הנדסת מכונות- האם ללמוד ?

[אורלי]

היי לכולם
אני מתחילה בקרוב ללמוד הנדסת מכונות באוניברסיטה נחשבת ואני מאוד מתלבטת לגבי האם באמת ללמוד את זה או לא.
אני קוראת המון באינטרנט, לפי מה שאני מבינה, רמת ההשתכרות נמוכה בהשוואה להנדסות אחרות (חשמל תוכנה) וגם קצב ההשתכרות די איטי.
בנוסף, מבחינת ביקוש, אני מבינה שאין ממש ביקוש בהייטק, וזה בעיקר בתעשייה ביטחונית או מפעלים.

לא רציתי ללמוד מדמ״ח (למרות היתרונות הבולטים במקצוע). פשוט לא רואה את עצמי מתעסקת בהרבה תכנות, מה גם שעל בסיס החוויה שלי מביה״ס (למדתי הנדסת תוכנה) הרגשתי שתכנות לא הצד החזק שלי בכלל.

לגבי חשמל, הייתה לי אפשרות להירשם, אבל הבנתי שהעיסוק שם הוא הרבה סביב תכנות, ככה שדי פסלתי את זה.

אין לי בעיה עם התואר במכונות, נשמע לי די מעניין, אבל די מפחידה אותי המחשבה של ״היום שאחרי״. הדבר האחרון שאני רוצה זה להתבאס שהשקעתי 4 שנים לחוצות וקשות, בשביל להשתכר בשכר נמוך שלא מתגמל אותי.

אשמח לשמוע לחוות דעת מאנשים שמגיעים מהתחום ויודעים קצת לספר מה מצב מהנדסי המכונות היום בשוק ? יש ביקוש ? תנאים טובים ?
אומנם כסף זה לא הכל בחיים, אבל זה פרמטר מאוד חשוב שצריך לקחת בחשבון.

תודה מראש לעונים

 

[הורדוס]

הנדסת מכונות הוא התואר עם יחס עלות תועלת בין הגרועים ביותר.

אין לי בעיה עם התואר במכונות, נשמע לי די מעניין, אבל די מפחידה אותי המחשבה של ״היום שאחרי״.

נשמע מעניין? הולכת להשקיע 4 שנים מהחיים וכמה מאות אלפי שקלים בשביל משהו שנשמע מעניין? חקרת מה עושים בתפקיד ביומיום? ראית משימות לדוגמא של אנשים בתחום?


בחירת מקצוע לחיים לא צריכה להיות תהליך אלמינציה מהברושור של באוניברסיטה לדעתי.

 

[אורלי]

היי תודה על ההתייחסות.
כן שוחחתי עם אנשים גם מחשמל וגם ממכונות

הייתי בחשמל ועברתי למכונות אבל לא בטוחה שזאת הייתה הבחירה הנכונה

 

[אורלי]

בעיקר בהיבטי תנאים והשתכרות לאחר סיום הלימודים..
וגם אני מנסה לחשוב מבחינת קריירה קדימה (אני בשנות ה20 לחיי), אולי בחרתי במקצוע מיושן שנמצא בסוף הדרך..
מבולבלת

 

[Delver]

על אף שהרבה מבוגרי הנדסת חשמל עוסקים בתכנות, רוב מסלולי ההתמחות בהנדסת חשמל אינם תכנותיים. VLSI, ננואלקטרוניקה, אופטיקה, בקרה, עיבוד אותות, תקשורת וכו... כל תחום הוא שונה למדיי והביקוש וההיצע השוק גם כן שונים.
כמובן שבכולם נדרשת יכולת תכנות, אבל ככלי ולא כמטרה. למיטב ידיעתי זה נכון גם בהנדסת מכונות בחלק מממסלולי ההתמחות.

לגבי השתכרות בהנדסת מכונות - כדאי לדבר עם מהנדסי מכונות שעובדים במקצוע. ממה שאני מכיר, האפשרויות הן אכן פחות טובות לעומת הנדסת חשמל או מדמ"ח.

 

[kongi]

אני קוראת המון באינטרנט, לפי מה שאני מבינה, רמת ההשתכרות נמוכה בהשוואה להנדסות אחרות (חשמל תוכנה) וגם קצב ההשתכרות די איטי.

בנוסף, מבחינת ביקוש, אני מבינה שאין ממש ביקוש בהייטק, וזה בעיקר בתעשייה ביטחונית או מפעלים.

גם אם היית בודקת את מצב השוק היום באופן מדוייק זה לא בהכרח המצב שיהיה עוד 4 שנים.

לא רציתי ללמוד מדמ״ח (למרות היתרונות הבולטים במקצוע). פשוט לא רואה את עצמי מתעסקת בהרבה תכנות, מה גם שעל בסיס החוויה שלי מביה״ס (למדתי הנדסת תוכנה) הרגשתי שתכנות לא הצד החזק שלי בכלל.
לגבי חשמל, הייתה לי אפשרות להירשם, אבל הבנתי שהעיסוק שם הוא הרבה סביב תכנות, ככה שדי פסלתי את זה.

