כתבת על ועדות קבלה. נראה לי מיותר להכנס עכשיו לסיווג הזכויות הקנייניות בכל מדינה ומדינה והמשמעות שלהן לעומת ישראל. ועדות קבלה קיימות גם קיימות.
אבל לא על בסיס דת גזע ומין.
יש אוונגליסטים, יש פמיניסטיות, קשה להגיד שאין חשיבות להיותו של סנטור היספני או שאין לוביסטים שרוכבים על הנושא הזה.
אני לא יודע עד כמה אתה מעורה במה שקורה בישראל, אבל גם כאן הרבה שדולות שהן כאילו מטעמי דת, גזע ומין הן בעצם מטעמי כסף כמו בכל מקום בעולם.
דוגמה עדכנית היא רפורמת הסלולר שלא מייקרת מחירים, לא כופה כלום על אף אחד ובכל זאת גדולי הרבנים הזדעקו והטריחו עצמם ללשכתו של שר התקשורת לנסות להעביר את רוע הגזירה. עטפו הכל בטיעונים דתיים, אבל אתה יכול לנחש לבד מי מרוויח היום מהמספרים הכשרים ומי יפסיד את יילקח המונופול.
ישראל רק נראית שונה. בסוף אותם דברים מניעים את רוב האנשים.
בוודאי שלא, אבל בישראל אנשים ממש חושבים שזה טוב ונכון (לא כולם אבל הרוב), seperate but equal היו קוראים לזה בדרום ארה"ב
הניידות החברתית בישראל גבוהה. לאו דווקא בגלל ערכי שיוויון עמוקים שנטועים בנו, אלא גם כאן קוטן המדינה משחק לטובתנו.
אסון הדיור יפגע בזה בדור הבא, לדעתי, אבל האסון הזה קיים (גם אם במידה פחותה) במדינות אחרות.
לגבי הפרדה, חרדים בארה"ב חיים בקהילה שלהם. אם נשים את עניין הערבים הייחודי לנו בצד (וגם באירופה יש קהילות מוסלמיות שלא מתערבבות), אז בישראל יש ערבוב בלימודים, בעבודה ובצבא וודאי אין דעה דומיננטית של הרחקת מי שאינו דומה לי. אם אתה בארה"ב וכותב כאן יש סיכוי שילדיך לומדים בבית ספר פרטי אז אני מניח שגם אצלכם אחוז השחורים קטן מחלקם באוכלוסיה גם אם אסור להגיד שחורים אלא אפרו אמריקאים.