מה הקטע של שנאת ההייטקיסטים בדה מרקר?

[roneng]

גם במישור הכלכלי נטו, למשפחה מהעשירונים התחתונים, קניית דירה במקום לשלם שכירות הינה כמעט הדרך היחידה שעובדת ליצור חיסכון משמעותי

ממש לא נכון.
יש שיגידו שאפילו ההיפך הגמור הוא הנכון.

עד כמה שאני יודע.

יש בלוג קטן שכדאי לך לקרוא כדי להרחיב קצת את הידע הזה:
www.hasolidit.com

אולי זה שונה בעשירונין האחרים.

אם כבר אז לעשירים באמת (עשירון עליון ++) אולי כדאי להשקיע בנדל"ן במקוםם (או יותר נכון בנוסף) להשקעה בשוק ההון.
אבל לכל השאר כנראה שהשקעה בנדל"ן הרבה פחות יעילה כלכלית (בעיקר בגלל היתרון לגודל בנדל"ן).

תוכל בבקשה להרחיב לגבי "שגיאות כלכליות חמורות"?

למשל לקנות דירה עם משכנתה ענקית במקום להשקיע את הכסף

 

[גרהם]

גם במישור הכלכלי נטו, למשפחה מהעשירונים התחתונים, קניית דירה במקום לשלם שכירות הינה כמעט הדרך היחידה שעובדת ליצור חיסכון משמעותי(מלבד פנסיה), תחת מחירי דירות סבירים(לא יודע לגבי הבועה של עכשיו) עד כמה שאני יודע.

אולי זה שונה בעשירונין האחרים.

תוכל בבקשה להרחיב לגבי "שגיאות כלכליות חמורות"?

אני מודה שכתבתי על בסיס ניסיון שלי, של סביבתי ושל העתיד הריאלי שאני צופה לילדיי. ההתנהלות הפיננסית של העשירונים התחתונים רחוקה ולא מוכרת לי מקרוב ולכן ההכללה שעשיתי לא במקום, כפי שהערת בצדק.

לשאלתך - החישוב הכלכלי אם עדיף לשכור או לקנות די פשוט ומוכר. בעיה נפוצה בישראל היא ההתניה בין עזרה מהמשפחה לקניית דירה, להבדיל מחסכון שמשלימה בעיה קשה אחרת של חוסר אוריינות פיננסית שבתורה מונעת שקילה של חלופות חיסכון מתאימות.
בעיה נוספת בקניה היא חוסר גמישות. אנשים נתקעים בדירות בבעלות גדולות מדי כי נקשרו נפשית וקשה לשנמך או כי עלויות מעבר גדולות.
טעות נוספת היא שיפוצים רבים אליהם אנשים נגררים בדירה בבעלות.
ואפשר להמשיך עוד ועוד.

מול כל אלו שני יתרונות בולטים לבעלות
האחד, נוחות לגור באותו מקום שנים רבות.שלא תמיד אפשרית בשכירות
והשני, כלכלי, מי שלא מסוגל לחסוך עדיף שישלם משכנתה מאשר שכירות, כי במשכנתה יש רכיב קרן שהוא סוג של חסכון כפוי

 

[ת.אוקהם]

לגבי "לא חייבים לקנות דירה" , אז מה ? אם אתה נמצא בעשירונים התחתונים, כל ההכנסה שלך הולכת למחייה ושכירות(חוסר ביטחון פסיכולוגי גדול מאוד כשאתה מרוויח מעט, בשוק עבודה חסר יציבות ובהרבה מקרים המצב עם הגיל יכול להידרדר בקלות) , דירה בחיים לא תקנה (כי אתה לא חוסך, מאיפה ?

הנתונים מראים ש ~40% מהעשירון התחתון מחזיק בדירה בבעלותו כאשר השווי הנקי הממוצע (שווי פחות משכנתא) של הדירות הנ"ל הוא ~1M שח (גורם לי קצת לתהות לגבי ההגדרה לעוני).
יש גם שיפור בנתון הזה לאורך הזמן כי לפני 20 שנה רק ל28% הייתה דירה בבעלות.

 

[TechPeon]

אם כבר מעוניינים בהתערבות ממשלתית לטובת דיור, אולי עדיף משהו בסגנון של ייעוד אדמות\הטבות ליזמים של פרוייקטים לשכירות לטווח ארוך, נראה לי הרבה יותר ריאלי מטיפוח ציפיות שווא של בעלות לכולם. אבל זה כמובן גם דורש שיתוף פעולה של רמ"י, שדי מצפצפת על הממשלה והכנסת.

