איך למדתי לא לחזור על ההצלחה הראשונה שלי...

[אורי]

בפעם הקודמת סיפרתי איך התחלנו, די בטעות ובלי הכנה מספקת. ועכשיו הנה אנחנו עם הון ראשוני נאה וכלי מושג מה לעשות איתו. התחלנו תהליך ארוך של בחינת סוגים שונים של נכסים (asset classes): נכסי נייר (בורסה, הלוואות), עסק, מתכות יקרות, ונדל״ן. אחרי שלקחנו בחשבון את הזמן הפנוי לנו, מה היינו רוצים לעשות, ומה המטרות שלנו, בחרנו בנדל״ן, אבל הדרך הייתה עוד ארוכה. ידענו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד. למעשה: הכל. ובנתיים הכסף יושב והתחלנו להילחץ.
באותם הימים בסוף 2011 הכסף (מתכת) והזהב זינקו בהתמדה. במקורות שונים שמעתי שוב ושוב על הקריסה הממשמשת ובאה של הדולר, על הריצה הצפוייה לזהב, על החסרונות של מטבע הפיאט ועוד. הלקח הראשון שלמדתי מרכישת הכסף הוא הצורך לסנן את העיקר והמועיל ממלל אינסופי של מידע וסוכני מכירות. אולי לרבים מכם זה נשמע מובן מאליו, אבל אני אף פעם לא הייתי טוב במסירה הזו. לא מתמקח. לא משווה שלושה ספקי שירות ומשתמש באחד להוריד את השני. ובשבילי ״להתאמן״ אל סירוב לאנשי מכירות היה די מועיל (סטייה בסיפור: לפני שהתחתנו אישתי ואני הלכנו לראות כמה אולמות, גנים, ושירותי קייטרינג שידענו מראש שלא נרצה אותם כדי ״להתאמן״ עליהם במה לשאול, למה לשים לב, ואיך לסרב). קראתי שני ספרים,מהבנתי את צורות ההשקעה השונות ומשמעויות המס, ובסוף החלטתי לעשות מעשה וקניתי כמות נאה מאוד של כסף שהופקד בכספת.
מאותו יום התחלתי לעקוב באדיקות אחר המחיר, החדשות, והתעוררתי כל בוקר בציפיה למפולת. ידעתי שזו תחנת ביניים, ובכל זאת, ההצלחה דגדגה לי בקצות האצבעות. שם גם בא הלקח השני של ההתנסות. התאפקות. במשך כמה חודשים מחיר הכסף טיפס וטיפס. לא כל כך האמנתי לעליה המובטחת למאתיים דולר ועוד (בהתבסס על היחס ההיסטורי בין זהב וכסף, והזינוק של הזהב באותם הימים), אבל כמה חודשים לפני שקניתי הכסף כבר עלה ל-50$ וירד. עכשיו ראיתי אותו מטפס והתחלתי לחשוש שאני מפספס הזדמנות, אבל התאפקתי. וזה היה לקח חשוב, כאמור.
לבסוף הגיע הזמן להוציא את הכסף ולהשקיעו בנדל״ן וכמה דברים אחרים. ראיתי עלייה נוספת במחיר הכסף, גם אם לא לשיא הקודם של ה-50$ והחלטתי שהגיע הזמן. עבור היה רווח של כמעט 40% (בערך 60% שנתי) והרגשתי שזה מספיק. הנה לקח שלישי: לא להיות חזירים. במילותיו של רואה החשבון שלי: pigs are cute and hogs get slaughtered. סוג של הומור לא כשר, אבל נכון. בדיעבד זה היה השיא האחרון של הכסף, אם אינני טועה, וכמה ימים אחר כך הייתה ירידה ממנו לא התאושש המחיר עד היום, אבל האמת היא שאני כבר לא עוקב באדיקות אז אולי אני טועה. והנה לקח רביעי: שנאתי את המעקב הצמוד אחרי המחיר ואת ההתחבטות בשאלה אם הגיע הזמן או עוד לא. מתח מיותר. לא בשבילי. וזה גם עניין חשוב: בהרבה דברים בהשקעות זו איננה שאלה של נכון או לא נכון, אלא נכון או לא נכון בשביל מי.
לסיכום, זו הייתה ספקולציה. רווחית למדי. מוצלחת, אבל למדתי ממנה שספקו לציות זה לא בשבילי. גם ידעתי שלמרות שתזמנתי את השוק יפה וקראתי נכון את הסימנים בחדשות ובגרפים, בעיקר היה לי מזל. לא ממש ידעתי מה אני עושה. לא מספיק, לפחות, כדי להפוך את זה להרגל. וגם לא אהבתי את זה. המשכנו הלאה לדברים אחרים עם קצת יותר מרשרשים בכיס, אבל לא נעשה זאת שוב. כשיגיע הזמן להחזיק שוב מתכות יקרות זה יהיה רק לביטוח וגידור ולתווך ארוך. לא בשביל עליית ערך וספקולציה. המשך הדרך בפעם הבאה...
איזה סיפור הצלחה גרם לכם לא לחזור עליו לעולם?

