לא היו לי לעולם בעיות שינה.כי לעולם היא לא הייתה חשובה לי.כלומר, הייתי קם למחרת בלי משימה חשובה עבורי (בית ספר,צבא).
הכל התחיל שנהייתי סטודנט.לילה אחד לא הצלחתי לישון כמו שצריך ולמחרת הרגשתי את ההשפעה החזקה על הריכוז שלי בלימודים.
משם,המוח שלי חיבר את הקורלציה בין שינה טובה לריכוז ביום למחרת.וגם את הפחד שהשינה לא תקרה.
משם והלאה זה כמו כדור שלג,שכל הזמן אני שובר שיאים חדשים שמבוססים על הציפיות מהעבר שלי למקרה הכי גרוע,לדוגמא:"בעבר,אם ישנתי קצת בלילה מסויים,אז למחרת ישנתי חזק",ואז קורה פעם אחת ששני לילות רצופים אני לא ישן טוב.ואז זה הופך למקרה הכי גרוע החדש,וכך הלאה והלאה....
ועם השבירת שיאים,נשברים גם שיאים חדשים לפחדים:"מה אם אני לא אשן טוב לפני המבחן"》"מה אם אני לא אשן טוב כמה ימים לפני המבחן"》"מה אם אני לא אשן טוב כל החיים".
ואני חושב שככל שאני מתעסק בזה יותר ומנסה לטפל בזה,זה רק מחמיר.
הבנתי מכמה אנשים באינטרנט,שפשוט צריך לשכוח מזה,לא לנסות לטפל בזה,ולהבין שזה לא בשליטתך.
זה נראה לי דבר הגיוני לעשות כי הירדמות זה תהליך פסיבי.וגם כל מי שאני מכיר שישן טוב,לא חושב על השינה פעם אחת במהלך היום.ומי שלא ישן טוב,חושב עליה כל הזמן.
אז ניסיתי קצת לשכוח מזה,אבל זה קשה.
אז לפני שאני מנסה לשכוח מזה לתמיד,אני עושה כמה צעדים אחרונים לוודא שזו ההחלטה הנכונה,וככה יהיה שלם עם עצמי.בין הצעדים:לכתוב פוסט פריקה שמתאר את כל מה שאני מרגיש.
אשמח לשמוע את דעתכם.ואם מישהו חווה משהו דומה.
(כמה הערות: יש לי היגיינת שינה טובה.לא מעוניין בכדורים כי לדעתי זה לא מקורה הבעיה-היו פעמים שהייתי ממש עייף ולא הצלחתי להרדם.לא חושב שטיפול cbt יתאים,כי ממה שהבנתי כל מה שאומרים שם זה דברים שמצאתי כבר באינטרנט,ואני חושב שהם לא ממש טובים,כי הם אקטיביים,בניגוד לגישה הפסיבית שתיארתי)
תודה מראש
הכל התחיל שנהייתי סטודנט.לילה אחד לא הצלחתי לישון כמו שצריך ולמחרת הרגשתי את ההשפעה החזקה על הריכוז שלי בלימודים.
משם,המוח שלי חיבר את הקורלציה בין שינה טובה לריכוז ביום למחרת.וגם את הפחד שהשינה לא תקרה.
משם והלאה זה כמו כדור שלג,שכל הזמן אני שובר שיאים חדשים שמבוססים על הציפיות מהעבר שלי למקרה הכי גרוע,לדוגמא:"בעבר,אם ישנתי קצת בלילה מסויים,אז למחרת ישנתי חזק",ואז קורה פעם אחת ששני לילות רצופים אני לא ישן טוב.ואז זה הופך למקרה הכי גרוע החדש,וכך הלאה והלאה....
ועם השבירת שיאים,נשברים גם שיאים חדשים לפחדים:"מה אם אני לא אשן טוב לפני המבחן"》"מה אם אני לא אשן טוב כמה ימים לפני המבחן"》"מה אם אני לא אשן טוב כל החיים".
ואני חושב שככל שאני מתעסק בזה יותר ומנסה לטפל בזה,זה רק מחמיר.
הבנתי מכמה אנשים באינטרנט,שפשוט צריך לשכוח מזה,לא לנסות לטפל בזה,ולהבין שזה לא בשליטתך.
זה נראה לי דבר הגיוני לעשות כי הירדמות זה תהליך פסיבי.וגם כל מי שאני מכיר שישן טוב,לא חושב על השינה פעם אחת במהלך היום.ומי שלא ישן טוב,חושב עליה כל הזמן.
אז ניסיתי קצת לשכוח מזה,אבל זה קשה.
אז לפני שאני מנסה לשכוח מזה לתמיד,אני עושה כמה צעדים אחרונים לוודא שזו ההחלטה הנכונה,וככה יהיה שלם עם עצמי.בין הצעדים:לכתוב פוסט פריקה שמתאר את כל מה שאני מרגיש.
אשמח לשמוע את דעתכם.ואם מישהו חווה משהו דומה.
(כמה הערות: יש לי היגיינת שינה טובה.לא מעוניין בכדורים כי לדעתי זה לא מקורה הבעיה-היו פעמים שהייתי ממש עייף ולא הצלחתי להרדם.לא חושב שטיפול cbt יתאים,כי ממה שהבנתי כל מה שאומרים שם זה דברים שמצאתי כבר באינטרנט,ואני חושב שהם לא ממש טובים,כי הם אקטיביים,בניגוד לגישה הפסיבית שתיארתי)
תודה מראש
נערך לאחרונה ב:
