בעיות חברתיות אצל ילד בן 10

[האחד]

זה לא שכל הילדים כאן מלאכים, אבל לפחות ביסודי (שזה עד כיתה ח כאן) לא נותנים לזה לקרות. המורים ובתי הספר כאן מקפידים לטפל בכל שמץ של bullying. מעבר לכך, הילדים כאן מחונכים כבר מהגן לקבל את האחר והשונה (כל מה שטראמפ שונא), וזה פשוט לא בתודעה של רובם להציק למישהו רק כי הוא אחר. תוסיף לזה את עירבוב הכיתות כל שנה, מה שמונע היווצרות מעמדות, ונפתרה הבעיה.
קוריוז מטקס סיום התיכון של הילדים שלנו. בפעם הראשונה שהיינו לקראת הסוף הכריזו על בחור ואנחנו כואים מישהו עם תסמונת דאון שבטוח לא למד וסיים את בית הספר אצלנו, עולה לבמה וכל בית הספר מריע לו, והוא מרוצה מעצנו.
שאלנו את הבן שלנו מי זה. מסתבר שזה הבן של אחת מהעובדות בקפיטריה שכל שנה משתתף בטקס הסיום וכל הילדים מריעים לו. נסה לדמיין את זה בארץ.

 

[נמר ישראלי]

זה לא שכל הילדים כאן מלאכים, אבל לפחות ביסודי (שזה עד כיתה ח כאן) לא נותנים לזה לקרות. המורים ובתי הספר כאן מקפידים לטפל בכל שמץ של bullying. מעבר לכך, הילדים כאן מחונכים כבר מהגן לקבל את האחר והשונה (כל מה שטראמפ שונא), וזה פשוט לא בתודעה של רובם להציק למישהו רק כי הוא אחר. תוסיף לזה את עירבוב הכיתות כל שנה, מה שמונע היווצרות מעמדות, ונפתרה הבעיה.
קוריוז מטקס סיום התיכון של הילדים שלנו. בפעם הראשונה שהיינו לקראת הסוף הכריזו על בחור ואנחנו כואים מישהו עם תסמונת דאון שבטוח לא למד וסיים את בית הספר אצלנו, עולה לבמה וכל בית הספר מריע לו, והוא מרוצה מעצנו.
שאלנו את הבן שלנו מי זה. מסתבר שזה הבן של אחת מהעובדות בקפיטריה שכל שנה משתתף בטקס הסיום וכל הילדים מריעים לו. נסה לדמיין את זה בארץ.

אתם בעלי רקע משם?
(מקל על המעבר)

 

[עידו ג]

לא הייתי ממהר לעזוב בית ספר או לעיר אחרת.
מניסיון אישי שלי, יש גם יתרונות (עד כמה שזה עצוב) במצב. זה מחזק, מחשל וכן אפשר לנתב את זה למקומות טובים.

זמן איכות עם משפחה במקום עם ראשיפלוצ בני גילו.
למידה/התמסרות לתחום מסויים. פחות זמן עם טמבלים בני גילו = יותר זמן להעצים את עצמו.

לצערי אני התמסרתי לגיימינג, עד כדי הגעה לטופ 3 בעולם במשחק מסויים כמה פעמים.
משחקי המחשב היו מפלט נחמד לדכאון. גם הכנסה וחיסכון טוב לגיל.

אבל יכולים להיות דברים הרבה יותר יעילים.
למשל תכנות, לימודי מקצוע, שפות, כל דבר מעשיר...

אפשר לעשות לימונדה מהמצב. השאלה מה העלות (חוויות ילדות) וכמה הוא סובל מהמצב.

לי היום בגיל 29 קצת עצוב כשאני חושב על גיל 15-25, אך אני שמח אם מה שגדלתי להיות ומי שאני היום. את הזמן שביליתי והחוויות שצברתי לא הייתי מחליף.

 

[האחד]

אתם בעלי רקע משם?
(מקל על המעבר)

ממש לא. יותר מזה, בחיים לא הייתי בקנדה לפני המעבר

 

[פסיוני]

מתחבר למה שרבים כתבו כאן לפניי,
טיפול אישי יסודי- יכול לעזור לגלות מה גורם לילד להוות המפלט של האגרסיות של אחרים.
מעבר עיר/בי"ס /מדינה- רק אם חלפה שנה מהטיפולים, ואין מספיק שיתו"פ מהצוות, והטיפול גם לא הזיז.