בהרבה מתפקידי ההנדסה היום תכנות הוא כלי מאוד שימושי.
הרי ע"י תכנות ניתן לבצע אוטומציה של תהליכים.

אין לי בעיה עם התואר במכונות, נשמע לי די מעניין, אבל די מפחידה אותי המחשבה של ״היום שאחרי״.

אם תדאגי לספק ערך ותביני איך את יכולה לספק אותו אין לך מה לדאוג.
זה תופס ללא מעט מקצועות ובמיוחד למקצועות כמו הנדסה שבנויים על יצירת ערך ע"י טכנולוגיה.

הנדסת מכונות הוא התואר עם יחס עלות תועלת בין הגרועים ביותר.

מוכן לגבות את זה? דווקא לפי bls.org השכר בהנדסת מכונות לא רע - קישור.
יותר מזה גם הצפי העתידי לא רע.
בנוסף אם תחשוב לאן העתיד מתקדם אני מניח שתגלה שאתה טועה.

 

[פטל ואוכמניות]

אתן לך פרספקטיבה יותר רחבה (אני לא מהנדסת מכונות):
- מקצוע סופר נדרש בחברות תעשתייות גדולות, בגרמניה למשל. שם באוניברסיטאות יש חיבור חזק ואמיתי לפרקטיקה, ויש לי דוגמאות לעוד מדינות באירופה. אפשר לנסות להמשיך לתואר שני בגרמניה ותהיה לך עשייה משמעותית.
- יש עדיין לא מעט חברות שמייצרות בישראל ויישמחו למהנדסי מכונות בתחילת הדרך. רבות מהחברות האלה נמצאות בקיבוצים, כמו נטפים למשל. בישראל עדיין מיייצרים ולא רק מייבאים, כמו למשל מפעלי המזון של xyz. גם חברת הפרמצבטיקה הידועה עדיין מייצרת פה.

 

[אורלי]

היי
תודה רבה לכולם על ההתייחסות
יש פה מהנדסי מכונות בקהל שיכולים להתייחס גם ?

 

[A42]

אשמח לשמוע לחוות דעת מאנשים שמגיעים מהתחום

אז גילוי נאות:
אני מהנדס מכונות, סיימתי לימודים בטכניון לפני 10 שנים
עובד היום בתור מנהל פרויקט בסטאראפ רפואי
מרוויח בין 30-40 אלף בחודש

גם אני בזמנו לא התחברתי לתכנות שמאוד היה מופשט ומשעמם עבורי ורציתי משהו פיסי ומכאני
בעיקר בתחום הרפואי
אחרי הרבה בדיקות הבנתי שהנדסת מכונות יותר מתאים לי מהנדסת ביו-רפואה למקצוע שאני רוצה

התואר עצמו היה די קליל וכיף (לא בגלל שהמקצוע קל, פשוט הלימודים מעניינים ולומדים מאוד רחב עם נגיעה וטעימה כמעט בכל תחומי ההנדסה השונים)
עשיתי בעצם לימודים של מגמה כפולה (גם תכן וגם רפואה) ואפילו עשיתי כמה קורסים מהתואר הנוסף בכלכלה (הכל נכנס לתוך התואר במכונות כנק בחירה)

בפועל העולם העסקה של הנדסת מכונות הוא מאוד רחב
נכון יש חלק שהולך לכיוון הביטחוני
אבל חלק מאוד גדול הולך לתחום הרפואי (הרוב זה מהנדסי מכונות)
היום גם זה מתפתח לתעשיית בפוד טק

יש בישראל המון המון סטאטאפים לרוב יהיו בהם כמה סוגי מהנדסים כולל מכונות
ויש כמובן הרבה סטארטאפים רק של מכונות

מהנדס מתחיל (עם ניסיון בעבודת סטודנט – מאוד מומץ משנה שלישית לפחות) ירוויח סביב ה15K ותוך שנה יכול להשתדרג לכיוון ה20K
בדרכ הרף העליון הוא סביב ה40K אלה אם אתה הולך לתפקידי הנהלה בכירה/ מנכול וכו
או שאתה עובר לתעשיית ההייטק בתוכנה בתוך מנהל או בחברה בין לאומית גם ברמת הניהול לרוב
יש יוצאים מהכלל אבל זה הרוב

גם בתעשיית הLOWTECH מרוויחים יפה, אבל קצת פחות סביב ה10-25 אלף בגדול

הנדסת מכונות זה עולם מאוד רחב ומעניין, ולרוב תמיד אפשר למצוא את הכיוון שלך או לשנות אותו תו"כ

אם את נמצאת בפורם הזה, את כנראה לא מתכוונת לעבוד עד גיל 60
אז בסופו של יום ההבדלים בשכר לא ממש מהותיים
מבחינת איזון עבודה משפחה
אני מוצא את הנדסת מכונות מאוד נוחה בסוף בדרכ שעות העבודה (אפילו בסטארט אפ הם סביב 8-9 עד 5)
לא מצופה בשונה מתכנות לשעות נוספות (אלה כמובן באירועים חריגים שיש מידי פעם)

