להלן דוגמה שנועדה לאתגר את המודל שהציג
@שפינוזה. הדוגמה פשטנית וסכמטית. מטרתה להמחיש נקודה.
וסליחה שיצא ארוך..........
משקיע מתלבט בין 3 חברות שנראות לו די דומות, ונסחרות באותו מחיר, ובסוף מחליט לקנות 1,000 יחידות מכל אחת מהן. כולן נסחרות במכפיל רווח של 15, שזה שקול לתשואת רווח של 6.67%. למען הפשטות, נניח שהמכפיל (או תשואת הרווח) נשאר קבוע. המשקיע מחליט שאם יקבל דיבידנד מחברה מסויימת הוא ישתמש בו לרכישת מניות נוספות של אותה חברה. לאף אחת מהחברות אין חוב. למען הפשטות, נניח שאין אינפלציה, ונתעלם מענייני מסים.
חברה א'
מחיר מניה: 150
רווח למניה: 10
הון עצמי למניה (נכון לתחילת השנה החולפת):
100
* התשואה על ההון היא
10% (10 חלקי 100) ונניח שהיא קבועה.
* מדיניות החברה היא
להשקיע 100% מהרווח בהתרחבות. למען הפשטות, נניח שהחברה משקיעה באותו סוג של פעילות עסקית שמניב אותה תשואה על ההון (10% במקרה של חברה א').
הרווח של השנה החולפת היה 10 למניה. החברה משקיעה את כל ה-10 בהתרחבות, ולכן כשהמשקיע רוכש את המניה ההון העצמי למניה הוא כבר 110 (שנה שעברה היה 100). לפי תשואה על ההון של 10%, הרווח למניה בשנה הנוכחית יהיה 11, ובשנה שלאחר מכן, 12.1, וכן הלאה. הרווח גדל ב-10% בשנה, ובהתאמה גם שווי האחזקה של המשקיע גדל בקצב שנתי של 10%, בהנחה שמכפיל הרווח נשאר קבוע (15).
סיכום: ההשקעה בחברה א' נותנת למשקיע תשואה שנתית של 10%.
(הרווח של חברה א' גדל ב-10% בשנה הן ברמת החברה והן ברמת המניה, אז בכל מקרה המודל יוצא בסדר).
חברה ב'
מחיר מניה: 150
רווח למניה: 10
הון עצמי למניה (נכון לתחילת השנה החולפת):
50
* התשואה על ההון של החברה היא
20% (10 חלקי 50) ונניח שהיא קבועה.
* מדיניות החברה היא
להשקיע 50% מהרווח בהתרחבות, ואת ה-50% הנותרים לחלק כדיבידנד.
הרווח של השנה החולפת היה 10 למניה. מתוך זה, החברה משקיעה 5 בהתרחבות (נתייחס עוד מעט לדיבידנד), ולכן כשהמשקיע קונה את המניה ההון העצמי למניה הוא כבר 55 (שנה שעברה היה 50). לפי תשואה על ההון של 20%, הרווח למניה בשנה הנוכחית יהיה 11, ובשנה שלאחר מכן, 12.1, וכן הלאה. הרווח גדל ב-10% בשנה, ממש כמו הרווח של חברה א', ובהתאמה גם מחיר המניה גדל בקצב שנתי של 10%, בהנחה שמכפיל הרווח נשאר קבוע (15).
אבל
בנוסף לכל הטוב הזה, המשקיע שלנו גם מקבל דיבידנד ורוכש בו יחידות נוספות. ברשותו 1,000 יחידות שכל אחת מחלקת 5 דיבידנד, כלומר בסה"כ 5,000 דיבידנד שמאפשרים לו לקנות כ-30 מניות נוספות. (הרכישה מתבצעת בסוף השנה, כשמחיר המניה הוא כבר 165).
מה התשואה השנתית של המשקיע? הוא רכש 1,000 יחידות במחיר 150 ליחידה כלומר 150,000 סה"כ, וכעבור שנה ברשותו כ-1,030 מניות במחיר 165 ליחידה כלומר 170,000 סה"כ. תשואה שנתית של כ-13%.
סיכום: ההשקעה בחברה ב' נותנת למשקיע תשואה שנתית של 13%, בניגוד להשקעה בחברה א' שנותנת לו רק 10%.
(בעיה למודל: הרווח של חברה ב' גדל רק ב-10% בשנה, הן ברמת החברה והן ברמת המניה, ממש כמו חברה א'. אז איך המודל מסביר ש-ב' נותנת למשקיע תשואה גבוהה יותר?).
(הערה: כשהמשקיע מקבל דיבידנד ורוכש בו מניות נוספות הכסף לא חוזר לחברה אלא עובר לחשבון של משקיע אחר שמוכר לו את המניות. כלומר, אין כאן השקעת כסף נוסף בעסקי החברה אלא העברת בעלות בלבד, עניין שבין המשקיעים ובין עצמם).
חברה ג'
מחיר מניה: 150
רווח למניה: 10
הון עצמי למניה (נכון לתחילת השנה החולפת):
50
* התשואה על ההון של החברה היא 20% (10 חלקי 50) ונניח שהיא קבועה.
* מדיניות החברה היא
להשקיע 50% מהרווח בהתרחבות, ולהשתמש ב-50% הנותרים לרכישה עצמית של מניות.
הרווח של השנה החולפת היה 10 למניה. מתוך זה, החברה משקיעה 5 בהתרחבות (נתייחס עוד מעט לרכישה העצמית), ולכן כשהמשקיע קונה את המניה ההון העצמי למניה הוא כבר 55 (שנה שעברה היה 50). לפי תשואה על ההון של 20%, הרווח למניה בשנה הנוכחית אמור להיות 11, אבל הרכישה העצמית מפחיתה את מספר המניות בכ-3%, וזה מגדיל את הרווח למניה לכ-11.3. בקיצור, הרווח למניה גדל בכ-13%, וזה נותן למשקיע שלנו תשואה של כ-13%, בהנחה שמכפיל הרווח נשאר קבוע (15).
סיכום: ההשקעה בחברה ג' נותנת למשקיע תשואה שנתית של 13%.
(הרווח של חברה ג' גדל ב-10% בשנה ברמת החברה וב-13% בשנה ברמת המניה. איך המודל מתמודד עם זה? הרווח למניה הוא הקובע?).
הערות:
1. שפינוזה דיבר גם על מדדי מניות. אפשר לדמיין מדד שמחזיק רק מניות כמו א', מדד שמחזיק רק מניות כמו ב', ומדד שמחזיק רק מניות כמו ג'. זה לא משנה את הנקודה.
2. אני מסכים שמניות ב' ו-ג' צריכות להיסחר במכפיל רווח גבוה יותר ממניה א', השאלה היא אם גם שפינוזה מכיר בכך ואיך הוא מיישב את זה עם המודל.