ובכלל
זה קצת קשה לי לכתוב
אבל מנסיון אישי-
כל הביריונות שחוויתי בילדות-
הכינו אותי לחיים האמתיים, ולזוגיות, וליחסי שכנות, כביש, עבודה ועוד

 

[היום מתה אמא]

גדול מהחיים! באיזה גיל הבן שלך?

13

טיפול אישי יסודי- יכול לעזור לגלות מה גורם לילד להוות המפלט של האגרסיות של אחרים.

זה רק להעביר את הבעיה למישהו אחר. הפתרון צריך להיות מערכתי, כזה שמונע מילדים עם אגרסיות להוציא אותם על ילדים אחרים.

מי שצריך את הפסיכולוג אלה הילדים הפוגעים ולא הילד הנפגע. חבל שאין בארצנו חוק שמאפשר לביה"ס לשלוח ילדים פוגעניים להשתתף מנדטורית בסדנאות נגד אלימות (פיזית או מילולית) ורצוי על חשבון ההורים שלהם.

 

[Homer]

חוויתי בריונות כילד ביסודי, זה נשאר עד התיכון. רק בצבא כשאף אחד לא הכיר אותי זה עבר והרגשתי לראשונה בחיי שאני בין חברים.
ממליץ על.טיפול ומעבר בית ספר אם זה ממשיך.

 

[A42]

עם הילדים) ויכולים לתרום מהניסיון שלהם.

כמה דברים שעשינו עם הבן 10 שלנו (התחלנו כבר בגיל 9 וזה שיפר הרבה)

1. דרך הרופא משפחה הפניה לטיפול רגשי, אצלנו הבן שלנו העדיף אילוף כלבים וזה נתן לו המון (בגדול 45 דק פעם בשבוע של עובדת סוציאלית עם 4 ילדים בגיל ובאתגרים חברתיים דומים שמשלחים את בבעיות על הכלבים ונותנים לילדים להוביל) היינו קצת סקפטיים כי גם זה לא נראה מהצד מאוד משמעותי אבל תוך 4 חודשים זה ממש הגדיל לו את הביטחון העצמי מול הילדים בכיתה הוא למד לעמוד על שלו ולהגיב ולשים את הגבול מה שמאוד היה חסר לו לפני. אחרי 6 חודשים הפסקנו מיוזמנתו ויוזמתו כי כבר לא היה צורך.


מפה אומר מראש אנחנו בבית ספר מדהים (ציבורי ממלכתי ולא פרטי) אבל בין הטובים בארץ ועברנו מקום מגורים בגלל הבית ספר

2. קבוצות של מיומנות חברתית בבית ספר. זה עשינו במהלך כיתה ג (היו מוצאים אותו עם עוד 2-3 ילדים מהכיתה והיועצת היתה עובדת איתם ממש על מיומנות חברתית) דווקא לזה היה פחות אפקט לדעתי למרות שממש חשבנו שזה יהיה מדהים

3. בבית ספר בשיחה עם המחנכת כל הקשיים השנה (כיתה ד) היא ניתבה אוטו ל3 דברים חשובים

4. אליפות החלל - משהו ארצי שכל בית ספר משתתף בוא בנבחרת בית ספר 2 ילדים מכל כיתה ד עד ו וזה בערך שעתיים עד יום בשבוע אבל ממש מגבש אותו חברתית עם השווים לו ומאוד נותן לא לפרוח חברתית בתוך הקבוצה הזאת

5. שיעורי מוסיקה בבית ספר ומקהלה מאוד מתחבר לזה וגם נותן לו שילוב עם חברים אחרים

6. עוזר ספריה, נתנו לו בבית ספר להדריך את כיתות א בהיכרות עם הספריה ולהקריא להם סיפורים ולתת להם המלצות לספרים

