בלאקרוק בארץ ומיסוי ריאלי

[4.points]

שלום,

ראיתי בכמה דיונים בפורום שמציינים שחלק מקרנות בלאקרוק הנסחרות בארץ נהנות ממיסוי ריאלי וחלקן מנומינלי* (לא בדיוק נומינלי, אלא מיסוי בהתאם ל"מוזס נגד פקיד שומה מפעלים גדולים").
לדוגמא למיטב זכרוני ראיתי שציינו כי 1159169 (EIMI הישראלית) בעלת מיסוי ריאלי ואם אני זוכר נתנו לדוגמא את 1159250 (SPX 500 הישראלית) כבעלת מיסוי נומינלי.

מישהו יכול לפרט/להסביר איך יודעים?
בפוסט של הסולידית היא רק כתבה "זה לא אומר, להבנתי, שבקרנות אלה יהיה מיסוי ריאלי-שקלי, מכיוון שתשקיפיהן מצטטים במפורש את הלכת מוזס".

אשמח להבהרות וכיצד יודעים בעצמי ובמידה ומישהו כבר עשה את המחקר - גם פירוט כלל הקרנות וכיצד ממוסות

תודה רבה!

לא יועץ, לא מייעץ ולא איש מקצוע
יתכן ואני טועה

 

[Mr. Bigglesworth]

מופיע לכל קרן בתשקיף שלה שצפורסם באתר הבורסה.
@4.points

 

[yossik]

ראיתי בכמה דיונים בפורום

תתחבר לאחד מהדיונים בפורום בנושא.
למה לפתוח עוד שרשור?

 

[4.points]

מופיע לכל קרן בתשקיף שלה שצפורסם באתר הבורסה.
@4.points

תודה! איפה ניתן לראות זאת? יכול לכוון אותי לדוגמא אחת?
אני מסתכל על 2 הקרנות האלו לדוגמא (1159169 ו 1159250) תחת סעיף "רווח הון ממכירת היחידות המוצעות "
בתחת מהן (SNP 500) מצויין כי:

"בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת המיסוי לעניין בסיס ההצמדה, כל עוד הקרן לא דיווחה
אחרת, לפחות %90מהשקעות הקרן בכל שנת מס, יהיו בנכסים הנקובים במטבע העיקרי.
לפיכך, במכירת היחידות המוצעות בידי יחיד, בסיס המדד לחישוב סכום אינפלציוני יהא על
פי השינוי בשער המטבע העיקרי. "המטבע העיקרי" בקרן זו הינו דולר ארה"ב ) (USDבסיס
המדד לגבי משקיעים מסוג חבר בני אדם וקרן נאמנות חייבת יהיה מדד המחירים לצרכן".
בשניה, אכן החלק הזה לא מופיע תחת הסעיף המדובר.

אך עם זאת, בשתיהן, תחת סעיף "קיזוז הפסדים" כתוב החלק הבא:
"בהתאם לפסיקת בית המשפט בעניין מוזס , 41בעת מכירת היחידות המוצעות בידי יחיד, וככל
שנייר הערך נקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ ובחישוב רווח ההון נלקח שער
המטבע כמדד ובתקופה שממועד הרכישה ועד מועד המכירה ירד שער החליפין של מטבע
החוץ ואותו נייר ערך נמכר בהפסד, ינוטרל מההפסד סכום בגובה ההפסד שנוצר מירידת ערך החליפין."

ז"א כי שתיהן מתייחסות ספציפית לפסק הדין הנ"ל שעליו הסולידית דיברה..
או שאיני מבין משהו או שאני מפספס משהו ? אשמח להכוונה.

תתחבר לאחד מהדיונים בפורום בנושא.
למה לפתוח עוד שרשור?

התחברתי, התשובה הייתה "כי ראיתי שכתוב בפורום". לא מצאתי (אולי פספסתי - מודה) דיון שדיבר על הנושא הזה ספציפית.
לא רציתי להקפיץ פוסטים ישנים מידי ולייצר בהם נושאי צד שאינם הנושאים המרכזיים. אם זה עדיף, אדע לפעם הבאה.

 

[Mr. Bigglesworth]

איני משפטן או מומחה אבל להבנתי מקריאת הטקסט ולזכרוני ממה שקראתי מה שקובע הוא "המטבע העיקרי" במידה וקיים כזה. לכן במחקה spx יהיה לפי רווח דולרי ואם הדולר ירד והקרן עלתה אז נשלם מס גם אם אין רווח בשקלים.
אם אני טועה אשמח שיתקנו אותי כמובן.

