שער דולר-שקל

[ברננקי]

כזה שאתה ערב לו אישית מול הבנק.

לא

איזה סוג של גידור אים בכלל הייתם שוקלים במקרה ההפוך שבו אתם מרוויחים בדולרים ומוציאים בשקלים?

אולי תתעניין בשרשור הזה

 

[נתן]

@ברננקי גם אם לא קטסטרופה זה יוביל להאטה. את בנק ישראל מעניין הרבה יותר צמיחת המשק מאשר כמה כסף יש לך בכיס. הוא הדין לגבי הרצון שלהם באינפלציה, ה"ה לגבי הורדת הריבית לאפס למרות שזה הזניק את מחירי הדירות.

האטה בקצב צמיחה אינה דבר רע, כאשר מדובר בצמיחה של סקטורים שאין ביקוש לתוצרתם. כלומר, בנק ישראל משול לגנן שמשקה ומשקה את הגן, למרות שהעשבים השוטים משגשים והירקות צריכים הרבה פחות מים. הגנן מרוצה- יש צמיחה!

מה שחשוב להבין ש"צמיחה" קיינסיאנית בתל"ג זה לא חשוב או מועיל בפני עצמו. מה שבסוף משנה לרמת המחיה של תושבי ישראל זה ההתאמה של כלל המוצרים והשירותים שמיוצרים בישראל לביקוש בעולם (ובישראל). ככל שבנק ישראל מדכא את שער החליפין הנכון, הוא גורם לעיוות המשק בישראל ולהנצחת ענפים בלתי יעילים בהם אין לישראל יתרון יחסי בעולם. זה בסוף מתפוצץ ונוקם בכולנו, כמו שקרה עם המשק ההסתדרותי בשנות ה-80.

 

[123W]

@ברננקי
זה נורא נחמד מה שכתבת פה, אני רק רוצה לציין, כפי שכבר כתבתי, ברוב רובה של הקריירה שלי השכר שלי היה בדולרים. ז"א הוא נכנס לחשבון בשקלים, אבל הוא הגיע מהשקעות זרות, או יצוא של מוצרים ושרותים.

הנ"ל תקף לגבי, כמו גם רוב תעשיית ההייטק, ורוב התעשייה בכלל, שבתורה מפרנסת את כל ספקי השרותים, והמוצרים המקומיים. ומהתעשייה שליבתה היא יצאו מגיעה רוב הצמיחה והעלייה ברמת החיים במדינת ישראל.

התחזקות של השקל, בגדול הופכת את מדינת ישראל לפחות תחרותית בשוק העולמי.

כמו שעומר מואב חופר, יש פה גם בעיה יסודית של יחסי יבוא ויצוא
ופה בכלכליסט

או אולי, שאנחנו לא משקיעים מספיק בחו"ל, כלומר לא מספיק הון יוצא מישראל.

בקיצור, אם אתה מתפרנס מעסקים או משכורת, דולר חלש יהפוך אותך לעני יותר. בוודאי לאורך זמן.

 

[123W]

האטה בקצב צמיחה אינה דבר רע, כאשר מדובר בצמיחה של סקטורים שאין ביקוש לתוצרתם. כלומר, בנק ישראל משול לגנן שמשקה ומשקה את הגן, למרות שהעשבים השוטים משגשים והירקות צריכים הרבה פחות מים. הגנן מרוצה- יש צמיחה!

מה שחשוב להבין ש"צמיחה" קיינסיאנית בתל"ג זה לא חשוב או מועיל בפני עצמו. מה שבסוף משנה לרמת המחיה של תושבי ישראל זה ההתאמה של כלל המוצרים והשירותים שמיוצרים בישראל לביקוש בעולם (ובישראל). ככל שבנק ישראל מדכא את שער החליפין הנכון, הוא גורם לעיוות המשק בישראל ולהנצחת ענפים בלתי יעילים בהם אין לישראל יתרון יחסי בעולם. זה בסוף מתפוצץ ונוקם בכולנו, כמו שקרה עם המשק ההסתדרותי בשנות ה-80.

אכול ושתה כי מחר נמות.

זה רעיון נורא נחמד, שאי התערבות מעודדת עסקים שהם אשכרה פרודוקטיביים, ואני בעד. רק שבמקרה הזה, זה הרבה פחות רלוונטי...

 

[ברננקי]

כלומר לא מספיק הון יוצא מישראל.

