Therealdeal
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 9/12/21
- הודעות
- 1,484
- דירוג
- 2,041
שלום לכולם,
קורא פסיבי באתר ובפורום משהו כמו חמש שנים. החלטתי שאני שמוכן לדבר בפתיחות על המסע שלנו מתוך ציפייה לקבל פידבקים מאנשים דומים וכן להכריח את עצמי לתחקר לעומק את ההחלטות הכלכליות שלנו. קיבלתי הרבה ערך מקריאת מסעות של אנשים אחרים, מקווה לתת קצת בחזרה
פרטים יבשים: נשואים, באמצע שנות השלושים, הורים לשני ילדים קטנים, גרים בצפון. אשתי עובדת בהייטק ואני חוקר (תחום טכנולוגי), שכיר ועצמאי. הכנסות נטו (לעו"ש) תנודתיות - בין 40 ל 55. מוציאים בין 15 ל 18, תלוי אם יוצא לנו לטייל בחו"ל (לא עשינו זאת בשנתיים האחרונות).
נכסים (הכל באלפי שקלים)
מזומן בעו"ש: 130
חשבון השקעות אישי: 2300 (מתוכם 700 רווחים, כבר היה 1400 לפני כמה חודשים). יש השקעות עבר ברווחים גבוהים במניות הביג טק שנחתכו חזק לאחרונה. אבל חלק הארי וגם כספים חדשים שנכנסים יושבים במדדים.
רכיב RSU נקי לאחר מיסים מלאים: 300
קרנות השתלמות: 240
קופות גמל: 400 גמל להשקעה, 180 גמל ישנה (נזילה) בחשבון IRA
פנסיות: 600
השקעות על שם הילדים: סביבות 70 במסלולים "חסכון לכל ילד" + קופות גמל להשקעה
פוליסת חיסכון במסלול כללי: 1100
מספר השקעות "אלטרנטיביות": 850 נכון לשיערוך האחרון (מולטיפמילי בארה"ב, פרויקט יזמי בארה"ב, חוב פרטי שקלי)
"מתנה" לרכישת דירה בישראל: 400
התחייבויות: הלוואה של 850 כנגד פוליסת החסכון עם ריבית של פריים מינוס חצי. כל ההשקעות האלטרנטיביות נוצרו מהמינוף הנ"ל.
שווי נקי ללא פנסיות וכספים לילדים: בערך 5.1 מליון ש"ח
יש המון נקודות שאני רוצה לדבר עליהן כאן, אבל אני לא רוצה שההודעה הראשונה בשרשור תהיה מפחידה באורכה, ולכן אכתוב על כל נושא כל שבוע-שבועיים.
כמה נקודות שאני חושב שיעזרו להבין את ההקשר:
היו עוד המון נקודות בדרך, אבל אלו המשמעותיות.
אתגרים לשנים הקרובות:
חופש כלכלי - כמו כולם בערך, גם אני חשבתי הרבה על הנושא מאז שהתחילה הקורונה. יותר מדי. הרבה יותר מידי. על המתח בין עבודה סופר רווחית לעבודה מספקת, המתח בין לקיחת סיכונים בעבודה (למשל הקמת סטרטאפ) לעומת בטחון בעבודה (חברה ממשלתית), כיצד לתרגם רווחה כלכלית לרווחה אישית, מהי הנקודה מבחינת הון\תזרים שיאפשר לנו לפרוש, ומה פרישה בכלל מייצגת עבורנו. יש לי הרבה תובנות בנושא אבל עדיין לא פיצחתי את מה שנכון עבורנו, אדון בכך בהמשך.
ילדים - ילדים זה הכל עבורי כרגע. מהרגע שהבכור נולד, הבנתי שכל הפחדים שלי, כל רגעי האושר שלי, כל נדודי השינה ובכלל - הכל יהיה קשור אליו. כשהשני הצטרף התחושה הזאת רק התעצמה. בדיעבד, חוסר המודעות הפיננסית התרחש כי לא הייתי צריך כסף בשביל לחיות טוב. רק כשהילד השני הגיע הבנתי לא רק שילדים זה יקר, אלא שאם אני רוצה להשקיע בהם אני צריך כיס עמוק. שאם אני רוצה לעזור להם כשיגדלו אני צריך לעבוד על זה עכשיו. בלי הילדים, אין לי סיבה להרוויח כסף. אני אומר את זה בצורה הכי כנה. ההבנה מה כדאי לממן (חוגים, מורים פרטיים בהמשך) ומה לא (גן בקיבוץ? בית ספר פרטי?) היא אחד האתגרים הגדולים שיהיו לנו בשנים הקרובות, ואני חושב על כך הרבה.
