מתסכל שהנושא הזה לא ברור בארץ.
הדרך היחידה כרגע לדעת איך צריך להתנהל כדי להעלות את הניקוד היא בעזרת השירות של אחת מלשכות האשראי (בתשלום כמובן ולא ברור כמה זה יעיל).
כן מצאתי באתר בנק ישראל את זה, בהקשר לשימוש באשראי (מנוגד למה שכתוב בהמלצות שקיבלתי מלשכת האשראי):
תשלום סדיר של הוראות קבע, צ'קים או אשראי אחר, אפילו בסכומים נמוכים, מעיד שאתם עומדים בהתחייבויות ויכול לשפר את דירוג האשראי שלכם.
ניתן לקבל את דוח ריכוז נתונים הגולמי מבנק ישראל אחת לשנה בחינם. (מה ההגיון לתת PDF או אקסל בלבד ולא אופציה לשניהם)
זה המידע הגולמי שעל בסיסו נותנים את הניקוד (אולי לא המקור היחידי?). בהנחה שהניקוד מבוסס רק על המידע הזה אז כל הגורמים המשפיעים אמורים להיות רשומים בו אך הנוסחא לניקוד היא טריידמארק של לשכות האשראי.
בדוח אני רואה שגורמים שונים פנו דרך לשכות אשראי שונות (יש שלוש). לכל אחת מודל ניקוד proprietary משלה. להבנתי ככה זה גם בארה"ב.
מעניין אם בנק ישראל דורש הלימה מסוימת בין המודלים של הלשכות או שיכול לצאת ניקוד שונה באופן משמעותי.
כדי לנסות להשוות בינהן צריך כל שנה למשוך דוח מלשכה אחרת, או לחלופין לשלם ואז ניתן יהיה לראות איך הלשכות השונות מסתכלות על אותו הדאטה.
לגבי המחיר, דוח גולמי מבנק ישראל עולה 30 (אחרי הראשון בשנה חינם).
לחלופין אם מזמינים דרך אחת הלשכות תהיה אגרה של בנק ישראל - 3 ש"ח בנוסף למחיר הפקת הניקוד.
דוח מדירוג ישיר עולה 9.9 כולל האגרה (ראשון בשנה חינם). ככה שזה יוצא יותר זול מאשר להזמין את הריכוז נתונים בלבד מבנק ישראל, ובנוסף מקבלים ניקוד. מוזר.
שתי הלשכות האחרות לוקחות 39/40 (כולל האגרה) על דוח, ויש להן גם איזה שירות פרימיום בעלות נוספת.
קפטן קרדיט נותנים דוח ראשון בשנה בחינם אבל בי.די.איי גובים אותו מחיר גם לדוח הראשון (מינוס האגרה שבנק ישראל לא גובה על דוח ראשון).
מה כבר יכול להיות הבדל משמעותי כזה שמצריך מחיר גבוה פי 4?
בכל אופן, בהתעלם מטיב הדוח / ניקוד שמתקבל (מישהו יכול לשפוך אור?), פעם ראשונה בשנה הכי משתלם להוציא דרך קפטן קרדיט או דירוג ישיר כיוון שמקבלים בנוסף לדוח ריכוז נתונים מבנק ישראל גם את דוח האשראי של הלשכה - בחינם.
דוח שני והלאה, דרך דירוג ישיר. שליש מהמחיר שבנק ישראל לוקח בהזמנה ישירה.
גם לא ברור מה החשיבות שהגופים השונים נותנים לניקוד בהחלטות שלהם, ומכאן שקשה לגזור כמה באמת חשוב להשקיע מאמץ כדי להעלות את הניקוד.
נגיד כשפתחתי חשבון פפר בלאומי הם משכו חיווי אשראי לפני שביצעתי כל פעולה, אבל כשלקחתי הלוואה (פעמיים מאז החלת הניקוד אשראי) מהבנק העיקרי שאני עובד מולו אז הנושא הזה לא עלה בכלל. מניח שהבנק מוצא את מודל הסיכון הפנימי שלו כיותר רלוונטי.
בהלוואה אחרת מול נותן אשראי שהוא לא בנק כן בדקו את הניקוד.
לגבי הבקשות חיווי, אני כן רואה שיש סוגי בקשות שונות שהוגשו. מעניין אם הן זהות מבחינת השפעה על הניקוד.
לדוג' - בקשות שהוגשו בעת פתיחת חשבון בנק חדש, הגדלת מסגרת אשראי, הפקת הדוח עצמו. הן מסווגות שונה.
מה גם שהאפשרות היחידה להמנע מבקשות כאלה היא לצאת מהמאגר לגמרי. ככה שנראה לי לא סביר להוריד ניקוד על כל בקשה.
מתוך הדוח:
לצורך בקשת החיווי לא נדרשת הסכמת הלקוח אלא יידוע בלבד
ועוד לפי בנק ישראל החיווי הוא תשובה ביניארית בלבד (נראה קצת תמוה):
חיווי אשראי זו הבעת דעה על ידי לשכת אשראי האם יש לתת ללקוח אשראי (כן/לא)......
ומעבר לכך, גם לגבי הדוח אשר כן דורש הסכמה של הלקוח:
....... קיימים נתונים שמעידים באופן ברור על כך שלא עמדת בפירעון התחייבויות כספיות, נתוני האשראי שלך יועברו ללשכת אשראי גם ללא הסכמתך.....
אף שבמקרה כזה כנראה שיש צרות יותר משמעותיות, ככה שהשפעה על ניקוד, אם קיימת, תהיה זניחה.
כמו כן, לא הצלחתי להבין מתי מבקשים דוח ומתי חיווי.
לגבי אופציות לקבלת הדוח בחינם (מתנהל בדיון מקביל,
@מתכנת ).
מתוך בנק ישראל:
נותן אשראי חייב למסור לכם את דוח האשראי שקיבל לגביכם במקרים הבאים:
1. הדוח התבקש לצורך בחינת בקשתכם לקבל אשראי, בין אם העסקה בוצעה ובין אם לא ...... אם דוח האשראי שקיבל נותן האשראי כולל גם דירוג אשראי תוכלו לקבל גם את הדירוג.
מפורטים באתר התנאים אך בסך הכל נראה שזאת דרך לגיטימית לקבל דוח עדכני (מקסימום 60 יום אחורה ממועד הבקשה) בחינם.
מבאס שהמערכת רצה כבר שלוש וחצי שנים, אחרי חוק עוד מ-2016 ועדיין לא ברורים הרבה דברים.
end rant
)
