מחפש איך להעביר 6 שנים עד לפרישה מוקדמת

[יעקב]

שלום לחברי הפורום,
אני אוהב לקרוא את הפוסטים ואת שרשורי השיחות כאן, שונה ממה שרוב האנשים חושבים ומציגים.

קצת על עצמי, אני בן 34 נשוי +1. עובד בהיי טק.
בזכות השקעות שהתבררו כמוצלחות בעוד כ-6 שנים אוכל לפרוש מעבודה עם הכנסה של כ-15,000 שקלים, 3,000 ש"ח יותר ממשכורת הנטו שלי (לא כולל הפרשות פנסיוניות וקרן השתלמות). אשתי אוהבת לעבוד ותמשיך לעבוד.
העניין הוא שאני מאסתי בעבודתי (כבר מזמן) או כנראה בכל עבודה מהסוג הזה. אני מתקשה להמשיך במסלול הזה עוד 6 שנים, למרות שזה לא נראה כמו הרבה זמן, לי זה מרגיש כמו נצח.
שוקל לעבור למדינה זולה יותר לשנה שנתיים (אשתי יכולה לקחת חל"ת) ולחזור לעבוד עוד 4 שנים כשנחזור, עד הפרישה.
כמובן שכל תקופה שלא אעבוד ב-6 שנים הקרובות תקטין את ההכנסה שלי בפרישה ואני לא רוצה לחיות בצמצום, מתכננים גם להרחיב את המשפחה.
מצד שני יש סיכוי טוב שאצליח לייצר הכנסה מתחביבים שיש לי.
אשמח לשמוע את דעתכם ועצותיכם...
תודה

 

[FIYaacov]

בזכות השקעות שהתבררו כמוצלחות בעוד כ-6 שנים אוכל לפרוש מעבודה עם הכנסה של כ-15,000 שקלים, 3,000 ש"ח יותר ממשכורת הנטו שלי

אם כך נשמע שתוכל לפרוש לפני 6 שנים. אלא אם כן יש צפי לגידול של 3000 שח לאחר הפרישה (אם זה מיועד למעון לילד, שים לב שכשאתה בפרישה אין צורך במעון, לפחות לא בפורמט מלא)

 

[adamshalev]

האם ההנחה שלך שתוכל לפרוש בעוד שש שנים מתבסס על ציפיות תשואה כלשהן מהשוק? אם כן כדאי לוודא שהן ריאליות וכן כדאי לוודא שאתה בסדר גם עם ירידות חדות בתיק לאחר הפרישה.

לגבי מה לעשות (למעט לעזוב למדינה אחרת) - תעשה את מה שהיית עושה אחרי הפרישה לא? רק פחות.

 

[יעקב]

רוב ההכנסה הצפויה מגיעה מנדל"ן (10,000) והיתר מחיסכון וקרנות השתלמות. עוד 6 שנים אני צפוי לסיים את כל ההתחייבויות הכספיות שלי בגין אותן השקעות. התוספת להכנסה מנדל"ן מבוססת על המשך הפרשות לקרן ההשתלמות.
נכון להיום אנו מוציאים כ-15,000 ש"ח בחודש (ייתכן ואפשר לקצץ קצת בהוצאות אבל לא באופן דרמטי) ולכן יש לי חשש לעזוב את העבודה.
אני מתעסק בהרבה דברים אבל אף אחד מהם לא יכול להכניס משכורת בלי לעבוד הרבה יותר קשה ממה שאני עובד היום.
חשבתי לעזוב את העבודה, קצת לצבור כוחות בזמן שאני יכול לקבל דמי אבטלה ולאחר מכן לחזור לעבוד, הבעיה בזה שאני כנראה לא אמצא עבודה בה אני יכול לעבוד כפי שאני עובד היום (ימים קצרים יחסית ועבודה קרוב לבית)....
אני משתעשע עם הרעיון לחיות באיזה אי בתאילנד עם תקציב זעום וככה לאכול חלק קטן יחסית מהחסכונות כדי לפרוש כבר עכשיו, אבל כנראה שזה לא ממש פרקטי עם תינוקת.... מישהו עשה משהו דומה?