תיק השקעות - אני חושב שסיגלנו לעצמנו סיבולת מנטלית די חזקה. בתקופת הקורונה התיק איבד מעל חצי מליון שקל, והיינו די אדישים. גם בתקופה האחרונה התיק איבד די הרבה, וזה לא מוביל אותנו לשינוי האסטרטגיה. העובדה שהיה לנו כסף גדול במזומן באותה העת עזרה לתחושת הבטחון הזאת כמובן. כיום אנחנו מכניסים לתיק בסביבות 20 בחודש, ביום חמישי האחרון של אותו החודש, וכך נמשיך לעשות גם בהמשך. מבחינתו התיק הזה נעול, והילדים שלנו יקבלו אותו לאחר שנסתלק מן העולם (אלא אם…) מנגד, בעתיד ייתכן שנרצה להזרים כספים נוספים לאפיקי השקעה אחרים.
דירה בישראל - בהמשך לאמור למעלה, אנו גרים בשכירות עם חוזה לשלוש השנים הקרובות בתנאים מעולים ובמקום מדהים, ואין בבעלותנו דירה. יש לי יחסי אהבה שנאה עם נדל"ן - ברגע שנפקחו עיני בזמן הקורונה, קלטתי שאנחנו צריכים להשקיע בנדל"ן בישראל בהקדם מכמה סיבות: 1) פיזור, 2) גידור, 3) ואולי מה שמכריע את הכף - נקבל מההורים 400 אש"ח כ"מתנה" כשנרצה לקנות דירה, בין אם למגורים או להשקעה.
כפי שכתבתי קודם, עד 2020 פסלנו לחלוטין את הרעיון של לקנות דירה כי לא היה לנו בכך צורך. מאז, העלייה במחירים ומודעות להשקעות כגורם להעצמת רווחה כלכלית גרמו לנו לחשוב על הנושא הרבה, אם כי עדיין לא הצלחנו להחליט איפה אנחנו רוצים לגור. כהתחלה, הבנו שאין לנו צורך להחזיק מעל מליון שקל במזומן לרכישת דירה כאשר הרכישה כלל לא נראית באופק (למרות שגם היום אנחנו מחזיקים יחסית הרבה במזומן). לכן, השקענו את המזומן שהיה ברשותינו במספר אפיקים (חלקו הקטן בתיק ני"ע, והיתר בקופ"ג להשקעה, פוליסת חסכון ואלטרנטיבי). במקביל, דיברנו אשתי ואני על רכישת דירה וניסינו להבין מה בעצם אנחנו מחפשים. היינו קרובים לרכישת דירה להשקעה מספר פעמים, אבל זה לא קרה. אני חושב שהעובדה שאין לנו נדל"ן בבעלות (לאור שלוש הסיבות שציינתי קודם - פיזור, גידור ומתנה), לפחות בניתוח לאחור, היא הכישלון הכי גדול שלי בשנים האחרונות. "אז פשוט תקנו דירה להשקעה!", אתם אומרים. אבל אני לא בטוח שכדאי לנו לקנות דירה להשקעה כיום מכמה סיבות. העיקרית היא שנרצה לקנות בית מגורים (יקר יחסית) בשנים הקרובות, כך שנצטרך בלאו הכי למכור את הדירה להשקעה או לשלם הרבה מיסים. אנחנו פועלים כל הזמן כדי להבין מה כדאי לנו לעשות באספקט הזה, אבל יש עוד דרך ארוכה.
