• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

בעיות חברתיות אצל ילד בן 10

  • פותח הנושא פותח הנושא bartsimpsons
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
לא הייתי רוצה לגור במקום שמזמינים לילד משטרה כי הוא אמר "בואנה אני ירצח אותך" במשחק באינטרנט
למה לא בעצם, ממה החשש?
זה לא שלקחו את אותו מתבגר לכלא או פתחו לו תיק פלילי. רק (מנחש מתוך סבירות) הבהירו שיש השלכות, נתנו אזהרה, ההורים נהפכו למודעים, והבהירו לילד שאם זה יחזור עצמו יהיו אסקלציות. נשמע לי שמעביר מסר מצויין גם לצד הפוגע וגם לצד הנפגע, וללא השלכות שליליות
 
למה לא בעצם, ממה החשש?
אלה חברות בעלות רצינות תהומית, על גבול האוטיזם. כדי לתאם מה שנקרא אצלם playdate ואצלנו "אמא, ים מגיע אליי בסדר?", צריך לפתוח יומנים.
זה עדיף מחברה שלא מטפלת באלימות, כן, אבל גם זה מאוד לא בריא לחברה ולילדים.

זה לא שלקחו את אותו מתבגר לכלא או פתחו לו תיק פלילי.
אני לא בטוח, ע"ע סעיף א'. שם הכל אפשרי, ולא, אני בוודאי נגד השלכות לילד שסתם קילל מישהו, שיסבול מהן לכל חייו, או אפילו סתם הסטיגמה.

נשמע לי שמעביר מסר מצויין גם לצד הפוגע וגם לצד הנפגע, וללא השלכות שליליות
אם זה נעשה במסגרת הקהילתית בצורה מבוקרת, זה מבורך. מכיוון שאני מכיר את הרצינות התהומית של החברות הרלוונטיות, מסופקני.

אין ספק שיש מכת מדינה בישראל, שלא מענישים כמו שצריך, ויהודים כמו יהודים, מרחמים על כל אחד ונותנים עונשים מגוחכים למי שמגיע לו.
הקיצוניות השנייה שיש במדינות המערב - מחיקה טוטאלית של מי שלא הולך בתלם, גרועה גם היא. לא לחינם תרבות צייתנית קיבלה מנהיגים מצווים, מה שאצלנו בחיים לא יעבוד.
 
וזה בהכרח מה שטוב?

זאת הקיצוניות השנייה; גם זה לא טוב.
לא הייתי רוצה לגור במקום שמזמינים לילד משטרה כי הוא אמר "בואנה אני ירצח אותך" במשחק באינטרנט. גם לא הייתי רוצה לגור במקום שמתעלם מאלימות.

אצלי בבית ספר לא הייתה אלימות משמעותית, ואולי זה לב העניין.
כדאי לקחת בחשבון שכנראה בארץ יש כמה תרבויות שלטות - ופשוט לא כל ילד מתאים לכל התרבויות וסוגי המנטליות.
אם ניקח נגיד ילד מיוצאי בריה"מ, ההורים נגני פסנתר, והילד עולה ומגיע לבית ספר בפריפריה - כנראה יהיה לו קשה. או ש: א. הוא יסבול, ב. הוא "ידרדר" אל הסביבה, ג. יהיה לבד.

אם הילד לא מתאים, השאלה מה עושים עם זה: לומר "התרבות פה קלוקלת והבן שלי מדהים", זה לא פתרון בעיניי. גם לתת לילד להדרס או להדרדר לתרבות הזאת, לא פתרון.
יש פתרונות ביניים, בתי ספר פרטיים, בתי ספר במקומות מוצלחים יותר, בתי ספר של אוכלוסיות שונות, שמאפשרים איזון בין סביבה טובה לילד שנדרש כן להתמודד, ולא לברוח.

אי אפשר באמת לצפות מpublic school לתת מענה לכולם.
בסוף הילד יגדל להיות מבוגר ויצטרך להתמודד עם המדינה הזאת, לא לברוח. אבל גם אנחנו כמבוגרים רוצים לגור עם "אנשים כמונו", אבל כן חייבים מדי פעם להתמודד עם אחרים.


לא בחברה המוסרית שאני בא ממנה. צר לי. אני מסכים שכך זה בחלק גדול מהחברה הישראלית, ולכן אני סולד מה"צבריות" המעושה. אבל יש אלטרנטיבות.
אז ככה. אנחנו לא עולים חדשים, אתה יכול להגיד אולי שאני אבל באתי בגיל שנה לארץ אז זה לא ממש נחשב אם כי ההורים שלי כן היו יוצאי ברית המועצות ובהתאם המנטליות. אשתי לעומת זאת צברית ואפילו חצי מזרחית ככה שאי אפשר להאשים אותנו שאנחנו לא מכירים את החברה בארץ שנינו היינו בצבא הייתי גם בקבע. אני חושב שאי אפשר להגדיר את זכרון יעקב כישוב חלש.
הבעיה היא שאת אפילו לא שם לב למנטליות בארץ כי אתה רגיל לזה זה נראה לך טבעי.
הילדים שלנו גדלו להיות מנומסים ולא אלימים עם לב טוב, אמפתיה ונגיעות אוטיזם מאבא. אני מצטער אבל בארץ זה פשוט לא עובד.
עובדתית כל הארבעה פורחים בקנדה מבחינה חברתית.
 
לגבי הזמנת משטרה אז כן אני חושב שזה דווקא כן דבר טוב זה לא שהילד נגרר למעצר למרתפי המשטרה כמו שאוהבים להגיד אנשי ימין בארץ. באו לילד הפחידו אותו קצת וזה נסגר כאן.
כל הקטע של פליידייט נכון לגילאים הקטנים הייתי אומר שהחל מסביבות כיתה ג ד אם רוצים ללכת למישהו זה לא מצריך תיאום מיוחד. דרך אגב זה די נחמד שמתרגלים לזה שהלוז שלך מתוכנן ולא מתקילים אותך עם איזה ילד שרוצה פתאום לבוא אליך ואתה לא יודע מה לענות
 
אז ככה. אנחנו לא עולים חדשים, אתה יכול להגיד אולי שאני אבל באתי בגיל שנה לארץ אז זה לא ממש נחשב אם כי ההורים שלי כן היו יוצאי ברית המועצות ובהתאם המנטליות. אשתי לעומת זאת צברית ואפילו חצי מזרחית ככה שאי אפשר להאשים אותנו שאנחנו לא מכירים את החברה בארץ שנינו היינו בצבא הייתי גם בקבע.
בדיוק, עלית על הנקודה. אתם מה שנקרא במונח מטריה "אשכנזים" - חצי "רוסים", חצי יוצאי אשכנז. אני לא אומר את זה לטוב או לרע (אני אשכנזי), אלא רק כציון עובדה.
שאי אפשר להאשים אותנו שאנחנו לא מכירים את החברה בארץ שנינו היינו בצבא הייתי גם בקבע.
לא אמרתי שאתם לא מכירים את החברה בארץ, אמרתי שיש המון תתי חברות בארץ. ולפי השתייכותך - כל חברה עם החולאים והיתרונות שלה.
מה שכן, ילד שיגדל בקנדה לא יכיר את החברה בארץ ויתקשה איתה, אבל זה כבר דור העתיד, והשאלה - מה נעדיף לו, נוחות, או כישורי חיים?
אני חושב שאי אפשר להגדיר את זכרון יעקב כישוב חלש.
אני מבין מה שאתה אומר, ועדיין, למרבה הצער, יש תרבות שלטת בארץ, והמון תתי תרבויות אלטרנטיביות.
ולכן אני שוב אומר, קשה לצפות מחינוך ציבורי להיות ברמה גבוהה, גם בזכרון. בבית הספר שלי, המשתייך לאחת מתת-התרבויות, אלימות הייתה זניחה, וטופלה, בשנות האלפיים.

אני לא מצפה מאיגור להפוך לחרדי כדי לקבל חינוך אחר, או מיעקב להתחלן כדי ללמוד ליבה, אבל בתוך תת התרבות הישראלית שלך, יש אופציות ואלטרנטיבות לחינוך.
כן, זה יכול לעלות יותר כסף על בית ספר פרטי. כן, זה יכול להצריך לעבור דירה למקום עם בית ספר ציבורי נחשב. אין פתרונות קסם, בדיוק בגלל ש:
הבעיה היא שאת אפילו לא שם לב למנטליות בארץ כי אתה רגיל לזה זה נראה לך טבעי.
נכון, אנחנו חברה ישירה, חמה, וכזאת שמרשה לעצמה, ועם זה יש בעיות, אך גם יתרונות.
בסוף אתה אדון לילדיך, ואתה מחליט מה מקובל ומה לא. לעזוב לקנדה זה קיצוני. לבחור בבית ספר ישראלי עם דירוג גבוה, או אפילו חצי פרטי, זה פתרון ביניים אפשרי.
הילדים שלנו גדלו להיות מנומסים ולא אלימים עם לב טוב, אמפתיה ונגיעות אוטיזם מאבא. אני מצטער אבל בארץ זה פשוט לא עובד.
יתכן מאוד שאתם בקצה "הספקטרום האשכנזי", נקרא לזה. וכן, לחיות בארץ בו זמנית מחשל אותך, ומבהם אותך. אז ברור שזה לא מתאים לכל אחד (גם לא ליהודי ארה"ב, לפעמים).
בסוף הכל זה משחק של יתרונות וחסרונות, אני מעדיף את הילדים שלי בחברה חמה, לפעמים מעצבנת אבל שכולם אחים, מאשר בחברה רובוטית שאתה רק מספר.
ולכן אעדיף פתרון ביניים. לשלוח ילדים לבית ספר ציבורי שבו מתעלמים מאלימות זה לא בא בחשבון. גם לשלוח אותם לתיכון שמזמינים משטרה למי שמקלל - לא בא בחשבון.
באו לילד הפחידו אותו קצת וזה נסגר כאן.
בעיניי זה בושה, וככה מייצרים רובוטים מנומסים שמפחדים מהרשות. זו אינה דרך היהודים - חכמים, מתחכמים, מעצבנים וחמים. לקנדים זה מתאים, לי לא.
 
אתה מודע לזה שהמיתוס על ערבות הדדית ואיכפתיות הוא בדיוק זה, מיתוס? אנשים בארץ שונאים אחד את השני, יש כל כך הרבה חיתוכים בארץ שמפלגים אותה לשניים לפחות בכל תחום שתסתכל לאנשים לא איעפת אחד מהשני ותחושת הביחד היא רק כשיש אוייב משותף במצב חירום. לקרוא לתושבי ישראל אחים זה סיסמא יפה אבל זה רק סיסמא.
יש בקנדה לא פחות איכפתיות ועזרה הדדית, יש כאן הרבה גופי עזרה, הרבה מתנדבים לכל מיני מטרות.
למדתי בריאלי החל מכיתה ז, אחי למד שם 6 שנים אחרי ואני יכול לומר לך שהיתה התדרדרות, אלימות, מקרה שהיה מפורסם בשנות ה90 של ילד שהפשיטו אותו בהפסקה בבית בירם לעיני כולם. לא יודע איך זה היום אבל כבר עם אחי לפני 30 שנה זה לא היה אותו בית הספר
 
אוסיף רק מנקודת מבט של מעבר בתי ספר -
יצא לי באופן מאולץ (עבודה של ההורים) לעבור כמה בתי ספר ובאזורים גאוגרפיים שונים לחלוטין במפה ובמבט לאחור זה רק דרדר לי את הביטחון ואת המעגל החברתי.
אני יכול להעיד שבכל מעבר כזה תמיד היה לי את החבר 1,2,3 שהיו לפחות די קרובים אליי והמעברים האלה רק המשיכו לרסק את המינימום שהצלחתי לפתח.
הצלחתי לפרוח חברתית רק בצבא ששם כולם אוכלים את אותו החרא ביחד ואף אחד לא שופט אותך, אף אחד לא מסתלבט עלייך.

אין לי כל כך מה להציע לך אבל לדעתי מה שיכול להועיל זה לשלוח את הילד לחוגים, אולי אומנויות לחימה, שחייה
אולי אפילו דברים בסגנון תנועות כמו הצופים וכמובן תמיכה והכלה של ההורים - לי באופן אישי זה היה חסר בילדות ולא מתוך האשמה של ההורים, בדיעבד אני מבין את הדברים יותר טוב.
 
