כשיהיה שם מספיק לשליפה שנתית של 3% למחיה מספקת שלי (מבחינה מספרית אני אחליט באותו הרגע) אשלוף, אין לי כוונה כרגע לצמצם את כמות המניות שלי לקראת הפרישה בתיק ההשקעות הפרטי (בפנסיה שזה קצת הרבה יותר מורכב לניהול ומעקב אני מתכנן להעביר את התיק ממנייתי למסלול לפי גיל 10 שנים לפני גיל הפרישה הישראלי אם לא תבוא קריסה במניות ואז אמתין שהתיק שם יתאושש קצת)
כשיהיה שם מספיק לשליפה שנתית של 3% למחיה מספקת שלי (מבחינה מספרית אני אחליט באותו הרגע) אשלוף, אין לי כוונה כרגע לצמצם את כמות המניות שלי לקראת הפרישה בתיק ההשקעות הפרטי (בפנסיה שזה קצת הרבה יותר מורכב לניהול ומעקב אני מתכנן להעביר את התיק ממנייתי למסלול לפי גיל 10 שנים לפני גיל הפרישה הישראלי אם לא תבוא קריסה במניות ואז אמתין שהתיק שם יתאושש קצת)
מראש אין לי תכנון לפרוש על הקסקס ואני מאוד גמיש.. למשל היום בחודש ממוצע אני מוציא 2500-3000 שקלים
אם אני למשל הייתי פורש ובונה על 3000 שקלים הייתי יכול לחיות במוד צמצום של 1500-1000 קצת קשה לתכנן את זה מעכשיו כי מדובר על לפחות עוד 15-20 שנים במינימום.... אבל ה 3% בפרישה מתוכנן לי לחודש ממוצע וסביר ולא חיים במינימום של המינימום וכמובן שצריך לחשוב על יכולת גמישות במצב הגרוע של לחתוך בחצי את ההוצאות
ולהחזיק תיק שבמקרה הטוב יותר הצמיחה תגדיל אותו יותר מהר ואז תוך 4-5 שנים טובות מהפרישה הוא כבר יהיה גדול מספיק שגם אם יקרה משהו זה לא מאוד יפגע בי..
בשתי הקריסות הגדולות האחרונות שהיו השוק לא נשאר בשפל העמוק (40%+) למשך יותר משנה (והיום אני מחזיק 5% BND אני לא ממש מתכנן לשנות את זה.. בעקרון היום זה מקנה לי 4-5 חודשים של מחיה ממוצעת ) אני מתכנן להגדיל את האגח שלי ככה שימשיך להיות 5% ואז במצב שבו השוק יורד כמו ב 2000 או ב 2008 אז מעבר ל 35,40% אני יכול להשתמש באגח כמגן של שנה וחצי+-
הכוונה שלי היא שאם יהיה משבר כמו ב 2000 או 2008 אז אחרי שהחלק המנייתי בתיק ירד 35%+ אני אתחיל למכור את האגח שלי שיהיה לי 5% ממנו וזה יכול להספיק לי ל שנה וחצי-שנתיים
תודה, החכמתי. על אף שכמעט לא ענו על השאלה הבסיסית והשתבללו בנסיון נואש להגן על תיאוריות היסוד, בפועל כולם מודים שיש חדש באוויר, ויקח זמן לעכל, לראות ולהסביר את זה. ימים יגידו. בינתיים נשוט לנו על זרמי השוק העולים אל על.
הם הגנו על תאוריית היסוד כי גם בתארים ראשונים בכלכלה מלמדים שהקשר בין אבטלה לאינפלציה בוודאי לא מספיק נכון במתאם המקורי של פיליפס, אלא משלב בתוכו דברים מורכבים בהרבה כמו מידול של ציפיות רציונליות של הפרטים (דברים שגם התקשורת הכלכלית וגם הציבור הרחב לא מסוגלים להבין על סמך כתבה אחת), מובן שכל אותם עיתונאים שכלל לא מבינים את התאוריה המקרו-כלכלית הבסיסית מזדעקים שיש איזושהי בעיה עם לימודי הכלכלה כאשר אותו מתאם לא מתקיים באופן מושלם בכל נקודת זמן.
בנוסף לכך, ככל הידוע לי אף אחד מהם הוא לא כלכלן מאקרו-מוניטרי (מואב וזעירא בטוח לא, לא סגור לגבי האחרים), כך שהעלו את ההשערות היחסית בנאליות וותיקות - הטכנולוגיה שמוזילה את המחירים, השינויים הדמוגרפיים, והאמון החזק שנוצר בבנקים מרכזיים החל מסוף שנות ה-90 כשרובם עברו למשטר יעד אינפלציה.
ודאי שלאותם כלכלנים אין תשובה לכך כי גם בין כלכלנים שחוקרים את הנושא זה נחשב כאנומליה כיום (אך כמובן שישנם השערות רבות), אך אין זה שולל את התאוריה היסודית, בניגוד למה שהכותרת והכותבת של הכתבה מנסה לכוון אליו, אלא שיש להרחיב אותה.
וזו אכן תקופה יחסית מאתגרת לבנקים מרכזיים בעולם שלאט לאט נאלצים להרחיב את עצמם מחדש.
הכוונה שלי היא שאם יהיה משבר כמו ב 2000 או 2008 אז אחרי שהחלק המנייתי בתיק ירד 35%+ אני אתחיל למכור את האגח שלי שיהיה לי 5% ממנו וזה יכול להספיק לי ל שנה וחצי-שנתיים
אופציות זה סוג של מינוף. אתה יכול לקנות (סתם זורק מספרים) ב5$ אופציה שתאפשר לך לרכוש 100 יחידות IVV ב280$.
אם המחיר יורד ל250$, ה5$ האלה הצילו לך את התחת. אם המחיר נשאר מעל 280$, זרקת אותם לפח.
מה שאתה כותב היה נכון אם הוא היה נכנס בשורט עם חלק מהכסף, זה באמת פשוט להקטין חשיפה