סול
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 12/5/17
- הודעות
- 833
- דירוג
- 1,281
רוצים לראות קסם?
תנו לשכיר להחזיק שטר של מאה שקלים, עכשיו העבירו את אותו השטר לעצמאי. והנה, כמטה קסם, השטר שווה פחות.
כמי שעצמאי רוב חייו הבוגרים, הבנתי (מקווה שמספיק בזמן) שכסף של עצמאי הוא כלל לא אותו כסף של שכירים, וגם אם מדובר באותו סכום בדיוק - הוא שווה הרבה פחות.
כששכיר מחזיק בשטר של מאה שקלים, הוא הרוויח אותו מעבודה יחד עם הרבה או "כסף צללים" - הכוונה היא לפנסיה שיום אחד השכיר הזה יקבל ממקום עבודתו.
לעומת זאת כשעצמאי מחזיק מאה שקלים, מדובר אך ורק במאה שקלים.
מה שאני מנסה להגיד היא שהחשיבה שלי על השקעות נובעת מכך שבעוד שלשכירים שמפרישים לפנסיה כל חייהם יש גב שידאג להם אחרי שיסיימו לעבוד, לעצמאים אין את הגב הזה. נכון, הם יכולים להפריש לפנסיה, אבל הם עושים את זה מתוך כספם. זה למעשה בדיוק החישוב. אצל שכיר המאה שקלים זה אחרי פנסיה, לעצמאי אלו מאה שקלים - לפני.
ולכן על העצמאי להשקיע את הכסף שלו בנדל"ן ומניות, או בפנסיה, אם הוא רק רוצה להיות שווה לשכיר. כששכיר מרוויח 100 שקלים, העצמאי צריך להרוויח 150 או 200, ולהשקיע אותם בכל הדברים שמושקעים אוטומטית אצל השכירים.
לכן כסף של עצמאים שווה פחות.
אבל את זה רובכם ידעתם.
מה שאני רוצה לדבר אתכם עליו הפעם היא הזוית של גירושים והסכמי ממון.
כי כשזוג מתגרש, אם יש ילדים וגם עם אין, יש גישה לחלק את הרכוש של הגבר :
או שלטובת הילד, או שלטובת רמת החיים שהתרגלה האישה, או שלטובת כל מיני סיבות אחרות. לשלם מזונות, לעזוב את הבית המשותף, ולעיתים אף לעזוב את ביתו שלו.
כבר בתור ילד שאלתי את המבוגרים מדוע זה כך, ואם שואפים לשיוויון אז מדוע מנציחים את מעמד האישה כעקרת בית - ואף פעם לא קיבלתי על זה תשובה שמספקת את הדעת.
אך גם את זה ידעתם. מה שבאתי לומר זה שכשהגבר הוא עצמאי, אין לו שום הגנה על הפנסיה שלו.
הרי מה הפנסיה של העצמאי? אמרנו - נכסים- דירות, מניות, וכ'ו.
אלא אם העצמאי השקיע באמצעות קרן פנסיה, ה"פנסיה" שלו גלויה לכולם. לרשות המיסים, רשות המשפט ועוד. וקלה היד על ההדק לומר "חצי חצי" (במיוחד אם את שופטת עייפה שקורסת תחת תיקים מפורטים), אם הוא למשל יצא עם מישהי או גר איתה בזמן שהרוויח אותם והשקיע בהם.
השכירים מוגנים הרבה יותר. לא שמעתי על זוג שהתגרש ונגעו בפנסיה של השכיר. הפנסיה מגיעה אחר כך, כשהילדים כבך עזבו את הבית. היא כסף נעלם והוא מוגן.
הפנסיה של העצמאים לא מוגנת. היא חשופה לכולם, ואפשר לחלק אותה חצי חצי מכל מיני סיבות בזמן גירושים.
לכן על עצמאים במיוחד חובה לעשות הסכם ממון שמפריד את הנכנסים שלהם, את "הפנסיה" שלהם, גדולה או צנועה ככל שתהיה, מחיי ההווה שלהם ונסיונות האהבה שלהם.
כולנו פרימטים מפותחים שצמאים לאהבה, והמשטור שלה על ידי הרשויות זה נושא רגיש וכואב לי ולרבים, אך אני מתמקד כרגע בעובדה שאצל עצמאים, מטושטש הגבול בין "עושר" ל"פנסיה".
בעוד שהפנסיה קדושה, היא למחיה שלך לכשתזדקן ולא תוכל לעבוד, "נכסים" ו"הון" נשמעים כמו עושר (במיוחד כששוכחים שכסף של עצמאי שווה פחות) שיש לחלק כי ברגע שיש גדול וקטן, גבר ואישה, החלש תמיד צודק ותמיד מגיע לו ממה שיש לגדול. זאת התפיסה המוטעית העולמית, וזה מה שישראל עוברת עכשיו עם פלסטין.
אז לעיניננו, למרות שזה נושא רגיש, על עצמאים לכבד את הפנסיה שלהם ולהחריג אותה מכל נישואים, בטח אם היא נצברה לפניהם. אם עצמאי יוצא עם שכירה, או עצמאית עם שכיר, עליהם להרוויח נכסים ופנסיה ששייכים אך ורק להם, מחוץ לזוגיות, רק כדי להיות שווים לביטחון ולפנסיה שיש לבן זוגן במקרה פרידה. אלו הם המספרים רבותי, ואפילו שמדובר בנושא רגיש, אי אפשר להתעלם מהם.
מדובר בפוסט הכי לא קוהרנטי שלי כאן, עמכם הסליחה.