אתה מודע לזה שהמיתוס על ערבות הדדית ואיכפתיות הוא בדיוק זה, מיתוס?
אתה מדבר אליי?
בדיוק השבוע חזרתי משהות ממושכת עם ישראלים, נקרא לזה חופשת מולדת.
כשיוצאים החוצה מהאינטרנט ומהשנאה, רואים כמה עזרה הדדית, תחושת קרבה ושותפות גורל, יש בין כל מגזרי העם הזה. לא תראה דבר כזה בגרמניה ובקנדה. בארה"ב, אני בספק.
מדבר על עזרה ללא בקשה, סיוע, דיבור חופשי וחברי בין אנשים שלא מכירים מלבד ששניהם יהודים-ישראלים ונפגשו לפני רגע. וזה ממש לא בגלל שלאנשים אין אינטרסים שונים. יש.
יש כל כך הרבה חיתוכים בארץ שמפלגים אותה לשניים
בוודאי, אנחנו עם פלורליסטי, תמיד היינו (עם פיקים קצרים של אלימות, לרוב מקבלים אחד את השני למרות עיקום אף). שני יהודים, שלוש דעות.
זו הגדולה שלנו, פלורליזם אמיתי, לא מזוייף כמו של הPC, ולא כמו אלים כמו במזרח, שכל קבוצה צריכה להתחבא מפני השלטת.
ותחושת הביחד היא רק כשיש אוייב משותף במצב חירום.
לא נכון. תחושת הביחד היא גם ביומיום, אלא שיש מי שמרוויחים המון מלנסות לפלג בינינו. שוב, גם להתעצבן אחד על השני מותר, אם בסוף אין אלימות ואוכלים ביחד.
מה יש לקנדי עם קנדי? ברור שאין אלימות, אין עצבים ואין אמוציות. למה לי להתעצבן ולהתרגש מאדם זר? איזה אתוס משותף יש לי איתו, מלבד נרטיב רזה של חיה ותן לחיות?
שלא תבין לא נכון, לפעמים זה נימוס נוח. אבל זה לא בהכרח עומד בעת משבר, ורואים בבירור את הסדקים בזה כיום. בסוף, זו זהות אד-הוקית נוחה. זה לא יהודים, זה לאום שרירותי.
יש בקנדה לא פחות איכפתיות ועזרה הדדית, יש כאן הרבה גופי עזרה, הרבה מתנדבים לכל מיני מטרות.
יכול להיות שאני לא מכיר, וכל קנדי מרגיש אח ביחס לקנדי אחר, כי יש להם פספורט דומה, שזה מספיק, ללא צורך במוצא משותף, סיפור משותף, דת-תרבות משותפת. אני בספק.
יכול להיות שלא צריך להרגיש אח כדי לעזור מכל הלב אחד לשני, ועוזרים מאוד אחד לשני, למרות שאין קשר הדדי קרוב. אני בספק.
למדתי בריאלי החל מכיתה ז, אחי למד שם 6 שנים אחרי ואני יכול לומר לך שהיתה התדרדרות, אלימות, מקרה שהיה מפורסם בשנות ה90 של ילד שהפשיטו אותו בהפסקה בבית בירם.
זה שיש הדרדרות זה ברור לי, וזה בכל העולם המערבי. זה שמקרה כזה היה מפורסם בשנות ה90, זה כבר אומר המון (אדם נשך כלב).
אני לא אומר שהמצב מושלם, אבל כמו שכבר אמרתי: א. לא אקבל בית ספר שלא מטפל באלימות. ב. לא אקבל בית ספר לרובוטים שמזמין משטרה לתיכוניסט על מילים.
אני לא מצפה פה לחברת פלמ"ח, שכל אחד שותה מאותו מסטינג, זה מגוחך במדינה של 10 מיליון. אני כן מצפה לחברה חברית וחמה, ולא רובוטית. בנימוס ובתרבות, יש מה להשתפר.
 
נערך לאחרונה ב:
מרגש מאוד לראות את הקהילה והתגובות כאן.

המחשבות שלי (מהצד של הילד, לא של ההורה)

לתקוף את זה מכמה זויות שונות (בהתאם למצב של הילד והבעיות שלדעתכם הובילו אותו למצב הזה):

ברמת חיזוק הילד: טיפול רגשי כלשהו, אומנות לחימה, חוג ספורט, יותר זמן איתכם/פעילות מעצימה כזו או אחרת.. כל הדברים שהמליצו כאן
ברמת הסביבה: שינוי בית ספר וסביבה (אם המצב באמת משמעותי/חמור והוא היה רוצה בזה).

אם הילד רק מתחזק אישית אבל עדיין בסביבה שמורידה אותו ומכירה את העבר שלו, יהיה לו קשה יותר לצאת מהמקום הזה.
מנגד, אם לא יקבל איזושהי עזרה ותמיכה לפתור או לחזק את חלק מהסיבות שבגללן נקלע לקשיים החברתיים, אין מניעה מזה שיתקשה גם בסביבה אחרת.
בגלל זה שילוב של השניים הוא הכי טוב והכי אפקטיבי, אם מצליחים. כמובן תלוי בילד ובאם הוא באמת רוצה לעבור.

אומנם זה אוף טופיק, אבל ריבית דריבית עובדת מאוד חזק כאן, זה טוב שתפסתם את זה מוקדם, וטוב שתעזרו לו כמה שתצליחו, כמה שיותר מוקדם
 
אתה מדבר אליי?
בדיוק השבוע חזרתי משהות ממושכת עם ישראלים, נקרא לזה חופשת מולדת.
כשיוצאים החוצה מהאינטרנט ומהשנאה, רואים כמה עזרה הדדית, תחושת קרבה ושותפות גורל, יש בין כל מגזרי העם הזה. לא תראה דבר כזה בגרמניה ובקנדה. בארה"ב, אני בספק.
מדבר על עזרה ללא בקשה, סיוע, דיבור חופשי וחברי בין אנשים שלא מכירים מלבד ששניהם יהודים-ישראלים ונפגשו לפני רגע. וזה ממש לא בגלל שלאנשים אין אינטרסים שונים. יש.