7. לתת הרצאות לכיתה שלו וכיתות אחרות. משהו שמאוד עזר לו עם ביטחון העצמית. המחנכת מאוד מעודדת אותו (ובכלל את כולם) ללמד בעצמם. לקחת נושא להכין מצגת ולהעביר לכיתה
זה התחיל באמת עם אליפות החלל שהוא התחיל להעביר שיעורים לכיתה שלו וכיתות אחרות בנושא דרך הרצאות עד כדורגל ועכשיו זה בפשוט זורם לבד הוא כתב איזה סיפור קצר לתחרות כתיבה של הספריה העירונית שיתפנו את המורה אז היא נתנה לו להקריא לכל הכיתות בשכבה והוא עבר כיתה כיתה

אנחנו באמת השנה קיבלנו ילד אחד לגמרי
מאחד ששנה שעברה שהיה נחבא בכיתה
מקבל מכות ולא מחזיר
ונשאר הרבה פעמים בכיתה בהפסקות כי לא היה לא עם מי לשחק או שלא שיתפו אותו
או הולך כל יום לבית ספר עם שקית של משחקים מפוצצים או כדור בשביל שישחקו איתו לפחות

עדין יש לו קושי חברתי לפעמים עם הילדים בכיתה שלו אבל זה כבר לא העיקר בשבילו
ולא שובר אותו אז בתורו גם הרבה פחות משמעותי ומשפיע עליו

 

[חסן השני]

מתי זה קרה לאחד ילדים שלי תפסתי המציק הראשי לשיחה אחרי בית ספר ומאז בעיה נפתרה

 

[JBUZZ]

מבאס לשמוע.
אצל חברה של הבת שלנו - עבד טיפול בקבוצה ורכיבה על סוסים. בכל אופן, זה היה תהליך של כמה שנים.

 

[InvestingNoob]

ממה הקשיים נובעים?

לאלה שדיברו על אלימות, חייב לשאול: למה אתם לא מגישים תלונה במשטרה?

 

[האחד]

ממה הקשיים נובעים?

לאלה שדיברו על אלימות, חייב לשאול: למה אתם לא מגישים תלונה במשטרה?

ונראה לך שהמשטרה תעשה עם זה משהו? שלא לדבר מה יקרה למצב החברתי של הילד אחר כך.
תראה מה קורה עם תלונות על אונס כמה ממזמזים אותן עד שלא יוצא כלום בסוף, אז ילד שהרביץ לילד אחר? יצחקו עליך. זאת בדיוק הבעיה בישראל, מתייחסים לאלימות בסלחנות.
למה צריך משטרה? למה שבית הספר לא יטפל בזה?

 

[bartsimpsons]

כמה דברים שעשינו עם הבן 10 שלנו (התחלנו כבר בגיל 9 וזה שיפר הרבה)

1. דרך הרופא משפחה הפניה לטיפול רגשי, אצלנו הבן שלנו העדיף אילוף כלבים וזה נתן לו המון (בגדול 45 דק פעם בשבוע של עובדת סוציאלית עם 4 ילדים בגיל ובאתגרים חברתיים דומים שמשלחים את בבעיות על הכלבים ונותנים לילדים להוביל) היינו קצת סקפטיים כי גם זה לא נראה מהצד מאוד משמעותי אבל תוך 4 חודשים זה ממש הגדיל לו את הביטחון העצמי מול הילדים בכיתה הוא למד לעמוד על שלו ולהגיב ולשים את הגבול מה שמאוד היה חסר לו לפני. אחרי 6 חודשים הפסקנו מיוזמנתו ויוזמתו כי כבר לא היה צורך.


מפה אומר מראש אנחנו בבית ספר מדהים (ציבורי ממלכתי ולא פרטי) אבל בין הטובים בארץ ועברנו מקום מגורים בגלל הבית ספר

2. קבוצות של מיומנות חברתית בבית ספר. זה עשינו במהלך כיתה ג (היו מוצאים אותו עם עוד 2-3 ילדים מהכיתה והיועצת היתה עובדת איתם ממש על מיומנות חברתית) דווקא לזה היה פחות אפקט לדעתי למרות שממש חשבנו שזה יהיה מדהים

3. בבית ספר בשיחה עם המחנכת כל הקשיים השנה (כיתה ד) היא ניתבה אוטו ל3 דברים חשובים

4. אליפות החלל - משהו ארצי שכל בית ספר משתתף בוא בנבחרת בית ספר 2 ילדים מכל כיתה ד עד ו וזה בערך שעתיים עד יום בשבוע אבל ממש מגבש אותו חברתית עם השווים לו ומאוד נותן לא לפרוח חברתית בתוך הקבוצה הזאת