בכל מקרה יש לך עוד דרך ארוכה
הנדסת מכונות ותכלס זה נכון גם לרוב ההנדסות לומדים בשנה ראשונה אותו הדבר
אז תמיד אחרי שנה תוכלי לעבור לפקולטה אחרת אם תרצי ותראי שזה לא מתאים
כן ממליץ לקחת בהתחלה קורסי מבוא לראות אם באמת את מתחברת למקצוע

מהצד השני אני כן ארשום שזה תחום שלרוב נתפס גברי מאוד
במחזור שלי מתוך 130 סטודנטים היו רק 5-6 בנות (מניח שבאוניברסיטאות אחרות היחד מעט יותר טוב)
אין באמת סיבה לזה ודווקא בנות מאוד מצטיינות בתחום
אבל זה כן אומר שהסביבה הלימודית תיהיה מעט מאתגרת
גם בתעשייה בפועל יש רוב גברי, אבל שם זה יותר מאוזן כי בדרכ יש עוד מקצועות

תרגישי חופשי לשאול כל שאלה (-:
את באמת נכנסת לתקופה סופר מעניינת וכפיית
בהצלחה!!

 

[Henchman34]

כמי שלמד הנדסת מכונות בטכניון וחתך לתוכנה.

אולי בחרתי במקצוע מיושן שנמצא בסוף הדרך

זה לא נכון, בדיוק כמו שזה לא נכון עבור הנדסה כימית או חומרים. אבל את הכסף הגדול משלמים בהייטק. ברור שאם את מאוד טובה ונחושה אפשר יהיה להגיע לשם. אבל היצע המשרות בשבילך הוא נמוך. בשורה התחתונה מפתח תוכנה שלמד שנה פחות ממך מדעי המחשב יעבוד פחות קשה ממך להיכנס להייטק ואחרי עשור של נסיון גם אם הוא יהיה רק "בסדר" בסבירות גבוהה יעשה יותר כסף מהנדס מכונות עם אותו ותק שממש טוב במה שהוא עושה. הכל עניין של ביקוש והיצע.

לא רציתי ללמוד מדמ״ח (למרות היתרונות הבולטים במקצוע). פשוט לא רואה את עצמי מתעסקת בהרבה תכנות, מה גם שעל בסיס החוויה שלי מביה״ס (למדתי הנדסת תוכנה) הרגשתי שתכנות לא הצד החזק שלי בכלל.

למדתי מחשבים בבית הספר ועשיתי איזה קורס או שניים במהלך התואר ובשום שלב לא הרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות אלא בדיוק ההפך. אחרי שעשיתי הסבה לתוכנה ששם המיקוד היה על הנדסה ולא אקדמיה התאהבתי במקצוע ולא רואה את עצמי עושה משהו אחר.

אין לי בעיה עם התואר במכונות, נשמע לי די מעניין

אני עד היום לא יודע איך נראה יום עבודה של מהנדס מכונות בעיקר כי לומדים תלאים של נושאים בלי קשר לתעשיה. אם אני צריך לסכם על סמך התואר אז שילוב כלשהו של פיזיקה עם מידול בתוכנת מחשב. אז חשוב שתביני לעומק על מה את הולכת לחתום.

 

[ptom]

אני אמנם לא מהנדס מכונות אלא חשמל, עם כמה וכמה חברים שלמדו מכונות. אנסה לתת את נקודת המבט שלי לגבי השאלה המורכבת "מה זה בעצם הנדסת מכונות, ומה עושים איתה" כדי לתת פרספקטיבה. (אגב, אשמח שיתקנו אותי אנשי מכונות אמיתיים אם אני טועה).

הנדסת מכונות הוא שם מטרייה הכולל בתוכו כמה דיסציפלינות די שונות, וכשסטודנטים למכונות מתפצלים למגמות יש בדרך כלל הבדלים מסויימים בין ההעדפות ותחומי העניין של כל קבוצה וקבוצה. אפשר לחלק את התחומים ל:

1. תכן מכני - התחום הגדול ביותר (בפער) מבחינת מספר האנשים - דורש ידע ואינטואיציה בסטטיקה ובכניקת מוצקים (מומנטים, מאמצים), ובסוף גם ידע בסרטוט בתוכנות CAD כמו SolidWorks. מהנדס תכן מכני בגדול משרטט מודלים תלת מימדיים של מנגנונים מכניים. והרצת סימולציות של מאמצים. זה יכול להיות בורג ויכול להיות ספינה (וכל מה שבינהם).
2. חומרים / מטא חומרים - נכנסים לתוך פיסיקה של מבנים קריסטליים של חומרים כמו מתכות וחומרים מרוכבים אחרים, מנסים לזקק תכונות מסויימות לחומר תוך הבנת התהליכים הדרושים לשם כך.
3. אנרגיה / תרמודינמיקה / זרימה / מעבר חום - המרות אנרגיה, איך עובדות תחנות כוח (מכונת קרנו), איך ניתן "לקצור" אנרגיה ומה הנצילות של כל פיתרון. התפשטות של חום במרחב, מכניקת זורמים.
4. בקרה ורובוטיקה - ייצוג מתמטי של מערכות, חקר היציבות של מערכת, הפיכת מערכת ליציבה בעזרת חוג בקרה (משוב). סטטיקה ודינמיקה של זרועות רובוטיות, תכנוני מסלול לרובוטים, ואלגוריתמי ניווט של רובוטים בתוך מבנים. לוקליזציה של אובייקט (מיקום ואוריינטציה) במרחב על-סמך חיישנים שונים.
5. ביומכניקה - תחום החוקר את הפולסים המכניים הקורים בתוך תאים ורקמות במצבים שונים. (למיטב ידיעתי) נכון להיום זה תחום בעיקר אקדמי.

תחומים 3 עד 5 הרבה יותר "מתמטיים" מהשניים הראשונים. לעיתים נדרש בהם תואר מתקדם גם.

לא תמיד קל לדעת מהתיאור של כל תחום איך זה באמת מרגיש לעסוק בו. אבל יכול להיות שהפירוט הזה יכול לעזור לפסול נושאים מסויימים אם הם נשמעים לך פחות מתאימים.

בתחום 1 יש המון עבודה בשוק, רובו לא בהייטק אלא בייצור. ניתן "להתברג" איתו גם להייטק, אבל העבודה שם ברוב המקרים היא יחסית "משעממת". למשל, בחברה שעבדתי בה (חברה גדולה בתחום התקשורת) היו מהנדסי מכונות שתכננו ברקטים לכרטיסים שמתחברים לשרתים. היו גם כאלה שתכננו מארזים לסוויצ'ים - (מעין מחשבים קטנים שמחברים בין שרתים). העבודות היותר מעניינות בתחום שגם יחסית משתלמות כלכלית בארץ הן בתחום הבטחוני. חברות ממשלתיות כמו רפאל והתעשייה האווירית די מפגרות מאחור מבחינת תנאי שכר יחסית לתעשיית ההיי-טק, אבל חברות אזרחיות כמו אלביט למשל כבר יותר קרובות לשם. באירופה הרבה בתחום עובדים בתעשיית הרכב שהיא מאוד נוכחת שם (ובארץ כלל לא).

לא מכיר מספיק את תחום 2 בתעשייה אז אני לא רוצה להגיד סתם.

תחום 3 נהיה מאוד פופולרי לאחרונה מכל מיני סיבות (משבר האנרגיה וכו'), ויש דרישה לתכנון סוללות יעילות, ופתרונות יצירתיים לאגירת אנרגיה, ושיפור הנצילות את פתרונות קיימים. למרבה הצער איכשהו בארץ התחום הזה לא המריא יותר מדי, ולמיטב ידיעתי אין המון חברות שעוסקות בתחום.
חבר מאוד קרוב שלי סיים דוקטורט בתחום וניסה להתקבל לסטארט-אפ (בערך היחיד) בארץ שעוסק בתחום הקשור להפקת אנרגיה, וגם היה מאוד קרוב לנושאים שהוא חקר. בסוף זה לא צלח כי הם הציעו לו שכר שהיה נמוך ממה שציפה ולא הסכימו להתגמש. (זה היה עוד ב-2021, אחרי הקורונה ולפני המשבר של 2022, כשהמשכורות במשק היו בשיאן).
בחברה שבה עבדתי עבדה גם מכרה שלי שסיימה תואר ראשון בתחום. התפקיד שלה היה להריץ סימולציות תרמיות של התחממות כרטיסים בתוך שרתים. הם היו צוות של שני אנשים בחברה די גדולה, אז אפשר לומר שגם זו די "התברגות נישתית".

תחום 4 הוא הכי נשען על "יכולות תכנותיות" או לפחות אלגוריתמיות מבין כולם, אבל לא מתקרב לידע התכנותי הדרוש בתפקידי Software Engineer. הרבה אנשים שלמדו אותו אחרי זה הופכים למהנדסי אלגוריתמים שונים. תחום הניווט נפוץ היום בעולם של תעשיית הרכב, וכל מי שעושה משהו עם רחפנים היום. בנוסף, בקרה נפוצה כמובן בתחומים הבטחוניים, וגם בתחומים שקשורים לפסי ייצור (למשל מכונות שבודקות yield של צ'יפים, בחברות כמו KLA ו-Applied Materials). מה שכן, ניתן להגיע לתחומים האלה גם דרך תארים אחרים (כמו הנדסת חשמל, אווירונאוטיקה וכו'), ומהנדסי חשמל באותם תפקידים (לפחות בהתחלה) נוטים להשתכר יותר.