בוודאי, אנחנו עם פלורליסטי, תמיד היינו (עם פיקים קצרים של אלימות, לרוב מקבלים אחד את השני למרות עיקום אף). שני יהודים, שלוש דעות.
זו הגדולה שלנו, פלורליזם אמיתי, לא מזוייף כמו של הPC, ולא כמו אלים כמו במזרח, שכל קבוצה צריכה להתחבא מפני השלטת.

לא נכון. תחושת הביחד היא גם ביומיום, אלא שיש מי שמרוויחים המון מלנסות לפלג בינינו. שוב, גם להתעצבן אחד על השני מותר, אם בסוף אין אלימות ואוכלים ביחד.
מה יש לקנדי עם קנדי? ברור שאין אלימות, אין עצבים ואין אמוציות. למה לי להתעצבן ולהתרגש מאדם זר? איזה אתוס משותף יש לי איתו, מלבד נרטיב רזה של חיה ותן לחיות?
שלא תבין לא נכון, לפעמים זה נימוס נוח. אבל זה לא בהכרח עומד בעת משבר, ורואים בבירור את הסדקים בזה כיום. בסוף, זו זהות אד-הוקית נוחה. זה לא יהודים, זה לאום שרירותי.

יכול להיות שאני לא מכיר, וכל קנדי מרגיש אח ביחס לקנדי אחר, כי יש להם פספורט דומה, שזה מספיק, ללא צורך במוצא משותף, סיפור משותף, דת-תרבות משותפת. אני בספק.
יכול להיות שלא צריך להרגיש אח כדי לעזור מכל הלב אחד לשני, ועוזרים מאוד אחד לשני, למרות שאין קשר הדדי קרוב. אני בספק.

זה שיש הדרדרות זה ברור לי, וזה בכל העולם המערבי. זה שמקרה כזה היה מפורסם בשנות ה90, זה כבר אומר המון (אדם נשך כלב).
אני לא אומר שהמצב מושלם, אבל כמו שכבר אמרתי: א. לא אקבל בית ספר שלא מטפל באלימות. ב. לא אקבל בית ספר לרובוטים שמזמין משטרה לתיכוניסט על מילים.
אני לא מצפה פה לחברת פלמ"ח, שכל אחד שותה מאותו מסטינג, זה מגוחך במדינה של 10 מיליון. אני כן מצפה לחברה חברית וחמה, ולא רובוטית. בנימוס ובתרבות, יש מה להשתפר.
מה שאתה קורה לו עמידות וללמוד להסתדר זה טעות, כי ישראלים שבאים לקנדה מרגישים אבודים כשהשטיקים מהארץ פתאום לא עובדים. זה לא שבישראל יש איזה טריק שעובד אוניברסלית. כל ההתנהגות של הישראלים, מה שקוראים לו בחצי חיוך וקריתה, חוצפה ישראלית שאנחנו כל כך גאים בה, פשוט לא עובד כאן, כי זה פשוט נתפס כחוצפה ויוצר תגובה הפוכה. קנדים מגיבים רע מאד לחוצפה, עד רמה שאם תרים את הקול במשרד ממשלתי פשוט יזרקו אותך משם ואולי גם ישמינו משטרה אם תתעקש.
אתה קורא לזה רובוטים, כאן קוראים לזה נורמות התהנגות. זה שבארץ הכל זה, יאללה, עדיין לא עושה את זה נכון או נעים. אתה לא שם לב אבל החיים בארץ זה מאבק אחד ארוך ומתמשך בכל מקום
 
מה שאתה קורה לו עמידות וללמוד להסתדר זה טעות, כי ישראלים שבאים לקנדה מרגישים אבודים כשהשטיקים מהארץ פתאום לא עובדים. זה לא שבישראל יש איזה טריק שעובד אוניברסלית. כל ההתנהגות של הישראלים, מה שקוראים לו בחצי חיוך וקריתה, חוצפה ישראלית שאנחנו כל כך גאים בה, פשוט לא עובד כאן, כי זה פשוט נתפס כחוצפה ויוצר תגובה הפוכה.
לרגע לא טענתי אחרת. אני אומר שמי שגדל בלי העמידות הישראלית, לדעת לעמוד על שלך - אם יחזור לישראל, יהיה כמו דג מחוץ למים, יאכלו אותו חי.
נרצה או לא, רוב העולם דומה יותר לישראל מאשר לקנדה. לטוב ולרע, אני לא אומר שרצוי לגדול בג'ונגל כדי לדעת להסתדר, אבל אין הרבה סיכוי שילדיך ישובו להיות ישראלים.
קנדים מגיבים רע מאד לחוצפה, עד רמה שאם תרים את הקול במשרד ממשלתי פשוט יזרקו אותך משם ואולי גם ישמינו משטרה אם תתעקש.
אחד הדברים הבזויים שיש בתרבות האמריקאית והקנדית. אדם שצועק, לפעמים צועק מדם ליבו.
אבל שם, אם תצעק, פשוט יאטמו אוזניים ואתה אוטומטית מחוק, עד להזמין משטרה. יש דבר יותר אטום מלהתעלם מאדם שצועק בעת צרה? ככה זה בחברה של רובוטים שאינם אחים.

זה נכון שבישראל לפעמים רק למי שצועק מתייחסים, גם זה בזוי, אל תבין אותי לא נכון. אני מעדיף חברה חמה וכזו שאפשר לחדור ללב שלה, לא חברה שבעת צרה, נאטמת אלייך.
אתה קורא לזה רובוטים, כאן קוראים לזה נורמות התהנגות.
בהחלט, אלה חברות צייתניות שמולידות רובוטים, היסטורית ראינו למה זה מוביל. לא לחינם הגניוס היהודי והישראלי במיוחד, מבוקשים בעולם. למרות הג'ונגל שאנחנו חיים בו.
ועוד לא דיברנו על שאר ההשלכות של חברת רובוטים זרים - בהצלחה ליצור קשר משמעותי. אתה חבר עד שתצעק במשרד ממשלתי, שומו שמיים.
אתה לא שם לב אבל החיים בארץ זה מאבק אחד ארוך ומתמשך בכל מקום
אני שם לב לזה בכל רגע, וזה באמת לא נעים. לברוח לחברה מלאכותית עם קודים מהונדסים שבעת צרה יתמוטטו, לא פתרון בעיניי.
אם הייתי אזרח ללא לאום, בהחלט הייתי רוצה לחיות בנעימים במדינה כזו - לפחות עד שהיא תתפרק מהנרטיב הרזה שלה.

