יש גם עו"דים שמייצגים גרוע, ועדיין מרשים להם להמשיך.
ואם תפתח את הייצוג לכולם תחזה לא מעט במעללי אלו שלא צלחו את תנאי הסף למקצוע, לא נראה לי שזה יהיה טוב יותר.
לגבי מרשים - ייצוג עצמי מורשה, שופטים לא אוהבים את זה ולפחות במערכת הקיימת ובמציאות הנוכחית - בצדק.
אבל לא רק השופטים הם השיקול, אלא גם הצדדים בהליך.
אני מניח שרוב האנשים עדיין ירצו עו"ד, אבל שתהיה האפשרות בלי. אולי שיהיה ייצוג עצמי עם אגרה גבוהה יותר באופן סמלי.
יש אפשרות בלי, ואם במקרה יתגלה שייצגת את עצמך נהדר אין לי הנחת מוצא שתיפגע מכך - כמובן לא תזכה להוצאות שכ"ט של עורך דין אלא מופחתות.
בנוסף, יש שיקולי משנה שלא לייצג את עצמך, תוכל לראות שגם עורכי דין גדולים תמיד שוכרים עו"ד לייצג אותם, אפילו אם נקלעו למשפט אישי שהוא בליבת תחום מומחיותם, לא אוכל להיכנס לזה פה כי זה מורכב מדי וגם אני לא מכיר את כל ההיבטים הבעיתיים.
אני מאמין/מקווה ששיקולי המערכת בכללותה עדיין ענייניים. אולי אני אופטימי מדי.
בכללותה זאת מילת מפתח.
אגב, ברגע שכבר יש מישהו כמו נוה, לנקוט במשנה זהירות אינו עולה כדי שחיתות במובנה המקובל - אתה נמצא בפוזיציה קשה מאוד כי עלולה להתפתח מפולת שתקעקע את כל יסודות המשפט והמשטר (מזכיר את הפרק האחרון של עונה 1 של מנייאכ, אם ראית).
אם אתה מתכוון לעניינים טכניים מול הרשויות, זו בכל מקרה המגמה.
אבל בענייני פרט-מול-פרט, קשה לי לראות איך לא יהיה צריך שופט (או בורר או לפחות מגשר).
"היי קניתי את הפריט הזה לפני יומיים ורוצה להחזיר, ולא מוכנים!"
"כן, זו המדיניות שלנו".
"אבל זה נוגד את חוק הגנת הצרכן וה#%$^%^".
-----
"היי קניתי את הפריט הזה לפני יומיים ורוצה להחזיר, ולא מוכנים!"
"כן, זו המדיניות שלנו".
"אז אני אשקול אם לבצע את הקניות שלי כאן להבא".
בכל מקרה אני מניח שאנשים פחות ירצו ייצוג עצמי בפלילי, לפחות בתיקים משמעותיים.
אפשר להתחיל באזרחי. אולי להתחיל בלהגדיל את התקרה של תביעות קטנות, או לאפשר שם גם סעדים הצהרתיים.
לא
בטוח.
בכל אופן, כבר עכשיו יש לך באזרחי תביעות קטנות עד לסכום לא מבוטל.
תביעות עד 75 אלף ש"ח מתנהלות בד"כ בסדר דין מהיר, אם תייצג את עצמך שם יכול להיות שזה יעבור יחסית חלק.
הוא הדין לגבי פינוי מושכר ופריעת שטר או סכום קצוב בהוצל"פ.
מהתנהלותו הנוכחית של מוסד התביעות הקטנות מצד המתדיינים והשופטים כאחד - ספק אם כדאי להרחיב האופציה, אבל שוב -
ייצוג עצמי ברמה הטכנית מותר.
אם אתה מגדיל את סכום התביעות הקטנות זה כבר אומר שבתביעה של 50 אלף ש"ח, אתה כנתבע לא תוכל לשכור ייצוג ופסק הדין נגדך יינתן שלא ע"פ סדרי דין מקובלים.