תחום 5 למעט המחקרים האקדמיים יכול להיות קיים היום בחברות שעוסקות בנושאים כמו בשר מתורבת ואולי סטארט-אפים רפואיים שונים, אבל כדי להתקבל לתפקיד מחקר בתחום רלוונטי כנראה שצריך תואר מתקדם ונסיון מחקרי.

 

[yossik]

אני אמנם לא מהנדס מכונות אלא חשמל, עם כמה וכמה חברים שלמדו מכונות. אנסה לתת את נקודת המבט שלי לגבי השאלה המורכבת "מה זה בעצם הנדסת מכונות, ומה עושים איתה" כדי לתת פרספקטיבה. (אגב, אשמח שיתקנו אותי אנשי מכונות אמיתיים אם אני טועה).

תודה על ההשקעה בתגובה המפורטת.

 

[אוכמנית]

הנדסת מכונות הוא התואר עם יחס עלות תועלת בין הגרועים ביותר

אני חושבת שצריך לדייק - בין ההנדסות.
כלומר אולי יותר מתגמל מהנדסה אזרחית או הנדסה כימית/חומרים אבל מפגר אחרי חשמל ומדמ"ח למשל.
לא יכולה לגבות את זה בנתונים, נטו תחושה אישית.

בתחום 1 יש המון עבודה בשוק, רובו לא בהייטק אלא בייצור

נכון, רק חידוד: יש גם הרבה סטארטאפים ובהייטק אבל התחרות מאוד גבוהה כי אחרת זה בייצור ובתהליכים.
בחו"ל מדובר בגן עדן תעשייתי לא פחות ממדהים. בארץ קצת יותר אפור...

לא מכיר מספיק את תחום 2 בתעשייה

יתרון מובהק למי שלמד הנדסה כימית/חומרים או עשה תואר שני במכונות עם העמקה בתחום החומרים. לדעתי מדובר בתחום אקדמי או מחקרי ובתעשייה מצומצם יותר. אולי מתגמל, לא מכירה טווח שכר.

תחום 3 נהיה מאוד פופולרי לאחרונה

נכון. אנרגיה ירוקה, אנרגיה סולארית, התפלות מים, קידוחים, נפט, גזים, חציבות. מה לא. עדיין מתפתח ולא מפותח בארץ אבל פוטנציאל גדול להתפוצץ בקטע חיובי.
תחום נוסף שקשור זה תכנון מערכות מיזוג אוויר ומערכות זורמים כמו צנרת ובתי מפעל/זיקוק/תחנות כוח.

תחום 4

הנדסת מכונות זה כבר מזמן לא רק חומרה ותכנות נכנס חזק גם לשם. כמעט כל מערכת מכנית היום היא רובוטית ודורשת בקרה. החיסרון, כמו שכתב, זה שאם כבר את מכוונת לשם מראש - אולי עדיף ממסלול אחר.

תחום 5

ביומכניקה כבר לא רק אקדמי אבל לא מפותח מספיק בארץ.


תחום נוסף זה הנדסת מפעל, נדרש ידע בייצור ותחזוקה. אחראי על כל דבר מכני בארגון. יכול להיות מתגמל בסוף הדרך, כשנהפכים למהנדסים ראשיים בארגונים, אבל זה לא מובטח ומאוד קשה בהתחלה.


מהנדסת

 

[הורדוס]

אני חושבת שצריך לדייק - בין ההנדסות.
כלומר אולי יותר מתגמל מהנדסה אזרחית או הנדסה כימית/חומרים אבל מפגר אחרי חשמל ומדמ"ח למשל.
לא יכולה לגבות את זה בנתונים, נטו תחושה אישית.

לא רק בין ההנדסות, בין כלל התארים, לתואר בניהול תהיה עלות מאוד נמוכה מבחינת זמן ומאמץ נדרש אבל גם תהיה לו תועלת יחסית נמוכה אז זה מתאזן.
תואר בכלכלה לעומת זאת יהיה משמעותית יותר קל מתואר בהנדסת מכונות אבל פוטנציאל השכר שלו לא יהיה שונה בהרבה משל הנדסת מכונות.
לא מכיר את השוק למהנדסי חומרים/הנדסה אזרחית, אבל הנקודה היא שהנדסת מכונות נותן יחס עלות תועלת הרבה פחות טוב מרוב התארים הזמינים היום.

 

[drx]

למדתי תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות (תואר שלישי לא במכונות) והיום עוסק בתחום הרובוטיקה.

אין ספק שבוגרי הנדסת חשמל ומדעי המחשב מרווחים טוב יותר בשנים הראשונות. לאחר כמה שנים (5 או 15 זה כבר מאוד תלוי) המצב די מתאזן וההפרשים קטנים (בממוצע). בכל מקרה השכר לא רע - אנחנו לא מדברים פה על מורים, עובדים סוציאלים או שוטרים (מקצועות שדורשים תואר..) ותמיד תהיה עבודה.