אבל אני לא. אני יהודי. בכל מקום אחר אני במקסימום אורח, כל עוד זו עת שגרה, ולא משבר. בחברת מהגרים כמו קנדה, אני אורח בין אורחים, תלוש בין תלושים. עד שהכל יתפרק.
בגדול, משפחה לא בוחרים, ועל משפחה נלחמים. ברור למה כזר בקנדה, בין זרים אחרים, קל יותר להתנהל, אין על מה להלחם.
 
כשיוצאים החוצה מהאינטרנט ומהשנאה, רואים כמה עזרה הדדית, תחושת קרבה ושותפות גורל, יש בין כל מגזרי העם הזה. לא תראה דבר כזה בגרמניה ובקנדה. בארה"ב, אני בספק.
מדבר על עזרה ללא בקשה, סיוע, דיבור חופשי וחברי בין אנשים שלא מכירים מלבד ששניהם יהודים-ישראלים ונפגשו לפני רגע. וזה ממש לא בגלל שלאנשים אין אינטרסים שונים. יש.
הלכתי לשש הפגנות בקפלן ב 2023.
בדרך לאחת ניסו לדרוס אותי, בשניה הייתה אשה שקיללה אותנו בדרך ושאלה כמה משלמים לנו ובשלישית זרקו עלינו ביצים מבניין (בשלוש הנוספות לא היו אירועים).

יש הרבה שנאה וקיטוב בעם ישראל, זו בעיה שצריך לנסות להתמודד איתה, לטאטא אותה מתחת לשטיח עם מילים יפות לא יעזור.
הילדים שלנו גדלו להיות מנומסים ולא אלימים עם לב טוב, אמפתיה ונגיעות אוטיזם מאבא. אני מצטער אבל בארץ זה פשוט לא עובד.
כנ"ל אצלנו, מינוס האוטיזם, לגדול שלי היה קשה בארץ, הוא לא הסכים לשחק משחקי כדור אף פעם לדוגמא כי אמר שתמיד זה מלווה בקללות ואלימות ופה הוא משחק כל הזמן.
מה שקוראים לו בחצי חיוך וקריתה, חוצפה ישראלית שאנחנו כל כך גאים בה
אני לא בטוח שזה נכון, לדעתי לילד חוצפן שמסתובב בעולם בתחושת I own this place ולא סופר אף אחד יש הרבה יותר סיכוי להפוך ליזם הייטק לדוגמא מאשר לילדים המנומסים שלי.
 
נערך לאחרונה ב:
אז ככה. אנחנו לא עולים חדשים, אתה יכול להגיד אולי שאני אבל באתי בגיל שנה לארץ אז זה לא ממש נחשב אם כי ההורים שלי כן היו יוצאי ברית המועצות ובהתאם המנטליות. אשתי לעומת זאת צברית ואפילו חצי מזרחית ככה שאי אפשר להאשים אותנו שאנחנו לא מכירים את החברה בארץ שנינו היינו בצבא הייתי גם בקבע. אני חושב שאי אפשר להגדיר את זכרון יעקב כישוב חלש.
הבעיה היא שאת אפילו לא שם לב למנטליות בארץ כי אתה רגיל לזה זה נראה לך טבעי.
הילדים שלנו גדלו להיות מנומסים ולא אלימים עם לב טוב, אמפתיה ונגיעות אוטיזם מאבא. אני מצטער אבל בארץ זה פשוט לא עובד.
עובדתית כל הארבעה פורחים בקנדה מבחינה חברתית.
נשמע שאתה אבא מדהים וכל הכבוד על המעבר.
מאוד מתחבר למה שרשמת לגבי המנטליות בארץ ואיך שרוב האנשים רגילים אליה וזה ונראה להם טבעי.
זה טבעי לחתוך בכביש...
זה טבעי לעקוף תור...
זה טבעי לצעוק ולקלל ולגדף...

זה טבעי להיות אלים.
 
אתה מדבר אליי?
בדיוק השבוע חזרתי משהות ממושכת עם ישראלים, נקרא לזה חופשת מולדת.
כשיוצאים החוצה מהאינטרנט ומהשנאה, רואים כמה עזרה הדדית, תחושת קרבה ושותפות גורל, יש בין כל מגזרי העם הזה. לא תראה דבר כזה בגרמניה ובקנדה. בארה"ב, אני בספק.
מדבר על עזרה ללא בקשה, סיוע, דיבור חופשי וחברי בין אנשים שלא מכירים מלבד ששניהם יהודים-ישראלים ונפגשו לפני רגע. וזה ממש לא בגלל שלאנשים אין אינטרסים שונים. יש.
מה אגיד... הישראלים המציאו את ההדדיות והשכנות הטובה...
אם תרד לבקש שאשתיק את הקריוקי תקבל דקירה ללב, אבל נגמר לך החלב? בוא תיקח כוס אבאל'ה.
 
