מסגרת אשראי

[אקראי]

נניח שהמסגרת שלי היא ₪6000. עוד מעט אני נהיה סטודנט, ושנה אקדמית עולה בסביבות ₪11,000. בהנחה שיש לי הסכום הזה בעו"ש, האם אוכל לשלם אותו בתשלום אחד בלי שזה יתפוס לי את כל המסגרת ובלי עמלות? נניח יש לי בחשבון ₪20,000, סתם תאורטית.

 

[half-solid]

האם אוכל לשלם אותו בתשלום אחד בלי שזה יתפוס לי את כל המסגרת ובלי עמלות?

לא תוכל לשלם, הכרטיס פשוט לא יעבור.

כמה אפשרויות:
1. תשלומים שלא תופס מסגרת (אם יש דבר כזה, לשאול את בית העסק. המוסד האקדמי במקרה הזה)
2. לבקש להגדיל מסגרת (אם כרטיס בנקאי, מהבנק. אם חוץ, מחברת האשראי)
3. לשלם בהעברה בנקאית אם אפשר

בהצלחה

 

[אקראי]

לא תוכל לשלם, הכרטיס פשוט לא יעבור.

כמה אפשרויות:
1. תשלומים שלא תופס מסגרת (אם יש דבר כזה, לשאול את בית העסק. המוסד האקדמי במקרה הזה)
2. לבקש להגדיל מסגרת (אם כרטיס בנקאי, מהבנק. אם חוץ, מחברת האשראי)
3. לשלם בהעברה בנקאית אם אפשר

בהצלחה

האם יש עמלה על תשלומים? במה זה תלוי?
מה לגבי צ'קים? איך זה עובד?

בדקתי הרגע ואי אפשר העברה בנקאית.
אבל יש אפשרות להוראת קבע, ואני מניח שלזה התכוונת ב"תשלומים". אין עמלה. למה שמישהו יבחר אשראי במקום הוראת קבע?

 

[קפה שחור]

האם יש עמלה על תשלומים? במה זה תלוי?
מה לגבי צ'קים? איך זה עובד?

בדקתי הרגע ואי אפשר העברה בנקאית.
אבל יש אפשרות להוראת קבע, ואני מניח שלזה התכוונת ב"תשלומים". אין עמלה. למה שמישהו יבחר אשראי במקום הוראת קבע?

הוראת קבע הוא הסדר תשלום מחזורי, כמו מנוי, בעל העסק מקבל כל חודש משהו
תשלומים הוא הסדר מלא שבעל העסק מקבל את התשלום המלא מחברת האשראי ואז חברת האשראי גובה ממך בתשלומים (וריבית) סגירת המסגרת היא לוידוי התשלום (מלא)

 

[SolidusMaximus]

כמה אפשרויות:
1. תשלומים שלא תופס מסגרת (אם יש דבר כזה, לשאול את בית העסק. המוסד האקדמי במקרה הזה)
2. לבקש להגדיל מסגרת (אם כרטיס בנקאי, מהבנק. אם חוץ, מחברת האשראי)
3. לשלם בהעברה בנקאית אם אפשר

4. (שמתכתב עם 1): תשלומים לאוניברסיטה בד"כ מבוצעים בכמה פעימות שנתיות. ככה שזה לא "תשלומים" בהגדרה, שתופס מסגרת, אלא פשוט כמה תשלומים לאורך השנה.
כמובן שאפשר לשלם הכל במכה אם יש מסגרת גבוהה יותר.

אבל יש אפשרות להוראת קבע

זה בגדול זה, רק שהחיוב אוטומטי בתקופות. כשאני למדתי, פשוט שילמתי ידנית כל כמה חודשים.

 

[roneng]

תשלומים הוא הסדר מלא שבעל העסק מקבל את התשלום המלא מחברת האשראי ואז חברת האשראי גובה ממך בתשלומים (וריבית) סגירת המסגרת היא לוידוי התשלום (מלא)

לא בהכרח.
יש גם הסדר תשלומים שבו העסק מקבל את הכסף בתשלומים, וחברת האשראי לא גובה ממך ריבית.
במקרה כזה עדיין יש תפיסת מסגרת ועדיין יש ביטוח מסויים של חברת האשראי כלפי העסק במקרה של בעיה בפרעון התשלומים, בניגוד להוראת קבע ששם אין ביטוח כזה מצד חברת האשראי.

כלומר בעצם יש 3 הסדרים - הוראת קבע, תשלומים בריבית שחברת האשראי מאפשרת, תשלומים ללא ריבית שהעסק מאפשר.

 

[אקראי]

זה בגדול זה, רק שהחיוב אוטומטי בתקופות. כשאני למדתי, פשוט שילמתי ידנית כל כמה חודשים.

כן, ראיתי שצריך לאשר את זה בכל חודש.

 

[אקראי]

כלומר בעצם יש 3 הסדרים - הוראת קבע, תשלומים בריבית שחברת האשראי מאפשרת, תשלומים ללא ריבית שהעסק מאפשר.

בדיוק סיפרו לי על זה איזה משהו.
יש שתי אפשרויות לתשלומים:
1. זה יורד ממך אוטומטית מהמסגרת, ובכל חודש מחזירים לך סכום מסוים.
2. התשלומים הנפוצים יותר, שבכל חודש יורד ממך סכום מסוים.

לא ברור לי על איזה מהם יש ריבית ואיך בוחרים.

 

[אחד פשוט]

נניח שהמסגרת שלי היא ₪6000. עוד מעט אני נהיה סטודנט, ושנה אקדמית עולה בסביבות ₪11,000. בהנחה שיש לי הסכום הזה בעו"ש, האם אוכל לשלם אותו בתשלום אחד בלי שזה יתפוס לי את כל המסגרת ובלי עמלות? נניח יש לי בחשבון ₪20,000, סתם תאורטית.

מה עם כרטיס חיוב מיידי? (דביט/דיירקט)

 

[אקראי]

מה עם כרטיס חיוב מיידי? (דביט/דיירקט)

אני חושב שהמסגרת לא מספיקה.

 

[אחד פשוט]

אני חושב שהמסגרת לא מספיקה.

אין קשר בין המסגרת לכרטיס חיוב מיידי עד כמה שאני יודע.

 

[אקראי]

אין קשר בין המסגרת לכרטיס חיוב מיידי עד כמה שאני יודע.

הכוונה היא לסכום שניתן להוציא ביום
זה ₪400

 

[אחד פשוט]

הכוונה היא לסכום שניתן להוציא ביום
זה ₪400

תבקש מפפר (נכון?) לבטל את זה.