בתחומים מסוימים כמו רובוטיקה ובקרה אין חשיבות אם למדת מכונות אווירונאוטיקה או חשמל - המשרות זהות (וכך גם השכר כמובן).

 

[אוכמנית]

המצב די מתאזן וההפרשים קטנים

לא יודעת, אם תוכל לספק נתונים זה יהיה מגניב אבל בתחושה שלי זה לא המצב.

מהנדסי מכונות הם קצת כמו רופאים, במובן הזה שבשנים הראשונות של הקריירה העקומה די שטוחה והמשכורות לא גבוהות במיוחד. הגדילה מתרחשת רק כשנהפכים ליין משובח לקראת סוף הקריירה, כשהידע המצטבר שווה הון או כשמתמקצעים בנושא מסויים.
למדמ"חיסטים, לעומת זאת, המצב הפוך - הקפיצה הגדולה תתרחש בהתחלה ומהר מקדם העקומה יקטן ויתייצב.

האם זה משתלם כלכלית? לא יודעת, צריך לחשב. זה למשל לא מאפשר חיסכון פנסיוני והשקעה בשלב מוקדם יותר, גם אם הפער קטן בהמשך החיים.

כמה נקודות חשובות:
א. כמובן שצריך להיות מחוברים למציאות היומיומית אבל בסוף כסף זה לא הכל בחיים. קודם אושר, בריאות ואז, אולי, כסף. מהנדסי מכונות אכן לא במצב גרוע כמו במשרות אחרות, ואם לא מתחברים לעולמות תוכן אחרים אולי זו פשרה לא רעה באיזון שבין עניין למשכורת. אז צריך לשים את הדברים בפרופורציה.
ב. יש פוטנציאל ענקי ולא ממומש בארץ, זה לגמרי עולם תוכן שהוא אנדרייטד ויש מצב שבאמת יתרומם בעתיד בגלל אי אילו התפתחויות. בינתיים זה לא קורה וכבר בערך 20+ שנה שההייטק, עם כל מהנדסי החשמל והתוכנה בתוכו, פורח. יש עליות וירידות, וכל משברון קטן מביא איתו את נביא הזעם שטורח להזהיר מבועה שמתפוצצת, אבל מי שטורח בערב שבת יהיה לו מה לאכול גם בגלי הפיטורים. זה לא נעים אבל גם מהנדסי מכונות לא חפים מפיטורים. יש חברות בישראל שמעסיקות מהנדסי מכונות שהמניה שלהן ירדה לאחרונה והן מקצצות. אולי לא בהיקף נרחב כמו ב-הכניסואתהמשברהאהובעליכם- אבל קורה מדי פעם.
אני אישית רואה שחורות לגבי הנדסת מכונות אבל אין מצב שהוא יעלם מישראל, הוא חיוני ונדרש מאוד, פשוט לא חלומי כמו בחו"ל.
ג. כל מה שכתבתי הוא תחושת בטן ואני לא מחזיקה בנתונים כלשהם בשביל לגבות אותם.
ד. בפריפריה ההיצע של המשרות והמשכורות מוגבל.


תהייה אחרונה וחשובה, תהייה ששואלת גם אני את עצמי בימים אלה -
למה לא להתייחס לאסטרטגיה בקריירה כמו אסטרטגיית השקעות?
ומה אמצעי הגידור פה?
האם לכוון למשהו נישתי שעשוי להיות כמו מניית זהב שקופצת ושווה מאוד את ההימור או דווקא לפזר את הביצים בכך ששואפים למקצוע שתהיה דרישה בכל זמן ובכל מקום?

 

[אורלי]

למדתי תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות (תואר שלישי לא במכונות) והיום עוסק בתחום הרובוטיקה.

אין ספק שבוגרי הנדסת חשמל ומדעי המחשב מרווחים טוב יותר בשנים הראשונות. לאחר כמה שנים (5 או 15 זה כבר מאוד תלוי) המצב די מתאזן וההפרשים קטנים (בממוצע). בכל מקרה השכר לא רע - אנחנו לא מדברים פה על מורים, עובדים סוציאלים או שוטרים (מקצועות שדורשים תואר..) ותמיד תהיה עבודה.

בתחומים מסוימים כמו רובוטיקה ובקרה אין חשיבות אם למדת מכונות אווירונאוטיקה או חשמל - המשרות זהות (וכך גם השכר כמובן).

תודה רבה על התגובה המפורטת
רוב העבודה היא במפעלים ? (תעשייה ״ישנה״)

 

[אורלי]

כמי שלמד הנדסת מכונות בטכניון וחתך לתוכנה.

זה לא נכון, בדיוק כמו שזה לא נכון עבור הנדסה כימית או חומרים. אבל את הכסף הגדול משלמים בהייטק. ברור שאם את מאוד טובה ונחושה אפשר יהיה להגיע לשם. אבל היצע המשרות בשבילך הוא נמוך. בשורה התחתונה מפתח תוכנה שלמד שנה פחות ממך מדעי המחשב יעבוד פחות קשה ממך להיכנס להייטק ואחרי עשור של נסיון גם אם הוא יהיה רק "בסדר" בסבירות גבוהה יעשה יותר כסף מהנדס מכונות עם אותו ותק שממש טוב במה שהוא עושה. הכל עניין של ביקוש והיצע.



