קביעות היא גם נטל. חשוב מאוד להבין את זה.
עם השנים, זה יכול להשתנות ב 180 מעלות. כתוצאה משינויים ארגוניים, פרסונליים ומה לא. ואז אנשים באמצע הקריירה שלהם מרגישים תקועים. כי מלכתחילה בנו על קביעות (עד לפנסיה) ולשוק האזרחי לא יכולים/רוצים לצאת (כי כבר מאוחר מדי ואין להם מה להציע). ומצד שני רק מנסים לגשת למכרזים כדי לעבור תפקיד/יחידה/משרד, וזה ממש לא פשוט. ובינתיים מרירים ומתוסכלים מהמצב. מכיר אישית אנשים שנמצאים במצב הזה שנים.
אין קביעות. אני בחוזה אישי (חוזה משפטנים סטנדרטי).
שזה אומר...?
רוב עורכי הדין לא אוהבים מיסים. יותר מדי מספרים בשבילם.
שכל שנה אני מקבל הודעה על הארכת החוזה. כמו כל עו"ד שנקלטו בשנים האחרונות.
⌄
⌄
⌄
בעיני אין שום הבדל. עורך דין לא צריך להגיע למצב בו הוא עובד במקום שלא רוצה אותו ומשאיר אותו רק בגלל הקביעות. זו סיטואציה נוראית שאני חא מאחל לשונאיי.
