גיל וחסכון

[איש ירח]

עניין של מזל בתזמון. בני 47 קנו דירה ראשונה ואולי אפילו שניה (במקביל או בטור) במחירים מגוחכים לעומת המחירים היום. מי שהיה נועז עשה כמה מיליונים מעליית ערך הנדלן אפילו בלי שקנה במחיר מציאה.
מי שמינף, שיפץ, השכיר , מכר וחוזר חלילה הגיע לסכומים עוד יותר גבוהים אם הוא עוסק בזה כבר 20 שנה.

לפני 8-10 היו מקומות בארץ שהדירות היו בהן כל כך זולות שכמעט נתנו לך בחינם. כל מי שעשה עסקה בתקופה הזאת פשוט הרוויח בגדול. אממה, אנשים לא רצו לקנות כי פחדו מירידות מחירים.

 

[גרהם]

לפני 8-10 היו מקומות בארץ שהדירות היו בהן כל כך זולות שכמעט נתנו לך בחינם. כל מי שעשה עסקה בתקופה הזאת פשוט הרוויח בגדול. אממה, אנשים לא רצו לקנות כי פחדו מירידות מחירים.

ולזה קוראים חוסר מזל. הם לא פחות חכמים ומבינים בכלכלה מאלו שהימרו על עליית המחירים, ובכל זאת נמצאים היום במקום אחר לגמרי.
השינוי בערך הנדלן חילק מחדש את העושר בחברה. בעיני ממש לא בצדק (ואני בצד שמעל הממוצע בהגרלה הזו).

 

[singleton]

תלוי.
בעיקרון - כן!
הפרשה רטרואקטיבית להשלים את הסכום. אם אתה בגיל 35 ויש לך רק 40K בקרן הפנסיה, אז אתה תרצה לחשוב על גיל 67 ולהפקיד לשם יותר כפיצוי על השנים האבודות, העניות, העלובות... זה מה שאני עשיתי תקופה מסויטימת (יש סף הפקדה חודשי ואני השלמתי אליו רטרואקטיבית, למרות שבכל הקשור לפנסיה עד לפני מספר שנים הייתי לגמרי פאסיבי).

אני בדיוק בנקודה הזאת ושוקלת ברצינות להפקיד רטרואקטיבית כדי לעבות את קרן הפנסיה. יכולה להפקיד לשם 45000 שקל אחת לשנה קלנדרית. הקרן כרגע מניבה תשואה יפה אבל יש חשש שהוא בעיקר פסיכולוגי, בוויתור של סכום גדול מ'חסכונות החיים' שלי. אולי רק כשיהיה לי יותר שומני חסכון אעשה את זה.
ותודה על יתר התשובה המפורטת

 

[ביולוג ירושלמי]

אני בדיוק בנקודה הזאת ושוקלת ברצינות להפקיד רטרואקטיבית כדי לעבות את קרן הפנסיה. יכולה להפקיד לשם 45000 שקל אחת לשנה קלנדרית. הקרן כרגע מניבה תשואה יפה אבל יש חשש שהוא בעיקר פסיכולוגי, בוויתור של סכום גדול מ'חסכונות החיים' שלי. אולי רק כשיהיה לי יותר שומני חסכון אעשה את זה.