תנו לשכיר להחזיק שטר של מאה שקלים, עכשיו העבירו את אותו השטר לעצמאי. והנה, כמטה קסם, השטר שווה פחות.
כמי שעצמאי רוב חייו הבוגרים, הבנתי (מקווה שמספיק בזמן) שכסף של עצמאי הוא כלל לא אותו כסף של שכירים, וגם אם מדובר באותו סכום בדיוק - הוא שווה הרבה פחות.
כששכיר מחזיק בשטר של מאה שקלים, הוא הרוויח אותו מעבודה יחד עם הרבה או "כסף צללים" - הכוונה היא לפנסיה שיום אחד השכיר הזה יקבל ממקום עבודתו.
לעומת זאת כשעצמאי מחזיק מאה שקלים, מדובר אך ורק במאה שקלים.
מה שאני מנסה להגיד היא שהחשיבה שלי על השקעות נובעת מכך שבעוד שלשכירים שמפרישים לפנסיה כל חייהם יש גב שידאג להם אחרי שיסיימו לעבוד, לעצמאים אין את הגב הזה. נכון, הם יכולים להפריש לפנסיה, אבל הם עושים את זה מתוך כספם. זה למעשה בדיוק החישוב. אצל שכיר המאה שקלים זה אחרי פנסיה, לעצמאי אלו מאה שקלים - לפני.
ולכן על העצמאי להשקיע את הכסף שלו בנדל"ן ומניות, או בפנסיה, אם הוא רק רוצה להיות שווה לשכיר. כששכיר מרוויח 100 שקלים, העצמאי צריך להרוויח 150 או 200, ולהשקיע אותם בכל הדברים שמושקעים אוטומטית אצל השכירים.
לכן כסף של עצמאים שווה פחות.
אבל את זה רובכם ידעתם.
מה שאני רוצה לדבר אתכם עליו הפעם היא הזוית של גירושים והסכמי ממון.
כי כשזוג מתגרש, אם יש ילדים וגם עם אין, יש גישה לחלק את הרכוש של הגבר :
או שלטובת הילד, או שלטובת רמת החיים שהתרגלה האישה, או שלטובת כל מיני סיבות אחרות. לשלם מזונות, לעזוב את הבית המשותף, ולעיתים אף לעזוב את ביתו שלו.
כבר בתור ילד שאלתי את המבוגרים מדוע זה כך, ואם שואפים לשיוויון אז מדוע מנציחים את מעמד האישה כעקרת בית - ואף פעם לא קיבלתי על זה תשובה שמספקת את הדעת.
אך גם את זה ידעתם. מה שבאתי לומר זה שכשהגבר הוא עצמאי, אין לו שום הגנה על הפנסיה שלו.
הרי מה הפנסיה של העצמאי? אמרנו - נכסים- דירות, מניות, וכ'ו.
אלא אם העצמאי השקיע באמצעות קרן פנסיה, ה"פנסיה" שלו גלויה לכולם. לרשות המיסים, רשות המשפט ועוד. וקלה היד על ההדק לומר "חצי חצי" (במיוחד אם את שופטת עייפה שקורסת תחת תיקים מפורטים), אם הוא למשל יצא עם מישהי או גר איתה בזמן שהרוויח אותם והשקיע בהם.
השכירים מוגנים הרבה יותר. לא שמעתי על זוג שהתגרש ונגעו בפנסיה של השכיר. הפנסיה מגיעה אחר כך, כשהילדים כבך עזבו את הבית. היא כסף נעלם והוא מוגן.
הפנסיה של העצמאים לא מוגנת. היא חשופה לכולם, ואפשר לחלק אותה חצי חצי מכל מיני סיבות בזמן גירושים.
לכן על עצמאים במיוחד חובה לעשות הסכם ממון שמפריד את הנכנסים שלהם, את "הפנסיה" שלהם, גדולה או צנועה ככל שתהיה, מחיי ההווה שלהם ונסיונות האהבה שלהם.
כולנו פרימטים מפותחים שצמאים לאהבה, והמשטור שלה על ידי הרשויות זה נושא רגיש וכואב לי ולרבים, אך אני מתמקד כרגע בעובדה שאצל עצמאים, מטושטש הגבול בין "עושר" ל"פנסיה".
בעוד שהפנסיה קדושה, היא למחיה שלך לכשתזדקן ולא תוכל לעבוד, "נכסים" ו"הון" נשמעים כמו עושר (במיוחד כששוכחים שכסף של עצמאי שווה פחות) שיש לחלק כי ברגע שיש גדול וקטן, גבר ואישה, החלש תמיד צודק ותמיד מגיע לו ממה שיש לגדול. זאת התפיסה המוטעית העולמית, וזה מה שישראל עוברת עכשיו עם פלסטין.
אז לעיניננו, למרות שזה נושא רגיש, על עצמאים לכבד את הפנסיה שלהם ולהחריג אותה מכל נישואים, בטח אם היא נצברה לפניהם. אם עצמאי יוצא עם שכירה, או עצמאית עם שכיר, עליהם להרוויח נכסים ופנסיה ששייכים אך ורק להם, מחוץ לזוגיות, רק כדי להיות שווים לביטחון ולפנסיה שיש לבן זוגן במקרה פרידה. אלו הם המספרים רבותי, ואפילו שמדובר בנושא רגיש, אי אפשר להתעלם מהם.
מדובר בפוסט הכי לא קוהרנטי שלי כאן, עמכם הסליחה.
נערך לאחרונה ב:
