שער דולר-שקל

[מתכנת]

האם כדי שאפקט המט"ח בין קרן סינתטית למחזיקה יהיה זהה, צריך שגם הבטוחות בקרן סינטית (נניח אג"ח מק"מ וכו') יהיו של ארה"ב\נקובים בדולר? האם זה אכן המצב בקרנות המחקות הישראליות שציינתי (MTF וכו')?

מה שכתבת נכון.
מבדיקה מדגמית שעשיתי לאחרונה, הקרנות הישראליות מחקות מדדי חו"ל לא מגודרות שעוקבות על ידי חוזים מחזיקות את המזומן במט"ח (או לפחות חלק מאוד משמעותי ממנו).

 

[123W]

@קפה שחור שתדע שיש חברות שעובדות ככה.

חותמים חוזה על X וכול שנה יש בונוסים, קבוע. בשנים טובות יותר בונוסים, בשנים קשות פחות.

עכשיו הייתי מצפה שזה יהיה רלוונטי לגבי ז'לובים סוג ב' שמוכרים ביטוח, אבל גם אינטל עובדת ככה, ולא מעט בהייטק האמריקאי.

 

[קפה שחור]

מדבר על מצב זמני / ירידה של מספר אחוזים

בהחלט זמני, האם השקל ישאר חזק? אין לנו את התשובה
אני חוזר על המשפט של עצמי שעסק צריך לעשות חשבון האם הוא זז כשהדולר זז או שהוא לא תלוי בו וממשיך להתנהל בכל מצב
אם הודים בכל מקרה זולים יותר שישלם להם פחות, אין כאן שום בעיה
אם הוא רוצה לשלם לעובדים המקומיים (ישראליים) בדולרים יוכל לעשות זאת גם
אבל איכשהו סטיתם לעובדי הייטק כאשר הייצוא נעשה בעייתי דווקא ע"י מפעלי low-tech או מייצאי סחורות למיניהם והעבודה מקומית ללא אאוטסורסינג

חותמים חוזה על X וכול שנה יש בונוסים, קבוע. בשנים טובות יותר בונוסים, בשנים קשות פחות.

בונוסים ושכר בסיס אלה חיות שונות ומתנהגות אחרת

 

[123W]

בונוסים ושכר בסיס אלה חיות שונות ומתנהגות אחרת

מה זה בונוס שמקבלים כמו שעון בסוף כל שנה?

 

[קפה שחור]

מה זה בונוס שמקבלים כמו שעון בסוף כל שנה?

לא הבנתי את השאלה

 

[123W]

לא הבנתי את השאלה

אני טוען שיש הקבלה לשכר...

 

[קפה שחור]

אני טוען שיש הקבלה לשכר...

אין כל כך, ישנם עובדים במכירות לדוגמא שמקבלים בסיס של שכר מינימום אבל בונוסים ברמה של פעמיים מינימום ויש קופאיות בשופרסל שמקבלות עשרות שקלים נוספים בחודש אם שיכנעו את הקונה לעשות כרטיס אשראי דרכם, כל עסק מתמרץ את העובדים אחרת
שכר זה דבר בטוח (על הנייר), בונוס זה תשלום לא בטוח ומשתנה
כמובן שיש חוזי עבודה שונים אבל זה לא ישנה את העובדה שאם לא יהיה כסף לשלם את הבונוס הוא לא יהיה חלק מהשכר
ואם אתה מבסס פיצויים על בונוס או פרמיה אז לידיעתך זה לא חלק מהשכר הקובע לפיצויים\אבטלה
אבל אם קראת לסעיף "עמלה", זה כן
אז האם "עמלה" היא שכר, כן, האם בונוס או מענק הוא שכר, לא, כך לפי מדינת ישראל

 

[123W]

אין כל כך, ישנם עובדים במכירות לדוגמא שמקבלים בסיס של שכר מינימום אבל בונוסים ברמה של פעמיים מינימום ויש קופאיות בשופרסל שמקבלות עשרות שקלים נוספים בחודש אם שיכנעו את הקונה לעשות כרטיס אשראי דרכם, כל עסק מתמרץ את העובדים אחרת
שכר זה דבר בטוח (על הנייר), בונוס זה תשלום לא בטוח ומשתנה

תגיד את זה לעובד באינטל שבלי קשר לחוזה מקבל בסוף שנה עוד 1-5 משכורות. קבוע.