ללא ספק, פרופ' מואב אפילו מציין זאת בעצמו. המדינה מדכאת ייבוא של הרבה מוצרים ע"י מכסי מגן לטובת ייצור מקומי יקר ביחס לאלטרנטיבות בחו"ל, שזה גורם לשקלים להשאר בבית (במקום שיהוו היצע לביקוש הגבוה כעת של השקלים בחו"ל ויורידו את חוזקו).

התחזקות של השקל, בגדול הופכת את מדינת ישראל לפחות תחרותית בשוק העולמי.

כרגע, ישראל מאוד אטרקטיבית, הון זורם לארץ, והייצוא חזק לעומת הייבוא. זה בדיוק מה שגורם לביקוש הגבוה לשקל ומכאן להתחזקותו.
אם המצב היה הפוך והייצוא היה קורס והון לא היה נכנס כי ישראל לא תחרותית, הייתי מקבל את כל הטיעונים בעד פיחות השקל. אבל כרגע (ואציין שאין לי שום ידע בכלכלה, הוא נשכח מאז עזבתי את תפקידי בפד, כך שהכל מבוסס על קריאה ברשת, ויתכן שיש לי טעות פאטלית של חוסר הבנה מסויים), השקל החזק הוא תוצר של יצוא חזק לעומת הייבוא וזרימת הון לארץ שרודף אחרי שקלים. ככה שלדעתי, לפחת במצב כזה את השקל זה כמו להוריד מחיר של מוצר שנמצא בביקוש שיא, מפחד שהמחיר גבוה מדי והוא יהיה לא תחרותי ולא יהיו לו קונים.

 

[ברננקי]

מצחיק, כמה דקות אחרי שסיימתי לערוך את התגובה הקודמת נתקלתי בזה

 

[123W]

כרגע, ישראל מאוד אטרקטיבית, הון זורם לארץ, והייצוא חזק לעומת הייבוא. זה בדיוק מה שגורם לביקוש הגבוה לשקל ומכאן להתחזקותו.

זה לא נכון. כהכללה. אתה מסתכל על מדד שהוא תוצאה של הרבה מאוד כוחות ומסיק מזה על כלכלת ישראל כולה. זה מאוד מטעה.
מה שנכון הוא שזרימת ההון פנימה גדולה מזרימת ההון החוצה, וזה לא רק יבוא ויצוא.

כרגע, ישראל מאוד אטרקטיבית,

וזה ספציפית לא ממש נכון... אם מסתכלים מקרוב על מצב התעשייה, היצוא, והצמיחה בארץ (ומסננים רעש) אז המצב בהחלט לא רע. אבל, הוא בהחלט לא בוננזה מטורפת. להפך, העסקים בישראל צריכים כל עזרה שהם יכולים לקבל. הטענה שהעלייה בשער הדולר נובעת מ"כלכלה חזקה" היא פשוט שגויה, או למצער מאוד חלקית.

ואם השקל יתחזק, זה פשוט יהפוך את הכלכלה הישראלית לפחות תחרותית, ויכה את הצמיחה שכן יש לנו, ויכה בעיקר את החלק הכי יצרני של הצמיחה הקיינסיינית ש @נתן דיבר עליה.

לפחת במצב כזה את השקל זה כמו להוריד מחיר של מוצר שנמצא בביקוש שיא, מפחד שהמחיר גבוה מדי והוא יהיה לא תחרותי ולא יהיו לו קונים

זה תיאור מדוייק, וזה בדיוק מה שיקרה, ולסקטורים הכי חשובים בכלכלה הישראלית.

בנוסף ראה את מלחמתה של סין לכסח את המטבע שלהם....

מצחיק, כמה דקות אחרי שסיימתי לערוך את התגובה הקודמת נתקלתי בזה

הסגנון נחמד, התוכן לא נכון בחלקו, ומטעה במשמעות... ברור שההתערבות של בנק ישראל אינה אופטימלית, אבל שינוי מהותי של כלכלת המדינה זה לא פשוט.... *

---
* מה שכן, הוא כבר עדיף על חודרוב הלייצן הקומוניסט הבכיין.

 

[נתן]

ואם השקל יתחזק, זה פשוט יהפוך את הכלכלה הישראלית לפחות תחרותית, ויכה את הצמיחה שכן יש לנו, ויכה בעיקר את החלק הכי יצרני של הצמיחה הקיינסיינית ש @נתן דיבר עליה.
.

