ביטוחי בריאות - הרכבת המעטפת הנכונה

[ika]

מעניין אותי על מה הטיעון הזה נסמך. במקרה שלי ההתייקרות הייתה של 15 שקלים, כשביטול השב"ן הניב 79 שקלים נוספים לחודש.

ביטוח הבריאות שלי הוא ביטוח קולקטיבי דרך מקום העבודה. בפוליסה מצוין שהתשלומים הם מעבר לשב"ן ואם אין שב"ן העלויות עולות או שהב

 

[Glazgo]

בפוליסה מצוין שהתשלומים הם מעבר לשב"ן ואם אין שב"ן העלויות עולות

אין ספק שהן עולות.
השאלה אם ההפרש בעלות הביטוח הקולקטיבי שלך עם שב"ן ובהיעדרו לא קטנה יותר מעלות השב"ן עצמה לחודש.
כשכתבת ש"בלי שב"ן הביטוח הפרטי מתייקר פלאים" זה נשמע כאילו זה יקר יותר מהאלטרנטיבה - ומעניין אותי לדעת אם זה אכן המקרה (כי אצלי דווקא ביטול השב"ן הוכיח עצמו כזול משמעותית).

 

[Glazgo]

אני טוען בתגובה לטענתו של Glazgo \ הסולידית

אני לא מסכים איתם

לא זכור לי שהבעתי את עמדתי האישית, אבל בהחלט הפניתי לפוסט מעורר מחשבה של הסולידית בנושא.
בנוסף - הפוסט עצמו, אם קראתם עד הסוף, מדבר גם על נושא הנפילה למצב סיעודי בכל רגע נתון (לרבות העלות הצפויה שלו, שהיא ספציפית מסוגלת לעמוד בו), וגם על חלופות נוספות לנושא הביטוח בדמות אנונה / ביטוח שנכנס לתוקף בשלב מאוחר. בהינתן הדיון שמובא בסוף הפוסט על החלופות האפשריות לביטוח הסיעודי הקלאסי (אפילו תחת הכותרת הכנה - "חלופות לביטוח סיעודי (לאנשים נורמליים)") גם לא הייתי ממהר להצביע על חד-מימדיות של הדיון.

בשורה התחתונה - כולנו משחקים כאן משחק של סיכויים. השיקול שונה מאדם לאדם ותלוי בנסיבותיו האישיות.
עבורי, היות ואני צפוי לעמוד בעלות של סיעוד לתקופה של שלוש שנים (תוחלת החיים הצפויה של חולה סיעודי) כבר היום, אין היגיון כלכלי בתשלום פרמיה שיכולה להיות מנותבת לחיסכון רפואי כללי אחר, אותו אשקיע בעצמי.

הרעיון הוא לעורר אנשים מצורת מחשבה אחת ולחשוף אותם לאחרת. מאחל לשניכם (ולכולם) שלעולם לא נזדקק.

כאשר נחליף עבודה נחליט האם אנחנו ממשיכים עם משלים שבן פרטי או מוותרים ונשארים רק עם הרובד של הקופות

ממליץ לך לבדוק לעומק את נושא הבחירה בין הביטוח המשלים של הקופות לביטוח פרטי של חברות הביטוח. למיטב זכרוני, בשם ה"שוויון", בשנת 2008 הוצאו מהביטוחים המשלימים של קופות החולים תרופות מצילות חיים שניתן להשיג רק תחת הביטוחים הפרטיים:

אם אינני טועה המצב ממשיך כך גם היום, בתמיכת מסקנות ועדת גרמן משנת 2014, שלא אישרו הכללה של התרופות "מצילות החיים" במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

 

[אנון נימוס]