גם הקטע של הסטארטאפ ניישן זה מיתוס שמאד אוהבים בישראל. אז הגניוס הישראלי לא מבוקש יותר מגניווסים אחרים. נכון שאחוז ההיטק בישראל גבוה יחסית לגודל האוכלוסיה, אבל זה נובע הרבה מהעליה הרוסית ומהעובדה שזאת הדרך העיקרית למוביליות כלכלית בארץ. כאן אתה יכול להיות מורה או אחות ולשבת על מעל 100 אלף דולר בשנה, אז יש הרבה פחות נהירה להייטק. לא חסרים סטארטאפים גם בקנדה.
נימוס זה לא להיות רובוט. לחכות בתור לקופה בסופר בלי לעשות בלאגן ולהתחיל לצעוק למה לא פותחים עוד קופות זה לא אטימות, לתת זכות קדימה בכביש מתוך נימוס זה כדי להיות נחמד לאחרים ולא כי אתה רובוט מאולף (כשאתה נוסע כאן ומאותת כדי לעבור נתיב אז לרוב הנהג שנוסע בנתיב השני טיפה מאחוריך מאט כדי לתת לך לעבור, אם פתאום יש עבודות בכביש ונגמר לך הנתיב ואתה עוצר אז יימצא זה שבבנתיב ליד שיחליט מיוזמתו לעצור ולתת לך לעבור).
החיים הרבה יותר נעימים ככה ולא בגלל שכולם כאן רובוטים ולא בגלל שאנשים כאן לא אחים אלא כי קנדה מבוססת על מתיישבים בריטיים ומרבית המהגרים אליה מסגלים לעצמם את אורח החיים הזה במרחב הציבורי.
אגב הילדים שלי לא חושבים על לחזור ואנחנו גם ממש לא מעודדים אותם לחזור לישראל ככה שאין שום בעיה עם זה שהם לא יתאימו לארץ. מבחינתנו זה כישלון אם הם ירצו לחזור כי אנחנו אישית לא רואים עתיד למדינה.
טוב לילדים שלנו כאן והם רואים בעצמם קנדים גם הבן שלנו שבא בגיל 11 לכאן, ישראל מבחינתם זה שהוא סיפור מהעבר הרחוק, למרות שהחברה של הבן שלי מזה ארבע שנים היא גם ישראלית שבאה בגיל דומה אבל זה פשוט מקרה שהם ביחד, אין לנו בעיה שיצאו עם מי שהם רוצים מאיזה מוצא שרוצים כל עוד זה אנשים טובים. ההגדרה הזאת שכל הישראלים הם אחים שלי מוטעית בעיניי. משהו חשוב זה שבן אדם יהיה בן אדם טוב, הדת שלו חסרת משמעות לחלוטין ויש הרבה מוסלמים טובים ויש הרבה יהודים חארות, ואני אעדיף שהילדים שלי יתחתנו עם מוסלמי טוב מאשר עם יהודי חרא. זה שהוא יהודי לא הופך אותו לבן ברית שלי או לאח שלי יש לי קשר אליו בדיוק כמו לכל בן אדם אקראי אחר ברחוב.
שחיים בישראל במנטליות הישראלית שרק היהודים טובים בכל שאר העולם גויים עם קרניים אנטישמים שונאי יהודים, זה בדיוק מתאים לנרטיב הזה שדיברתי עליו כשאמרתי שהאחדות היא כשיש אויב משותף
מבחינת הישראלים כולם אויב משותף מחוץ לישראל, מי שלא יהודי הוא אויב בפוטנציה אלא אם כן הוא אוהב ישראל כמו שאוהבים להגדיר אותם.
אז אני יכול להגיד לך בלב שלם שאני לא אוהב את ישראל של היום. אם פעם הרגשתי איזושהי גאווה להגיד שאני מישראל, היום זה מביך אותי, אני רואה מה הולך בארץ בחדשות, אני רואה את הממשלה, את האנשים, שיגעון הגדלות של העם הנבחר, את הסיפורים שאנשים בישראל מספרים לעצמם, את ההגדרה של כל מי שמתנגד למה שישראל עושה כאנטישמי, אני מרגיש שישראל איבדה את הדרך ואת אמות המוסר והתדרדרה להיות עוד מדינה מזרח תיכונית, כי אין מה לעשות, ברוב המקרים כשאתה גר בשכונה גרועה אתה הופך להיות אחד מהחברה.
 
אתה מדבר אליי?
בדיוק השבוע חזרתי משהות ממושכת עם ישראלים, נקרא לזה חופשת מולדת.
כשיוצאים החוצה מהאינטרנט ומהשנאה, רואים כמה עזרה הדדית, תחושת קרבה ושותפות גורל, יש בין כל מגזרי העם הזה. לא תראה דבר כזה בגרמניה ובקנדה. בארה"ב, אני בספק.
מדבר על עזרה ללא בקשה, סיוע, דיבור חופשי וחברי בין אנשים שלא מכירים מלבד ששניהם יהודים-ישראלים ונפגשו לפני רגע. וזה ממש לא בגלל שלאנשים אין אינטרסים שונים. יש.

בוודאי, אנחנו עם פלורליסטי, תמיד היינו (עם פיקים קצרים של אלימות, לרוב מקבלים אחד את השני למרות עיקום אף). שני יהודים, שלוש דעות.
זו הגדולה שלנו, פלורליזם אמיתי, לא מזוייף כמו של הPC, ולא כמו אלים כמו במזרח, שכל קבוצה צריכה להתחבא מפני השלטת.

לא נכון. תחושת הביחד היא גם ביומיום, אלא שיש מי שמרוויחים המון מלנסות לפלג בינינו. שוב, גם להתעצבן אחד על השני מותר, אם בסוף אין אלימות ואוכלים ביחד.
מה יש לקנדי עם קנדי? ברור שאין אלימות, אין עצבים ואין אמוציות. למה לי להתעצבן ולהתרגש מאדם זר? איזה אתוס משותף יש לי איתו, מלבד נרטיב רזה של חיה ותן לחיות?
שלא תבין לא נכון, לפעמים זה נימוס נוח. אבל זה לא בהכרח עומד בעת משבר, ורואים בבירור את הסדקים בזה כיום. בסוף, זו זהות אד-הוקית נוחה. זה לא יהודים, זה לאום שרירותי.

יכול להיות שאני לא מכיר, וכל קנדי מרגיש אח ביחס לקנדי אחר, כי יש להם פספורט דומה, שזה מספיק, ללא צורך במוצא משותף, סיפור משותף, דת-תרבות משותפת. אני בספק.
יכול להיות שלא צריך להרגיש אח כדי לעזור מכל הלב אחד לשני, ועוזרים מאוד אחד לשני, למרות שאין קשר הדדי קרוב. אני בספק.