5. שיעורי מוסיקה בבית ספר ומקהלה מאוד מתחבר לזה וגם נותן לו שילוב עם חברים אחרים

6. עוזר ספריה, נתנו לו בבית ספר להדריך את כיתות א בהיכרות עם הספריה ולהקריא להם סיפורים ולתת להם המלצות לספרים

7. לתת הרצאות לכיתה שלו וכיתות אחרות. משהו שמאוד עזר לו עם ביטחון העצמית. המחנכת מאוד מעודדת אותו (ובכלל את כולם) ללמד בעצמם. לקחת נושא להכין מצגת ולהעביר לכיתה
זה התחיל באמת עם אליפות החלל שהוא התחיל להעביר שיעורים לכיתה שלו וכיתות אחרות בנושא דרך הרצאות עד כדורגל ועכשיו זה בפשוט זורם לבד הוא כתב איזה סיפור קצר לתחרות כתיבה של הספריה העירונית שיתפנו את המורה אז היא נתנה לו להקריא לכל הכיתות בשכבה והוא עבר כיתה כיתה

אנחנו באמת השנה קיבלנו ילד אחד לגמרי
מאחד ששנה שעברה שהיה נחבא בכיתה
מקבל מכות ולא מחזיר
ונשאר הרבה פעמים בכיתה בהפסקות כי לא היה לא עם מי לשחק או שלא שיתפו אותו
או הולך כל יום לבית ספר עם שקית של משחקים מפוצצים או כדור בשביל שישחקו איתו לפחות

עדין יש לו קושי חברתי לפעמים עם הילדים בכיתה שלו אבל זה כבר לא העיקר בשבילו
ולא שובר אותו אז בתורו גם הרבה פחות משמעותי ומשפיע עליו

מדהים! המון תודה על התגובה.

 

[Arik Aharon]

אין לי ניסיון עם ילד דומה, אבל יכול לדבר מניסיון אישי מנקודת מבטו של הילד, ובדיעבד מה עבד ומה לא עבד.

מחשבות על הגירה לקנדה ואימרות שהחברה הישראלית דורסנית ואגרסיבית? אתם צריכים להבין, לכל חברה יש נורמות משלה.
בישראל הנורמה היא X, בקנדה היא Y. תהיה בטוח שאם הילד שלך בעל אופי ודרכי התנהגות 'קנדים' הוא יקבל שם יתרון חברתי לעומת הארץ.
אבל האם אתה רוצה לזרום איתו ולקבל מבוגר קנדי? האם אין לך עוד ילדים, שאולי הם יהיו עם אופי 'ישראלי' ויהיה להם קשיי השתלבות בקנדה, לעומת הארץ?
לדעתי זה צעד קיצוני מידי.

אני פחות מתחבר לעניין ה'ביטחון העצמי' / דיווחים להורים/מורים ושאר השטויות שמערכת החינוך האכילה אותי בזמנו.
בישראל, היה ישראלי. זה יעבוד רק בצורה 'חכמה'.

מכאן יש לך 2 בחירות:
א. שינוי הילד לטובת השתלבותו
ב. החלפת סביבה (קנדה קצת קיצונית, אבל יש בתי ספר אחרים, אולי בדגש על בתי ספר למחוננים וכו')

ב' זה הפתרון המהיר, יכול לעבוד, יכול גם שלא.
במידה ועובד, הילד יפרח והכל יהיה סבבה. הוא אולי יתמודד שוב עם הבעיה בגיל מאוחר יותר, ואולי לא. אולי החוגים החברתיים הללו ימשיכו איתו עד לבגרות.

א' זה פתרון שבונה ילד חסין. אתה צריך ללמד אותו שהחיה הכי חזקה בטבע זה לא האריה שלא משתנה ודבק בדרך הנאמנה שלו, אלא הזיקית (שמשנה צבעים בהתאם לסביבה). אתה צריך ללמד אותו שזה בסדר להתנהג בצורה שלא נאמנה לעצמו, כדי להשיג דברים שהוא רוצה.
אולי דרך א' לא תתאים לכולם, ואולי היא מתנגשת עם הערכים שלכם, אבל מניסיון - ילדים שגדלים בסביבה לא טבעית להם, ומצליחים להשתלב בה - גדלים להיות בעלי כישורים חברתיים יוצאי דופן.