לא זכור לי שהבעתי את עמדתי האישית, אבל בהחלט הפניתי לפוסט מעורר מחשבה של הסולידית בנושא.
בנוסף - הפוסט עצמו, אם קראתם עד הסוף, מדבר גם על נושא הנפילה למצב סיעודי בכל רגע נתון (לרבות העלות הצפויה שלו, שהיא ספציפית מסוגלת לעמוד בו), וגם על חלופות נוספות לנושא הביטוח בדמות אנונה / ביטוח שנכנס לתוקף בשלב מאוחר. בהינתן הדיון שמובא בסוף הפוסט על החלופות האפשריות לביטוח הסיעודי הקלאסי (אפילו תחת הכותרת הכנה - "חלופות לביטוח סיעודי (לאנשים נורמליים)") גם לא הייתי ממהר להצביע על חד-מימדיות של הדיון.

בשורה התחתונה - כולנו משחקים כאן משחק של סיכויים. השיקול שונה מאדם לאדם ותלוי בנסיבותיו האישיות.
עבורי, היות ואני צפוי לעמוד בעלות של סיעוד לתקופה של שלוש שנים (תוחלת החיים הצפויה של חולה סיעודי) כבר היום, אין היגיון כלכלי בתשלום פרמיה שיכולה להיות מנותבת לחיסכון רפואי כללי אחר, אותו אשקיע בעצמי.

הרעיון הוא לעורר אנשים מצורת מחשבה אחת ולחשוף אותם לאחרת. מאחל לשניכם (ולכולם) שלעולם לא נזדקק.



ממליץ לך לבדוק לעומק את נושא הבחירה בין הביטוח המשלים של הקופות לביטוח פרטי של חברות הביטוח. למיטב זכרוני, בשם ה"שוויון", בשנת 2008 הוצאו מהביטוחים המשלימים של קופות החולים תרופות מצילות חיים שניתן להשיג רק תחת הביטוחים הפרטיים:

אם אינני טועה המצב ממשיך כך גם היום, בתמיכת מסקנות ועדת גרמן משנת 2014, שלא אישרו הכללה של התרופות "מצילות החיים" במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

את ההחלטות שלי אני מקבל בין השאר מקריאת כתבי פוליסה וטבלאות תעריפים ולא מציטוטים מכתבות בעיתונות.

הנקודה היחידה שאני אתייחס אליה במכתם שלך היא הכשל הסיסטמטי של אנשים כמוך שמתייחסים לשרידות של החולה הסיעודי הממוצע,
כאילו הממוצע קיים עבורך, בלוגיקה הזו אתה מהמר שתמיד תחיה פחות מ 3 שנים במצב הנל, וזו הנחה מאוד אופטימית.(כלכלית) אם אתה נופל במחלה שונה מ"הממוצע "או שהשרידות שלך טובה מהממוצע
אז האסטרטגיה הזו תכשל,
עלות ההשקעה בביטוח סיעודי שווה במקרה הגרוע של חיים לנצח לכ 400 חודשי קצבה חודשית ממוצעת
בפועל (אם נניח שרידות עד גיל 90) מדובר בכ 170 חודשים.

אחרי שמציבים את החסכון בהוצאות הנל מול הסיכון של שרידות יתר אפשר לקבל החלטה מושכלת
אני מכיר חולים סיעודיים שחיים בכיסא גלגלים 10 שנים, ולא, לא היו שום אינדיקטורים היסטורים משפחתיים למצבם.
אל תבלבל בין חישובי התוחלת של חברת הביטוח לנזק הלא זניח עבורך גם אם נדמה לך שהוא יקרה בהסתברות נמוכה עבורך.
כמובן שמי שיש לו הןן עצמי נוסף גבוה או אקדח וידיים פעילות יוכל לגדר את הסיכון ללא צורך בביטוח סיעודי.

 

[ogi]

יש 3 צירים להחלטה האם לרכוש ביטוח או לא
עלות הביטוח, הנזק בקרות הארוע, והסתברות הארוע
כל אחד שם את נקודת ההחלטה שלו על 3 הצירים

בדיעבד, לאחר שהאירוע קורה, עולה השאלה אם הוא קרה או לא קרה.
כלומר, האם האירוע, כפי שהתרחש, מכוסה ע"י הפוליסה.
המבוטח משוכנע שכן, חברת הביטוח טוענת שלא, והם יכולים להגיע לפשרה או ללכת לבית המשפט.