 

[Yoss]

נשלם מס גם אם אין רווח בשקלים.

אני די בטוח שבלי רווח (שקלי) אין מס. זה לא תנאי מספיק אבל כן הכרחי.

 

[מתכנת]

לכן במחקה spx יהיה לפי רווח דולרי ואם הדולר ירד והקרן עלתה אז נשלם מס גם אם אין רווח בשקלים.

לפי החוק היבש אתה צודק,
אם כי

לפי מדיניות רשות המיסים כשיש רווח כולל והפסד אינפלציוני, עושים חישוב מקל וממסים את הרווח הכולל (האמיתי) ולא את הרווח הריאלי הגבוה יותר. זה חריג לכלל שהפסד אינפצליוני לא יוכר בקיזוז.

וגם

ככה מיטב מחשבים את המס באופן אוטומטי במערכות האורדרנט:
..............
רווח ריאלי וגם הפסד נומינאלי או ההפך >> רווח קובע =0 (לא מגן וגם לא חבות)

נ.ב. מיסוי ני"ע במט"ח

 

[Yoss]

לפי החוק היבש אתה צודק

מקור ו/או הסבר? אני לא מכיר שום בסיס חוקי לחבות מס בלי רווח (ורווח נמדד קודם כל בשקלים. רק אחר כך מגיע עניין הסכום האינפלציוני).
או אם לצטט

אני בכוונה לא מתייחס לדוגמה 6 כי כאשר אין רווח הון נומינלי שקלי ברור שאין מיסוי

 

[מתכנת]

מקור ו/או הסבר? אני לא מכיר שום בסיס חוקי לחבות מס בלי רווח (ורווח נמדד קודם כל בשקלים. רק אחר כך מגיע עניין הסכום האינפלציוני).

מסכים עם הגישה כפי שגם ציטטת אותי מלפני 3 שנים..
ייתכן גם שזו הסיבה למדיניות המקילה בפועל (שכאמור באה לידי ביטוי גם בשיטת החישוב באורדרנט של בתי ההשקעות)
אם כי חשוב לזכור מה החוק היבש, כי מי שבונה על המדיניות המקילה בשביל תכונני מס כפי שעלה בשרשורים הנ״ל, עלול להיות מופתע ביום הדין.

לגבי מקור, אצטט ברצף את הרלוונטיים:

לפי מדיניות רשות המיסים כשיש רווח כולל והפסד אינפלציוני, עושים חישוב מקל וממסים את הרווח הכולל (האמיתי) ולא את הרווח הריאלי הגבוה יותר. זה חריג לכלל שהפסד אינפצליוני לא יוכר בקיזוז.

הרשות ציינה במפורש בבית המשפט שזה חריג.

ההקלה של פקיד השומה קדמה לפסיקה, כמובן.
הפסיקה דווקא הביעה ביקורת (אם כי לא פסלה) על עמדה מקלה זו של פקיד השומה ואמרה מפורשות שהיא סותרת את לשון הפקודה.
ראה פסק הדין העליון כאן https://www.rsm.global/israel/sites/default/files/media/publication_files/21.9.16_pasad_moses.pdf

ראה פסקה 5. [בפס״ד]

בנוסף

השורה התחתונה היא שהמס בשקלים הוא: הרווח הדולרי כפול שער הדולר/שקל ביום מימוש הרווח (כפול 25%).

חידשת לי. אכן לפי עמדת רשות המסים המיסוי הוא למעשה נומינלי לפי הערך הדולרי. אני מקשר למען הדורות הבאים לסיכום של @Yevgeny שמפרט את הסטטוס בסוגיה הזו.

רק להבהרה, אני לא מתייחס להודעות בפורום כאל מקור בר סמכא, מה שציטטתי כולל מקורות מהפסיקה, ויותר נוח ויעיל להפנות לדיונים קודמים מאשר לפתוח את הנושא מחדש.