בהינתן שהיום הן זכות הגישה לערכאות והן הנגישות הטכנולוגית להגשת תביעה התעצמו דרסטית זה אינו מצב רצוי בעיניי.
אולי זו תהיה הזדמנות להתחיל לאכוף על הצדדים חוקים שכבר קיימים. למשל מה שדיברנו, עדות ותצהירי שקר.
כן, אבל זה כמו שנציע לתת למיידוף מליוני דולרים והרי זו תהיה הזדמנות מעולה עבורו לריהבטליציה.
אתה
מניח שברגע שתתרחב זכות הייצוג העצמי (מאחר שיש זכות כזו אני אשנה את הטרמינולוגיה ל"טולרנטיות הייצוג"), פתאום יתחילו השופטים לנקוט בגישה הזו - והרי הם יכולים לעשות זאת כבר היום, ולו בהדרגה!
סביר להניח שעדיף קודם לבצע את הדבר במערכת הקיימת ובהדרגה כאמור, לראות את הכשלים והקשיים ואז אם בכלל להרחיב לכלל הציבור.
שופטים שלא מטילים אחריות משמעותית על המשקרים בפני בית הדין שמיוצגים ע"י עורך דין שהזהיר אותם בדבר משמעות תצהיר שקר ודאי לא ישמחו להתחיל לפתוח חזית אישית עם בעלי דין רנדומאליים אינסופיים, בל נשכח שמדובר בקבלת עול ומעמסה משמעותיים ביותר על המערכת.
הסכמנו שאין יותר מדי, או בכלל, נזק בלשקר בבימ"ש.
אמרת שגעירה מהשופט בפסק היא חסרת משמעות. הסכמתי, אם כי סייגתי קלות: שופט שמתרשם שצד משקר עשוי לנטות נגדו בפסק, ובנוסף אולי גם לכלול קנס כלשהו ע"י פסיקות הוצאות. אם כי למרבה הצער זה משפיע רק על אנשים מהישוב, ולא על כרישי מרמה ובעלי ממון.
אני מעריך שגם על אנשים פרטיים אין יותר מדי השפעה.
ממה שראיתי, אלו שלא מרמים את ביהמ"ש הם אלו שלא היו מרמים גם לולא הסנקציה.
לא התווכנתי לתביעות סרק, אלא כללית.
זה התחיל מנושא כללי שאני העלתי (וסליחה ל-kerenX על דיון הצד): בארץ אין יותר מדי פיצויים לא ממוניים ועונשיים (באזרחי), בניגוד לארה"ב.
איני יודע מה המצב בארה"ב והאם קביעה מסוימת הייתה ברמה פדראלית, מדינתית או איזוטרית.
כך או כך, קשה להצליב בין מדינות עד רזולוציות כה גבוהות גם באזרחי לדעתי.
אני מסכים שישנה בעיה כפי שהצגת ושהפתרון הוא די טריוויאלי - לקחת את העניינים ברצינות, אבל זה עניין של מנטליות בסופו של דבר,
לא משהו שצריך ללמוד מארה"ב או דוקטרינה חדשנית שעודנו ממתינים לעילוי משפטי שיציגה בפנינו.
זה המצב כמו שאומרים.
האמור לא מתייחס לתביעות סרק, אלא לכל הליך שהוא.
להיפך, בהליכים רציניים הייתי אומר את הדברים ביתר שאת - הליכי סרק לרוב מעמיסים על המערכת ופוגעים באדם שמנגד, בהליכים רציניים לשקר עשויה להיות השפעה גם על התוצאה המהותית של פסק הדין. לא רק פגיעה ע"י ניצול פרוצדורה.
אולי גם של המחוקק. וזו נראית לי דרך שגויה. אם הלוגיקה היא "עונשים זה בפלילי", אבל בפועל אין אכיפה פלילית, התוצאה היא שאין עונשים.