אז:
כשאת אומרת "האירוע" את מתכוונת למה שאת חושבת שמכוסה או למה שבסופו של דבר יוכר כמכוסה?
כשאת אומרת "הנזק" את מתכוונת לסכום שלדעתך יגיע לך או לסכום שתקבלי בפועל?
כשאת אומרת "הסתברות" את מתכוונת לחוסר ודאות שלפני האירוע או לחוסר ודאות שאחרי האירוע?

 

[Glazgo]

את ההחלטות שלי אני מקבל בין השאר מקריאת כתבי פוליסה וטבלאות תעריפים ולא מציטוטים מכתבות בעיתונות

טקטיקה טובה. גם אני נוהג כך. ואכן, בביטוח השב"ן שלי ראיתי שהתרופות מצילות החיים שארצה להשיג אינן כלולות. לא ראיתי טעם לצטט את ביטוח השב"ן שלי, כי המגוון רחב מאוד. הכתבה לעומת זאת מייצגת אמת כללית שחלה על כלל הביטוחים בשוק - אלא אם אתה טוען שהמצב שנטען בה לא נכון?

הכשל הסיסטמטי של אנשים כמוך שמתייחסים לשרידות של החולה הסיעודי הממוצע

זה לא כשל סיסטמטי יותר מאשר ה"כשל" שאתה בונה עליו עם כלל ה-400. זו הסתמכות סטטיסטית, שמה לעשות, לרוב מוכיחה את עצמה.
לא טענתי שהיא לא יכולה להיכשל. אבל את טיעון האקדח ניתן לטעון באופן זהה לכלל 400 חודשי המחיה.

 

[אנון נימוס]

טקטיקה טובה. גם אני נוהג כך. ואכן, בביטוח השב"ן שלי ראיתי שהתרופות מצילות החיים שארצה להשיג אינן כלולות. לא ראיתי טעם לצטט את ביטוח השב"ן שלי, כי המגוון רחב מאוד. הכתבה לעומת זאת מייצגת אמת כללית שחלה על כלל הביטוחים בשוק - אלא אם אתה טוען שהמצב שנטען בה לא נכון?


זה לא כשל סיסטמטי יותר מאשר ה"כשל" שאתה בונה עליו עם כלל ה-400. זו הסתמכות סטטיסטית, שמה לעשות, לרוב מוכיחה את עצמה.
לא טענתי שהיא לא יכולה להיכשל. אבל את טיעון האקדח ניתן לטעון באופן זהה לכלל 400 חודשי המחיה.

עדיף לשים את יהבך על כלל ה 400 מאשר על אקדח ביד רועדת

אני שלפתי פוליסה אקראית של ניתוחים בארץ (שאין) לי, דבר בן 20 שיחיה עד גיל 90 ישלם במצטבר כ 120 אש"ח, במהוון לפי 3% לשנה התשלומים הנ"ל שקולים
ל כ 28 אש"ח, נכון לגיל 20, זו המשמעות והקצבה יחסוך אותו חוסך ממוצע לפי 3% לא תהיה גדולה מ 70 ש"ח לחודש

זו המתמטיקה ואידך זיל גמור

 

[Glazgo]

עדיף לשים את יהבך על כלל ה 400 מאשר על אקדח ביד רועדת

באמת שאני לא מצליח לעקוב אחרי הטיעונים שלך.. אתה מכניס לי מילים לפה וסותר אותן. לא הצעתי להסתמך על אקדח, אלא על הטיעון הסטטיסטי של אורך החיים של החולה הממוצע שהוא נכון באותה רמה כמו הטיעון של 400 חודשי המחיה.

