נכון, קוראים לזה מיסוי פרסונלי (או מיסוי תושב על כלל ההכנסות העולמיות).
שוב, אין לי בעיה שהמדינה תחליט לקשר בין סוגי הכנסות שונים. הבעיה שהקישור הוא חד כיווני (רק כשנוח למדינה ולא כשזה נוח לי).
למה לא עושים את הקישור דו צדדי - כמו שמקזזים הפסדי הון בארץ מהכנסות דיבידנד זרות, שיתנו לקזז רווחי הון בארץ מזיכוי מס זר על אותם דיבידנדים.
שים לב - כתבתי בשלב 2 קיזוז ניכויים והפסדים מותרים.
לא כתבתי שכל הפסד ניתן לקזז מול כל רווח.
נכון. אבל שים לב שהרבה הפסדים הם "מותרים" בקיזוז בכללי אבל, אבל רק מול סוגי הכנסות מסויימים.
בכל קטגוריה אחרת (כמעט) מותר לך לקזז הפסדים רק מול רווחים באותה קטגוריה, אבל משום מה כשמדובר בהפסדי הון ישראלים ודיבידנדים זרים המידנה מחייבת אותי לקזז בין קטגוריות שונות (ואח"כ לא נותנת לי לקזז ביניהן בכיוון ההפוך).
בעצם כשאני חושב על זה, זה הדבר היחיד ה"בעייתי". שמו חריג מבלי לחשוב על כלל האופציות (למשל אני די בטוח שהם מניחים שלכל אחד יש חשבון השקעות אחד בודד וזהו).
להיפך - ראו בעיה (קיזוז הפסד הון זר מול דיבידנד זר מוביל לזיכוי מס זר שלא תמיד ניתן לניצול) ושמו חריג כדי לפתור את הבעיה הזאת. העניין שהם ראו רק חלק מהבעיה (שכחו את חלק של הפסד הון ישראלי).
הבעיה שלי היא לא עם החריג, אלא שהחריג פותר רק חלק מהבעיה.
אבל שוב, מרגע שחוק נכתב הוא "בעייתי" כמו כל חוק אחר. אתה עכשיו מכיר את החוק ולכן יכול לתכנן אופטימיזציית מיסוי סביבה.
כן. רק שהבעיה שלי היא שהוא מעודד אנשים
לא להשקיע בישראל.
לי כמשקיע מדדים לא כלכך איכפת מזה (גם ככה אני לא משקיע בישראל מעבר למשקלה בשוק), אבל לי כאזרח ישראלי זה מפריע.
אני מניח שאנחנו לא היחידים ששמו לב ל"בעיה" הזאת, ולא היחידים שהבינו איך לעקוף אותה. כלומר העיוות הזה יותר פחות השקעות בישראל, מה שפוגע בי כישראלי.
אגב, מתי הסייג נכתב? אולי נכתב לפני 2003 והמיסוי הפרסונלי?
אין לי שמץ של מושג.
מודה שלא התעמקתי בחוקים ברמה כזאת...
יש הרבה שאלות שאפשר לשאול...
למה הפסד מותר לקזז רק קדימה ולא אחורה? זה גם בעייתי. רק בגלל שמימשתי רווח קודם אז לא מגיע לי לנצל את ההפסד שהגיע בשנת מס מאוחרת יותר?
נכון שיש הרבה שאלות שאפשר לשאול. אבל על פניו אני מצליח להבין את ההגיון שמאחורי רוב החוקים.
למשל את האפשרות לקזז רק קדימה אני מבין - פשוט המדינה לא רוצה להוציא כסף מהכיס (למשל כי הכסף אולי כבר "בוזבז". תחשוב על שנה של מפולת בשווקים שפתאום לא רק שהכנסות המדינה ממיסים יורדות, אלא הן יכולות להיות שליליות).
מצד שני, הערבוב החד צדדי בין הפסד הון לדיבידנד זר מוזר לי. במיוחד שאישרו את הכיוון השני במקרה שהפסד ההון הוא זר, אבל לא אם הפסד ההון הוא ישראלי.
לא בטוח שזה נכון. כמו שקניית מניית קוקה קולה לא עוזרת לחברת קוקה קולה.
היא לא עוזרת לחברת קוקה קולה, אבל היא עוזרת לעובדי קוקה קולה (אם המניה יורדת זה לרוב גורר "קיצוצים" וכאלה), וככל שיש יותר עובדים שמרוויחים יותר, יש יותר מיסים למדינה.
בנוסף, ככל שהמסחר בבורסה עצמה גדל ככה הבורסה מרוויחה יותר, בלי קשר לחברות עצמן.
ועוד דבר - זה יכול לגרום לחברות לרצות פחות להסחר בישראל ולהעדיף בורסות זרות, מה שעוד פעם משפיע על המיסוי שהמדינה מקבלת מאותה חברה.
בקיצור, יש הבדל בין "קניית מניה של חברה X" לבין "מסחר בבורסה של מדינה Y". התמורה למדינה במקרה השני גדולה בהרבה מהתמורה לחברה במקרה הראשון.
