אם ישונה החוק בגץ לא יפסול אותו, כי השינוי המדובר הוא חסר משמעות - מדובר על הצעה לביטול התיקון לחוק החסינות משנת 2005, כלומר חזרה לנוסח החוק שהיה בתוקף עד לפני 14 שנה. ההבדל העיקרי הוא בברירת המחדל - עד 2005 הכנסת היועמש היה צריך לבקש מהכנסת להצביע על הסרת חסינותו של חבר כנסת, מאז התיקון לחוק הגשת כתב אישום על ידי היועמש גוררת אוטומטית ביטול החסינות וחבר הכנסת הוא זה שצריך לפנות לכנסת ולבקש שלא להסיר את חסינותו.
ביטול התיקון הזה נועד למנוע מנתניהו את המבוכה שבפניה לכנסת לצורך הותרת חסינותו על כנה, אין לו השפעה מהותית.
שלא תבין אותי לא נכון, ההתעסקות של נתניהו, דגי הרקק בליכוד ובמפלגות הימין בנושא החסינות היא דוחה (על אחת כמה וכמה לאור ה"מה? מה פתאום?" של נתניהו טרום הבחירות), אבל אני לא רואה תרחיש סביר שבו היועמש יגיש כתב אישום, ועדת הכנסת תותיר את החסינות על כנה ובג"ץ לא יהפוך את ההחלטה.
אני מאמין שגם כל חברי הכנסת שמעורבים בנושא מבינים שזה יהיה פחות או יותר סדר הדברים, והמירב שהם יכולים להפיק מהמצב הזה הוא לחכות שבג"ץ יוריד את הפטיש על נתניהו ואז להשתמש בהחלטה הזו כקרדום לחפור בו לצמצום סמכויותיו של בג"ץ בעתיד, תחת ראש ממשלה אחר.