אני אישית הייתי סבבה לגמרי עם שכירות עד עכשיו, למרות שאני משלם הרבה יחסית. הסיבה היחידה שאני מעוניין לקנות, היא סיוע שמותנה בקניית דירה. אחרת, הייתי מעדיף להמשיך לחסוך 60+% בחודש.

 

[oferM]

הנתונים מראים ש ~40% מהעשירון התחתון מחזיק בדירה בבעלותו כאשר השווי הנקי הממוצע (שווי פחות משכנתא) של הדירות הנ"ל הוא ~1M שח (גורם לי קצת לתהות לגבי ההגדרה לעוני).
יש גם שיפור בנתון הזה לאורך הזמן כי לפני 20 שנה רק ל28% הייתה דירה בבעלות.

מעניין, תודה.

פעם היה נהוג שחיים כמה שנים אצל ההורים וחוסכים הון עצמי. זה אפשר לזוגות מהמעמד הנמוך לעבור לתשלום משכנתא במקום שכירות, במיוחד כשמחירי הדירות דאז היו סבירים יותר ביחס לשכר(וגם מחירי השכירות , עוד אפשרות לחסוך). יכול להיות שזה מסביר את הנתון של 40% , כי הנתונים הללו משקפים נתונים לאחור - ז"א זוג שחתם על המשכנתא שלו, בממוצע , לפני עשור+.

 

[גרהם]

הנתונים מראים ש ~40% מהעשירון התחתון מחזיק בדירה בבעלותו כאשר השווי הנקי הממוצע (שווי פחות משכנתא) של הדירות הנ"ל הוא ~1M שח (גורם לי קצת לתהות לגבי ההגדרה לעוני).
יש גם שיפור בנתון הזה לאורך הזמן כי לפני 20 שנה רק ל28% הייתה דירה בבעלות.

חלקם קשישים שלא מרוויחים הרבה ומחזיקים דירה שרכשו (ירשו) כשהמחירים היו שפויים יותר

 

[ת.אוקהם]

חלקם קשישים שלא מרוויחים הרבה ומחזיקים דירה שרכשו (ירשו) כשהמחירים היו שפויים יותר

הגיוני, השאלה איזה אחוז מהם הם מהווים.
חייב לציין שבעקבות השירשור זהות העשירון התחתון מסקרנת אותי, לצערי אין מספיק מידע.

 

[roneng]

חלקם קשישים שלא מרוויחים הרבה ומחזיקים דירה שרכשו (ירשו) כשהמחירים היו שפויים יותר

או שהם קנו מהכסף שהם הרוויחו כשהם עבדו והרויחו הרבה.
זה שמישהו היום בעשירון התחתון לא אומר שהוא היה שם תמיד.

 

[דורון]

זה שמישהו היום בעשירון התחתון לא אומר שהוא היה שם תמיד.

+1
קראתי מחקר לפני כמה שנים שהראה ש 70% מהאמריקאים ב 50 שנה האחרונות היו לפחות שנה אחת בעשירון העליון. גם אני מקווה יום אחד להגיע לעשירון התחתון

 

[גרהם]

או שהם קנו מהכסף שהם הרוויחו כשהם עבדו והרויחו הרבה.
זה שמישהו היום בעשירון התחתון לא אומר שהוא היה שם תמיד.

אני בטוח שיש מכל הסוגים והמינים. הנקודה שרציתי להדגיש היא שבגלל שמחירי הנדלן טסו כלפי מעלה ב 15 שנה האחרונות אז באופן טבעי יש יותר מבוגרים שחיים בבית שהם לא היו יכולים לקנות היום מאשר צעירים שנהנו פחות מהעליה הזו.

 

[minimizer]

הכתבה הזאת מיועדת למי שמתכננן ללמוד כלכלה באוניברסיטה

***

www.themarker.com

אמלק - זה רע שעובדי ציבור (במקרה הזה עובדי אגף התקציבים באוצר) עוברים להייטק כי:

א) זה *עלול ליצור בעתיד* זיקה בין אגף התקציבים ל"הייטק" (??)
ב) בגלל שקשה לעבור ממשרד האוצר להייטק, הרבה אנשים יעדיפו ללכת ישר להייטק ולא לעבוד קודם במשרד האוצר (????)

הנה הציטוט המלא מהפסקה האחרונה מהכתבה:

"למעבר הזה של אנשי האגף להיי־טק עשויה להיות השלכה נוספת. הערך של הניסיון של אנשי האגף הוא נמוך יחסית בתחום ההיי־טק. עבודה באגף תקציבים — שכוללת למשל התקוטטות עם חברי כנסת ונציגי משרדי הממשלה — אינה מהווה מקפצה טבעית לתחום ההיי־טק. כך, העובד הצעיר בעל הפוטנציאל עשוי לחפש דרכים נוחות יותר להשתלב בהיי־טק — ועשוי להיווצר קושי הולך וגובר של הנהלת האוצר לגייס או לשמר את כוח האדם האיכותי באגף לתקופות ארוכות."

