זה בעייתי שמדינות לוקחות חוב רב מדי, מכמה וכמה סיבות.
אעבור בקצרה, ואתעכב על סיבה מרכזית שכמה לתחייה בשבועות האחרונים:
1. חוב רב מדי עובר מוניטזציה דרך QE = הרחבת היצע הכסף = אינפלציה
2. חוב של ממשלות פוגע בהקצאת המשאבים, הוא מתחרה בסקטור הפרטי. ממשלות לא מקצות משאבים ביעילות (זה כבר חומר לקורס במיקרו ומאקרו כלכלה) אבל בעיקרון, פשוט תחשוב על החוויה שלך בחנות של אפל מול חוויה בדואר - זה מספיק כדי להבין מי עושה יותר עם אותם משאבים בערך.
3. מלכוד בזמני אינפלציה: כמו שאתה רואה, האינפלציה מסביב לעולם מתפרצת לאחרונה. בדר"כ, מה שעושים כדי להתמודד עם זה היא העלאת ריבית, אבל מה עושים אם אתה ה-BoJ, ולממשלה שלך יש חוב לאומי של 300%+? אתה מתאבד על YCC (שליטה בעקום התשואות), עושה QE כמו פסיכי ואז שער היין קורס מול הדולר (זה בקצרה הסיפור שעובר על ה-BoJ בחודשיים האחרונים, מוזמן לחפש בגוגל לעוד מידע ולהתרשם בזריזות בגרף של היין מול הדולר).
עוד דוגמה היא הקריאה של לא מעט אנשים ל"פול וולקר" נוסף במטרה להתמודד עם האינפלציה. העניין זה, שהדבר פשוט בלתי אפשרי: החוב הלאומי בזמנו של פול וולקר היה 30% מה-GDP, וכיום הוא 130%. כל עליית ריבית של 1% (יחד עם העובדה שהמח"מ הממוצע של החוב האמריקאי הוא בערך 5 שנים) היא נטל לא קטן על התקציב.
דוגמה אחרונה אבל מדהימה לא פחות: כנראה ששמת לב שהאירו והדולר כמעט השתוו לאחרונה. זה לא קורה סתם. ה-ECB התחיל לדבר על לעלות את הריבית, המרווח בין האג"ח האיטלקיות לבין האג"ח הגרמניות זינק (בצדק או לא בצדק) ועכשיו ה-ECB מדבר על QE של אג"ח איטלקי תוך כדי עליית הריבית. אי אפשר להמציא את זה.
האיטלקים סינדלו את עצמם (ואת כל גוש האירו) עם חוב גדול מדי, שלא יכול להתמודד עם עליית ריבית.
למדינות הלאום במצבן הנוכחי, אינפלציה היא דווקא דבר טוב לטעמי. היא שוחקת את החוב ריאלית - מגדילה את תשלומי המיסים נומינלית ומגדילה את התמ"ג נומינלית תוך כדי שרוב החוב נשאר קבוע נומינלית - וכך יכולה לסייע בתשלומו.
