אני ספציפית מודד גם וגם, אבל זה לא באמת משנה. נניח אני אדע שבשנה שעברה התשואה שלי היתה 2% בשח, מה זה נותן לי? האם אני צריך לשנות את ההשקעות שלי בעקבות זה? אני חושב שבחירת השקעות זה על צמח צפי עתידי וחישובים עתידיים, ותשואות עבר לא מעידות על עתיד.
תסתכל על אסטוניה. דמוגרפיה מאוד גרועה על הנייר, אבל האוכלוסיה הרבה יותר איכותית כך שהיא לקחת את ההייטק שם לרמה אחרת. כשאני כותב דמוגרפיה, אני מתכוון לדמוגרפיה של אנשי ההייטק שהיא מאוד שונה מהדמוגרפיה הכללית. בישראל אני יודע שבערך כל ילד 2 יהיה עם בערך 0 כישורים להייטק, אז אני צריך לחלק את הדמוגרפיה ב-2 לפחות.
הטיעון נכון אבל לא הכל זה הייטק. יש אנשים שלא מתאים להם לעבוד בהייטק והם תורמים המון לכלכלה.
הייתי מתמקד על המעצמות שם כמו צרפת. כל ילד שני יודע בעיקר ג'יהאד.
אין לי נתונים מדויקים, אבל לדעתי הרבה מאוד מהצמיחה בGDP לcapita מגיעה מההייטק. מדינות עם שוק הייטק מאוד חזק הם אלו שצומחות הרבה יותר בgdp per capita. זה נכון שלא הכל זה הייטק, אבל בסוף רב הvalue והgrowth נמצא שם ועם מהפכת הAI יכול להיות שתחומים שלמים שלא בהייטק ימחקו/יצומצמו (נניח קיצוצים בעורכי דין/מזכירות/רואי חשבון/מעצבים/נהגים וכו'). אפילו רק מהסתכלות על שולי רווח, קשה מאוד להתחרות בהייטק (סופר למשל עם אולי 3-5% שולי רווח לא יכול להתחרות בחברת תוכנה עם שולי רווח של 20% שמוכרת "אוויר"). ענף הנדלן הוא אולי היחיד שאיכשהוא מתחרה בהייטק מבחינת תרומה לתוצר, אבל אני רואה הרבה יותר ערך בהייטק מאשר בנדלן מהרבה סיבות (במיוחד אם האוכלוסיה בירידה בעולם).
אלו סיפורי מעשיות. מערכת החינוך הצרפתית מאוד טובה, ואפשר לראות בעבר כמה חדשנות הגיעה מצרפת בתחומים STEM. הם עם הממוצע של הOECD במבחני PISA. בישראל, גם אחרי שהבנים החרדים לא נבחנים (כנראה היו מקבלים ציונים עם ה-10 אחוז הכי גרועים), אנחנו מאחוריהם במתמטיקה ומדע ביחס לממוצע הOECD וזה בבני 15 (כשהדומגרפיה הולכת ונהיית גרועה משנה לשנה). זה גם אחרי שבPISA הבהירו שהתלמידים הישראלים הם עם הרקעים הכלכליים כמעט הכי טובים, זה לא מתורגם להצלחה לימודית שהיא יסוד חשוב בSTEM שהוא יסוד חשוב בהייטק.
ולצערנו זה לא סוטר ידע במחשבים.
משק מצליח צריך אנשים עם כישורים מגוונים, לא רק כאלו שמתאימים להייטק ולכן עדיף למדוד את ההשכלה באופן רחב יותר מאשר הכשרה להייטק. ובקשר למהפיכת ה ai בכלל לא בטוח שההייטק עצמו הוא התחום האחרון שייפגע ממנה. התהליך רק בחיתוליו וקשה לחזות.
אני מודד בשקלים בחשבון.
הייטק זה כישורים מאוד מגוונים. זה יכול לבא בבדיקות תוכנה, בהתקפות סייבר, בפיתוח של רובוטים וכדומה. הרבה מאוד משרות בהייטק דורשות סט כישורים שונה מאדם לאדם. לדוגמא, פיתוח של ASIC, לא דומה לפיתוח fullstack שלא דומה לפיתוח לווין או לחיזוי מזג האוויר עם AI או לgenetic editing. כל התעשיות האלו לטעמי יובילו את המחר ולא סידור מדפים בסופר/מלצר/פקיד קבלה במלון.
אז הסכמנו שיש תחומים אחרים שדורשים כישורים אחרים. לגבי היחס בין הקבוצות, אין לי מושג.
אני קורא הרבה בשבועות האחרונים שהם יגיעו בעיקר ממיסים.
אם אני מבין נכון,
זה בסופו של דבר משפיע בעקיפין אם האוכלוסיה היא כל כך עניה עד כדי כך שהיא לא יכולה לעזור לפיתוח הכלכלה. הרעיון זה שמשלב מסוים המיסים גורמים לירידה בתוצר לפי תאוריות כלכליות והאפקטיביות שלהם יורדת. זה ממש לא המצב בישראל אבל לדעתי. אני חושב שרגולציות חזקות על ההון השחור (ביטול המזומן) למשל יכולות להכניס לישראל עוד לפחות 15 מליארד שח בשנה.