אני שלפתי פוליסה אקראית של ניתוחים בארץ (שאין) לי, דבר בן 20 שיחיה עד גיל 90 ישלם במצטבר כ 120 אש"ח, במהוון לפי 3% לשנה התשלומים הנ"ל שקולים
ל כ 28 אש"ח, נכון לגיל 20, זו המשמעות והקצבה יחסוך אותו חוסך ממוצע לפי 3% לא תהיה גדולה מ 70 ש"ח לחודש

זו המתמטיקה ואידך זיל גמור

למעשה איבדתי אותך לגמרי. עברת מהדיון שלנו על השוואת כיסויים של תרופות בין שב"ן לבין ביטוח פרטי, להשוואה בין פוליסת ניתוחים לבין קצבה...?
מצטער. לא מבין מה אתה מנסה לומר.

 

[אנון נימוס]

בדיעבד, לאחר שהאירוע קורה, עולה השאלה אם הוא קרה או לא קרה.
כלומר, האם האירוע, כפי שהתרחש, מכוסה ע"י הפוליסה.
המבוטח משוכנע שכן, חברת הביטוח טוענת שלא, והם יכולים להגיע לפשרה או ללכת לבית המשפט.

אז:
כשאת אומרת "האירוע" את מתכוונת למה שאת חושבת שמכוסה או למה שבסופו של דבר יוכר כמכוסה?
כשאת אומרת "הנזק" את מתכוונת לסכום שלדעתך יגיע לך או לסכום שתקבלי בפועל?
כשאת אומרת "הסתברות" את מתכוונת לחוסר ודאות שלפני האירוע או לחוסר ודאות שאחרי האירוע?

“Now it is such a bizarrely improbable coincidence that anything so mind-bogglingly useful could have evolved purely by chance that some thinkers have chosen to see it as the final and clinching proof of the non-existence of God.
The argument goes something like this: "I refuse to prove that I exist,'" says God, "for proof denies faith, and without faith I am nothing."
"But," says Man, "The Babel fish is a dead giveaway, isn't it? It could not have evolved by chance. It proves you exist, and so therefore, by your own arguments, you don't. QED."
"Oh dear," says God, "I hadn't thought of that," and promptly vanishes in a puff of logic.
"Oh, that was easy," says Man, and for an encore goes on to prove that black is white and gets himself killed on the next zebra crossing.”
​

―Douglas Adams,The Hitchhiker's Guide to the Galaxy​

​

עם כל הכבוד להתפלפלות התלמודית
1. ביטוח בריאות של ניתוחים בארץ + מנתח זה אחד הביטוחים הנפוצים והפחות נדחים מכל הביטוחים (מנסיון של חברים וןמשפחה מורחבת)
2. כפי שכתבתי משמעות הסיכון הביטוחי המהוון לביטוח הנ"ל (כפי שהצגתי למשתמש אחר כאן) היא כ 28 אש"ח מהחסכון הקצבתי וזה לאדם בן 20 ...
3. קיים סיכון מנפיק בכל ביטוח שקונים, בין אם זה חיים ובין אם זה בריאות ובין זה סיעוד - ביטול הביטוחים עקב כך, כפי שאתה לכאורה מציע (לדעתי אתה לא באמת מציע את זה אלא לשם ההנאה שלך בלבד) היא סוג של היסטריה.
4. מנסיון של מספר קרובי משפחה שלא לכולם קשר משפחתי איתנו ומספר חברים, אפילו נושא הסיעוד אם מנוהל נכון יכול להסתיים בהצלחה (וזה כולל גם התנהלות מול חברות ביטוח וגם מול ביטוח לאומי) למען הסר ספק הצלחה אינה מות האדם תוך 3 שנים מסיבות טבעיות או באופן עצמוני או על ידי בני משפחתו ...

אם בכל פעם שהייתה מפורסמת כתבה על כך שאדם הפסיד את כל הונו מהשקעה בבורסה עם המסקנה היתה שיש לאסור השקעה בבורסה הרי היו מופצים כאן אין ספור תגובות נזעמות על "פ*רנ* כלכלי" ושאר תגובות פאבלוביות בסגנון.

 

[אנון נימוס]

באמת שאני לא מצליח לעקוב אחרי הטיעונים שלך.. אתה מכניס לי מילים לפה וסותר אותן. לא הצעתי להסתמך על אקדח, אלא על הטיעון הסטטיסטי של אורך החיים של החולה הממוצע שהוא נכון באותה רמה כמו הטיעון של 400 חודשי המחיה.



למעשה איבדתי אותך לגמרי. עברת מהדיון שלנו על השוואת כיסויים של תרופות בין שב"ן לבין ביטוח פרטי, להשוואה בין פוליסת ניתוחים לבין קצבה...?
מצטער. לא מבין מה אתה מנסה לומר.

לא נורא, אם חשוב לך להבין פנה בפרטי
בהצלחה

 

[Glazgo]

עם כל הכבוד להתפלפלות התלמודית
1. ביטוח בריאות של ניתוחים בארץ + מנתח זה אחד הביטוחים הנפוצים והפחות נדחים מכל הביטוחים (מנסיון של חברים וןמשפחה מורחבת)
2. כפי שכתבתי משמעות הסיכון הביטוחי המהוון לביטוח הנ"ל (כפי שהצגתי למשתמש אחר כאן) היא כ 28 אש"ח מהחסכון הקצבתי וזה לאדם בן 20 ...

הכל טוב ויפה - אבל לא מדובר בהתפלפלות תלמודית. אנחנו דיברנו על ביטוח סיעודי - ולא על ביטוח ניתוחים - כך שהדוגמה שלך לא רלוונטית לדיון.. אם כי מאוד אהבתי את ההפניה למדריך לטרמפיסט.

3. קיים סיכון מנפיק בכל ביטוח שקונים, בין אם זה חיים ובין אם זה בריאות ובין זה סיעוד - ביטול הביטוחים עקב כך, כפי שאתה לכאורה מציע (לדעתי אתה לא באמת מציע את זה אלא לשם ההנאה שלך בלבד) היא סוג של היסטריה.
4. מנסיון של מספר קרובי משפחה שלא לכולם קשר משפחתי איתנו ומספר חברים, אפילו נושא הסיעוד אם מנוהל נכון יכול להסתיים בהצלחה (וזה כולל גם התנהלות מול חברות ביטוח וגם מול ביטוח לאומי) למען הסר ספק הצלחה אינה מות האדם תוך 3 שנים מסיבות טבעיות או באופן עצמוני או על ידי בני משפחתו ...

ההבדל בין אחוזי המימוש של פוליסות הניתוחים בידי חברות הביטוח לבין אחוזי המימוש של פוליסות הסיעוד הוא בדיוק הסיבה שאתה לא יכול להשליך מפוליסה אחת על השניה - ובדיוק הסיבה בגינה יש לי פוליסת ניתוחים, אך לא פוליסה סיעודית.
אני שמח שתביעת הביטוח של מכריך את הביטוח הסיעודי עבדה, אבל לפי הפוסט של הסולידית, ל-39% מהתובעים זה לא עבד כלל. ל-61% מהתובעים הנותרים זה עבד ברמה של בין הכרה מלאה להכרה חלקית בלבד.
אני חושב שאחוזי אי-מימוש פוליסה של 39% הם סיבה לדאגה מוצקה, שאינה בגדר "היסטריה".

אם בכל פעם שהייתה מפורסמת כתבה על כך שאדם הפסיד את כל הונו מהשקעה בבורסה עם המסקנה היתה שיש לאסור השקעה בבורסה הרי היו מופצים כאן אין ספור תגובות נזעמות על "פ*רנ* כלכלי" ושאר תגובות פאבלוביות בסגנון.