אלו היו בדיוק החששות שלי.
1. ראשית כל, בתור לא מבין גדול בענייני מיסוי, ישנה תקרת הפקדה לקרן פנסיה מקיפה - 3,966 ש"ח לחודש בשנת 2017.
מבלי להמליץ, אם את כל כך מודאגת לגבי קרן הפנסיה המדולדלת שלך, את יכולה לעשות כמו שאני עשיתי תקופה - להשלים את ההפקדות החודשיות שלך עד לגובה הסכום הזה ולהיות רגועה בכל הקשור בעניין. מבחינת שכר חודשי, אני לא מצליח להגיע לסכום הנ"ל, כך שפשוט השלמתי את ההפרש עד אליו בעיקר כדי שלא להיתקל בכל מיני ענייני מיסוי שאין לי כח לחפור (גם) עליהם ברשת ולהבין מה הם אומרים.
מעבר לכך הסכום ינותב לקרן פנסיה כללית.
2. לחילופין, את יכולה להפקיד על דעת עצמך למוצר שנקרא קופת גמל להשקעה (1 | 2 | 3 | 4), זה מה שאני עושה כרגע. לדעתי בתור רובד פנסיוני נוסף היא מכשיר לא רע בכלל (חלק מהקוראים לא יסכימו איתי ובצדק, אני מבין את השיקולים שלהם). אין דמי ניהול מההפקדה ואפשר להגיע לדמי ניהול מהחסכון של 0.35-0.5%. בגיל 60 הסכום הצבור הופך לקצבה והוא פטור ממס רווחי הון, אך בעת העברתו לקופה משלמת לקצבה (קרן פנסיה, קופת גמל) ייקבע לך מקדם שרירותי על הסכום וממנו תיגזר הקצבה החודשית... תהיי חייבת גם בביטוח אריכות חיים.
לקופת גמל להשקעה אפשר להפקיד עד 70K בשנה ואני חושב שלאדם ממוצע זה די והותר. אני מתכנן להפקיד לשם שנתיים-שלוש את המקסימום ולהניח לפנסיה ולדאגות ממנה.
3. לחילופין, את מוזמנת שלא למשוך את קרן ההשתלמות שלך לעולם (ואם צריכה כסף, אז יש הלוואות זולות מאוד מאוד בדר"כ על 80% מהסכום הצבור גם בקרן ההשתלמות וגם בקופת הגמל להשקעה) ולתת לה לצבור ולהשמין, להשמין ולצבור... זה רובד פנסיוני שלישי. וזה גם מה שאני עושה.
4. ואל תשכחי שהחסכון הפנסיוני הטוב ביותר בעולם הוא קודם כל בסדר הזה - פעילות גופנית (לא חייב מכון כושר וניפוח שרירים כמו שחייב תזוזה ולא לוותר על כל תזוזה אפשרית, לעלות במדרגות תמיד, לבחור ללכת ברגל תמיד, פשוט להיות פעיל וכו' וכו'), אכילת מזון לא מזיק (בלי חטיפים ומלוחים, בלי מיצים, בלי אוכל מעובד ארוז ממפעלים, בלי סוכר, בלי מלח, בלי הרבה בשר או הרבה גבינות או הרבה ירקות או הרבה מכל דבר שהוא כדי לשמור על איזון... ועוד לא דיברתי על אכילת אוכל בריא שזו כבר דרגה אחרת), ולדעתי האישית מבחינה כלכלית בעיקר בעיקר בעיקר והסתפקות במועט מינימליזם!!! (אבל זה לא מתאים לאצ'יברים למיניהם).

ותודה על יתר התשובה המפורטת

בכיף, ובהצלחה!

 

[איש ירח]

ולזה קוראים חוסר מזל. הם לא פחות חכמים ומבינים בכלכלה מאלו שהימרו על עליית המחירים, ובכל זאת נמצאים היום במקום אחר לגמרי.).

מה שהתכוונתי להגיד הוא שבתקופה המדוברת הדירות היו זולות מאד ובמקומות מסויימים ניתן היה לקנות דירות בסכומים של עד 200K עם תשואת שכירות של 10%. הסכומים הללו זמינים להרבה אנשים. אני אישית הצעתי לבן משפחה להשקיע בצמוד אלי בדירות שערכן הוא 120K והוא התעצל (היה צריך להתארגן לנופש עם המשפחה).
הרבה אנשים שהיו להם הסכומים הללו השקיעו במקומות אחרים או החזירו משכנתאות ואכן, לא יכלו לצפות עליית מחירים. אבל לפחות השקיעו את הכסף. יש גם הרבה אנשים שהשתעשעו ברעיון להשקיע בדירה אבל בסוף הוציאו את קרן ההשתלמות בשביל לשפץ את הבית.
הטענה שלי היא שבתקופה ההיא היה היגיון וגם מודעות להשקעה במקומות מסוימים בגלל אחוז התשואה והמשכנתאות הנמוכות. גם מי שהשקיע בשוק ההון עשה בחכמה כי אי אפשר לחזות בדיעבד מה יצליח. הנקודה היא שהרבה אנשים עם כסף פשוט ביזבזו אותו ועכשיו מתלוננים

 

[TunaGolem]

החסכון הפנסיוני הטוב ביותר בעולם הוא קודם כל בסדר הזה - פעילות גופנית

להפך.