הכנסה מעבודה - אשתי אוהבת מאוד את העבודה שלה, את הגמישות וכמובן את התנאים. אני החלטתי שלא אוכל להיות שכיר בהייטק כיוון שאיני שואב מכך סיפוק. היום אני עובד כמרצה וחוקר (כשכיר), וגם כיועץ (עצמאי). את תיק העוסק הפטור פתחתי בשנת 2021, והצבתי לעצמי מטרה - להרוויח אלף שקלים כל חודש כעצמאי. בדיעבד הצלחתי לעמוד במטרה, וכיום לאחר מחצית שנת 2022 אני נאלץ (בעל כורחי ) לעבור להיות עוסק מורשה כיוון שחציתי את הסף המקסימלי כעוסק פטור. למרות הכל, אני עדיין רחוק משמעותית מיכולת ההשתכרות שלי אילו עבדתי בחברת גאמפא (עשיתי זאת בעבר לזמן מה). הראש שלי לא נח במחשבה כיצד אוכל להרוויח יותר, גם על זה אני מקווה לדבר בעתיד.
עולם ההשקעות - התמכרתי לעולם ההשקעות. אני מנסה להבין טוב יותר מה עושים עם האהבה הזאת. למדתי הרבה על ניהול סיכונים, מימון ודינמיקה של כסף, פסיכולוגיה של שווקים ועוד. בשלב מסויים, התחלתי לתמוך בחברים ובמשפחה עם הצרכים הכלכליים שלהם, ואפילו חשבתי ברצינות לעשות מזה עסק של לווי משפחות (בהשראת השרשורים של @yik - financial planner). עם זאת, אני חושב שכרגע זה לא בשבילי - לפחות כל עוד אני עדיי מתקדם בעבודתי ונהנה ממנה לא פחות.
אשמח לקבל תובנות\הערות. תודה!
קורא פסיבי באתר ובפורום משהו כמו חמש שנים. החלטתי שאני שמוכן לדבר בפתיחות על המסע שלנו מתוך ציפייה לקבל פידבקים מאנשים דומים וכן להכריח את עצמי לתחקר לעומק את ההחלטות הכלכליות שלנו. קיבלתי הרבה ערך מקריאת מסעות של אנשים אחרים, מקווה לתת קצת בחזרה
פרטים יבשים: נשואים, באמצע שנות השלושים, הורים לשני ילדים קטנים, גרים בצפון. אשתי עובדת בהייטק ואני חוקר (תחום טכנולוגי), שכיר ועצמאי. הכנסות נטו (לעו"ש) תנודתיות - בין 40 ל 55. מוציאים בין 15 ל 18, תלוי אם יוצא לנו לטייל בחו"ל (לא עשינו זאת בשנתיים האחרונות).
נכסים (הכל באלפי שקלים)
מזומן בעו"ש: 130
חשבון השקעות אישי: 2300 (מתוכם 700 רווחים, כבר היה 1400 לפני כמה חודשים). יש השקעות עבר ברווחים גבוהים במניות הביג טק שנחתכו חזק לאחרונה. אבל חלק הארי וגם כספים חדשים שנכנסים יושבים במדדים.
רכיב RSU נקי לאחר מיסים מלאים: 300
קרנות השתלמות: 240
קופות גמל: 400 גמל להשקעה, 180 גמל ישנה (נזילה) בחשבון IRA
פנסיות: 600
השקעות על שם הילדים: סביבות 70 במסלולים "חסכון לכל ילד" + קופות גמל להשקעה
פוליסת חיסכון במסלול כללי: 1100
מספר השקעות "אלטרנטיביות": 850 נכון לשיערוך האחרון (מולטיפמילי בארה"ב, פרויקט יזמי בארה"ב, חוב פרטי שקלי)
"מתנה" לרכישת דירה בישראל: 400
התחייבויות: הלוואה של 850 כנגד פוליסת החסכון עם ריבית של פריים מינוס חצי. כל ההשקעות האלטרנטיביות נוצרו מהמינוף הנ"ל.
שווי נקי ללא פנסיות וכספים לילדים: בערך 5.1 מליון ש"ח
יש המון נקודות שאני רוצה לדבר עליהן כאן, אבל אני לא רוצה שההודעה הראשונה בשרשור תהיה מפחידה באורכה, ולכן אכתוב על כל נושא כל שבוע-שבועיים.
כמה נקודות שאני חושב שיעזרו להבין את ההקשר:
- מגיל צעיר הייתה לי מערכת יחסים בעייתית עם כסף. גדלתי במשפחה מאוד שמרנית מבחינת ניהול סיכונים. בנוסף, בתור ילד השתדלתי לא להוציא כספים כי הרגשתי שקשה להורים, ומנעתי מעצמי הרבה דברים. לאשתי אין את השריטה שלי, למרות שגם היא די חסכנית.