 

[Yoss]

החוק היבש

אני מדבר על החוק היבש. כל המקורות (לא הציטוטים, המקורות) דנים במקרים אחרים: בהינתן רווח, האם ניתן לפרק אותו למרכיבים שונים עם/ ללא חבות מס, או אף הפסד, ומהם המרכיבים; בהינתן הפסד, האם ניתן לפרקו למרכיבים שונים הניתנים/ לא ניתנים לקיזוז, ומהם המרכיבים. אבל אני עדיין עומד על כך שהמאורע מחולל המס הוא רווח שקלי, ובחוק היבש לא מצאתי רמז לאירוע מחולל מס שלא כרוך ברווח שקלי. כמובן, גם פסקי הדין והחישובים של דלויט וכדומה מובילים למסקנה דומה. אתה צודק שכך גם הפרקטיקה (לא מפתיע...) אבל זה לא בשונה מהחוק היבש.
אגב, גם הציטוטים (לא המקורות) שהבאת טוענים ברובם כך, למעט הציטוט של @adamshalev שחזר בו בקישור אחר ששמת.

בקיצור, להבנתי שלא מצאתי לה סתירה בשום מקום, אין חבות מס בלי אירוע של רווח שקלי (בכל רמה שהיא: לשון החוק, הפסיקה, הנימוקים וההיגיון בפסיקה, העמדות הרשמיות והפרקטיקה).

 

[מתכנת]

אוקי
בא נחלק בין כמה מצבים שבהם יש רווח במטבע בו נקוב הני״ע אך יש הפסד אינפלציוני:
1. ההפסד האינפלציוני מקזז בדיוק את הרווח.
2. ההפסד האינפלציוני מקזז רק חלק מהרווח כך שיש רווח הון שקלי.
3. ההפסד האינפלציוני גבוה יותר מהרווח כך שיש הפסד הון שקלי.

אם הבנתי טוב טענתך העיקרית היא לגבי 1,- אם אין רווח שקלי אין טריגר לאירוע מס, חיפשתי כעת שוב (די שטחי) ואני נוטה להסכים איתך בינתיים , אם יהיה לי זמן בהמשך אעבוד ביסודיות יותר על לשון הפקודה והנחיות מס הכנסה.
לגבי 2, טענתי (כמו @גרהם) שהפרקטיקה חורגת מהחוק היבש (וזה מה שהטעה אותי לחשוב כך גם לגבי 1)
לפי החוק היבש רווח ההון החייב במס הוא הרווח הדולרי מוכפל בשער הדולר ביום המכירה
בפרקטיקה רווח ההון החייב במס הוא רווח ההון השקלי בין יום הקניה ליום המכירה

ספוילר: זה גם מופיע בסעיף 5 בפס״ד

אשר לפלוגתא השנייה, נקבע כי כאשר נמכר נייר ערך זר הנקוב במט"ח, יש להבחין בין עליית שער נייר הערך לבין ירידת שער החליפין. בעוד שבגין הרווח מעליית שער נייר הערך יחויב הנישום במס רווח הון, הנישום לא יהיה זכאי לקזז הפסד הון שנגרם לו בגין ירידת שער החליפין, וזאת כיוון שאם היה נצמח לנישום רווח מעליית שער החליפין, לא היה חב במס בגין רווח זה. בית משפט קמא הציג דרך 3 חישוב נוספת, בה נוקט המשיב, המתעלמת מהוראות סעיף 92 לפקודה בעת חישוב רווח ההון עצמו, ולפיה רווח ההון החייב במס קטן במקרה בו המדד, לרבות שער החליפין, יורד.

האם אתה מסכים עם זה ?

 

[Yoss]

לפי החוק היבש רווח ההון החייב במס הוא הרווח הדולרי מוכפל בשער הדולר ביום המכירה

אני לא בטוח.
בפסק הדין שהובא (מוזס), החלק שקשור לדיון שלנו מתבסס כולו על פסיקה קודמת בעניין כלל, ולכן קראתי גם אותה פעמיים, אבל עדיין אין לי מסקנות ברורות.
משתמע שאכן יש בסיס לחישוב רווח הון לפי השער הנקוב (כלומר, לבסס אירוע מס על רווח במט"ח ללא תלות ברווח שקלי). לא מצאתי לטענה הזו נימוק או ביסוס בחקיקה, זה הובא רק בהקשר של טענות שלא התקבלו, וזה לא הובא בהקשר עם השלכות פרקטיות, ולכן זה לא חד משמעי בעיניי, אבל אם נקבל שבמקרה הזה יש מעין אירוע מס נפרד על בסיס הרווח בשער הנקוב, אז זה נכון גם על מצב 1 בהודעה שלך.
מנגד, לטעון שהפרקטיקה מקלה במנוגד לחוק זו טענה חזקה בעיניי.
וצ"ע.