 

[זריקת תבונה]

אם אפשר לשאול, איזה תחביבים יש לך?
לפחות כאלה שאתה מעוניין להמשיך בהם ולהרוויח מהם כסף.

 

[יעקב]

@זריקת תבונה אני אופה לחמי מחמצת (גם מכרתי לחמים באזור המגורים כתחביב, לא הכניס כסף)
היתה תקופה שבה גם עשיתי שיעורים פרטיים
מתעסק בנדל"ן (יש לי גם רשיון תיווך), מצאתי למכרים דירות להשקעה, עזרתי עם המשכנתה ועזרתי לשפץ
ועוד כל מיני דברים שלא יכולים להכניס כסף כמו נגינה ונגרות...

 

[MMM]

לעבוד 6 שנים בעבודה שאתה אומר עליה מאוסה זה מתכון לדיכאון. 6 שנים זה המון זמן לסבול.
רוץ לחפש עבודה שאתה אוהב. גם אם היא יותר קשה, גם אם תרוויח הרבה פחות, גם אם תיסע הרבה יותר רחוק, גם אם תעבוד יותר שעות, הרעיון הוא שאתה צריך להינות מהעבודה.

 

[האופטימית]

גם לי יש את הגישה הזאת. אני לא סובלת בעבודה, היא פשוט אבל מאוד מיותרת ולא מעניינת במיוחד בעיניי.
עזר לי מאוד הספר של ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות, מאוד מומלץ. ניסיתי להבין מה התפקיד של העבודה בחיים שלי כיום. מה היא נותנת לי ומה המשמעות שלה בשבילי. התשובה שהגעתי אליה היא שהעבודה נותנת לי פרנסה, חיים נוחים, יכולת ופנאי להשקיע וללמוד להתפתח בתחומים אחרים. הגעתי למסקנה שכן יש משמעות לעבודה שלי מבחינתי, אמנם הפעולות שאני עושה ביום יום פחות מעניינות אותי אבל התוצאה שאני מקבלת היא רצויה מבחינתי בשלב זה.

הייתי ממליצה גם לנסות לבחון אפיקים נוספים של הכנסה וכן לבחון קיצוץ של הוצאות. אם תרוויח יותר ותוציא פחות תוכל לשלם את המשכנתאות מהר יותר ובכך לקצר את הזמן שלך לחופש הנכסף. אולי לחזור לשיעורים פרטיים או תיווך בין לבין כדי לקצר את הדרך?

עוד דבר, אולי שווה למצוא מומחה למחזור משכנתאות שיוכל לקצר את הזמן הזה? החזר חודשי נמוך יותר, או להצטמצם קצת בהוצאות ולשלם תשלום גבוה יותר ממה שאתה משלם היום כדי לסיים עם זה מהר יותר? אולי לקחת הלוואות על חשבון הקרן ההשתלמות שהן זולות יותר וכך להוריד עלויות? לא יודעת אם ניסית אבל שווה לבדוק.

 

[מתכנת]

אולי שווה למצוא מומחה למחזור משכנתאות שיוכל לקצר את הזמן הזה?

לפי הרזומה שהוא הציג כאן, הוא אמור להבין מספיק טוב ויכול לייעץ לאחרים בנושא משכנתאות..

לעבוד 6 שנים בעבודה שאתה אומר עליה מאוסה זה מתכון לדיכאון. 6 שנים זה המון זמן לסבול.
רוץ לחפש עבודה שאתה אוהב. גם אם היא יותר קשה, גם אם תרוויח הרבה פחות, גם אם תיסע הרבה יותר רחוק, גם אם תעבוד יותר שעות, הרעיון הוא שאתה צריך להינות מהעבודה.

