שער הדולר לאן?

[אורי ג.]

השאלה שלי, האם יש רגולציה המכריחה את המוסדיים לנטרל את חשיפת המט"ח שלהם בהיקף בה היא מתבצעת?

אין.

 

[גרביל מרוץ]

המוסדיים מנטרלים חלקית את האחזקות הדולריות שלהם

השאלה שלי, האם יש רגולציה המכריחה את המוסדיים לנטרל את חשיפת המט"ח שלהם בהיקף בה היא מתבצעת? או שזה פשוט "אם X עושה, אז גם אני חייב לעשות כדי לא לסטות יותר מידי".

ככל הידוע לי המוסדיים לא מנטרלים בכלל את אחזקות המט"ח שלהם אבל אני לא בקיא מספיק כדי לומר בהחלטיות.

בכל מקרה לא על זה דיברו המאמרים שהובאו בעניין ההשפעה על שער המט"ח. הם דיברו על כך שהמוסדיים מוכרים מט"ח כשהבורסה עולה. המאמרים בעיתונות דיברו על זה כ- "גידור" אבל זה לא ניטרול כמו בקרן מנוטרלת שקונה חוזים עתידיים, זה ניסוח לא ברור של העיתונאים. מדובר במכירה של מט"ח ממש.

התופעה שקורית היא שוב, פועל יוצא של דרישות נזילות. המוסדיים עוקבים אחרי המדדים בעזרת נגזרים, בשביל הם לא צריכים יותר מ- 5% פיקדון למרג'ין בשביל הברוקר. מה שהיה קורה בעבר זה שאם הבורסה היתה יורדת אז הברוקר היה מודיע על מרג'ין קול וכל המוסדיים רצו בבת אחת לקנות דולרים. זה יצר במשק לחצים אינפלציוניים ולחצי נזילות במט"ח. אז רשות שוק ההון הודיעה שהמוסדיים צריכים להחזיק אצלם 10% נוספים על הפיקדון אצל הברוקר כדי למתן את התופעה. זה לא גידור שער אלא גידור כנגד סיכון נזילות. מה שקורה בתקופה האחרונה זה שהבורסה עלתה ונוצר עודף בבטחונות במט"ח, למוסדיים אין מה לעשות עם זה, הפעילות שלהם כולה בשקלים, אז נפטרים ממה שמעל הדרישה הרגולציונית. החוזר המלא נמצא פה: https://www.gov.il/BlobFolder/dynam.../notice_2025_47/he/futures_regulation_pdf.pdf

 

[סולידי]

מה שקורה בתקופה האחרונה זה שהבורסה עלתה ונוצר עודף בבטחונות במט"ח

איזו בורסה? ת"א? או הבורסות האמריקאיות?
בכל אופן, תוכל להסביר איך עליות בבורסה יוצרות עודף בבטחונות מטח?

 

[גרביל מרוץ]

איזו בורסה? ת"א? או הבורסות האמריקאיות?

האמריקאיות

בכל אופן, תוכל להסביר איך עליות בבורסה יוצרות עודף בבטחונות מטח?

נניח קנית חוזה על מניות בשווי 100 ואתה נדרש למרג'ין של 15 אחוז.
המניות עלו ל- 115 אז עכשיו יש לך כבטחונות את המרג'ין הקודם של של 15 ועוד רווח של 15, סה"כ 30.
30 מתוך 115 זה 26 אחוז.
אבל אתה נדרש למרג'ין של 15%, משמע יש לך עודף בטחונות של 11%.

 

[סולידי]

איזו בורסה? ת"א? או הבורסות האמריקאיות?
בכל אופן, תוכל להסביר איך עליות בבורסה יוצרות עודף בבטחונות מטח?

אוקי, קראתי את הלינק שנתת ואני חושב שאני מבין.

החוזר המלא נמצא פה: https://www.gov.il/BlobFolder/dynam.../notice_2025_47/he/futures_regulation_pdf.pdf

ההשקעה של המוסדיים במדדי חול מתבצעת באמצעות חוזים עם התחשבנות יומית.

הברוקר דורש 5% מהחוזה שישולם מראש בדולרים, והפיקוח בארץ מחייב את הגוף המוסדי להחזיק עוד 10% מהחוזה בדולרים למקרה של ירידות כך שלא יהיה צורך ברכישות מטח מהירות בהתחשבנות היומית במקרה של ירידות. שאר ה-85% מוחזקים בש"ח על מנת לא לחשוף את המשקיעים לתנודות מטח.

כאשר הבורסות בעולם עולות, מאחר וההתחשבנות של החוזים היא יומית, הרוח בסוף היום מועבר לגוף המוסדי. אני מניח ש-5% ממנו מושקע מחדש בחוזה ליום הבא, 10% מהוה ביטחון לפי דרישת הפיקוח, וה-85% הנותרים מומרים לש"ח. עקב החשיפה הגדולה של המשקיעים הישראלים לסנופי ושאר מדדי חול שנרכשים במטח, ובגלל השיטה של חוזים שבה נוקטים המוסדיים, עלייה במדדי חול גוררת התחזקות של השקל.

אני מוכרח לומר שנפלתי על הגב מרוב השתאות מכמה שזה מטופש.

 

[גרביל מרוץ]

אני מוכרח לומר שנפלתי על הגב מרוב השתאות מכמה שזה מטופש.

אז כנראה עדיין לא הבנת. זה לא כסף של המוסדיים זה כסף של הציבור, ואם הציבור בוחר ש- 86% מהכסף שלו יהיה במסלולים שיקליים אז עודפי המט"ח חייבים להיות מומרים לשקלים ולהפך. לפני 5 שנים כ- 94% היו במסלולים שיקליים ו- 6% במט"ח עם מרג'ין 5% אז כמעט לא הרגשנו את זה מחוץ ליתרות המט"ח של בנק ישראל, היום מסלולי המט"ח הם 14% והמרג'ין 15% (מסיבות מאד טובות) אז זה יותר מורגש. אז חבל על הגב שלך אם אתה נוהג ליפול כשרק נדמה לך שמשהו מטופש, בכלכלה אין ואקום וכשמושכים את השמיכה בקצה אחד אז זה בהכרח משפיע גם על הקצה השני.

 

[סולידי]

אז כנראה עדיין לא הבנת. זה לא כסף של המוסדיים זה כסף של הציבור, ואם הציבור בוחר ש- 86% מהכסף שלו יהיה במסלולים שיקליים אז עודפי המט"ח חייבים להיות מומרים לשקלים ולהפך.

אלה לא מסלולים שיקליים. זו פשוט השיטה של להשתמש בחוזים על מדדי חול במקום אחזקה ישירה. אמנם 85% מוחזק בשקלים, אבל זה לא גידור; ההשקעה צמודה לגמרי לחוזה.
המוסדיים היו יכולים להשקיע במדדי חול באמצעות ETF-ים ואז לא היתה התחשבנות יומית. ההמרה של הדולרים לשקלים היתה נידחית עד לפדיון. למרות שלא ברור מה עדיף.

בכלכלה אין ואקום וכשמושכים את השמיכה בקצה אחד אז זה בהכרח משפיע גם על הקצה השני.

ברור. מעניין מה תהיה נקודת האיזון. משקיעי הסנופי יגלו בשלב מסוים שיחסית לשקל הם מפסידים ויימשכו חלק מההשקעות. היצואנים יתחילו להפסיד. וחברות ההייטק הבינלאומיות יראו שההוצאות בישראל יותר גבוהות מארהב ויצמצמו את מרכזי הפיתוח כאן.