 

[c881]

אתה מדבר על "מזל טהור" בפעם הזו - יצאת לא כי ידעת/הרחת שהכסף הולך לשנות כיוון.
יצאת כי היית צריך את הכסף (בצורת מרשרים) ביד.
היה לי פעם סיפור הצלחה שכזה - ריסקתי אופנוע ברכב שחנה על השוליים בכביש 4 צפון - אני יצאתי עם שריטה (זה למה זה נחשב הצלחה)... האופנוע לא כל כך.
בינתיים, לא חזרתי על הניסוי.
מצד אחד אני עדיין על 2 גלגלים, מצד שני אני משתדל להמנע מרכבים שעומדים על השוליים.

 

[דגגגג]

מצטרף ל C881: שברתי יד - 18000שח, שברתי זיז של חוליה - 20000שח, שברתי צלעות - 0שח כי הייתי עם ביטוח שכולל השתתפות עצמית.
למדתי שזה כואב מאד ועדיף תמיד לרכב עם ביטוח מלא ושלשבור יד זה יותר כלכלי כי בגב ובצלעות זה ממש כואב.

 

[אורי]

אולי לא הייתי ברור מספיק, אבל בהחלט לא מדובר היה על מזל טהור. כשהתקדמות הלאה והחלטתי לצאת מפוזיציה של אחזקה בכסף לא היה בכך שום דבר מיידי. התזמון הספציפי עדיין היה שלי ונתון לשיקול דעתי. אם הייתי יוצא שבוע לפני או שבוע אחרי ההצלחה הייתה קטנה בהרבה. בטווח של חודש כבר לא הייתה בכלל. בכל מקרה תודה. מחמם את הלב לקרוא את לגלוגם של אחרים. אני שמח שלשניכם שלום. רק בריאות.

 

[c881]

@אורי שלום.
אני ואני מניח שגם @דגגגג , פשוט ציניים.
אתה תארת את המצב כ-ספקולציה טהורה. הסתכלת על מחיר העבר וניסית להניח לגביהם לעתיד (כשכל פרסומת על תשואות, מציינת באותיות קטנות - אין להסתמך).
אתה מדבר על סכום כסף שהייתי צריך שיהיה נזיל בהתראה קצרה ולא חשוף לשוק ההון (כן, גם השקעה ברכישת כסף או זהב היא חשיפה).

אז בפעם ההיא הצלחת. גם למדת ממנה מה מתאים לך ומה לא.
ואתה כנראה שגם במקום טוב יותר ממני פיננסית. אז אם כבר יש לי לקנא ולא ללגלג.

אני חושב שבצבא מתארים את המקרה כ-צל"ש או טר"ש.

 

[אורי]

אני לא יודע אם מצבי הכלכלי טוב יותר משלך או לא. זה גם לא משנה ובכלל לא העניין. אינני מדבר משום עמדה של סמכות. חלקתי התנסות שהייתה לי ומה למדתי ממנה. אני חושב שלא מספיק ללמוד מטעויות, כדברי הקלישאה, אלא גם מהצלחות ניתן ללמוד. וגם הצלחה בספקולציה (לא יודע כמה היא הייתה ״טהורה״ ומה זה בדיוק אומר: קראתי, למדתי, עקבתי, ותיזמנתי. קיבלתי החלטות מושכלות שהסתתרו כנכונות) יכולה הייתה לגרור לקח הפוך: שיש כאן הזדמנות נהדרת, שניתן לתזמן את השוק, ולו סטטיסטית ועוד. אני למדתי מזה משהו אחר.

לגבי לגלוג וציניות (וגם אני ציני, בעיקר בפוליטיקה...) זו תגובה שלעיתים קרובות מונעת הקשבה של ממש ואת היכולת לשקול דברים אחרים בכובד הראש הראוי. הציני הוא המפסיד מכך, ולא מושא הלגלוג. אני מרגיש בנוח לכתוב זאת כי, שוב, גם אני ציני לעתים קרובות. שיהיה בהצלחה.

 

[c881]

אכן, מכל התנסות לומדים משהו.
כמו שכבר כתבו בפורום - "לא אני זה שיודע כמה אתה מסוגל לספוג הפסד. כנראה שגם אתה עוד לא באמת יודע, אם לא חווית אחד".
ההחלטות המושכלות שדיברת עליהן, יכלו להיות גם הפוכות או שהיית יוצא ועולה עוד 10% - אז למה לא נשארתי.
אין לנו על מה לריב.
בדיעבד זה הצליח.
הגעת למסקנה שאין לך כוונה לבצע זאת שוב.
הייתי אומר אפילו שלמדת משהו וקיבלת בונוס בצורת דמי לימוד.