 

[roneng]

יש להבחין בין עליית שער נייר הערך לבין ירידת שער החליפין. בעוד שבגין הרווח מעליית שער נייר הערך יחויב הנישום במס רווח הון, הנישום לא יהיה זכאי לקזז הפסד הון שנגרם לו בגין ירידת שער החליפין, וזאת כיוון שאם היה נצמח לנישום רווח מעליית שער החליפין, לא היה חב במס בגין רווח זה

להבנתי זה מדבר על הפסד הון של ממש.
כלומר מקרה שיש לך הפסד בשקלים ורווח בדולרים לא יחשב כהפסד אלא כרווח 0. (כלומר נכנס תחת סעיף 3 אצלך ולא תחת סעיף 2).

 

[Yoss]

להבנתי זה מדבר על הפסד הון של ממש.
כלומר מקרה שיש לך הפסד בשקלים ורווח בדולרים לא יחשב כהפסד אלא כרווח 0. (כלומר נכנס תחת סעיף 3 אצלך ולא תחת סעיף 2).

ראה כאן (זהירות קובץ doc), לדוגמה בסעיף 3. מה דעתך?

 

[roneng]

ראה כאן (זהירות קובץ doc), לדוגמה בסעיף 3. מה דעתך?

מה עם זה?
בגדול הם אומרים אותו דבר - שהפסד הון נמדד כמו רווח הון.
לא רואה איך זה סותר משהו שנאמר פה קודם.

 

[Yoss]

מה עם זה?
בגדול הם אומרים אותו דבר - שהפסד הון נמדד כמו רווח הון.
לא רואה איך זה סותר משהו שנאמר פה קודם.

הציטוט הבא (הדגש שלי)

במכירת נייר ערך חוץ גלומים למעשה שני נכסים. נכס אחד הינו נייר ערך חוץ, אותו רכש הנישום לפי שער ידוע ביום הרכישה וביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינויי שער נייר הערך בבורסה בה הוא נסחר. נכס שני, הינו מטבע החוץ בו נקוב נייר הערך אשר גם ביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינויי שער מטבע החוץ ביחס לשקל הישראלי (בתקופה שמיום הרכישה עד ליום המכירה).

ובכלל הביטוי "רווח הנובע מעליית שער נייר" חוזר על עצמו באופן שאולי משתמע שרווח נומינלי במטבע הנקוב הוא הבסיס לחבות מס.

 

[מתכנת]

אבל אם נקבל שבמקרה הזה יש מעין אירוע מס נפרד על בסיס הרווח בשער הנקוב, אז זה נכון גם על מצב 1 בהודעה שלך.

אני חשבתי שאתה רוצה להבחין בין הטריגר עצמו (יש רווח הון שקלי - תנאי הכרחי כלשונך) לבין אופן החישוב ברגע שהופעל הטריגר..

לא מצאתי לטענה הזו נימוק או ביסוס בחקיקה,

בשם עיקרון הסימטריה - כפי שרווח הון כתוצאה משינוי בשע״ח לא ימוסה כך הפסד הון התוצאה מירידת שע״ח לא יוכר כהפסד ולא יהיה בר קיזוז.

ספוילר: פס״ד כלל 2014

2. סעיף 92 (א) (1) לפקודה, יוצר הקבלה בין הפסד הון ורווח הון לצורך קביעת הזכאות לקיזוז הפסד הון, וקובע כי במקום שהפסד ההון אילו היה רווח הון היה חייב במס ניתן יהיה לקזז את הפסד ההון
8. משקיימת בפקודה הבחנה בין רווח הנובע מעליית שער נייר הערך לבין רווח הנובע מעליית שער מטבע החוץ, והרווח הנובע מעליית שער מטבע החוץ, הופטר ממס, אזי נראה כי בהתחשב בשיקולים הנזכרים בעניין מודול, נכון להבחין בין רכיב נייר הערך לבין רכיב מטבע החוץ גם בקשר עם הפסד הון

מנגד, לטעון שהפרקטיקה מקלה במנוגד לחוק זו טענה חזקה בעיניי.

זה כתוב די ברור בסעיף 5 שציטטתי מפס״ד מוזס 2016, לא ?!

 

[Yoss]

אני חשבתי שאתה רוצה להבחין בין הטריגר עצמו (יש רווח הון שקלי - תנאי הכרחי כלשונך) לבין אופן החישוב ברגע שהופעל הטריגר..