זה אולי לא תמורה מוסכמת, אבל בוודאי שמתחשבים בזה כשמגיעה הצעת עבודה...

 

[קפה שחור]

תגיד את זה לעובד באינטל שבלי קשר לחוזה מקבל בסוף שנה עוד 1-5 משכורות. קבוע.

אני מכיר מספיק עובדי אינטל שגם פיטרו אותם קולקטיבית עקב רה-אירגון (ונתנו להם בונוסים), אין זה משנה את העובדה שכשיש לך כסף לשלם בונוס, תשלם, כשאין לך, אל תשלם, אבל במשכורת בסיס אל תיגע

 

[123W]

אני מכיר מספיק עובדי אינטל שגם פיטרו אותם קולקטיבית עקב רה-אירגון (ונתנו להם בונוסים), אין זה משנה את העובדה שכשיש לך כסף לשלם בונוס, תשלם, כשאין לך, אל תשלם, אבל במשכורת בסיס אל תיגע

אי אפשר בכלל לגעת... זאת הרי הרעה מהותית בתנאים.

 

[רובי1]

הורדת מחירי היבוא מתרגמת לירידה כללית ברמת המחירים, כלומר הכסף קונה יותר.

כלומר, לדעתך אין מצב של התחזקות המטבע ללא דיפלציה?

במצב זה גם ניתן להצדיק הורדה במשכורות.

זה מצריך הורדת שכר המינימום - כלומר חקיקה - כן? (אני ידע שאתה נגד שכר המינימום באופן כללי, אני רק מראה שאי אפשר לדבר נגד החלשת המטבע באופן ספציפי, בלי לדון במדיניות הכלכלית כולה - ואת זה כבר עשינו כאן כמה פעמים).

באופן כללי, לא הבנתי מה אתה רוצה להרוויח.
יש לנו 2 אפשרויות, א' להישאר עם מטבע חזק. לקוות שכל היצואנים יהיו מספיק חכמים כדי להוריד מחירים, תוך כדי שהם מקצצים במשכורות של עובדיהם, לקוות שהשוק יעבוד מספיק ביעילות וכל היבואנים יורידו מחירים ולא ישלשלו את הרווח מחיזוק המטבע לכיסם וכו'.
אפשרות ב' - להחליש את השקל. כך גרמת באופן אוטומטי לכל מה שאתה מקווה לו באפשרות א', ועל הדרך גם הגדלת את יתרות המט"ח שלך.

 

[meni]

מה שכתבת נכון.
מבדיקה מדגמית שעשיתי לאחרונה, הקרנות הישראליות מחקות מדדי חו"ל לא מגודרות שעוקבות על ידי חוזים מחזיקות את המזומן במט"ח (או לפחות חלק מאוד משמעותי ממנו).

כדי למנוע את הצורך לבדוק שוב ושוב מה מנהלי הקרן עושים, האם החלק שאינו כולל חוזים בקרנות סינטיות אלו חייב להיות צמוד לדולר?
האם זה חלק מדיניות ההשקעה (שאסור להם לחרוג ממנה) או שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם בחלק זה של הקרן מבחינת צימוד מט"ח?

 

[123W]

כדי למנוע את הצורך לבדוק שוב ושוב מה מנהלי הקרן עושים

יש לקרוא תשקיף.

 

[קפה שחור]

אני רק שאלה:
האם השקל מתחזק או שהדולר נחלש?
הדולר נחלש ביחס לכל המדינות או שהשקל מתחזק ביחס לכל המדינות?
אולי אני שואל משהו בסיסי אבל לא כל יצואן ישראלי מייצא בדולרים, אני טועה?
האם יצואן לא יודע שפערי שערים זה חלק מהעסק ומתמחר את עצמו עם הסיכון הנ"ל?
האם רוב ה"מירמור" על שקל חזק נובע מ"לובי" חזק?