 

[עומל תחת השמש]

בפעם הקודמת סיפרתי איך התחלנו, די בטעות ובלי הכנה מספקת. ועכשיו הנה אנחנו עם הון ראשוני נאה וכלי מושג מה לעשות איתו. התחלנו תהליך ארוך של בחינת סוגים שונים של נכסים (asset classes): נכסי נייר (בורסה, הלוואות), עסק, מתכות יקרות, ונדל״ן. אחרי שלקחנו בחשבון את הזמן הפנוי לנו, מה היינו רוצים לעשות, ומה המטרות שלנו, בחרנו בנדל״ן, אבל הדרך הייתה עוד ארוכה. ידענו שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד. למעשה: הכל. ובנתיים הכסף יושב והתחלנו להילחץ.
באותם הימים בסוף 2011 הכסף (מתכת) והזהב זינקו בהתמדה. במקורות שונים שמעתי שוב ושוב על הקריסה הממשמשת ובאה של הדולר, על הריצה הצפוייה לזהב, על החסרונות של מטבע הפיאט ועוד. הלקח הראשון שלמדתי מרכישת הכסף הוא הצורך לסנן את העיקר והמועיל ממלל אינסופי של מידע וסוכני מכירות. אולי לרבים מכם זה נשמע מובן מאליו, אבל אני אף פעם לא הייתי טוב במסירה הזו. לא מתמקח. לא משווה שלושה ספקי שירות ומשתמש באחד להוריד את השני. ובשבילי ״להתאמן״ אל סירוב לאנשי מכירות היה די מועיל (סטייה בסיפור: לפני שהתחתנו אישתי ואני הלכנו לראות כמה אולמות, גנים, ושירותי קייטרינג שידענו מראש שלא נרצה אותם כדי ״להתאמן״ עליהם במה לשאול, למה לשים לב, ואיך לסרב). קראתי שני ספרים,מהבנתי את צורות ההשקעה השונות ומשמעויות המס, ובסוף החלטתי לעשות מעשה וקניתי כמות נאה מאוד של כסף שהופקד בכספת.
מאותו יום התחלתי לעקוב באדיקות אחר המחיר, החדשות, והתעוררתי כל בוקר בציפיה למפולת. ידעתי שזו תחנת ביניים, ובכל זאת, ההצלחה דגדגה לי בקצות האצבעות. שם גם בא הלקח השני של ההתנסות. התאפקות. במשך כמה חודשים מחיר הכסף טיפס וטיפס. לא כל כך האמנתי לעליה המובטחת למאתיים דולר ועוד (בהתבסס על היחס ההיסטורי בין זהב וכסף, והזינוק של הזהב באותם הימים), אבל כמה חודשים לפני שקניתי הכסף כבר עלה ל-50$ וירד. עכשיו ראיתי אותו מטפס והתחלתי לחשוש שאני מפספס הזדמנות, אבל התאפקתי. וזה היה לקח חשוב, כאמור.
לבסוף הגיע הזמן להוציא את הכסף ולהשקיעו בנדל״ן וכמה דברים אחרים. ראיתי עלייה נוספת במחיר הכסף, גם אם לא לשיא הקודם של ה-50$ והחלטתי שהגיע הזמן. עבור היה רווח של כמעט 40% (בערך 60% שנתי) והרגשתי שזה מספיק. הנה לקח שלישי: לא להיות חזירים. במילותיו של רואה החשבון שלי: pigs are cute and hogs get slaughtered. סוג של הומור לא כשר, אבל נכון. בדיעבד זה היה השיא האחרון של הכסף, אם אינני טועה, וכמה ימים אחר כך הייתה ירידה ממנו לא התאושש המחיר עד היום, אבל האמת היא שאני כבר לא עוקב באדיקות אז אולי אני טועה. והנה לקח רביעי: שנאתי את המעקב הצמוד אחרי המחיר ואת ההתחבטות בשאלה אם הגיע הזמן או עוד לא. מתח מיותר. לא בשבילי. וזה גם עניין חשוב: בהרבה דברים בהשקעות זו איננה שאלה של נכון או לא נכון, אלא נכון או לא נכון בשביל מי.
לסיכום, זו הייתה ספקולציה. רווחית למדי. מוצלחת, אבל למדתי ממנה שספקו לציות זה לא בשבילי. גם ידעתי שלמרות שתזמנתי את השוק יפה וקראתי נכון את הסימנים בחדשות ובגרפים, בעיקר היה לי מזל. לא ממש ידעתי מה אני עושה. לא מספיק, לפחות, כדי להפוך את זה להרגל. וגם לא אהבתי את זה. המשכנו הלאה לדברים אחרים עם קצת יותר מרשרשים בכיס, אבל לא נעשה זאת שוב. כשיגיע הזמן להחזיק שוב מתכות יקרות זה יהיה רק לביטוח וגידור ולתווך ארוך. לא בשביל עליית ערך וספקולציה. המשך הדרך בפעם הבאה...
איזה סיפור הצלחה גרם לכם לא לחזור עליו לעולם?

היי אורי,
מה אתה עושה עם כסף ($$) חדש שנכנס תוך כדי שהכסף הישן מומר לכסף, אתה משקיע גם אותו? קונה עוד?