה - וזה לא אפשרי (נכון להיום) כי אין לך יכולת לאמוד עבור הרשת מה מתומחר בכמה בלי להיות חשוף או ל-Sybil attack או לאוראקלים שתכלס מבטלים את הביזוריות של המטבע. יכולה להיות לך אינפלציה מוניטרית קבועה, אבל היא לעולם לא תוכל להתאים את עצמה לתנאי שוק משתנים. ניסו לעשות מטבע כזה. אנשים לא אהבו אותו. משהו בעובדה שהם יודעים הכסף שלהם נשחק עם הזמן לא קורץ לאנשים. נו, השוק הארור הזה שבו אנשים ממקסמים תועלת.
אז אתה בוחר ללכת שבי אחרי דיקטטור שקבע כללים שאי אפשר לשנות אותם בעתיד. למה זה יותר טוב מאשר ללכת שבי אחרי דיקטטור שהוא פרופסור לכלכלה, שמתחלף כל כמה שנים, ממונה באופן דמוקרטי (יחסית) וקוראים לו "נגיד הבנק המרכזי"? בגלל שהשם שלו נשמע מתוחכם "סטושי"? בגלל שהוא יודע תורת החבורות? זאת גם דיקטטורה, רק שהיא הרבה יותר גרועה כי היא לא יכולה להשתנות עם הזמן. בחור (חכם) קבע כללים וזהו אין שינוי יותר. קצת מזכיר לי אזורים אחרים חשוכים מאותו סגנון (נקבע פעם אחת ואין יותר שינויים): חוקי הדת. לפחות בחוקי הדת יש "פרשנים" שיכולים קצת לשנות דברים. רק ששם אין אלגורתמי RSA, אז נשמע פחות מתוחכם.
ביטקוין זו לא דיקטטורה, ולא מעט חוקים כבר השתנו מאז 2008. ההבדל הוא בעובדה שהם משתנים רק אם יש קונצנזוס עליהם. זה הרבה יותר ״דמוקרטי״ מהבנק המרכזי. בפער. מבין שזה קל להגיד שמי שאתה לא מסכים איתו ״הולך שבי״ אחרי ״חוקי דת חשוכים״ בגלל ״שם מתוחכם״, אבל אני מקווה שתוכל לתת לי מעט יותר קרדיט מזה כי אחרת אנחנו מבזבזים את הזמן של שנינו עם השיחה הזו.
כבר דיברנו על פרטיות. אני חושב שיש רמות שונות של פרטיות.
נכון. אמרתי את זה גם בהודעה הקודמת שלי.
לא מצליח להבין למה צריך פרטיות יותר גבוהה מזה, למעט אם אתה עובר לאזורים לא חוקיים, אבל אז אתה בעצם אומר: אני רוצה טכנולוגיה שתאפשר לי לעשות דברים לא חוקיים.
גם. אתה יודע, אתה גר במדינה סבבה והכל עכשיו, אבל גם הגרמנים בתחילת שנות השלושים גרו במדינה סבבה. דברים יכולים להשתנות, מהר. ומה שחוקי היום, לא בהכרח יהיה חוקי מחר. לא משנה כמה לגיטימי אתה חושב שהוא.
אבל בעיקר לא מבין למה זה "צורך חיוני" ו"הולך לשנות את האנושות".
כמו שאמרתי, המטבע עצמו הרבה פחות מרגש מהיכולות שהוא נותן באמצעות גישה לתשתית הבלוקצ׳יין.
אחזור על זה שוב, כדי לוודא שלא אצטרך לחזור על זה: היכולות החדשות של ביטקוין כמטבע הן נחמדות, אבל לא מה שמרגש. מה שמרגש זה היכולת להגיע לקונצנזוס מבוזר, וביטקוין זה רק המדיום שדרכו זה קורה.
כן, רק שהאנלוגיה היא יותר בכיוון הזה: אם יש לך גרורות מפושטות בכל הגוף ונשארו לך 3 חודשים, אז אתה יכול לאכול עוגת שמנת ולא ליהיות מודאג מסתימת העורקים הקורונרים שתקרה עוד 10 שנים.
זה שגובים ממך 50% מס ואכפת לך אם המדינה היא זאת שמדפיסה כסף או לא, מראה על בעייה גדולה בסדרי העדיפויות שלך.
https://he.wikipedia.org/wiki/האינפלציה_בישראל
ואיכפת לי משניהם.