אנא הבא דברים בשם אמרם- אני טענתי שהצמיחה האמיתית שלנו דווקא תצא נשכרת משקל חזק. שקל חזק מכריח את התעשייה להתמקד באותם תחומים בהם יש לנו יתרון יחסי. אגב, לשוויץ יש מטבע חזק מאוד וזה בכלל לא מפריע להם להיות יצואנית לתפארת.
בנק ישראל צריך להפסיק לנסות לתמרן את שער השקל דולר ולתת לכוחות השוק לקבוע אותו. מצב של דפלציה איטית מתמדת של השקל ביחס לשאר המטבעות (וירידת מחירי הסחורות בהתאם) הוא קרוב למצב שהיה קורה בשוק חופשי ללא התערבות במטבע, ולכן הוא המצב שיש לשאוף אליו כדי למקסם את הרווחה הכללית בישראל.

 

[123W]

אנא הבא דברים בשם אמרם- אני טענתי שהצמיחה האמיתית שלנו דווקא תצא נשכרת משקל חזק. שקל חזק מכריח את התעשייה להתמקד באותם תחומים בהם יש לנו יתרון יחסי. אגב, לשוויץ יש מטבע חזק מאוד וזה בכלל לא מפריע להם להיות יצואנית לתפארת.
בנק ישראל צריך להפסיק לנסות לתמרן את שער השקל דולר ולתת לכוחות השוק לקבוע אותו. מצב של דפלציה איטית מתמדת של השקל ביחס לשאר המטבעות (וירידת מחירי הסחורות בהתאם) הוא קרוב למצב שהיה קורה בשוק חופשי ללא התערבות במטבע, ולכן הוא המצב שיש לשאוף אליו כדי למקסם את הרווחה הכללית בישראל.

אבל לא הבאתי דברים. התייחסתי לדבריך. והגבתי לדבריך לפני. וחוץ מזה אני סבור שאתה טועה. ובנק ישראל בתור קובע המדיניות המוניטורית, ומשרד האוצר ששולט ברגולציה, ומשפיע דרמטית על זרימת ההון, ועל מה שמותר לבנקים ולמוסדיים לעשות, לא יכולים שלא להתערב.

יותר מזה, אני חושב שהם צריכים להתערב בצורה יותר דרמטית.

בשווייץ עד לא מזמן היה בכלל Pegging ומאז שביטלו אותו השער שלהם קפץ בצורה משמעותית. לא התעמקתי, אבל אני בספק שזה תרם להם....

 

[נתן]

אבל לא הבאתי דברים. התייחסתי לדבריך. והגבתי לדבריך לפני. וחוץ מזה אני סבור שאתה טועה. ובנק ישראל בתור קובע המדיניות המוניטורית, ומשרד האוצר ששולט ברגולציה, ומשפיע דרמטית על זרימת ההון, ועל מה שמותר לבנקים ולמוסדיים לעשות, לא יכולים שלא להתערב.

יותר מזה, אני חושב שהם צריכים להתערב בצורה יותר דרמטית.

בשווייץ עד לא מזמן היה בכלל Pegging ומאז שביטלו אותו השער שלהם קפץ בצורה משמעותית. לא התעמקתי, אבל אני בספק שזה תרם להם....

ביטול ה PEG היה ב 2015. האם אתה רואה כאן איזה שהיא השפעה על הייצוא השוויצרי?
אם כבר, הוא התחזק, וזה למרות שהמטבע עלה בכמעט 30% בזמן קצר.

הטיעון אם כך הופך להיות בעד החלשת הרגולציה ולא בעד התערבות בשוק המטבע. מדוע לא להסיר מהמוסדיים כל הגבלה על השקעה בחו"ל?

 

[איש(3718)]

בנק ישראל צריך להפסיק לנסות לתמרן את שער השקל דולר ולתת לכוחות השוק לקבוע אותו.

הבעיה היא שכל העולם מתמרן את שערי המטבע שלו כדי לשמור על תעשיות היצוא, אם על ידי ריבית נמוכה, הקלה כמותית או קניה ישירה בשוק של מט"ח.

לכן אתה בעצם מציע למשק הישראלי "לשחק" בצורה הוגנת וישרה בשוק העולמי, כאשר כל השאר מרמים. זה מתכון בטוח להפסד לא מוצדק (כלומר, אובדן תעשיות יצוא וידע שלא באמת היה צריך לעבור).

 

[נתן]

הבעיה היא שכל העולם מתמרן את שערי המטבע שלו כדי לשמור על תעשיות היצוא, אם על ידי ריבית נמוכה, הקלה כמותית או קניה ישירה בשוק של מט"ח.