זו אכן הטענה שאני מבקש לטעון, אבל כן מטיל בה ספק קל לאור ההתנסחויות בפסיקה.

בשם עיקרון הסימטריה - כפי שרווח הון כתוצאה משינוי בשע״ח לא ימוסה כך הפסד הון התוצאה מירידת שע״ח לא יוכר כהפסד ולא יהיה בר קיזוז

זה לא אומר שחישוב רווח הון נעשה לפי הערך הנקוב, אלא רק שבהינתן רווח הון אז המרכיב הזה חייב במס.

זה כתוב די ברור בסעיף 5 שציטטתי מפס״ד מוזס 2016, לא ?!

אני שוב לא בטוח. מובא שבית משפט קמא טוען שזו הדרך שבה המשיב (מס הכנסה) פועל לפיה. אבל מס הכנסה מנמק אחרת את אופן החישוב שלו - נימוק שגם התקבל בפסיקה - שמפריד בין רווח הון לסכום אינפלציוני. ההפרדה הזו, בעיניי, עולה בקנה אחד עם החוק היבש.

 

[roneng]

בשם עיקרון הסימטריה - כפי שרווח הון כתוצאה משינוי בשע״ח לא ימוסה כך הפסד הון התוצאה מירידת שע״ח לא יוכר כהפסד ולא יהיה בר קיזוז.

וזה בדיוק מוכיח את הטענה שאם יש רווח נומינלי והפסד ריאלי(או הפסד ריאלי ורווח נומינלי אז המיסוי הוא 0.
כלומר כדי למסות רווח צריך שיהיה גם רווח נומינלי וגם רווח ריאלי, וכדי לקבל "הפסד הון בר-קיזוז" צריך שיהיה גם הפסד נומינלי וגם הפסד ריאלי

 

[מתכנת]

ראה כאן (זהירות קובץ doc)

html או pdf (פס״ד כלל)

מובא שבית משפט קמא טוען שזו הדרך שבה המשיב (מס הכנסה) פועל לפיה.

בפס״ד כלל הנ״ל מ 2014 לא מצאתי את הציטוטים ש״בית משפט קמא טוען״, השתגעתי, בסוף מצאתי את זה בפס״ד מוזס (מצטער זה היחיד שמצאתי), הנוסח המקורי מנוסח יפה והרבה יותר חד-משמעי מאשר הציטוט המקוצר בפס״ד של העליון (קרדיט לי על ההקלדה...):

אשר לפלוגתא השנייה, בסיכומיהם מציגים המערערים דוגמא הממחישה את הסיטואציה
לגביה הם מבקשים הכרעה, ולהלן הדוגמא: נישום רכש נכס ב-100 ₪ ומכר את הנכס ב-
130 ₪ כאשר בתקופה בה החזיק בנכס ירד המדד בשיעור 20%. לטענת המערערים בדוגמא
זו חב הנישום במס ריווחי הון בגין ההפרש בין התמורה (130 ₪) לבין יתרת המחיר המקורי
המתואם ובסה"כ 50 ₪ (מתוכם 20% בגין ירידת המדד).

אכן, אם הנכס המדובר הינו נייר ערך זר הנקוב במטבע חוץ, כבענייננו, יש להבחין בין עליית
שער נייר הערך (בהתאם למטבע החוץ הנקוב) לבין ירידת שער מטבע החוץ ביחס לשקל,
כאשר בגין הרווח מעליית שער נייר הערך יחויב הנישום במס ריווחי הון, בעוד בגין ירידת
שער מטבע החוץ ביחס לשקל אין הנישום זכאי לקיזוז ההפסד. זאת משום, שאילו היה
נצמח לנישום רווח מעליית שער מטבע החוץ היה רווח זה פטור. בסיכומיו ציין המשיב כי
במקרה כגון זה הוא נצמד להגדרת "רווח הון" שבסעיף 88 לפקודה, הקובע את דרך חישוב
רווח ההון, מבלי להזדקק להוראות סעיף 92 לפקודה, ובכך למעשה יש הקלה עם הנישומים
באופן שרווח ההון החייב במס קטן במקרה שהמדד, לרבות שער החליפין ירד. מכל מקום,
אין באופן בו נוקט המשיב במקרה שהמדד או שער החליפין יורד בעסקה שגלום בה רווח
הון, כדי לשנות ממסקנותיי ביחס לאופן שבו יש לפרש וליישם את הוראות סעיף 92 לפקודה
במקרה בו נובע הפסד ההון מירידה בשער החליפין בו נקבו מטבע זר.