@MMM ואם הוא מואס בעבודה עצמה (כך גם משתמע ממנו) מה תמליץ לו?

 

[יעקב]

@האופטימית אני משלם ריביות שקרובות מאוד ל-0% (פריים מינוס 1%) על רוב המשכנתאות ועל היתר ריביות שלא ממש ניתן להוריד.
להוריד קצת הוצאות אני יכול אבל זה ממש בשוליים, אנחנו לא בזבזנים גדולים ואני גם לא חושב שזה מה שיעשה את ההבדל. שיעורים פרטיים עשיתי עד לא מזמן אבל עכשיו יש לי תינוק שאני רוצה לבלות איתו כשאני בבית. לעבוד בתיווך פה ושם זה לא ממש הולך ובלי קשר יש קיפאון בשוק.
@MMM אתה צודק זה בהחלט לא עושה טוב לעבוד בעבודה מאוסה. וכאן @מתכנת צודק, אני לא בטוח שאני רוצה לעבוד בארגונים כפי שאני עובד היום, לא בטוח שאני רוצה שכל הלקוחות שלי יהיו הבוסים שלי (מה שקורה להרבה עצמאיים), בעצם אני לא רוצה לעבוד בכלל. רוצה לקום בבוקר וללכת לים, ללכת לטייל, לקרוא, לנגן, לבנות משהו, לבשל ואולי גם לעשות עבודות בתשלום כשמתחשק לי.
איך שאני רואה את זה כרגע, אלה האופציות העומדות בפניי: (אשמח לקבל עוד רעיונות)
אם אני פורש עכשיו, זה יוריד לי את ההכנסה באופן משמעותי. ההבדל בין לפרוש עכשיו לבין לעבוד עוד 6 שנים ואז לפרוש זה 2 מליון שקל (משכורת + שכר דירה ל-6 שנים) וזה בלי לחשב את הריבית על החסכונות.
אופציה שניה היא לעבוד בעבודה אחרת אבל אז אני אאבד את התנאי עבודה יוצאי הדופן שיש לי היום (אני עובד בערך 7 שעות ביום, מרוויח טוב, קרוב לבית ומנצל את כל ימי המחלה והחופשה שלי - 40 ימים בשנה).ייתכן שהעבודה תהיה פחות מאוסה עליי אבל גם זה לא בטוח ואני בספק אם זה יחזיק לאורך זמן.
אופציה שלישית, שאותה אני שוקל ברצינות, היא לקחת פסק זמן ולקבל דמי אבטלה ולאחר מכן לחזור לעבודה כנראה בתנאים פחות נוחים אבל בתקווה שיהיה לי קצת יותר חשק לעבוד. לעבוד שנתיים ואז שוב חצי שנה אבטלה, לעבוד שנתיים, חצי שנה אבטלה ולפרוש!!!
אז הדילמה היא קשה, מצד אחד ממש קשה לי כבר להגיע לעבודה מצד שני כל מה שמניתי....

 

[Benjamin W]

גם לי יש את הגישה הזאת. אני לא סובלת בעבודה, היא פשוט אבל מאוד מיותרת ולא מעניינת במיוחד בעיניי.
עזר לי מאוד הספר של ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות, מאוד מומלץ. ניסיתי להבין מה התפקיד של העבודה בחיים שלי כיום. מה היא נותנת לי ומה המשמעות שלה בשבילי. התשובה שהגעתי אליה היא שהעבודה נותנת לי פרנסה, חיים נוחים, יכולת ופנאי להשקיע וללמוד להתפתח בתחומים אחרים. הגעתי למסקנה שכן יש משמעות לעבודה שלי מבחינתי, אמנם הפעולות שאני עושה ביום יום פחות מעניינות אותי אבל התוצאה שאני מקבלת היא רצויה מבחינתי בשלב זה.