לכן אתה בעצם מציע למשק הישראלי "לשחק" בצורה הוגנת וישרה בשוק העולמי, כאשר כל השאר מרמים. זה מתכון בטוח להפסד לא מוצדק (כלומר, אובדן תעשיות יצוא וידע שלא באמת היה צריך לעבור).

לא, זה מתכון לשגשוג. תמרון המטבע בכל העולם זה כמו אנשים שמתנדבים למכור לך מוצרים במחיר מסובסד על חשבונם. למה לא לקחת? כלומר, צר לי על הסינים והאמריקאים שממשלתם גונבת את כוח הקניה שלהם בכך שהיא מדפיסה כסף, אבל בסוף מדובר בנטו סבסוד של היבוא מהם על חשבונם. למה לא להנות מזה? הרי בסוף הזרים הרי רוצים משהו תמורת הסחורות שלהם. אם הם מוכנים להסתפק בפחות תוצרת ישראלית כדי לתת לנו אותה כמות סחורות, זה רק טוב יותר לכולנו. התעשיה בארץ תצטרך אז לספק יותר דברים לשוק המקומי על חשבון הבין לאומי, ורמת המחייה של כולנו תעלה פלאים לאור הייבוא הזול.

 

[נולי]

ככל שבנק ישראל מדכא את שער החליפין הנכון, הוא גורם לעיוות המשק בישראל ולהנצחת ענפים בלתי יעילים בהם אין לישראל יתרון יחסי בעולם. זה בסוף מתפוצץ ונוקם בכולנו, כמו שקרה עם המשק ההסתדרותי בשנות ה-80.

תודה נתן, לא חשבתי על הזוית הזאת.

 

[123W]

מדוע לא להסיר מהמוסדיים כל הגבלה על השקעה בחו"ל?

איזה הגבלות יש למוסדיים על השקעות בחו"ל?
אני מסכים שלא צריכות להיות מגבלות כאלה....

ביטול ה PEG היה ב 2015. האם אתה רואה כאן איזה שהיא השפעה על הייצוא השוויצרי?
אם כבר, הוא התחזק, וזה למרות שהמטבע עלה בכמעט 30% בזמן קצר.

אני לא יודע...
צריך להתעמק בעוד נתונים בשביל להבין, וגם שינויים כאלה לקוחים זמן...
מבחינת שווייץ ל pegging יש הרבה בעיות בגלל התעשייה הפיננסית.... לצורך העניין, היה מפחיד אותי להכניס כסף למדינה עם pegging... יכול להיות שאי אפשר יהיה להוציא אותו...

בכל מקרה הדיון פה הוא לא על רגולציה, אלא מניפולציה על שוק המטבע, וכמו ש @איש(3718) כתב, המדינה לא יכולה שלא לעשות את זה.... לפחות לא כל עוד אנחנו משתמשים ב Fiat Currency , ובשיטה המוניטורית הנוכחית, ולא אימצנו משהו כמו הביטקויין ברמה הלאומית.

לא, זה מתכון לשגשוג.

ממשלת סין חולקת עליך נחרצות.

 

[נתן]

בכל מקרה הדיון פה הוא לא על רגולציה, אלא מניפולציה על שוק המטבע, וכמו ש @איש(3718) כתב, המדינה לא יכולה שלא לעשות את זה.... לפחות לא כל עוד אנחנו משתמשים ב Fiat Currency , ובשיטה המוניטורית הנוכחית, ולא אימצנו משהו כמו הביטקויין ברמה הלאומית.

ממשלת סין חולקת עליך נחרצות.

ראשית, אפילו במטבע FIAT אפשר היה לא להתערב. למשל לקבע את יחס הרזרבה ל 100% בבנקים ולבטל את יעד הריבית. הריבית הייתה נקבעת אז בשוק החופשי, בדומה למה שקרה היסטורית.
באשר לממשלת סין, היא רחוקה מלהיות מודל להתנהלות כלכלית חכמה ברמת המדינה - האינטרסים שלה הם השרדות פוליטית ועושר של שכבת השלטון, לא של כלל הסינים.

 

[meni]

האם מה שחלקכם מתארים כאן (כדאי לקנות יותר כשהדולר נמוך) נכון גם לגבי קרנות מחקות ישראליות לא מגודרות?

נניח לגבי הקרנות האלו:

http://www.bizportal.co.il/mutualfunds/quote/generalview/5117478
http://www.bizportal.co.il/mutualfunds/quote/generalview/5117601
http://www.bizportal.co.il/mutualfunds/quote/generalview/5118344

 

[מתכנת]

האם מה שחלקכם מתארים כאן (כדאי לקנות יותר כשהדולר נמוך) נכון גם לגבי קרנות מחקות ישראליות לא מגודרות?