אוסיף ואומר כי לשון הפקודה מובילה אותי לתוצאה זו הגם שאין זה מן הנמנע כי המחוקק
ייתן דעתו לתוצאה הנובעת מלשון זו ויבחן אם ראויה היא שאם לא יפעל לתיקונה.

ספוילר: התייחסות של משרד עו״ד, לפס״ד מוזס - אין חידושים מיוחדים

(מקור)
יצוין, כי בהסדר הדיוני שהושג בין המערערים לבין המשיב נקבעה פלוגתא נוספת, והיא כיצד יש לחשֵב את רווח ההון הריאלי במכירה בה נוצר רווח הון ושער החליפין ירד בין מועד הרכישה לבין מועד המכירה.
השופט אלטוביה ציין, כי גם במקרה זה יש להבחין בין עליית שער נייר-הערך (בהתאם למטבע-החוץ הנקוב) לבין ירידת שער מטבע-החוץ ביחס לשקל, כאשר בגין הרווח מעלייית שער נייר-הערך יחויב הנישום במס רווחי הון, בעוד שבגין ירידת שער מטבע-החוץ ביחס לשקל הנישום לא יהיה זכאי לקיזוז ההפסד.
עוד ציין השופט אלטוביה, כי המשיב ציין בסיכומיו שבמקרה כזה הוא נצמד להגדרת "רווח הון" שבסעיף 88 לפקודה הקובע את דרך חישוב רווח ההון, מבלי להיזקק להוראות סעיף 92 לפקודה; כי בכך יש הקלה עם הנישומים באופן שרווח ההון החייב במס קטן במקרה שהמדד (לרבות שער החליפין) ירד; וכי אין בעמדת המשיב כאמור כדי לשנות ממסקנותיו (של השופט) ביחס לאופן שבּו יש לפרש וליישם את הוראות סעיף 92 לפקודה במקרה בו נובע הפסד ההון מירידה בשער החליפין.
השופט אלטוביה הוסיף וציין, כי לשון פקודת מס הכנסה מובילה אותו לתוצאה זו הגם שאין זה מן הנמנע כי המחוקק ייתן דעתו לתוצאה הנובעת מלשון זו ויבחן אם ראויה היא שאם לא יפעל לתיקונה.

מובא שבית משפט קמא טוען שזו הדרך שבה המשיב (מס הכנסה) פועל לפיה. אבל מס הכנסה מנמק אחרת את אופן החישוב שלו - נימוק שגם התקבל בפסיקה - שמפריד בין רווח הון לסכום אינפלציוני. ההפרדה הזו, בעיניי, עולה בקנה אחד עם החוק היבש.

סעיף 88 מדבר על רווחי הון, סעיף 92 על קיזוז הפסד הון, מס הכנסה ציין שהם מתעלמים מהוראות סעיף 92 באופן שמקל על נישומים.
השופט מדגיש שהפרשנות שלו לסעיף 92 בחוק, שונה מהאופן בו מס הכנסה נוקט בפועל.
מה אפשר להבין מכל זה אם לא שהפרקטיקה מקלה במנוגד לחוק (כפי שהתפרש ע״י השופט) ?!..
או במילים אחרות, ביום בו מס הכנסה יחליט להיצמד לחוק היבש כפי פרשנותו של השופט אלטוביה, מה הסיכוי של נישום לערער על זה ?

וזה בדיוק מוכיח את הטענה שאם יש רווח נומינלי והפסד ריאלי(או הפסד ריאלי ורווח נומינלי אז המיסוי הוא 0.
כלומר כדי למסות רווח צריך שיהיה גם רווח נומינלי וגם רווח ריאלי, וכדי לקבל "הפסד הון בר-קיזוז" צריך שיהיה גם הפסד נומינלי וגם הפסד ריאלי

מה שכתבת זה אכן הפרקטיקה המקובלת, השאלה היא האם זה גם החוק היבש או שזו רק מדיניות מקילה של רשות המיסים
לגבי הסימטריה, זה גם לא חד משמעי כי אפשר להסתכל על זה ככה:
בהינתן רווח הון בשער הני״ע,
אם יש בנוסף גם רווח כתוצאה משע״ח - חלק זה יהיה פטור ממס
אם יש הפסד כתוצאה משע״ח - חלק זה לא יוכר כהפסד ולא יהיה בר קיזוז.