למדתי מחשבים בבית הספר ועשיתי איזה קורס או שניים במהלך התואר ובשום שלב לא הרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות אלא בדיוק ההפך. אחרי שעשיתי הסבה לתוכנה ששם המיקוד היה על הנדסה ולא אקדמיה התאהבתי במקצוע ולא רואה את עצמי עושה משהו אחר.


אני עד היום לא יודע איך נראה יום עבודה של מהנדס מכונות בעיקר כי לומדים תלאים של נושאים בלי קשר לתעשיה. אם אני צריך לסכם על סמך התואר אז שילוב כלשהו של פיזיקה עם מידול בתוכנת מחשב. אז חשוב שתביני לעומק על מה את הולכת לחתום.

איך עשית את ההסבה ?

 

[אורלי]

אני אמנם לא מהנדס מכונות אלא חשמל, עם כמה וכמה חברים שלמדו מכונות. אנסה לתת את נקודת המבט שלי לגבי השאלה המורכבת "מה זה בעצם הנדסת מכונות, ומה עושים איתה" כדי לתת פרספקטיבה. (אגב, אשמח שיתקנו אותי אנשי מכונות אמיתיים אם אני טועה).

הנדסת מכונות הוא שם מטרייה הכולל בתוכו כמה דיסציפלינות די שונות, וכשסטודנטים למכונות מתפצלים למגמות יש בדרך כלל הבדלים מסויימים בין ההעדפות ותחומי העניין של כל קבוצה וקבוצה. אפשר לחלק את התחומים ל:

1. תכן מכני - התחום הגדול ביותר (בפער) מבחינת מספר האנשים - דורש ידע ואינטואיציה בסטטיקה ובכניקת מוצקים (מומנטים, מאמצים), ובסוף גם ידע בסרטוט בתוכנות CAD כמו SolidWorks. מהנדס תכן מכני בגדול משרטט מודלים תלת מימדיים של מנגנונים מכניים. והרצת סימולציות של מאמצים. זה יכול להיות בורג ויכול להיות ספינה (וכל מה שבינהם).
2. חומרים / מטא חומרים - נכנסים לתוך פיסיקה של מבנים קריסטליים של חומרים כמו מתכות וחומרים מרוכבים אחרים, מנסים לזקק תכונות מסויימות לחומר תוך הבנת התהליכים הדרושים לשם כך.
3. אנרגיה / תרמודינמיקה / זרימה / מעבר חום - המרות אנרגיה, איך עובדות תחנות כוח (מכונת קרנו), איך ניתן "לקצור" אנרגיה ומה הנצילות של כל פיתרון. התפשטות של חום במרחב, מכניקת זורמים.
4. בקרה ורובוטיקה - ייצוג מתמטי של מערכות, חקר היציבות של מערכת, הפיכת מערכת ליציבה בעזרת חוג בקרה (משוב). סטטיקה ודינמיקה של זרועות רובוטיות, תכנוני מסלול לרובוטים, ואלגוריתמי ניווט של רובוטים בתוך מבנים. לוקליזציה של אובייקט (מיקום ואוריינטציה) במרחב על-סמך חיישנים שונים.
5. ביומכניקה - תחום החוקר את הפולסים המכניים הקורים בתוך תאים ורקמות במצבים שונים. (למיטב ידיעתי) נכון להיום זה תחום בעיקר אקדמי.

תחומים 3 עד 5 הרבה יותר "מתמטיים" מהשניים הראשונים. לעיתים נדרש בהם תואר מתקדם גם.

לא תמיד קל לדעת מהתיאור של כל תחום איך זה באמת מרגיש לעסוק בו. אבל יכול להיות שהפירוט הזה יכול לעזור לפסול נושאים מסויימים אם הם נשמעים לך פחות מתאימים.

בתחום 1 יש המון עבודה בשוק, רובו לא בהייטק אלא בייצור. ניתן "להתברג" איתו גם להייטק, אבל העבודה שם ברוב המקרים היא יחסית "משעממת". למשל, בחברה שעבדתי בה (חברה גדולה בתחום התקשורת) היו מהנדסי מכונות שתכננו ברקטים לכרטיסים שמתחברים לשרתים. היו גם כאלה שתכננו מארזים לסוויצ'ים - (מעין מחשבים קטנים שמחברים בין שרתים). העבודות היותר מעניינות בתחום שגם יחסית משתלמות כלכלית בארץ הן בתחום הבטחוני. חברות ממשלתיות כמו רפאל והתעשייה האווירית די מפגרות מאחור מבחינת תנאי שכר יחסית לתעשיית ההיי-טק, אבל חברות אזרחיות כמו אלביט למשל כבר יותר קרובות לשם. באירופה הרבה בתחום עובדים בתעשיית הרכב שהיא מאוד נוכחת שם (ובארץ כלל לא).