זה שיש הדרדרות זה ברור לי, וזה בכל העולם המערבי. זה שמקרה כזה היה מפורסם בשנות ה90, זה כבר אומר המון (אדם נשך כלב).
אני לא אומר שהמצב מושלם, אבל כמו שכבר אמרתי: א. לא אקבל בית ספר שלא מטפל באלימות. ב. לא אקבל בית ספר לרובוטים שמזמין משטרה לתיכוניסט על מילים.
אני לא מצפה פה לחברת פלמ"ח, שכל אחד שותה מאותו מסטינג, זה מגוחך במדינה של 10 מיליון. אני כן מצפה לחברה חברית וחמה, ולא רובוטית. בנימוס ובתרבות, יש מה להשתפר.
בליל שטויות שמנסה לעשות רציונליזציה לבעיה הפשוטה שבמדינת ישראל לא שמים זין על בן אדם זר בין אם הוא יהודי ובין אם הוא ערבי.
לא בבית ספר, לא במרחב הציבורי, ולא בכנסת.
והבעיה מחמירה עם השנים. כנראה אתה זה שלא יוצא לרחובות.
 
הלכתי לשש הפגנות בקפלן ב 2023.
מה אתה מצפה, ללכת ללוע הארי ולא להנגס טיפה? ההפגנות הן דבר חשוב, אבל מי שמחפש בלאגן, מוצא.
אפילו במילואים (מעוז הסולידריות) היה את הבחור מהפריפריה שהתעקש לקרוא לי "מנדלסון" פעם אחר פעם למרות שאין שום קשר לשם שלי (מלבד העובדה ששניהם שמות אשכנזיים).
כשהסברתי לו שזה לא השם שלי הוא ענה בפשטות: "כולכם אותו דבר".
יש הרבה שנאה וקיטוב בעם ישראל, זו בעיה שצריך לנסות להתמודד איתה, לטאטא אותה מתחת לשטיח עם מילים יפות לא יעזור.
ממש לא מטאטא. אמרתי שאנחנו לא מושלמים. אתה מודע לכמה מינורי המקרה הזה, בסך הכל של הדברים? קראו לך מנדלסון?

על כל בחור שקרא לך מנדלסון, או פרידמן של פעם, יש עשר כאלה שלא קוראים לך ככה, נכון?
מספיק להעצים את הרע ולהתעלם מהטוב. אנחנו לא עשויים מסוכר. לא כולם אוהבים אותנו. החיים לא קלים. אבל יש יתרונות שאסור להתעלם מהם, לצד החסרונות.
כנ"ל אצלנו, מינוס האוטיזם, לגדול שלי היה קשה בארץ, הוא לא הסכים לשחק משחקי כדור אף פעם לדוגמא כי אמר שתמיד זה מלווה בקללות ואלימות ופה הוא משחק כל הזמן.
זה שוב עניין הלהיות עשוי מסוכר. בתת-התרבות הישראלית שאני בא ממנה, זה היה פחות נפוץ, אבל קיים. אבל בסוף, כמו שאמרת יש גם ערך בלהתמודד - ככישורי חיים:
אני לא בטוח שזה נכון, לדעתי לילד חוצפן שמסתובב בעולם בתחושת I own this place ולא סופר אף אחד יש הרבה יותר סיכוי להפוך ליזם הייטק לדוגמא מאשר לילדים המנומסים שלי.
אפילו נעזוב את הצבריות המגעילה והחוצפנית של מגיע לי. מספיק לא להיות רובוט, אדם עם חשיבה עצמאית, כדי להיות מפתח\חוקר\סטארטאפיסט מבוקש. פחות קיים בקנדה.
 
קראתי בעיון את כל מה שכתבתם ושניכם צודקים
מצד אחד חסר בארץ נימוס בסיסי בכביש
ויש פה ממשלת זדון שמפלגת את העם ויוצרת מחנות
אבל יש משהו בסיסי ב"ישראליות" שישר עוזרים
אם תתקע בכביש בקנדה תוך כמה זמן עובר אורח יעצור לעזור?
אני נתקעתי באירופה עם תקלה ברכב במשך 4 שעות שהמתנתי לגרר
אוטו אחד האט שאל אם הכל בסדר? עניתי שלא והוא המשיך לנסוע
(ואני נראה אירופאי מקומי)
מצד שני היה לי פנצר ברכב והמשאבה בתחנת הדלק לא עבדה פחות מדקה 2 אנשים עצרו לעזור
אגב שניהם היו ערבים
יש פה ארגונים שלמים של עזרה בהתנדבות בכל נושא
אין חוק שהופך אדם לטוב רק חינוך מבית
יש פה בעיה שהחברה הפכה להיות יותר אלימה ויותר גזענית
אני באמת מאמין שאחרי שממשלת הזדון תלך מפה אפשר לשקם את המצב
לייצר נורמות התנהגות תקינות של יושרה וערכים
אולי אני תמים אבל זה מה שאני מאמין ומקווה שיקרה במהרה
כי שהמנהיגים מתנהגים חרא זה מקרין על האזרחים
כשצועקים ומקללים בכנסת אז גם בכביש זה קורה
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
מה אגיד... הישראלים המציאו את ההדדיות והשכנות הטובה...
אם תרד לבקש שאשתיק את הקריוקי תקבל דקירה ללב, אבל נגמר לך החלב? בוא תיקח כוס אבאל'ה.
לא המציאו, זה קטע של כל חברה מסורתית, עזרה הדדית, שהישראלים עדיין לא כל כך התרחקו ממנה, כמו הקנדים.

מעבר לזה, אני יכול לספר לך כמה סיפורים של יוצאי-בריה"מ שהכרתי, על כמה הדדיות ושכנות טובה הייתה כלפיהם, כיהודים באוקראינה. שלא נדבר על השחיתות.
אז מה, השוויתי פושעים אנטישמיים נאו נאצים אוקראינים שהציקו ליהודים - לכל אוכלוסיית אוקראינה? והרי היום יש נשיא יהודי, והיום יש יחס טוב ליהודים שם (כשהם מיעוט זניח)?
אבל זה הרי בדיוק מה שעשית. לקחת מקרה קצה מסויים, של תת אוכלוסייה מסויימת (ערסים צעירים), והשלכת על הכל.

שוב, הנקודה אליה אני חותר הוא שיש מרחב תמרון, אפשר לבחור. יש תת קבוצות להשתייך אליהן, יש מקומות שאפשר לעבור אליהם.
לשים את כל החברה הישראלית בסל אחד, אפשר בקווים כלליים, אבל האמת שיש עשרות תתי קבוצות, ומערכות חינוך אלטרנטיביות, שכל הורה יכול לבחור לפני שהוא עובר יבשת.