עצוב. הפנמת הסוציאליזציה וכל זה. מה שהסופר אגו שלנו מעולל לנו.

 

[מתכנת]

וכאן @מתכנת צודק, אני לא בטוח שאני רוצה לעבוד בארגונים כפי שאני עובד היום, לא בטוח שאני רוצה שכל הלקוחות שלי יהיו הבוסים שלי (מה שקורה להרבה עצמאיים), בעצם אני לא רוצה לעבוד בכלל. רוצה לקום בבוקר וללכת לים, ללכת לטייל, לקרוא, לנגן, לבנות משהו, לבשל ואולי גם לעשות עבודות בתשלום כשמתחשק לי.

כתבתי בגדול מה שאני מרגיש ושהבנתי שאנו בסיטואציה דומה (בנוגע למוטיבציה בעבודה)
אם כי אני משתדל ודי מצליח לגוון ולהנות מהעבודה.

אלה האופציות העומדות בפניי: (אשמח לקבל עוד רעיונות)
........ (אני עובד בערך 7 שעות ביום,

ניסית לבדוק אופציה של הקטנת המשרה עוד? אינני מכיר את משתני הסביבה הנוספים אך אם יש לך תנאים כה טובים אז יש סבירות לכך, לא?
אפשר גם עוד אפשרויות של הקטנת משרה, נניח להישאר עם 7 שעות אבל רק 4 ימים בשבוע וכד'
זה מה שאני שואף לעשות והצבתי יעד תוך שנתיים אפילו במחיר של דחיית יעד הפרישה.

 

[יעקב]

@מתכנת אפשרות להוריד את היקף המשרה אין ממש, זו משרה מלאה אבל אני מסיים את העבודה די מהר והמנהל שלי הבין שאני לא מתכוון לחמם את הכסא אז הפסיקו להילחם איתי בנושא הזה.
העניין זה שאני חושש שאם אעזוב, אמצא את עצמי בעבודה דומה עוד כמה חודשים אבל עם תנאים פחות נוחים...

 

[איש(3718)]

שלום לחברי הפורום,
אני אוהב לקרוא את הפוסטים ואת שרשורי השיחות כאן, שונה ממה שרוב האנשים חושבים ומציגים.

קצת על עצמי, אני בן 34 נשוי +1. עובד בהיי טק.
בזכות השקעות שהתבררו כמוצלחות בעוד כ-6 שנים אוכל לפרוש מעבודה עם הכנסה של כ-15,000 שקלים, 3,000 ש"ח יותר ממשכורת הנטו שלי (לא כולל הפרשות פנסיוניות וקרן השתלמות). אשתי אוהבת לעבוד ותמשיך לעבוד.
העניין הוא שאני מאסתי בעבודתי (כבר מזמן) או כנראה בכל עבודה מהסוג הזה. אני מתקשה להמשיך במסלול הזה עוד 6 שנים, למרות שזה לא נראה כמו הרבה זמן, לי זה מרגיש כמו נצח.
שוקל לעבור למדינה זולה יותר לשנה שנתיים (אשתי יכולה לקחת חל"ת) ולחזור לעבוד עוד 4 שנים כשנחזור, עד הפרישה.
כמובן שכל תקופה שלא אעבוד ב-6 שנים הקרובות תקטין את ההכנסה שלי בפרישה ואני לא רוצה לחיות בצמצום, מתכננים גם להרחיב את המשפחה.
מצד שני יש סיכוי טוב שאצליח לייצר הכנסה מתחביבים שיש לי.
אשמח לשמוע את דעתכם ועצותיכם...
תודה

נסה לדמיין לעצמך שלא תהיה לך ההכנסה בעוד שש שנים, ואז תענה לעצמך על השאלה "מה לעשות עכשיו?"
לדעתי זה שיש לך את ההכנסה הצפויה עוד שש שנים רק מפריע לך לחשוב בצורה שקולה. נותן לך להרגיש שיש לך אופציות חליפיות, בשעה שבפועל אין לך (יהיו רק עוד שש שנים, וזה הרבה זמן).
לפעמים הדרך הכי טובה לפתור בעיה היא להפריד בין המשתנים ולפתור כל משתנה בנפרד, כאילו אין קשר ביניהם.

