בשמחה, מראש מסייג ואומר שאני לא בטוח עד כמה הדוגמאות שאציג ידברו אליך, מניח שמדובר בעניין אינדבדואלי וכל אחד מפתח לעצמו סגנון אישי
דוגמה 1 - אני כבר מעל 20 שנים משחק בסדרת משחקי מחשב שמוציאה משחק חדש מידי כמה שנים. עוד מהיותי ילד. הקונספט של המשחק הוא מאוד קבוע ומוכר, רק עם דמויות, עלילה ומקומות שונים בכל פעם, אבל הוא זהה כמעט לחלוטין מבחינת הציר המרכזי של כל עלילה. כל משחק כזה מכיל בתוכו 24 יישובים (בערך), כל יישוב מכיל בסביבות 30 אנשים (דמויות NPC לייתר דיוק).
אני לא חזק במתמטיקה, אבל 20 * 24 * 30 = המון קריאה באנגלית. וכזאת שהיא מעט יותר מעניינת אותי באותו הרגע, ויותר אינטראקטיבית להבדיל ממאמר או מספר כי באותו הזמן מופעלים גירויים ואפקטים נוספים עליהם בעצם הדמויות מדברות (מקומות, מוסיקה, דמויות בזמן סצינה וכו').
כילד, הייתי ממוקד באפקטים/במנגינות/במקומות של המשחק וכמובן בלסיים אותו. בשלב מסוים זה היכה בי ותהיתי מדוע המעטתי לקרוא מה יש לדמויות שם לספר לי. מאותה נקודה התחלתי לשרוף זמן בשיחה עם הדמויות ובהבנה עמוקה יותר של העלילה (באמצעות שמועות שהולכות, מתפתחות ומעמיקות ככל שאת מתקדמת מיישוב אחד לאחר. זה דיי מגניב).
דוגמה 2 - אני עושה שימוש סביר באפליקציית דיסקורד, לעתים בנוגע למשחקי מחשב, לוח, אנימות וגם, כמובן, לגבי שפת תכנות שאני מנסה ללמוד בימים אלו. אז במקביל להתכתבויות, מנסה להמיר ככל שניתן את השיחות לאודיטוריות עם החברים שם.
דוגמה 3 - החבר הכי טוב שלי לא מוכן להתכתב איתי בעברית יותר, רק באנגלית.
מקווה שהדוגמאות הועילו במשהו.
יכול להעיד שההשפעה של כל דוגמה היא קטנה בפני עצמה, אבל בטווח זמן ארוך של שנים, פשוט מתגבשות בראשי אסוציאציות וכשאני נתקל במילה או במשפט בהקשרים שונים לחלוטין, פתאום האסוציאציה קופצת וברגע שזה קורה אפשר לומר שאני זוכר את המילה או המשפט "לנצח". כמו כן, כשאני מתכתב, קורא ומדבר אנגלית בהקשרים
שונים לגמרי ומגוונים לגמרי, הפרופורציות שלי לגבי ידיעותיי באנגלית ולגבי הקושי של הטעמת השפה מתאזנות. זה מרגיע.
מוזמנת להתייחס לקונספט הזה ולכל דוגמה שהצגתי קודם, כאל עוד ערוץ שהמוח יכול לקשר באמצעותו בין האנגלית לדברים שאת צריכה. ערוץ אחד הוא מהנה ונינוח יותר, ערוץ שני הוא אודיטורי יותר ואף דינאמי כי מדובר בשיח עם אנשים, ערוץ שלישי רץ מהר יותר וגורם לי לתרגל יותר אנגלית כי אני מתכתב על דברים שאני רוצה או צריך להתכתב עליהם (המטרה בהתכתבות היא לא אנגלית לצורך העניין, כמו שהמטרה של התינוק הלומד לדבר היא לא השפה אלא הדבר שהוא מנסה להביע).
כל ערוץ כזה הוא עוד פתח/נתיב/גשר במוח, אשר מעבה ומחזק את ידיעותיי באנגלית, ובשלב מסוים מתמזג עם צורך כלשהו בחיים עצמם.
או במילים אחרות, אני אומנם מטביע את עצמי באנגלית, אבל באופן שאני מסוגל לזרום איתו ולא בצורה קשה מידי שתספק לימוד קצר טווח שיעילותו אינה ברורה.
למידה מהנה ומעניינת!
)