בליל שטויות שמנסה לעשות רציונליזציה לבעיה הפשוטה שבמדינת ישראל לא שמים זין על בן אדם זר בין אם הוא יהודי ובין אם הוא ערבי.
אתה מכליל מההיכרות שלך סטריאוטיפ של קבוצה אחת בחברה הישראלית, על כל הקבוצות בישראל.
וכן, אתה צופה יותר מדי בחדשות ורואה רק את הרע מוזרק לך לווריד.

אומר זאת בישירות - אתה משתייך לחברה מסויימת, שהיא כנראה נטולת ערכים, ולא מחונכת אליהם. אז איך אתה מצפה שיהיו לקבוצה הזאת ערכים? מאיפה יגיעו?
ערכים מלאכותיים, שלא נשענים על שום דבר מהותי - הם לא הפתרון. זה בסך הכל מה שהיה דור שניים אחורה, בחברה הקלוקלת שאתה משתייך אליה.

מספיק להציץ מה קורה בארה"ב, ולראות למה ערכים ריקים של "כבוד הדדי" לא מחזיקים יותר מדור שניים, בטח בחברת מהגרים (ע"ע BLM).
ערכים שנשענים על משהו, כמו במגזרים מסויימים בארה"ב, כמו במגזרים מסויימים בארץ (אולי גם בקנדה, כמובן), מחזיקים.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
A בעיות בקרנות הפנסיה: פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 2
א אקסלנס טרייד- בעיות בהוראה מחזורית שוק ההון 0
R ביטוח בריאות פרטי – איזה חברות ביטוח עושות הכי מעט בעיות כשצריך אותן לדברים הכבדים? צרכנות פיננסית 5
G בעיות בדירה שעברתי אליה (שכירות) אוף טופיק 7
A שמעתי שיש בעיות בקופות הגמל של סלייס שוק ההון 2
M תביעה קטנה נגד הוט על בעיות אינטרנט צרכנות פיננסית 6
Y בעיות פוטנציאליות בהעברות בנקאיות בשל חשש של הבנק מהלבנת הון שוק ההון 7
Regevkr בעיות עם ניכוי מס במקור לפי האמנה עם ארה"ב - לא מוצאים אותי במרשם מיסים 1
O משיכת כספי פנסיה לפני גיל 67 לבעלי בעיות בריאות פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
F בעיות אצל IBI - זוג נשוי (עם אמריקאית) ברוקרים ופלטפורמות מסחר 8
Roi בעיות בכניסה ל IB ברוקרים ופלטפורמות מסחר 2
P אלטרנטיבה כשיש בעיות בטופס מפ"ל? מיסים 8
Z האם בחירת שקל כמטבע בסיס בIBKR יוצר בעיות בדוחו"ת למס אחר כך? פוסטים מאיכות נמוכה 0
yossik בעיות באקספון/WE4G צרכנות פיננסית 2
M בעיות באקסל עם נתונים מהבורסה הישראלית ברוקרים ופלטפורמות מסחר 0
D הבנק עושה בעיות להכניס שקלים ממכירת קריפטו דרך פלטפורמה ישראלית קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 147
I האם יש בעיות בגלישה מחו"ל בחלק ממערכות המסחר?! ברוקרים ופלטפורמות מסחר 7
M בעיות עם ניהול בהלמן - מישהו מכיר? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 3
Dinoman בעיות בunrelialized p&l באינטרקטיב שוק ההון 2
ת האם עדיין יש בעיות עם IRA? צרכנות פיננסית 10
G בעיות בהצגת נתוני מדד / מניה בחיפוש בגוגל אוף טופיק 18
P בעיות עם הבנק שוק ההון 22
G אקסלנס - בעיות בשירות לקוחות צרכנות פיננסית 17
c881 בעיות מעניינות במעבר קרן השתלמות אוף טופיק 13
שמוליק קיפוד בעיות בהפקדות הפנסיונית צרכנות פיננסית 10
yossik בעיות גלישה עם טלפוניה VOIP מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 13
א בעיות באתר של מיטב דש צרכנות פיננסית 6
י שאלה למי שהתנסה בהלוואות בערבות המדינה או בקרנות חברתיות יזמות והגדלת הכנסות 2
S אג"ח חברתיות (Social Impact Bonds) פוסטים מאיכות נמוכה 3
ל הלוואות חברתיות פוסטים מאיכות נמוכה 2
I החזר מס על הלוואות חברתיות קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 2
M השקעות חברתיות שוק ההון 15
מ שיתוף מרידה בגלוי בנורמות חברתיות אוף טופיק 46
מ תיק השקעות חדש עם פלח של הלוואות חברתיות שוק ההון 31
א הלוואות חברתיות - BTB - 2017 שוק ההון 1
Q יש למישהו נסיון עם הלוואות חברתיות ? שוק ההון 1
U דיווח על פעילות אצל ברוקר זר מיסים 33
חובב_פנסיה2022 ביטוח רכב חדש אצל היבואנית צרכנות פיננסית 8
C פסק דין: הדירה נמכרה ואז התגלה סרטן אצל השוכרת נדל"ן 124
T RSU וסעיף 102- תאריך ההנקה לעומת תאריך קבלה אצל הנאמן מיסים 3
flower שאלה על טיפול פלואוריד אצל רופא שיניים – האם באמת נחוץ כל חצי שנה? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 8
F מכירת מטבעות שכרגע אצל אלטשולר שחם הוריזון קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 1
S ESPP RSU ומזומן אצל ברוקר אמריקאי שוק ההון 7
T דיבידנד אצל ברוקר זר שוק ההון 2
U פתיחת חשבון אצל הברוקר שוואב ברוקרים ופלטפורמות מסחר 0
A מס על ריבית על פיקדון דולרי אצל ברוקר בארה"ב מיסים 3
N הגשת דו''ח ראשון על דיווידנדים אצל ברוקר זר לאזרח ארה''ב תושב ישראל מיסים 6
F התלבטות מבחינת 2 דברים בפתיחת תיק אצל הברוקר שוק ההון 5
T מגורים לבד או אצל ההורים התפתחות אישית 62
B בחירת מסלול אצל אקסלנס שוק ההון 4

נושאים דומים

Back
למעלה