במילים אחרות, העבודה שלך נשמעת לי אחלה, הבוס הולך לקראתך, מעט שעות, קרוב לבית. אולי תנסה גם אתה להפגין יצירתיות ולנסות להפוך את הג'וב שלך למשהו מעניין שכדאי לקום אליו בבוקר? לבקש אחריות נוספת\שונה, לעשות דברים קצת אחרת. או לחילופין, אם אי אפשר, אז תמצא עבודה אחרת יותר מעניינת.
ג'ון לנון אמר שהחיים זה מה שקורה לך בשעה שאתה מתכנן את "החיים". החיים האמיתים זה מה שקורה עכשיו. לא עוד 6 שנים. אל תבלבל ביניהם. תתרכז בהווה.

 

[קרן]

אם אתם צריכים 15 בחודש כדי לחיות כולל תשלומי המשכנתא ולך יש כמה תחביבים שיכולים להכניס כסף תחשב כמה אשתך מכניסה ורק את הנטו של 15-משכורת אשתך בעצם אתה צריך להכניס כדי להשאר באותה התכנית לפרישה ועם זאת כדי לאפשר לך לעזוב את העבודה שלך היום

 

[FIYaacov]

צריך להכניס כדי להשאר באותה התכנית לפרישה ועם זאת כדי לאפשר לך לעזוב את העבודה שלך היום

זה לא עד כדי כך פשוט. ההכנסה שלו היום כוללת מרווח שאותו הוא חוסך בשביל שבעתיד יוכל לחיות על אותו חיסכון+רווחים שיצברו.
כיסוי ההוצאות שלהם בלי חיסכון לא יביא אותם לאותו מקום בעוד 6 שנים, מצד שני יאפשר צמצום המשרה היום.

 

[יעקב]

תיקון קטן, ההבדל בין לעבוד 6 שנים או לפרוש עכשיו הוא מליון וחצי שקל, שמתרגם להכנסה של כ5500 ש"ח בחודש.
@FIYaacov צודק, למעשה אם אני פורש עכשיו אני אצטרך להסתדר עם הכנסה של 9500 שקלים שזה אולי מספיק לכיסוי ההוצאות היום (יחד עם המשכורת של אשתי) אבל לא יספיק כאשר המשפחה תורחב.
@איש(3718) החיים הם עכשיו ולכן אני כבר לא יכול להמתין עד לפרישה, מצד שני אני רוצה חיים נוחים בפרישה.
מחפש דרך להחזיק את המקל ב-2 הקצוות

 

[קפה שחור]

לא בטוח שאני רוצה שכל הלקוחות שלי יהיו הבוסים שלי

תעסיק עובדים שיהיו חוצץ בינך לבין הלקוחות רוב הזמן (אבל לא כל הזמן)

 

[פשוט]

אני הייתי פורש. מקצץ בהוצאות/מוותר על הרחבת המשפחה.
מקום עבודה חדש - ההתלהבות מחזיקה חצי שנה.
תקופת אבטלה לא נתנה לי כוח - להיפך הראתה לי שעדיף לי לא לחזור לעבודה.

 

[יעקב]

@גילגמש אתה בהחלט צודק, נראה לי שאחרי תקופה בה לא אעבוד זה יהיה סיוט לחזור לעבודה.
בסדרי העדיפויות שלי, הרחבת המשפחה נמצאת גבוה יותר, כנ"ל לגבי קיצוץ הוצאות (אנחנו לא בזבזנים, יכולים אולי לקצץ קצת אבל לא משהו משמעותי)
אתה חזרת לבסוף לעבודה או מצאת פתרונות אחרים?