 

[ביולוג ירושלמי]

להפך.

גופנית פעילות?... O_0

 

[TunaGolem]

גופנית פעילות?... O_0

בריאות פוגעת באופק של החסכון הפנסיוני.

 

[ביולוג ירושלמי]

בריאות פוגעת באופק של החסכון הפנסיוני.

הבנתי. צודק לחלוטין ואפילו לא בצחוק... בגלל זה אני מגדר את עצמי עם עישון (התירוץ הזה יעבוד הפעם?).
שאלה טובה היא עד כמה חולי (לא אקוטי שגורם למוות, נניח כרוני או כזה שסתם פוגע באיכות החיים בצורה אקוטית ולא ממית) משפיע על תוחלת החיים. נשמע ברור מאליו שאדם חולה יחיה פחות, אבל ישנם אנשים חולים כרונית שחיים די הרבה מאוד. אני לא מבין בזה בכלל.

 

[גרהם]

הבנתי. צודק לחלוטין ואפילו לא בצחוק... בגלל זה אני מגדר את עצמי עם עישון (התירוץ הזה יעבוד הפעם?).
שאלה טובה היא עד כמה חולי (לא אקוטי שגורם למוות, נניח כרוני או כזה שסתם פוגע באיכות החיים בצורה אקוטית ולא ממית) משפיע על תוחלת החיים. נשמע ברור מאליו שאדם חולה יחיה פחות, אבל ישנם אנשים חולים כרונית שחיים די הרבה מאוד. אני לא מבין בזה בכלל.

שאלה טובה אחרת היא עד כמה השחתת הגוף בגיל צעיר מביאה לקריסה שלו בגיל צעיר יותר כך שצריך יותר שנים סיעוד, פחות שנים אפשר לעבוד, דמנציה מוקדמת וכיוצ"ב תחלואי הזמן.

 

[Osterreicher]

השינוי בערך הנדלן חילק מחדש את העושר בחברה. בעיני ממש לא בצדק

צדק?
מה לא צודק בעשיית רווח מעליית מחירים?
במיוחד כאשר הרווח נעשה ע"י לקיחת סיכון.

 

[איש(3718)]

צדק?
מה לא צודק בעשיית רווח מעליית מחירים?
במיוחד כאשר הרווח נעשה ע"י לקיחת סיכון.

איזה סיכון יש בקבלת ירושה?
רוב "מתעשרי" הנדלן שאני מכיר פשוט קיבלו אותו כירושה, וזה כולל את הבנים הממשיכים במושבים.
מי שלקח סיכון ועבד קשה היו ההורים שלהם.

תשאל מה רע בהתעשרות מירושה? זה רע כי התוצאה היא שהמשפיעים בחברה הופכים להיות ברי המזל שנולדו למשפחות הנכונות, ולא אלו שהשקיעו, לקחו סיכונים, והצליחו. ברי המזל האלו הם בדרך כלל פחות מוכשרים , אבל יותר דומיננטים מרוב האוכלוסיה, בזכות העושר שלהם.

 

[גרהם]

צדק?
מה לא צודק בעשיית רווח מעליית מחירים?
במיוחד כאשר הרווח נעשה ע"י לקיחת סיכון.

איזה סיכון? אנשים קיבלו הרשאה לעבד מטע בננות ונכדיהם מקבלים כל אחד דירה ששווה שכר ממוצע נטו של 20 שנה. ואחר כך מוכרים סיפורים על מוביליות חברתית וממשלה שלא מתערבת בשוק.

 

[מרק עוגיות]

איזה סיכון?