- גם לי וגם לאשתי יש הכשרה די מבוקשת בשוק של היום. בעוד אשתי די מממשת את הפוטנציאל שלה מבחינת הכנסות (גאמפא), אני רחוק מאוד משלי. אני בונה את עצמי כשכיר וכעצמאי, מקווה שזה ישתלם בהמשך. (אכתוב על זה דיון ארוך בהודעת המשך)
- כשהתחתנו לפני חמש שנים, לכל אחד מאיתנו היה בערך 400 אלף שקל. הכסף שלי היה 100% בעו"ש, ושלה היה 99% במחקי מדד עם כמה אלפים בעו"ש. הייתי בטוח אז שמניות = הימורים, אז השקעתי חודש שלם להבין במה מדובר. לא השתכנעתי שאני רוצה להשקיע את הכסף "שלי", אבל סיכמנו שהכסף "שלה" ישאר מושקע (מרכאות כי אנחנו מתנהלים כלכלית במשותף).
- אמנם המסע שלנו התחיל ברגע שאיחדנו חשבונות, אבל המודעות שלי לתלות הרווחה הכלכלית שלנו בהשקעות הגיעה בזמן הקורונה. תכננו לטוס לרילוקיישן בחו"ל לצרכי העבודה שלי, אך החלטנו לבטל בעקבות אי הוודאות באותו הזמן. נאלצנו לעזוב את הדירה בה התגוררנו ולעבור לסביבה אחרת. בנוסף, הייתי צריך לקבל החלטה לגבי העתיד התעסוקתי שלי. יחד עם חצי מאוכלוסיית העולם, התחלתי להיות סקרן לגבי התנהלות כלכלית, השקעות, ניהול סיכונים ותודעה. אני מחשיב את התקופה הזאת בתור תקופת המודעות שלי, אם כי גם בשנים שקדמו לכך היינו משקיעים מאות אלפי שקלים בשוק ההון כל שנה. כאדם שאוהב ללמוד, החלטתי ללכת על זה בכל הכוח. קראתי בערך 50 ספרים מאז בנוסף למאות שעות פודקאסטים ודיונים רבים ברשתות החברתיות, בספקטרום רחב של נושאים (דיון מעמיק בהודעות המשך). איתגרתי את כל האמונות שלי ואני חושב שיצאתי נשכר.
- כמו שתבינו בהמשך, דירה זה נושא גדול אצלנו. מהחתונה ועד ביטול הנסיעה לרילוקיישן (שלוש שנים בסה"כ), כלל לא חשבנו על רכישת דירה. היה לנו סידור מגורים מאוד נוח וזול, לא הצלחנו להחליט היכן נרצה לגור "כשנהיה גדולים," ובכל מקרה הצורך בדירה לא היה נראה לעין באותו זמן (כי החלטנו שניסע לרילוקשיין כבר אז). בנוסף, רכישת דירה להשקעה נראתה כמו כאב ראש מיותר, ורישום למחיר למשתכן נראה כמו חתול בשק (היו לנו הרבה כשלונות ברטרוספקטיבה, אכתוב על זה בהמשך). כפועל יוצא מהצורך לרכוש דירה בעתיד ושנאת הסיכון שהייתה לי באותו הזמן, שנבעה מבורות ועקשנות, החזקנו מעל מיליון שקל בחשבון הבנק בפקדון עם ריבית אפסית, מתוך הנחה שנקנה עם הכסף הזה בית מתישהו וחבל להשקיע אותו בשוק ההון בזמן הזה.
היו עוד המון נקודות בדרך, אבל אלו המשמעותיות.
אתגרים לשנים הקרובות:
חופש כלכלי - כמו כולם בערך, גם אני חשבתי הרבה על הנושא מאז שהתחילה הקורונה. יותר מדי. הרבה יותר מידי. על המתח בין עבודה סופר רווחית לעבודה מספקת, המתח בין לקיחת סיכונים בעבודה (למשל הקמת סטרטאפ) לעומת בטחון בעבודה (חברה ממשלתית), כיצד לתרגם רווחה כלכלית לרווחה אישית, מהי הנקודה מבחינת הון\תזרים שיאפשר לנו לפרוש, ומה פרישה בכלל מייצגת עבורנו. יש לי הרבה תובנות בנושא אבל עדיין לא פיצחתי את מה שנכון עבורנו, אדון בכך בהמשך.