 

[צדיק נסתר]

אמנם הילדים שלי גדולים ונקודת המבט שלי שונה ממה שקורה היום

אבל מניסיוני תשלחו את כל הילדים שלכם ללמוד לפחות אומנות לחימה אחת

זה נותן בטחון עצמי/עצמאות/חוסן מנטלי ועוד

תצרפו חיה הביתה זה נותן תמיכה נפשית לילדים

ותהיו הורים קשובים

 

[bartsimpsons]

תודה רבה לכולם על התגובות והשיתוף! יש פה המון טיפים טובים שנאמץ.

 

[פסיוני]

13

זה רק להעביר את הבעיה למישהו אחר. הפתרון צריך להיות מערכתי, כזה שמונע מילדים עם אגרסיות להוציא אותם על ילדים אחרים.

מי שצריך את הפסיכולוג אלה הילדים הפוגעים ולא הילד הנפגע. חבל שאין בארצנו חוק שמאפשר לביה"ס לשלוח ילדים פוגעניים להשתתף מנדטורית בסדנאות נגד אלימות (פיזית או מילולית) ורצוי על חשבון ההורים שלהם.

אתה מדבר מצד הצדק.
אך ילדים הם עם שיש לו אמות מוסר שונות משלנו.
כאמור מנסיוני הכאוב

 

[היום מתה אמא]

אתה מדבר מצד הצדק.
אך ילדים הם עם שיש לו אמות מוסר שונות משלנו.
כאמור מנסיוני הכאוב

ברור לי שאתה כהורה פרטי אומר לעצמך מה'כפתלי. אני חושב אבל שזה לא הפתרון הטוב לבעיה כשכל אחד מסתכל על הריבוע הקטן שהוא חי בו. אם אני לוקח את הסיפור של הילד שלי, במקרה הראשון הוא עזר , אני מניח, בעיקר כי רצה לרצות אותנו ואלה היו מכרים של ההורים, אבל במקרה השני הוא לא באמת היה חייב להתערב, הילד שעזר לו לא חבר שלו, למען האמת הוא בקושי מכיר אותו כי זה כיתה ז עם ילדים חדשים, לא היה לו אינטרס להתערבות מלבד טובת הכלל.

כפי שאמרה סיסמת המתנגדים נגד משטר פרנקו בספרד:
If You Tolerate This ,Your Children Will Be Next

אם אין דרישה לפתרון מערכתי, כי אני פותר רק את הבעיות הפרטיות שלי , ברור שתופעת הבריונות רק תגדל ותפגע בעוד ועוד ילדים.

זה לא נאמר כהאשמה חס וחלילה רק כהמלצה לתפיסת עולם.

 

[SolidusMaximus]

להבדיל, הבן שלנו שיחק כאן במשחק רשת בזמנו וילד מבית ספר אחר (כיתה ט כזה) שגר איזה 20קמ מאיתנו נכנס איתו לאיזה ויכוח מטופש ובת'אט ואמר לו שיהרוג אותו. הבן שלנו נלחץ מזה וסיפר למורה שלו, אז מנהל בית הספר הזמין משטרה לאותו ילד. זה ההבדל בטיפול בבעיות, כאן באמת יש אפס סובלנות לאלימות.

וזה בהכרח מה שטוב?

בארץ כשהבן שלנו חטף מכות והיינו פונים לבית הספר היו עונים לנו; ככה זה ילדים אתה יודעים.

זאת הקיצוניות השנייה; גם זה לא טוב.
לא הייתי רוצה לגור במקום שמזמינים לילד משטרה כי הוא אמר "בואנה אני ירצח אותך" במשחק באינטרנט. גם לא הייתי רוצה לגור במקום שמתעלם מאלימות.

אצלי בבית ספר לא הייתה אלימות משמעותית, ואולי זה לב העניין.
כדאי לקחת בחשבון שכנראה בארץ יש כמה תרבויות שלטות - ופשוט לא כל ילד מתאים לכל התרבויות וסוגי המנטליות.
אם ניקח נגיד ילד מיוצאי בריה"מ, ההורים נגני פסנתר, והילד עולה ומגיע לבית ספר בפריפריה - כנראה יהיה לו קשה. או ש: א. הוא יסבול, ב. הוא "ידרדר" אל הסביבה, ג. יהיה לבד.