לא מכיר מספיק את תחום 2 בתעשייה אז אני לא רוצה להגיד סתם.

תחום 3 נהיה מאוד פופולרי לאחרונה מכל מיני סיבות (משבר האנרגיה וכו'), ויש דרישה לתכנון סוללות יעילות, ופתרונות יצירתיים לאגירת אנרגיה, ושיפור הנצילות את פתרונות קיימים. למרבה הצער איכשהו בארץ התחום הזה לא המריא יותר מדי, ולמיטב ידיעתי אין המון חברות שעוסקות בתחום.
חבר מאוד קרוב שלי סיים דוקטורט בתחום וניסה להתקבל לסטארט-אפ (בערך היחיד) בארץ שעוסק בתחום הקשור להפקת אנרגיה, וגם היה מאוד קרוב לנושאים שהוא חקר. בסוף זה לא צלח כי הם הציעו לו שכר שהיה נמוך ממה שציפה ולא הסכימו להתגמש. (זה היה עוד ב-2021, אחרי הקורונה ולפני המשבר של 2022, כשהמשכורות במשק היו בשיאן).
בחברה שבה עבדתי עבדה גם מכרה שלי שסיימה תואר ראשון בתחום. התפקיד שלה היה להריץ סימולציות תרמיות של התחממות כרטיסים בתוך שרתים. הם היו צוות של שני אנשים בחברה די גדולה, אז אפשר לומר שגם זו די "התברגות נישתית".

תחום 4 הוא הכי נשען על "יכולות תכנותיות" או לפחות אלגוריתמיות מבין כולם, אבל לא מתקרב לידע התכנותי הדרוש בתפקידי Software Engineer. הרבה אנשים שלמדו אותו אחרי זה הופכים למהנדסי אלגוריתמים שונים. תחום הניווט נפוץ היום בעולם של תעשיית הרכב, וכל מי שעושה משהו עם רחפנים היום. בנוסף, בקרה נפוצה כמובן בתחומים הבטחוניים, וגם בתחומים שקשורים לפסי ייצור (למשל מכונות שבודקות yield של צ'יפים, בחברות כמו KLA ו-Applied Materials). מה שכן, ניתן להגיע לתחומים האלה גם דרך תארים אחרים (כמו הנדסת חשמל, אווירונאוטיקה וכו'), ומהנדסי חשמל באותם תפקידים (לפחות בהתחלה) נוטים להשתכר יותר.

תחום 5 למעט המחקרים האקדמיים יכול להיות קיים היום בחברות שעוסקות בנושאים כמו בשר מתורבת ואולי סטארט-אפים רפואיים שונים, אבל כדי להתקבל לתפקיד מחקר בתחום רלוונטי כנראה שצריך תואר מתקדם ונסיון מחקרי.

תודה רבה על הפירוט
אני מבינה שיש הרבה חפיפה בין חשמל למכונות. מה בכל זאת הנקודות המרכזיות שמבדילות בין השניים ?

 

[ptom]

דווקא לא הייתי אומר שיש הרבה חפיפה בין חשמל למכונות (אני מדבר על תחומי פעילות, לא על חפיפה בין קורסי בסיס בתחילת התארים, ששם אכן יש חפיפה גדולה), אבל בדומה להנדסת מכונות - הנדסת חשמל זה שם מטרייה שכולל בתוכו שלל תחומים. שניים-שלושה מתוכם נפגשים עם אלה של מכונות, אבל השאר לא ממש.

בהנדסת חשמל יש כל מיני תחומים כמו:
1. תכן לוגי של מעגלים ספרתיים
2. תכן מעגלים אנלוגיים
3. אלקטרודינמיקה וRF (אנטנות, מוליכי גלים והתקני תדר גבוה), אלקטרואופטיקה
4. תקשורת ספרתית / אנלוגית
5. תורת האינפורמציה (חפיפה עם מדמ"ח, אולי מתמטיקה)
6. עיבוד אותות / תמונות (חפיפה מסויימת עם מדמ"ח)
7. תורת הבקרה
8. מצב מוצק / מוליכים למחצה
9. מעגלי הספק / זרם חזק
10. תוכנה ומערכות הפעלה (חפיפה עם מדמ"ח)
11. מערכות לומדות (חפיפה עם מדמ"ח)

בין כל הנ"ל הייתי אומר שהחפיפה עם מכונות קיימת בתחום 7 (בקרה ורובוטיקה), תחום 8 (חפיפה קיימת גם עם פיזיקה, הנדסת חומרים והנדסה כימית), ובמובן מסויים בתחום 9. השאר בגדול פחות קשורים למכונות, לפחות במובנים של תעשייה. באקדמיה לפעמים יש מחקרים מחקרים משותפים ותכניות בין-יחידתיות, ומעבדות בכל מיני נושאים בכל מיני פקולטות.