זה קונצרני אני מתאר לעצמי, נכון?
www.oaktreecapital.com
בנוסף לכל האמור לעיל, יש גם את השירותים. הרבה מהעלות הולכת לשכר. לוקח הרבה זמן עד שהוא מותאם ליוקר המחיה, אם בכלל.
לדעתי עקב גידור של מוסדיים עקב נפילת הs&p והמשך מגמה של מעבר ש"ח לנכסים דולריים (בקרנות השתלמות/פנסיות וכדומה).
כן.
לא מכיר.עם כזו תשואה אני מצליח להבין למה הווארד מרקס כתב את sea change בדצמבר 2022
Sea Change
Howard Marks suggests a third major investment world shift in 50 years, due to inflation and Federal Reserve's response, impacting lenders.
אפילו לא קרוב.
זה לא אומר את זה. בטורקיה היה פיחות עצום בלירה הטורקית של יותר מ50%, זה אומר שמשלמים להייטקיסט שם 50%? השוק והעובדים לא טיפשים, הם מבינים שהכסף שלהם שווה פחות בגלל אינפלציית מטבע ודורשים העלאות. עליית שער הדולר משפיעה באופן מיידי על הרבה הוצאות כמו דלק/רכב/חופשות בחו"ל/הזמנות מחו"ל/הרשמות לכל מיני שירותי אונליים בינלאומיים/מזון (שהרבה ממנו מיובא). הדיור גם עולה במקרים של אינפלציה חריגה ופיחות חריג גורם לזה.
זה עדיין אומר שהם מגיבים לאינפלציה, ולא בטוח שההעלאות בכלל מדביקות אותה. אני מנחש שהן לא. אבל רק על פרק הזמן שלוקח לקבל את ההעלאה, המעסיק חוסך.
ברור שזה לא תמיד 1:1 כי הפיחות לא משפיע על האינפלציה בצורה של 1:1 כמו שכתבתי (דיור שזה 25% מהצריכה לפי הלמ"ס לא קשור לפיחות, וכך גם משכנתאות וחלק מהמזון ומיסים וכדומה), אבל המשכורות כן מדביקות את האינפלציה כי שוקי העבודה הדוקים. כמו שאנחנו רואים בעולם משכורות של עובדים עולות כמו האינפלציה ואפילו יותר ממנה (אפשר לראות 20 שנה אחורה וגם בשנה האחרונה את קצב עליות השכר הממוצע לפי הלמ"ס), כמובן כתלות בכמה שוק העבודה הדוק. כרגע בישראל ובארה"ב שוק העבודה הדוק מאוד. זה נכון שהריבית ממתנת את שוק ההייטק, אבל שוק העבודה בכללותו הדוק והמשכורות בדרך כלל עוקבות אחרי האינפלציה.
אז אנחנו מסכימים שהאינפלציה לא מדביקה את השינוי בשער, וזה אומר שהטענה הזאת נכונה?
וזאת שגויה?
זה נכון בעיותות של אבטלה נמוכה. במצב בו האבטלה גבוהה, השכר אינו מדביק את קצב עליית המחירים ונשחק ריאלית.
הטענה בכללותה נשמעה כאילו המשכורת בשקלים והמכירות בדולרים אמורים לגרום לעובד בישראלי להיות זול יותר. משתמע שאם תהיה היפר-אינפלציה אז בעצם כולם יעברו להעסיק עובדים במדינות האלו כי הם יותר זולים, והאמת הרבה יותר מורכבת כפי שציינתי ולכן זה לא אומר את זה.
שוק עבודה הדוק זה כשיש יותר משרות פתוחות מעובדים. זה נראה לי תנאי מספיק אפילו אם האבטלה גבוהה. יש מדינות שהאבטלה גבוהה כי נשים לא עובדות בצורה סדירה למשל.
התכוונתי למצב עתידי אפשרי שבו משפיעה או שולטת בבנק ישראל.
אם הוא עולה בחדות כנראה שיש פחות יצוא טכנולוגי ופחות משתלם להקים חברת היי טק.
אף אחד לא טוען ששער מטבע הוא חזות הכל.
נראה לי שלא רק דברים מיובאים אמורים להתייקר אלא גם דברים מיוצאים או שאפשר לייצא. אם נגיד אני מוכר בננות בישראל ובחו"ל אז סביר להניח שאני מוכר באותו מחיר לשני השווקים - הרי אם בישראל מוכנים לשלם לי 120 לארגז ובחו"ל מוכנים לשלם לי 100 לארגז אז למה שאייצא בכלל, אמכור הכל בישראל (ולהיפך).
כי לפעמים אתה יכול לייצר יותר ממה שאתה יכול למכור בשוק מסוים. קוקה קולה למשל מוכרת במחירים שונים במקומות שונים בעולם, ואפילו חברות ישראליות מוכרות בחו"ל (תה ויסוצקי לדוגמא), במחירים זולים מאלו שבארץ.
לא נראה לי שמישהו יקנה בננות מישראל. בכל מקום שהייתי בחו"ל, כולל בארצות שלא גדלות בהן בננות, הבננות היו הרבה הרבה יותר טובות.
אחת המעלות שיש באינפלציה זה שחיקת השכר... כי זה נותן למעסיק הזדמנות לבחון האם העובד באמת שווה את השכר שמשלמים לו, ואז להעלות לו לפחות לפי שווי ריאלי, או שלא וממילא לתת לשכר להישחק.
⌄
⌄
⌄