אם הילד לא מתאים, השאלה מה עושים עם זה: לומר "התרבות פה קלוקלת והבן שלי מדהים", זה לא פתרון בעיניי. גם לתת לילד להדרס או להדרדר לתרבות הזאת, לא פתרון.
יש פתרונות ביניים, בתי ספר פרטיים, בתי ספר במקומות מוצלחים יותר, בתי ספר של אוכלוסיות שונות, שמאפשרים איזון בין סביבה טובה לילד שנדרש כן להתמודד, ולא לברוח.

אי אפשר באמת לצפות מpublic school לתת מענה לכולם.
בסוף הילד יגדל להיות מבוגר ויצטרך להתמודד עם המדינה הזאת, לא לברוח. אבל גם אנחנו כמבוגרים רוצים לגור עם "אנשים כמונו", אבל כן חייבים מדי פעם להתמודד עם אחרים.

בארץ מחפשים את הקורבן, החלש, השקט, המנומס, המופנם, ואז מסתלבטים עליו, מכפכפים אותו, מחרימים אותו, סתם ככה בשביל הצחוקים, ואז ממשיכים לקורבן הבא כמו להקת זאבים.
הבעיה היא לא בילד אלא בחברה הישראלית שהיא רקובה.

לא בחברה המוסרית שאני בא ממנה. צר לי. אני מסכים שכך זה בחלק גדול מהחברה הישראלית, ולכן אני סולד מה"צבריות" המעושה. אבל יש אלטרנטיבות.

 

[efrat]

אני אבא לילד בן 10, מאוד רגיש ועם לב ענק, אבל סובל מקשיים חברתיים לא פשוטים, ומהצקות מצד בני הכיתה.

אני ממש מצטערת לשמוע זה בטח קשה לך. הילדים שלי קטנים אבל המחשבה שמישהו יציק להם אני כבר רוצה לבכות מתסכול. שיציקו לי.

הילד צריך ביטחון עצמי. אף אחד לא יצליח להציק לו ככה.

1- כל ספורט לא משנה איזה. יש מסגרת יש חברים חדשים בספורט יש תחושה של מסוגלות יש משהו להשוויץ בו מול הילדים אחרים בכיתה. הוא טוב בX ואף אחד בכיתה לא טוב כמוהו. היום עולם הספורט התרחב משמעותית ולא חייבים קראטה או כדורגל. יש טיפוס על קירות, יש קרוספיט ילדים, יש רכיבה על סוסים שזה גם מגניב. למצוא משהו שמעניין אותו והוא יכול להתמיד בו בשימחה. גם ירוויח יכולת ספורטיבית בהמשך. אם יש סיכוי שהוא יזרום על שחיה גם ירווח ספורט לחיים.

2- כן לנסות להצטרף לאומניות לחימה. ברגע שהוא ידע שהוא יכול להחזיר או סליחה על הברבריות - לפרק במכות מי שמציק לו- הוא יהיה הרבה יותר בטוח בעצמו ויקרין יותר פסון ויש מצב ששאר הילדים ירדו ממנו אחרי כמה הדגמות או אפילו דיבורים על הדגמות.

3- לשבת איתו ביחד לחשוב על תשובות אופציונליות שמציקים לו ומה עושים. ממש להריץ תסריטים לפעמים שאנחנו לא מוכנים למה שהולך לקרות אנחנו קופאים בטח ובטח במצב כל כך מלחיץ כמו הצקות בביס אני בטוחה שהייתי משתתקת בלי יכולת לגמגם אפילו. אז לשבת איתו על כמה משפטי קמבק ממש טובים כולל לרדת לתכונות הכי גרועות של הילד המציק. וכן אני יורדת לרמה שלו, בשלב הזה לא איכפת לי. בריון לא מספיק להיות בריון כי אומרים לו נו נו נו אלא רק שעומדים מולו ומעמידים אותו במקום.

כנל לחיים אגב רק חבל שצריך ללמוד את זה כבר בגיל 10.