כן, אני מבינה (ומתחברת) למחשבות הללו.
אבל אצלי הסכומים כל כך שונים משלך (מבחינת מה אני חושבת שעלול להזיק לילדים) כך שבסכומים שאתה דיברת עליהם לא נראה לי שזה יגיע לשם
כנראה שכל אחד מדבר מהמקום שבו הוא נמצא/גדל/התחנך
אני חושב שזה יותר קשור לחינוך בדרכ ותפיסת המציאות של הילד
שאני גדלתי חינכו אותי שאני מאוד עשיר
(ברמה של הימנעות מהזמנת חברים, מסיבות לכיתה וכאלה)
בפועל במונחים אובייקטיבים היינו בעשירונים הנמוכים. אומנם גרנו בבית יחסית גדול אבל באיזור מאוד לא טוב אז היינו קצת חריגים
אבל בראיית הדיעבד מאוד חסכנו בדברים בסיסים (לפחות אצלי היום במשפחה שלי האישית) בגלל העלות שלהם
דברים
לא טסנו לחול לא אכלנו במסעדות לא הלכנו לבתי מלון....
זה נתן לי המון כלים לחיים אבל גם חיספס אותי אולי יתר על המידה
אני כן מנסה לתת לילדים שלי נקודת איזון יותר בריאה לדעתי
הסכום פחות משנה, מה שחשוב לי שיהיו עצמאים
יחסכו בעצמם וילכו ללמוד ולעבוד במשהו מכניס
דרך אגב עוד רעיון שחושבים עליו
אבל כרגע רגשית לא בטוח שאנחנו שם
זה להיות משפחת אומנה ואימוץ
לדעתי זה דרך מדהימה לתת בחזרה ולעשות שינוי אמיתי
ומעריץ את האנשים שעושים את זה
מבחינתי, אם אדם צעיר מבזבז את כל משכורתו על ההווה
הפחד אצלי הוא לא מזה
לדעתי החינוך שלנו ביחד עם הדוגמא האישית ימנע את זה לחלוטין
2 מתוך ה3 שלנו כבר עם חשבון השקעות
וממשיכים לחוסך יפה
ולאחרונה גם עובדיפ בדברים קטנים בשביל זה...
והכל באמת למטרות גדולות ועם מחשבה עמוקה מאחוריהם
החשש הוא יותר שלא יהיה דרייב לעבוד בכלל
כי אם יש לי כבר דירה ואני מסודר
וההורים שלי תמיד יוכלו לעזור
למה ללכת ללמוד
או למה לחסוך או להתאמץ למשהו אם אפשר לבקש מההורים פשוט
זה נשמע לי הגיוני לחיות על חשבון היר
כי זה מייצר אנשים תלותיים
שכל החיים שלהם זה יהיה חישובים כי למקסם את הירושה יותר
ולחיות מתוך מחשבה שכסף אפשר רק לקבל ולא להרוויח
זה אנשים שלרוב מתמסכנים מאוד אחרכ בשביל לקבל יותר כי זה מה שהורגלו
ומהצד השני לא מתאמצים לעבוד או לחסוך כי למה לעבוד קשה בשביל כמה אלפי שקלים בחודש
שאני עוד מעט מקבל מיליונים...
ראיתי הרבה כאלה שורפים מחצית מהחיים שלהם בהמתנה לדברים כאלה ובסוף מתעוררים בגיל מבוגר מידי לממש את כל המיליונים שירשו...