אני חושב שבכל פעם שמפורסם כאן אפיק השקעה עם track record של הפסדים מלאים ל-40% ממשקיעיו, הפסדים חלקיים לשאר המשקיעים ותוחלת רווח שלילית (שזה מאפיין אינהרנטי של ביטוח), אנחנו אכן רואים תגובות כאלה בפורום.

לא נורא, אם חשוב לך להבין פנה בפרטי
בהצלחה

חבל שלא יכולת לתרום לפורום באופן קצת יותר מכבד ומפרה הדדית. חג שמח.

 

[אנון נימוס]

@ogi @Glazgo

תחליטו מי עונה לאיזו תגובה אלא אם כן אתם אותו משתמש.

@Glazgo יש לי הרבה מה לתרום למי שרוצה לשמוע
אתה לא הצלחת להבין סיכום מתמטי או את הקשר בין התועלת שבחסכון לעומת הבזבוז שבביטוח (כפי שטענת) אם אינך מבין את הקשר בין חסכון וקצבה לטיעונים שלך הצעתי לך הסבר 1-1 שאותו דחית

בהצלחה

 

[זרטוסטרא]

בביטוח סיעודי פרטי ניתן לבחור פרמיה משתנה או קבועה.

כבר לא. כל הביטוחים הסיעודיים הפרטיים הם אך ורק פרמיה קבועה.
רק הקיבוציים כמו קופות חולים או דרך מקום העבודה הם פרמיות משתנות לפי ההסכם.

בסעיף 7, ספציפית סעיף 7.2, מצוין שהתגמול הביטוחי החודשי לא יעלה על 80% מהסכום שהמבוטח שילם בפועל.

הבנת לא כל כך נכון. הסכום לסיעודי בבית הוא מסוג פיצוי ומקבלים 100%. הסכום לשוהה במוסד הוא בערך פי 2 מהתשלום בבית, ומסוג שיפוי של עד 80% מהסכום שהמבוטח משלם למוסד, כלומר אם מגיע לך 10000 ש"ח, כל סכום חודשי למוסד סיעודי מעל 12500 ש"ח לא תקבל החזר כספי וזה על חשבונך.

ביטוח סיעודי של קופ"ח או קולקטיבי, של חברות, אינו כולל "ערך סילוק".

נכון, אבל אני חושב שהחיסרון הזה מכוסה ע"י זה שהקופות חייבות לקבל את כל מי שבכל טווח גילאים (0-49, 50-59, 60+) באותה פרמיה כמו מי שותיק שם. בסיעודי הקיבוצי דרך חברות זה כבר יותר בעיה, גם כי המפקחת על הביטוח מתעתדת לבטל את האפשרות של ביטוח סיעודי קיבוצי, כלומר סיכון שבעוד כמה שנים רבות יימצאו את עצמם ללא סיעודי מתחדש.

אם ההגעה לסכום היעד אפשר להפסיק את תשלומי הפרמיה לביטוח.

אי אפשר להגיע לסכום היעד כי הטבלאות הכי מקילות (לדעתי של מגדל) מגיעות ל900 ש"ח בוותק פוליסה של בערך 60 שנים.

זו התוחלת חיים של סיעודי ממוצע.

אני כבר לא בטוח, שמעתי שתוחלת החיים הממוצעת היא כבר 8 שנים ועולה עם השנים בשל התפתחויות טכנולוגיות רפואיות (בלי לדבר כרגע על הדיון של האם שווה לחיות חיים כאלו או לא).

 

[אנון נימוס]

@זרטוסטרא
תוחלת החיים הממוצעת היא בכל מקרה מספר חסא משמעות
כי לכל מחלה/בעיה התפלגות שונה וגם אז מצב הפציינט וגילו בתחילת הגילוי + הטיפול משפיע הרבה על קצב ההתדרדרות והשרידות.

לדעת מראש ש"יתמזל" מזלו של החולה לחיות זמן קצר במצב סיעודי 40 שנה לפני הארוע זה סוג של ראיית נולד חסרת תקדים ...

