יציאה צרכניסטית שמשגעת אותי בימים אלו -
לצאת מהבורסה.
אני רואה יוטיוברים, ובכל מיני קבוצות ישראליות (דווקא בקבוצות לועזיות יש פחות ביטוי לעניין) שאנשים לא מפסיקים לדבר על לצאת מהבורסה ולעצור הפסדים.
בחיי שאני לא מבין אנשים.
אנשים שנרשמים לשירותים בתשלום חודשי קבוע ושוכחים לבטל אחרי שהם מיצו את השימוש בזה.
סיפור חיי.
אני כן אציין להגנתי שזה לא עניין של צרכניזם, אלא יותר עניין של ניהול זמן.
באיזשהו שלב בחיים הזמן שלך נהיה יקר ומצומצם, ואז מעדיפים הלתעסק עם לוגיסטיקות באופן מרוכז, וקורה שכמה מנויים כאלה מתפספספים.
כמה מחשבות לגבי לאונג׳ וביזנס.
בעייני לאונג׳ זה הדבר הכי סולידי לנצל, כיסא נוח, שקע זמין ואוכל ושתייה חינם? אני בשוק שיש פה מי שציין שזה ״פאדיחה״.
יש הרבה כ״א שמאפשרים כניסה ללאונג׳ (אני עם אמקס), וכמובן שמועדוני טיסה. מי שטס מהעבודה יכול להכניס את זה להוצאות.
אני לא מתלבט אף פעם וברגע שיש לי אפשרות נכנס ללאונג׳.
לגבי טיסות ביזנס, לכל מי שיש סבלנות ללהטוטי כרטיסי אשראי - נורא קל לצבור נקודות ולשדרג.
לי אישית אין סבלנות, ואני מסתפק בשדרוגים ראנדומליים שאני זוכה בהם. אל תשאלו אותי איך, כנראה יש לי פרצוף כזה.
אני לגמרי מבין אנשים, בעיקר מבוגרים שישדרגו בטיסות ארוכות. במקום לרדת מהטיסה מפורק אתה יורד כמו חדש.