בוודאי.
רק שים לב שלא דובר כאן על רכישה לצורך תזמון / הימור על השער אלא יותר לגבי מי שקונה סדיר האם יוצא נשכר או נפסד.
כך שלא ניתן להסיק מכך שזו השקעה אטרקטיבית יותר כעת.

 

[רובי1]

כלומר, צר לי על הסינים והאמריקאים שממשלתם גונבת את כוח הקניה שלהם בכך שהיא מדפיסה כסף, אבל בסוף מדובר בנטו סבסוד של היבוא מהם על חשבונם. למה לא להנות מזה?

להנות מזה פירושו למכור ביוקר כשכולם מוכרים בזול. וזה לא מתכון לשגשוג.
נניח שיש לי באסטה בשוק. יום אחד כל הבאסטות בשוק החליטו לחתוך מחירים ב30%. אם אני ימשיך למכור במחיר הקודם זה יהיה מתכון לשגשוג?
החלשת המטבע זה אכן סבסוד של היצוא, אבל כדי להישאר תחרותיים אנחנו חייבים לסבסד גם.

 

[נתן]

החלשת המטבע זה אכן סבסוד של היצוא, אבל כדי להישאר תחרותיים אנחנו חייבים לסבסד גם.

המשל המדוייק יותר זה כמו באסטה בשוק שבו כולם מוכרים נמוך יותר ב 30٪, ולכן בעל הבאבטה מפסיק למכור פירות ובמקום זאת מוכר מיץ שחומרי הגלם שלו הוזלו מאוד..
או בפשטות- אנחנו מייצאים כדי שנוכל לייבא. אם המטבע חזק יותר, אפשר לייצא פחות כדי לייבא אותה כמות.

 

[Sailor]

מה שחשוב להבין ש"צמיחה" קיינסיאנית בתל"ג זה לא חשוב או מועיל בפני עצמו.

בארה"ב יש היסטוריה ארוכה של קפטיליזם מסוג ה laissez faire .
ניתן לראות שבתקופה עד שהתחילה להיות מונהגת בארה"ב מדיניות פיזקאלית קיינסאנית עם הניו-דיל של רוזוולט (1930)היו הרבה יותר משברים בכלכלה והמשברים עצמם היו יותר ארוכים מהשברים שהיו בכלכלה מאז. הנאצים עלו גם כתוצאה מאבטלה המונית וארוכה שהייתה בגרמניה.
אחרי המלחמה ארצות הברית ושאר מדינות המערב החליטו שאבטלה המונית היא איום קיומי לקפיטליזם ויש להימנע ממנה בכל מחיר. "אחרי שאתה עובר את השפל הגדול, את מלחמת העולם השנייה, את השואה, הדבר העיקרי שאתה רוצה לוודא הוא שתהיה תעסוקה. כי להשאיר אנשים מובטלים, בלי רשת ביטחון חברתית, כפי שעשינו בשנות העשרים והשלושים של המאה ה־20, זה דבר שמוליד פאשיזם, שמסתיים רע מאוד מאוד עבור מיליוני אנשים. קובעי המדיניות למדו את הלקח הזה, ולכן תעסוקה מלאה היתה העדיפות העליונה". כך נולד היעד של שיעור אבטלה שלא יהיה גבוה מ־4% למשך זמן.

@גרהם , מפתיע אותי שבתור מישהו שאני התרשמתי שהוא סוציאליסט נתת לייק לתגובה של נתן לעיל על "צמיחה קיינסאנית".

ובשביל כל הליברטריאנים פה אני מדגיש שוב:
קיינס אמר שלקפיטליזם שתי בעיות עיקריות שהוא לא יכול לפתור לבד.
1. העניין של אבטלה וחוסר תעסוקה מלאה(ניאו קיינסאינים אומרים שהוא מספר משתנה).
2. צמצום אי השיוויון כשהוא מדגיש שצריך מידה מסויימת של אי שיוויוון בשביל לתמרץ את הממציאים , החרוצים היזמים וכו' אבל מידת אי שיווין כפי שהיתה ב1929 פוגעת בפוטנציאל הצמיחה של המשק משום לשכבות הנמוכות הכלכליות לא היו מספיק יכולות לצרוך ולייצר ביקושים במשק.
קיינס לא היה סוציאליסט ואמר שאם תהיה מהפכה (אז זה היה רלוונטי) הוא ללא ספק יהיה בצד הקפטליסטי.