סליחה אם השאלה מעט מוזרה, אולי תאירו את עיניי.
חשבתי על המניה הראשונה שנרכשה אי פעם.
באג"ח אני מצליח לדמיין את הסיטואציה - אדם א' בא לב', אמר לו תן 100, אני חוזר אליך עוד שנה עם 110.
מה היה ההגיון ברכישה של המניות הראשונות? הרי החברה לא מבטיחה לך שום תשלום
(היום אנחנו קונים מניות כי אנחנו מאמינים שנצליח למכור לפראייר הבא במחיר גבוה ממה שקנינו)
הגעתי לכתבה הבאה בדה מרקר:
https://www.themarker.com/magazine/1.2617057
מספרת על חברת VOC שהציעה לראשונה מניות בשנת 1602. מתוך הכתבה:
"כמו כל חברה חדשה גם היא נזקקה להון, אך במקום לגייס הון עצמי או הון מהממלכה למימון המסעות, כפי שהיה מקובל, הגו מקימיה רעיון חדשני: הם הציעו לקהל הרחב לקנות חלק מהחברה תמורת בעלות חלקית עליה, כלומר הציעו מניות. "זו היתה ההנפקה הראשונה בעולם", אומר ויניג, "358 אנשים נענו לאתגר, רובם סוחרים שעשו חיל באירופה וצברו הון שאותו חיפשו להשקיע. הגיוס הראשוני היה בהיקף של 6.4 מיליון גילדן, שווה ערך ל־103 מיליון יורו כיום. זה נחשב למעשה קסם - אתה גם נותן הלוואה, וגם נותר בידיך הון שאתה יכול לממש בכל רגע, בדמות מניה. ההתעניינות בפורמט החדש היתה כה גדולה עד ששבועיים בלבד לאחר ההנפקה יכלו הסוחרים למכור את המניה שבידיהם ברווח של 17% רווח".
המשפט המודגש גם לא ברור לי, איך אתה יכול ממש את המניה? הרי, בניגוד לאג"ח, החברה לא מתחייבת לכלום.
מה זה נתן (אז) להיות בעלים של חלק מהחברה, ומה היה ההגיון בלרכוש מניה?
חשבתי על המניה הראשונה שנרכשה אי פעם.
באג"ח אני מצליח לדמיין את הסיטואציה - אדם א' בא לב', אמר לו תן 100, אני חוזר אליך עוד שנה עם 110.
מה היה ההגיון ברכישה של המניות הראשונות? הרי החברה לא מבטיחה לך שום תשלום
(היום אנחנו קונים מניות כי אנחנו מאמינים שנצליח למכור לפראייר הבא במחיר גבוה ממה שקנינו)
הגעתי לכתבה הבאה בדה מרקר:
https://www.themarker.com/magazine/1.2617057
מספרת על חברת VOC שהציעה לראשונה מניות בשנת 1602. מתוך הכתבה:
"כמו כל חברה חדשה גם היא נזקקה להון, אך במקום לגייס הון עצמי או הון מהממלכה למימון המסעות, כפי שהיה מקובל, הגו מקימיה רעיון חדשני: הם הציעו לקהל הרחב לקנות חלק מהחברה תמורת בעלות חלקית עליה, כלומר הציעו מניות. "זו היתה ההנפקה הראשונה בעולם", אומר ויניג, "358 אנשים נענו לאתגר, רובם סוחרים שעשו חיל באירופה וצברו הון שאותו חיפשו להשקיע. הגיוס הראשוני היה בהיקף של 6.4 מיליון גילדן, שווה ערך ל־103 מיליון יורו כיום. זה נחשב למעשה קסם - אתה גם נותן הלוואה, וגם נותר בידיך הון שאתה יכול לממש בכל רגע, בדמות מניה. ההתעניינות בפורמט החדש היתה כה גדולה עד ששבועיים בלבד לאחר ההנפקה יכלו הסוחרים למכור את המניה שבידיהם ברווח של 17% רווח".
המשפט המודגש גם לא ברור לי, איך אתה יכול ממש את המניה? הרי, בניגוד לאג"ח, החברה לא מתחייבת לכלום.
מה זה נתן (אז) להיות בעלים של חלק מהחברה, ומה היה ההגיון בלרכוש מניה?