זאת בדיוק הנקודה - למה לך כבעל עסק בכלל להיכנס לפינות ולנסות לבדוק על שם מי הכרטיס?
לא רק שאין לך דרך טכנית ו/או חוקית לעשות את זה, אין לך גם שום אינטרס לבדוק.
שאלת תם,
עבור זוג נשוי, האם לפי החוק מותר להשתמש באשראי של בן הזוג בקניות פיזיות? (בסופר, במכולת וכו') האם יש אכיפה כלשהי?
כמובן שהכל ביודעין ובהסכמתו של בן הזוג.
זאת בדיוק הנקודה - למה לך כבעל עסק בכלל להיכנס לפינות ולנסות לבדוק על שם מי הכרטיס?
לא רק שאין לך דרך טכנית ו/או חוקית לעשות את זה, אין לך גם שום אינטרס לבדוק.
ההבדל הגדול הוא בסוג העסקה.
אם אתה מתעקש לקבל רק כרטיסים פיסיים זה אומר שאתה עובד רק עם פס מגנטי, ואז 100% מהסיכון עליך כבעל עסק.
אם אתה עובר ל EMV אז האחריות עוברת לחברת האשראי והיא תפצה אותך. ואז אתה מחוייב גם לקבל תשלום בטלפון, ועקרונית מבחינת חברת האשראי אתה גם לא צריך לבדוק תעודה מזהה.
אז מה אתה מעדיף, גם להפסיד עסקאות, גם לעצבן לקוחות וגם לקבל את בסיכון עליך?
או לקחת 0% מהסיכון, לקבל יותר עסקאות, לסגור תשלום מהר יותר (כי לא צריך לבזבז זמן על תעודות) וכו'?
בדיוק. אתה לכל היותר יכול להחליט לא למכור לו. אתה לא יכול לדרוש ממנו להזדהות.
ואז מה עשית? סתם הפסדת לקוח?
אגב, אתה אפילו לא יכול לבקש מהלקוח את כרטיס האשראי. מבחינת חברת האשראי, ברגע שעובדים ב EMV הלקוח לא אמור לתת למוכר את הכרטיס. הכרטיס לא אמור לצאת לרגע מהידיים של הלקוח (ובטח שאף אחד לא יתן לך את הטלפון שלו).
שאלת תם,
עבור זוג נשוי, האם לפי החוק מותר להשתמש באשראי של בן הזוג בקניות פיזיות? (בסופר, במכולת וכו') האם יש אכיפה כלשהי?
כמובן שהכל ביודעין ובהסכמתו של בן הזוג.
אגב, מוזר שאין בארץ את הקונספט של authorized user כמו שיש בארה"ב.
שם אתה יכול פשוט לבקש מחברת האשראי כרטיס נוסף (על אותו חשבון אשראי ולרוב אפילו עם אותו מספר כרטיס) עם איזה שם שתרצה. זה פתרון מעולה עבור בן/בת זוג, ילדים וכו'.
אני מניח שהסיבה העיקרית היא שבארץ פשוט לאף אחד לא איכפת. אפילו בתקופה שהייה צורך לחתום על עסקאות באשראי 99% מהעסקים לא בדקו חתימה ולא בדקו שם.
היום, מאז עידן ה EMV, גם יש בזה הרבה פחות צורך כי אין בעיה לחבר את אותו כרטיס אשראי לכל הטלפונים של המשפחה.
כן יש אכיפה, בעיקרון אפשרי ונראה לי מותר בין בני זוג
אבל יצא לי לא פעם להיתקל בבקשות לת.ז. גם בסופר כמה פעמים (אולי אני נראה חשוד) - תמיד סריקה בטלפון של הת.ז. מספקת גם אם זה של אישתי
כן אבל לאישתי יש כרטיס של ארגון המורים עם הרבה הטבות/ הנחות / טעינות וכו
הרבה פעמים בהטבות לא מסכימים לתת לי לבצע את המכירה עם הכרטיס שלה
ואז מתקשרים אליה טלפונית לאישור והיה גם איזה מקרה שניים שביקשו שרק היא תגיע
לרוב זה במקומות שיש הנחות משמעויות או ניצול נקודות או דברים כאלה
בכל החנויות של רשת פוקס דריים כארד לא נותנים לדוגמא לממש נקודות או את ההנחת יום הולדת 30 אחוז עד שמוודאים עם ת.ז. שאתה בעל הכרטיס עם ההטבה
לא.
אתה צריך במקום זה "לפתוח" את הטלפון (ע"י טביעת אצבע/קוד/זיהוי פנים) בקניות מעל 300 ש"ח.
הטלפון הרי לא יודע מה הקוד הסודי של כרטיס האשראי שלך, וגם לא צריך לדעת אותו (מטעמי אבטחה).
תלוי בהגדרות של המכשיר, אבל בגדול אפשר להגדיר שתצטרך לפתוח את נעילת הטלפון עבור כל שימוש בכרטיס. ופתיחת נעילה של טלפון היא לא דבר פשוט.
ובכל מקרה, לא צריך לבטל את הכרטיס הפיסי שאצלך אלא רק את הכרטיס הוירטואלי שבמכשיר.
מטעמי אבטחה, המספר שנשמר במכשיר הוא מספר שונה מהמספר של הכרטיס הפיסי שלך.
באופן עקרוני, אם אתה מדווח על אובדן/גניבה של הכרטיס הפיסי אז הכרטיס הוירטואלי בטלפון מתעדכן אוטומטית ויעבוד עם הכרטיס החדש. מצד שני, אתה יכול לבטל את הכרטיס הוירטואלי בטלפון בלי לבטל את הכרטיס הפיסי שלך.
פשוט צריך להגיד לחברת האשראי מה בדיוק נגנב ומה לבטל.
וואלה.
זה ש EMV פוטר את בעל העסק מאחריות במקרים שהכרטיס הוצג אני מבין. זה לגיטימי לדרוש מבית עסק להתקדם ומי שמתעקש להשתמש בטכנולוגיה מיושנת ופגיעה שישא באחריות.
אבל יחד עם מעבר ל EMV מחייבים את העסק לקבל עסקאות טלפוניות ? למה ? ועל מי מוטלת האחריות במקרה של הכחשת עסקה טלפונית ?
לא עסקה טלפונית אלא תשלום EMV דרך הטלפון. (גוגל פיי, אפל פיי וכו').
מבחינת המסוף אין שום הבדל בין זה לבין כרטיס אשראי, אם המסוף תומך ב EMV הוא יתמוך גם ב EMV מול ארנק חכם בטלפון.
ההבדל שעל הטלפון לא רשום שם בעל הכרטיס, ולכן בעל העסק לא יכול להשוות את השם לתעודה מזהה וכו'.
לא עסקה טלפונית אלא תשלום EMV דרך הטלפון. (גוגל פיי, אפל פיי וכו').
מבחינת המסוף אין שום הבדל בין זה לבין כרטיס אשראי, אם המסוף תומך ב EMV הוא יתמוך גם ב EMV מול ארנק חכם בטלפון.
ההבדל שעל הטלפון לא רשום שם בעל הכרטיס, ולכן בעל העסק לא יכול להשוות את השם לתעודה מזהה וכו'.