תשתה הרבה קפה לפני, זה משעמם רצח ומלא כסת"ח.
כן, ניסיתי לקרוא את התשקיפים, הנה מספר דברים שלא היו לי ברורים:
אני לומד חשבונאות, קריאת תקני ביקורת ותקני חשבונאות הכינו אותי לחיים של קריאה משעממת.
ממעט התשקיפים שקראתי, הרושם שקיבלתי היה שהניסוחים האלו (ושולי הביטחון האלה) הם כמעט אוניברסליים ומשותפים להרבה מאוד קרנות. אני טועה, או שמדובר במאפיין כללי של השוק בארץ, או שהדבר הנכון גם בקרנות בחו"ל?
הבנתי אותך, מספר שאלות נוספות ברשותך:
זו אכן החשיפה בפועל של הקרן - שזה שונה אבל מאופן החלוקה של "100 שקל". אני יכול למשל להשתמש ב-10 שקלים כדי לקנות חוזה עתידי (מוצר ממונף) על מדד הייחוס ואת שאר ה-90 שקלים לשים באגח ממשלתי, כדי לייצר חשיפה של 100% למדד הייחוס.
נדמה לי שהכלל במסמכים משפטיים ופיננסיים זה לקרוא את הכוכביות וה-footnotes - שהם לפעמים מכילים יותר מידע חשוב מהתוכן העיקרי. במקרה הזה, היית שם לב שמחיר הקרן הוא בשקלים ומדד הייחוס הוא בדולרים (ושינוי שער השקל/דולר מצוין גם כן בטבלה בשורה נפרדת), מה שהופך את הפערים בין הקרן למדד הייחוס קטנים יותר. הציפיה הסבירה היא לטעות עקיבה בגובה של דמי הניהול (נכונים לאותו פרק זמן - יכול להיות שהשתנו מאז).
כן, אני מבין שבגלל שהקרן משתמש בחוזים עתידיים היא לא זקוקה לכל הכסף שהמשקיעים משקיעים בקרן והיא משתמשת בשאר הכסף להשקעה בנכסים אחרים(אג"ח, מזומן ובעצם כמעט כל מה שהיא רוצה). עדיין לא כל כך הבנתי מה אומרת הטבלה עצמה(ממוצע חשיפה וטווח חשיפה במקרה הזה). אשמח להסבר.
נכון, רשום בעצם בfootnotes שהתשואה של הקרן היא בשקלים ואילו של המדד MSCI הינה בדולרים, אך עדיין, הקרן אמורה לחקות את המדד ולכן להשיג לנו, המשקיעים, תשואה כמה שיותר קרובה לנכס הייחוס בעוד שבמקרה הזה ישנו הפרש של מעל 10% בתשואה. האם זה נובע אך ורק משינויים במט"ח?
המוצר הבא ישתמש באותו כסתח בדיוק.
קודם כל - לא חייבים לקנות מוצר בארץ.
⌄
⌄
⌄
גוגל => מילון מעות.