 

[זרטוסטרא]

לדעת מראש ש"יתמזל" מזלו של החולה לחיות זמן קצר במצב סיעודי 40 שנה לפני הארוע זה סוג של ראיית נולד חסרת תקדים

רציתי לומר שכמעט כל מי שמדבר על "סיעודי" חושב על זקנים ובתי אבות ופיליפיניות, אבל (וגם אני 'נפלתי' פה...) סיעודי יכול לקרות גם בגיל 20 מתאונה או ממחלה עם השלכות קשות. ואז תוחלת החיים במקרים מסוימים יכולה להיות גם 40 שנים סיעודי

 

[Odysseus]

לגבי השב"ן,
ניסיתי להתייעץ עם סוכן ביטוח (פרטי) לגבי האם נכון לבטל את השב"ן לגמרי או לא. הוא טען ששב"ן זה משהו ששווה שיהיה, ולכל הטיעונים (שפריטתי כאן) הוא אמר שהשב"ן בכל זאת נותן השתתפות ברופאים מומחים, וקיצורי תורים למיניהם (בדיקות מיוחדות, ניתוחים וכד').
האם ללא שב"ן אני באמת עשוי למצוא את עצמי מחכה חצי שנה ומעלה לתור ששב"ן היה מקצר לי את התור אליו מאוד? או שההוצאות על רופאים מומחים מצדיקות שב"ן בנוסף לשאר ההוצאות הפוטנציאליות?

אני תוהה אם אני טועה כשאני חושב שהשב"ן לא באמת מקצר משמעותית את התורים, ושגם איתו לפי מה ששמעתי לרוב אם רוצים תור במועד סביר צריך כבר לשלם לניתוחים פרטיים...

 

[nils]

ניסיתי להתייעץ עם סוכן ביטוח (פרטי) לגבי האם נכון לבטל את השב"ן לגמרי או לא.

הוא טען ששב"ן זה משהו ששווה שיהיה

ואיזה ביטוח לניתוחים בארץ הוא הציע, רגיל או משלים שב"ן?

 

[Odysseus]

ואיזה ביטוח לניתוחים בארץ הוא הציע, רגיל או משלים שב"ן?

הוא לא. דיברתי איתו על סיעודי, השתלות בחו"ל וכד', וציינתי שאני מחפש משהו שיהיה ללא קשר לשב"ן כי אני עומד לבטל. הוא לא אמר על זה כלום, ורק בסוף שאלתי אותו מה הוא חושב על זה. הוא לא הציע שום חלופה, הוא רק אמר שעדיף לי דווקא לא לחסוך בשב"ן בסיסי.
הוא "עצמאי" אם זה משנה משהו, ואני מכיר אותו תקופה.

 

[בת העמק]

אני תוהה אם אני טועה כשאני חושב שהשב"ן לא באמת מקצר משמעותית את התורים, ושגם איתו לפי מה ששמעתי לרוב אם רוצים תור במועד סביר צריך כבר לשלם לניתוחים פרטיים...

גם אני תוהה.
כשטיפלתי באבי בערוב ימיו, נתקלתי בטירטורים מבישים של קופ"ח בקשר למכשירי שמיעה בשבילו (והיה לו ביטוח משלים). אם לא הייתי מתפרעת ומנג'סת אז כל הפרוצדורה היתה אמורה להימשך בערך שנה כדי שהוא יקבל את המכשירים בסכום של כמה מאות ש"ח במקום כמה עשרות אלפי ש"ח. הוא נפטר בערך שנה אחרי קבלת המכשירים.

המסקנה העיקרית שלי היא שאם אתם מבטחים את עצמכם עד מעל האוזניים- תקפידו לגדל ילדים (או לחנך קרוב אחר) שיבינו איך להתנהל עם המוסדות הרפואים, הביטוחיים והמשפטיים כשיגיע הרגע שתצטרכו. כי לכם עצמכם לא יהיה כח בכלל להילחם במלחמת ההתשה הזאת.