חוץ מזה, נראה לי נכון וצודק שנפגעים (גם באזרחי) יפוצו, ולא רק שפוגעים יענשו (באוטופיה בה אכן היו נענשים).
המחוקק גילה דעתו בעניין.
יש קושי רב להתערב בשיקול דעת שיפוטי.
זוהי אחריות מובהקת של המערכת המשפטית להתמודד עם התופעה שעה שיש בידם את מלוא האפשרות החוקית לעשות כן, ודאי בעניין שאינו מגלה מורכבות משפטית רוחבית מיוחדת.
אם המחוקק נאלץ לקבוע עונש מינימום/חובה על כל תג ותג זה אומר שצריך לשקם את מערכת המשפט מהיסוד (הפרדת רשויות וכו').
יכול להיות שזה המצב, אך עדיין אין זו עבודת המחוקק.
באוטופיה סביר להניח שלא היה צורך במערכת משפטית ובמוסדות ממשלתיים באשר הם.
אם המגמה היא הפרטת תחומים שונים כי המדינה לא יעילה לכל דבר, ואפשרות לתת לאנשים לעשות יותר דברים בעצמם, זה מתאים גם להפרטת אכיפת הענישה. הרחבת הכיוון שקיים חלקית בדברים כמו חוקי הספאם, לשון הרע, פרטיות...
הפסקה לא מובנת לי.
אם אתה מדבר על חוק הספאם הרי שאין בו דבר ייחודי מלבד היותו פרצה לאנשים לתבוע תביעה קלה יחסית והרחבת הפוטנציאל לזכאות תביעה. אם עד היום היית צריך להיפגע מאינטרקציה ישירה כמו רכישה וחוזה, ורק במקרים חריגים היית ניזוק מצד שלא התקיימה איתו אינטרקציה במידה שרלוונטית לבימ"ש לתביעות קטנות - הרי שהיום הדבר השתנה לחלוטין, אך זה לא נובע ממגמה כלשהי אלא ממציאות אנושית (אנשים מרבים לתבוע מאשר בעבר הרחוק) וטכנולוגית (לפני 50 שנה לא הייתה אפשרות לשלוח מליוני מסרונים).
אני בטוח שהמחוקק ראה לנגד עיניו את הצורך לטפל בבעיית הספאם, ולא היה לו רצון להטיל את העומס הזה על בתי המשפט, להיפך - זה נעשה
למרות כן.
אם כוונתך הייתה "אם השופטים לא זזים, אז ניצור סעיפי חוק נזיקיים שיאפשרו לאזרח לתבוע במקרה שאזרח אחר מסר עדות שקר במשפט שהיה מעורב בו" - הרי שמלבד הסירבול הרב שייגרם מהדבר, שכן זה יביא לכך שייפתח הליך משפטי חדש כל אימת שאדם X שיקר בבימ"ש ועכשיו ייצטרך שופט לפסוק את מידת הנזק שנגרם לתובע מהשקר תוך בחינת ראיות וכו' - אז כאמור, אתה מציע סוג של חוק עוקף בג"צ.
שוב - אם המחוקק הגיע למצב שבו הוא צריך להכתיב דברים ברמה זו לביהמ"ש, אם בדמות עיגון עונש מינימום או פיצוי מינימום ואם בדמות התחכמות והרחבת דיני הנזיקין - הרי שיש לשקם את המערכת מהיסוד.
אגב, כבר היום, עקרונית, לא תזדקק לידו הארוכה של המחוקק ותוכל לתבוע אדם ששיקר בהליך משפטי שהיית צד לו בעילת הפרת חובה חקוקה - אלא שמלבד ניהול ההליך תצטרך להוכיח נזק קונקרטי.
אם הזכרת "לשון הרע" במובן של קובלנה פרטית, הרי שתשובתי תהיה די דומה לפסקה לעיל.