 

[גרהם]

בהחלט זמני, האם השקל ישאר חזק? אין לנו את התשובה
אני חוזר על המשפט של עצמי שעסק צריך לעשות חשבון האם הוא זז כשהדולר זז או שהוא לא תלוי בו וממשיך להתנהל בכל מצב
אם הודים בכל מקרה זולים יותר שישלם להם פחות, אין כאן שום בעיה
אם הוא רוצה לשלם לעובדים המקומיים (ישראליים) בדולרים יוכל לעשות זאת גם
אבל איכשהו סטיתם לעובדי הייטק כאשר הייצוא נעשה בעייתי דווקא ע"י מפעלי low-tech או מייצאי סחורות למיניהם והעבודה מקומית ללא אאוטסורסינג


בונוסים ושכר בסיס אלה חיות שונות ומתנהגות אחרת

אני מכיר נתונים לגמרי.
השקל היום לש בהרבה מלפני עשרים שנה. מה זמני לדעתך?

 

[קפה שחור]

מה זמני לדעתך?

שנה-שנתיים...
מספיק זמן כדי לייצר חוזי מסחר חדשים עם הלקוחות בחו"ל על בסיס דוחות שנתיים בדיעבד, תימחור חדש בהתאם לתוצאות (והוצאות) כספיות והכרת שולי הרווח בטווח הקצר והבינוני בכל רמה של שינוי עתידי

 

[גרהם]

שנה-שנתיים...
מספיק זמן כדי לייצר חוזי מסחר חדשים עם הלקוחות בחו"ל על בסיס דוחות שנתיים בדיעבד, תימחור חדש בהתאם לתוצאות (והוצאות) כספיות והכרת שולי הרווח בטווח הקצר והבינוני בכל רמה של שינוי עתידי

זה בדיוק מה שכתבתי.
שבטווח ארוך צריך לעשות התאמות. לפעמים אפשר לעשות חוזים חדשים עם לקוחות בחו"ל ולפעמים לא, ואז צריך לקצץ בהוצאות, כולל הקטנת משכורת.
אגב, לפחות בהייטק, בחלק גדול מהמקרים כלל אין לקוחות בחו"ל, אלא מדובר במרכז מו"פ של חברה זרה.

 

[123W]

האם השקל מתחזק או שהדולר נחלש?
הדולר נחלש ביחס לכל המדינות או שהשקל מתחזק ביחס לכל המדינות?

יצוא:
http://atlas.media.mit.edu/en/visualize/tree_map/hs92/export/isr/show/all/2015/
יבוא:
http://atlas.media.mit.edu/en/visualize/tree_map/hs92/import/isr/show/all/2015/
אפשר לעשות ממוצע משוקלל ולבנות סל מטבעות.
אבל התשובה היא שכן, השקל מתחזק.

האם יצואן לא יודע שפערי שערים זה חלק מהעסק ומתמחר את עצמו עם הסיכון הנ"ל?

כן. והם גם מגדרים.

האם רוב ה"מירמור" על שקל חזק נובע מ"לובי" חזק?

זה הלובי של כל התעשיה הישראלית פחות או יותר. כל היצרנים, וכל מי שמקבל השקעות זרות. כלומר, כל הלב של התל"ג הישראלי. ויסלחו לי נותני השרותים.
ואל הלובי הזה צריכים להצטרף כל נותני השרותים של המעגל השני והשלישי.
הספר שלי חיי בשקלים, ורמת החיים שלו מושפעת מאוד מיבוא. אבל אם הדולר ירד מספיק כך שאתקשה להתפרנס, אפסיק לפרנס אותו. ואת בית הקפה שהודעה זאת נכתבת בה.

הבעיה המהותית פה היא שינויים מהירים בשער המטבע... כל השינויים וההתאמות ש @נתן מדבר אליהם לוקחים הרבה זמן.

 

[גרהם]

הבעיה המהותית פה היא שינויים מהירים בשער המטבע... כל השינויים וההתאמות ש @נתן מדבר אליהם לוקחים הרבה זמן.

אכן זה העיקר ולא ירידת השער עצמה.
אם השרות שאדם מוכר לא כלכלי בהיעדר תמיכה ממשלתית, אין לו זכות קיום בטווח הארוך (למעט אם מדובר בתשלומי רווחה וכד').

 

[קפה שחור]

זה בדיוק מה שכתבתי.

אין ויכוח
רק אציין שאין לגעת בחוזי העסקה קיימים ללא פיטורין ואין להדביק את התנודתיות של שער החליפין במתן המשכורת באותו טווח השנה-שנתיים (נניח את הבונוסים בצד)