הי חברים,
במסגרת התזה שלי בפסיכולוגיה חברתית אני עורכת מחקר על המעבר מצרכנות לסולידיות, על הקשיים שבדרך ועל אסטרטגיות להתמודד עם אותם קשיים, אני מחפשת אנשים שיסכימו לענות לי על כמה שאלות
נראה לי שאת צריכה קודם להגדיר מה זה סולידיות ומה זה צרכניזם לצרכי המחקר.
בעיני סולידיות ברוח הבלוג של הסולידית זה קודם כל עצמאות פיננסית/ כלכלית שמתאפשרת דרך הכנסה פסיבית מהשקעות.
כדי ששכיר ממוצע יוכל להגיע למצב של עצמאות כלכלית והחירות שנלוית לעצמאות זאת עליו לסלק חובות, לחסוך באגרסיביות ( 50%-75% מההכנסה נטו) ולהשקיע את החסכונות.
רוב חברי הפורום פה לא אימצו אחד לאחד את דרך החיים של הסולידית אלא רק את חלקם כל אחד לפי צרכיו ואופן ראייתו.
גדולת הבלוג בעיני היא הנגשת הרעיון של חירות כלכלית לשכירים, משהו שאני אישית לא חלמתי עליו לפני שנתקלתי במקרה בבלוג של הסולידית.
לגביי באופן אישי, האופטימיזציה של ההוצאות עזרה לנו לחסוך הרבה כסף והמודעות לצרכניזם עזרה לנו לצרוך אחרת. אבל למען האמת לא שינינו יותר מדי באורח חיינו.
למשל ויתרנו על עוזרת בית ומנקים לבד , נמנעים מלצאת לחופשה בחו"ל בקיץ אבל נוסעים בספטמבר, הורדנו דרסטית את דמי הניהול על ההשקעות אבל ממשיכים להשקיע ....החלפתי חדר כושר שעלותו חצי ממה ששילמתי בעבר אבל אני לא מוותר על חדר כושר...
קשה להגיד שהפסקנו לצרוך לגמרי אלא עשינו אופטימיזציה להוצאות ועל חלקן ויתרנו.
מבחינתי הקושי הגדול הוא המעבר בפועל לפרישה מוקדמת , החלום ושיברו.
הקושי הוא בלמלא את החלל שנוצר , מה עושים כל יום וכו' וקושי נוסף הוא מה לעשות כשבן הזוג לא מעוניין לפרוש מוקדם.
אנחנו זוג בלי ילדים , בני 45 וכבר הגענו לעצמאות כלכלית לפי כלל 3% עם תקציב יפה שכולל קצת מותרות + דירת מגורים ללא משכנתא. אנחנו עצמאים כלכלית ביחד ולחוד , אין תלות הדדית בינינו לצורך עצמאות כלכלית .אני אישית הפסקתי לעבוד לפני כעשרה חודשים ולקח לי הרבה זמן למצוא את עצמי. אני ישן ללא שעון מעורר, קורא הרבה אקטואליה וכלכלה , טלויזיה, חדר כושר ורק לאחרונה גיליתי את חדוות הבישול . למען האמת אילו עיסוקים שהעבודה לא מנעה מימני לעשות לפני כן...רק שעכשיו זה ללא תלות במעביד ובלי מחשבות על עמידה ביעדים בעבודה וכו ( עבדתי בתחום ניהול מכירות).
יש עוד כמה תחביבים בקנה שאני מעוניין לפתח אבל פתאום אני מרגיש שאין לי זמן , היום עף לי מהר .. לאט לאט אני אגבש סדר יום יותר יעיל ...
הייתי רוצה לשוטט בעולם וזה באמת מה שהייתי רוצה לעשות בזמן פרישה מוקדמת אבל אני מקורקע מכיוון שכאן נכנס לתמונה בן הזוג. הוא עדיין לא השתחרר ממה שיגידו האחרים, מהסטטוס הסוציאלי וכו ולכן הוא מעדיף להמשיך לעבוד בידיעה שזה מבחירה וזה כשלעצמו כבר הישג כי לקח לו זמן להפנים שאנחנו עצמאים כלכלית.
עוד קושי שאני נמצא בו הוא לספר שאני לא עובד , לא מחפש עבודה ושאני עצמאי כלכלית. כשכולם מסביב מדברים על יוקר המחייה, לסגור את החודש, משכנתא וכו אנחנו מרגישים לא נעים לדבר על זה שאנחנו עצמאים כלכלית כי זה כמו לזרות מלח על הפצעים.
אנחנו חיים בצרפת ולא נהוג כל כך לדבר על כסף ישירות אבל עדיין אנחנו לפעמים מרגישים לא נעים וזה עוד יותר קשה עם המשפחה והחברים מישראל שהם מטבעם יותר חטטניים ושואלים שאלות ...
בצרפת השאלות המציקות הן גם בקשר לסטטוס הסוציאלי שתפקיד ניהולי כזה או אחר מקנה לך בעיני השואל ..אין מה לעשות אחת השאלות הראשונות שתמיד שואלים היא מה אנחנו עושים בחיים מבחינה מקצועית , איזה תפקיד, סטטוס, באיזו חברה אנחנו עובדים וכו.
כמו שהסולידית פעם המליצה עדיף לשקר ולא לדבר על עצמאות כלכלית עם הסביבה. אז כששואלים מה אני עושה כל היום אז אני עונה שלא משעמם לי בלי יותר מדי פירוט. כששואלים איך אנחנו מסתדרים עם משכורת אחת אז אני עונה שאנחנו מצמצמים הוצאות .. כששואלים מה אני עושה בחיים ואם מצאתי עבודה אז התחלתי לענות שאני פרילנסר ואני עובד על פרויקטים זמניים וזה יכול להסביר את הזמן שיש לי ואת הגמישות... או שחיפוש העבודה נורא קשה בגלל האבטלה הגבוהה בצרפת ושאני עושה עבודות זמניות דרך חברות כוח אדם ..
הסולידית כתבה כמה פוסטים על הקשיים שהזכרתי.