בלי להביע דעה בדיוק על מנגנוני הירושה פה, אנשים שהגיעו למדינה הזאת בשנות החמישים או לפני שאפילו קמה כדי לעשות חקלאות לקחו על עצמם הרבה מאד סיכונים, רבים מהם גם התממשו.

 

[Osterreicher]

מי שלקח סיכון ועבד קשה היו ההורים שלהם.

אחד מגורמי המוטיבציה הגדול ביותר בחברה שלנו הוא הניסיון של ההורה שבנו יחיה טוב יותר ממנו.
העובדה שהבן נהנה מפרי עבודתו של הוריו ללא לקיחת סיכון אקטיבי על מנת להנות ממנו היא בדיוק הסיבה לכך (אחת מהן) שההורה לקחת את אותו סיכון מהתחלה.

אני לא רואה איך זה שונה מבן שנהנה מכך שהוריו פתחו לו חשבון חיסכון עוד כשהיה ילד.

ברי המזל האלו הם בדרך כלל פחות מוכשרים

על מה אתה מבסס זאת? איך אתה מבדיל בין מזל לכישרון?
שוב, יכול להיות שאותם ילדים הנהנים מירושה חסרי כל כישור, אך העובדה שהוריהם לקחו החלטות נכונות (בדיעבד) לא עושה את האפשרות להנות מכך לא מוסרית.
ההפך! איסור או הגבלה שרירותית כלשהי להנות מפרי עבודתו של הורה אינה צודקת מכיוון שהיא לוקחת את הרווח הנעשה ע"י לקיחת סיכון.

איזה סיכון? אנשים קיבלו הרשאה לעבד מטע בננות ונכדיהם מקבלים כל אחד דירה ששווה שכר ממוצע נטו של 20 שנה. ואחר כך מוכרים סיפורים על מוביליות חברתית וממשלה שלא מתערבת בשוק.

כאשר ההזדמנות לרווח ניתנה ע"י המדינה בצורת חלוקה או הטבות אז בהחלט ישנה בעיה. אך איני מדבר על זה, אני מתכוון לאנשים שקנו דירה במהלך חייהם אם בעזרת מימון ואם לא ועכשיו ילדיהם נהנים מעליית המחירים.

 

[גרהם]

בלי להביע דעה בדיוק על מנגנוני הירושה פה, אנשים שהגיעו למדינה הזאת בשנות החמישים או לפני שאפילו קמה כדי לעשות חקלאות לקחו על עצמם הרבה מאד סיכונים, רבים מהם גם התממשו.

אני מסכים ולכן לא דיברתי על זכותם ליהנות מהקרקע החקלאית, אלא על זכותם ליהנות מקרקע לבניה.
אין מחלוקת שכל מי שעיבד מטע בננות ונפרד מהקרקע, זכאי לפיצוי על קרקע למטע.

 

[גרהם]

אני מתכוון לאנשים שקנו דירה במהלך חייהם אם בעזרת מימון ואם לא ועכשיו ילדיהם נהנים מעליית המחירים.

אלו לא המקרים השכיחים של דירה לכל נכד עליהם דיברתי.

 

[איש(3718)]

על מה אתה מבסס זאת? איך אתה מבדיל בין מזל לכישרון?

תסכים איתי שלהיוולד למשפחה הנכונה זה מזל ולא כישרון? יכול להיות שיש לו כישרון, אבל הוא התעשר בזכות המזל.

שוב, יכול להיות שאותם ילדים הנהנים מירושה חסרי כל כישור, אך העובדה שהוריהם לקחו החלטות נכונות (בדיעבד) לא עושה את האפשרות להנות מכך לא מוסרית.
ההפך! איסור או הגבלה שרירותית כלשהי להנות מפרי עבודתו של הורה אינה צודקת מכיוון שהיא לוקחת את הרווח הנעשה ע"י לקיחת סיכון.

לא דיברתי על מוסר, אלא על חלוקת הכח וההשפעה בחברה (בעלי הכח וההשפעה בחברה הם אלו שמחליטים לאן ינותבו המשאבים).
תסכים איתי שעדיף שהכח וההשפעה בחברה יהיו בידי המוכשרים (לפי קריטריון כלשהו שתלוי באישיות שלהם), ולאו דווקא לפי הגרלה אקראית כלשהי?
מה שקורה בפועל כשיש ירושת הון זה שהכח וההשפעה מנותבים לפי מזל.

הסיבה שמתקוממים יותר על נושא ירושות הנדלן מאשר על נושא הירושות הכספיות היא שבנדלן ההתעשרות מתבצעת ע"י קשרים פוליטים והחלטות פוליטיות של מנהל מקרקעי ישראל שמסבות יעוד קרקע ממטע בננות לקרקע למגורים , ולאו דווקא על ידי עבודה קשה וכישרון של ההורים (ע"ע דנקנר ותעשיות מלח, המושבים והקיבוצים שמסדרים צמודי קרקע לכל צאצאיהם , וכו').

אגב, לא דיברתי על מה שחינוך עם עודף כסף עושה לילדים. זה נושא עצום בפני עצמו.

 

[Osterreicher]

תסכים איתי שלהיוולד למשפחה הנכונה זה מזל ולא כישרון? יכול להיות שיש לו כישרון, אבל הוא התעשר בזכות המזל.

מסכים.

תסכים איתי שעדיף שהכח וההשפעה בחברה יהיו בידי המוכשרים

מסכים שעדיף שבעלי המשאבים יהיו הכישרוניים בחברה, אך זה רק מה שעדיף.

מנגנון המחירים אינו ולא יכול להבדיל בין אדם כישרוני לאדם עם מזל, רק הפעולות שאותו אדם יבצע באותם נסיבות של הזדמנויות יקבעו האם הוא ישאר בעל אותם אמצעים או לא.
יכול להיות שהוא יקח החלטות שגויות ובכל זאת ירוויח עקב אירוע אקראי, אך ההיסטוריה מלמדת שבחברה הקפיטליסטית המשאבים נוטים לצאת מיידיהם של אנשים הלא מסוגלים לנהל אותם בצורה נבונה.
רק בעזרת התערבות של המדינה תהליך זה נבלם. אני יותר ממסכים שזה חלק גדול ממה שקרה בישראל, אך באשר לאותם אנשים המרווחים מבחירות של הוריהם ללא הטבה מידי המדינה, אין הדבר פסול.

לפי קריטריון כלשהו שתלוי באישיות שלהם), ולאו דווקא לפי הגרלה אקראית כלשהי?

הלא הדבר אקראי בעצמו? הרי הורינו וסביבתינו הינם הגורמים המשפיעים הגדולים ביותר על בניית האופי.
תסכים איתי ששניהם אקראיים באותה מידה?

הסיבה שמתקוממים יותר על נושא ירושות הנדלן מאשר על נושא הירושות הכספיות היא שבנדלן ההתעשרות מתבצעת ע"י קשרים פוליטים והחלטות פוליטיות של מנהל מקרקעי ישראל

מסכים ב-100%

 

[דרורה]

י התוצאה היא שהמשפיעים בחברה הופכים להיות ברי המזל שנולדו למשפחות הנכונות, ולא אלו שהשקיעו, לקחו סיכונים, והצליחו. ברי

* לא חושבת שהמשפיעים בחברה הם דווקא אלו שקיבלו עזרה מההורים כדי לקנות דירה.
* צריך מזל עם ההורים גם לעניין השכלה, חינוך, חום ואהבה ועוד הרבה דברים שמשפיעים. שלא לדבר על יופי בריאות ושכל שלא נובעים מהאדם עצמו ויש להם השלכה על מידת השפעתו בחברה.
* אני היום עובדת בין השאר כדי שאוכל לעזור לילדים קצת וגם כדי להעניק להם כעת השכלה וכישורים. המדינה צריכה לקחת לי את זה כדי שרק מי שלקח סיכון והשקיע בעצמו יצליח?
* לא מדברת על מתנות מהמדינה וגם לא על טייקונים אלא על אנשים שעבדו קשה שנים רבות כדי לעזור לילדים להתחיל יותר בקלות