הכתבה עצמה מבוססת על מספר דוגמאות של עובדים שעברו לתפקידים זוטרים בחברות גדולות/תפקידים "בכירים" בסטארט אפים קטנים.

 

[minimizer]

מהשכר והתנאים החלומיים בעיקר הם נהנו - מהנפילות כולנו נסבול

***

www.themarker.com

עד מתי

 

[half-solid]

מהשכר והתנאים החלומיים בעיקר הם נהנו - מהנפילות כולנו נסבול

***

www.themarker.com

עד מתי

רק אני מזהה סתירה מובנית?

המשפט האחרון בכתבה:

"כפי שקטר ההיי־טק היה אחראי לצמיחה במשק בשנים האחרונות, כל גמגום שלו יכול לייצר תגובת הדף ברחבי המשק. מהשכר והתנאים החלומיים בתחום נהנו רק עובדיו — מהנפילות כולנו עלולים לסבול."

לא הבנתי.
כולם נהנו (כפי שעולה מהמשפט הראשון)
או רק עובדי ההייטק נהנו (כפי שעולה מהמשפט השני)?

 

[האזרח הקטן]

מהשכר והתנאים החלומיים בעיקר הם נהנו - מהנפילות כולנו נסבול

***

www.themarker.com

עד מתי

אני מנסה להבין איך אפשר לכתוב את שני המשפטים הללו ברצף בלי לסבול מפיצול אישיות.

כפי שקטר ההיי־טק היה אחראי לצמיחה במשק בשנים האחרונות, כל גמגום שלו יכול לייצר תגובת הדף ברחבי המשק. מהשכר והתנאים החלומיים בתחום נהנו רק עובדיו — מהנפילות כולנו עלולים לסבול.

 

[האזרח הקטן]

רק אני מזהה סתירה מובנית?

לא.

זה כמו הכתבים הכלכליים שכששיעור המע"מ עולה כותבים שהנפגעים העיקריים הם העניים, וכשהוא יורד הם כותבים שהמרוויחים מכך הם העשירים.

 

[איש(3718)]

רק אני מזהה סתירה מובנית?

המשפט האחרון בכתבה:

"כפי שקטר ההיי־טק היה אחראי לצמיחה במשק בשנים האחרונות, כל גמגום שלו יכול לייצר תגובת הדף ברחבי המשק. מהשכר והתנאים החלומיים בתחום נהנו רק עובדיו — מהנפילות כולנו עלולים לסבול."

לא הבנתי.
כולם נהנו (כפי שעולה מהמשפט הראשון)
או רק עובדי ההייטק נהנו (כפי שעולה מהמשפט השני)?

אתה רואה את הבעיה שגורם ההייטק מול עיניך.

ההייטק מושך את כל העובדים החכמים שמסוגלים לחבר רצף משפטים עקבי. השאר הולכים לתקשורת,

 

[half-solid]

השאר הולכים לתקשורת

או לפוליטיקה

או לתקשורת ואז לפוליטיקה

 

[Zorg]

לא נראה לי שנאה. יותר לכיוון של פופוליזים, לכך שלסחורה הזו יש קונים ושיש שכבות מסויימות באוכלוסייה שחושבות כמו הכתבים הללו, זו העובדה הבעייתית.

 

[גרהם]

רק אני מזהה סתירה מובנית?

המשפט האחרון בכתבה:

"כפי שקטר ההיי־טק היה אחראי לצמיחה במשק בשנים האחרונות, כל גמגום שלו יכול לייצר תגובת הדף ברחבי המשק. מהשכר והתנאים החלומיים בתחום נהנו רק עובדיו — מהנפילות כולנו עלולים לסבול."

לא הבנתי.
כולם נהנו (כפי שעולה מהמשפט הראשון)
או רק עובדי ההייטק נהנו (כפי שעולה מהמשפט השני)?

תת רמה של כתבה בכל כך הרבה מובנים, ועוד בעיתון כלכלי.
אבל, אני לא חושב שההתמודדות איתה היא באמירות שההצדקה לתנאים היא שבהייטק עובדים אנשים יותר חכמים מאשר במקצועות אחרים, כפי שעלה כאן.

 

[minimizer]

הנה עוד פנינה

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=ry2oy1qi5

טוב שמפטרים אנשים בהייטק כי עכשיו הם יכולים למלא משרות אחרות שיש בהן מחסור, כמו מלצרים.