ילדים - ילדים זה הכל עבורי כרגע. מהרגע שהבכור נולד, הבנתי שכל הפחדים שלי, כל רגעי האושר שלי, כל נדודי השינה ובכלל - הכל יהיה קשור אליו. כשהשני הצטרף התחושה הזאת רק התעצמה. בדיעבד, חוסר המודעות הפיננסית התרחש כי לא הייתי צריך כסף בשביל לחיות טוב. רק כשהילד השני הגיע הבנתי לא רק שילדים זה יקר, אלא שאם אני רוצה להשקיע בהם אני צריך כיס עמוק. שאם אני רוצה לעזור להם כשיגדלו אני צריך לעבוד על זה עכשיו. בלי הילדים, אין לי סיבה להרוויח כסף. אני אומר את זה בצורה הכי כנה. ההבנה מה כדאי לממן (חוגים, מורים פרטיים בהמשך) ומה לא (גן בקיבוץ? בית ספר פרטי?) היא אחד האתגרים הגדולים שיהיו לנו בשנים הקרובות, ואני חושב על כך הרבה.
תיק השקעות - אני חושב שסיגלנו לעצמנו סיבולת מנטלית די חזקה. בתקופת הקורונה התיק איבד מעל חצי מליון שקל, והיינו די אדישים. גם בתקופה האחרונה התיק איבד די הרבה, וזה לא מוביל אותנו לשינוי האסטרטגיה. העובדה שהיה לנו כסף גדול במזומן באותה העת עזרה לתחושת הבטחון הזאת כמובן. כיום אנחנו מכניסים לתיק בסביבות 20 בחודש, ביום חמישי האחרון של אותו החודש, וכך נמשיך לעשות גם בהמשך. מבחינתו התיק הזה נעול, והילדים שלנו יקבלו אותו לאחר שנסתלק מן העולם (אלא אם…) מנגד, בעתיד ייתכן שנרצה להזרים כספים נוספים לאפיקי השקעה אחרים.
דירה בישראל - בהמשך לאמור למעלה, אנו גרים בשכירות עם חוזה לשלוש השנים הקרובות בתנאים מעולים ובמקום מדהים, ואין בבעלותנו דירה. יש לי יחסי אהבה שנאה עם נדל"ן - ברגע שנפקחו עיני בזמן הקורונה, קלטתי שאנחנו צריכים להשקיע בנדל"ן בישראל בהקדם מכמה סיבות: 1) פיזור, 2) גידור, 3) ואולי מה שמכריע את הכף - נקבל מההורים 400 אש"ח כ"מתנה" כשנרצה לקנות דירה, בין אם למגורים או להשקעה.
כפי שכתבתי קודם, עד 2020 פסלנו לחלוטין את הרעיון של לקנות דירה כי לא היה לנו בכך צורך. מאז, העלייה במחירים ומודעות להשקעות כגורם להעצמת רווחה כלכלית גרמו לנו לחשוב על הנושא הרבה, אם כי עדיין לא הצלחנו להחליט איפה אנחנו רוצים לגור. כהתחלה, הבנו שאין לנו צורך להחזיק מעל מליון שקל במזומן לרכישת דירה כאשר הרכישה כלל לא נראית באופק (למרות שגם היום אנחנו מחזיקים יחסית הרבה במזומן). לכן, השקענו את המזומן שהיה ברשותינו במספר אפיקים (חלקו הקטן בתיק ני"ע, והיתר בקופ"ג להשקעה, פוליסת חסכון ואלטרנטיבי). במקביל, דיברנו אשתי ואני על רכישת דירה וניסינו להבין מה בעצם אנחנו מחפשים. היינו קרובים לרכישת דירה להשקעה מספר פעמים, אבל זה לא קרה. אני חושב שהעובדה שאין לנו נדל"ן בבעלות (לאור שלוש הסיבות שציינתי קודם - פיזור, גידור ומתנה), לפחות בניתוח לאחור, היא הכישלון הכי גדול שלי בשנים האחרונות. "אז פשוט תקנו דירה להשקעה!", אתם אומרים. אבל אני לא בטוח שכדאי לנו לקנות דירה להשקעה כיום מכמה סיבות. העיקרית היא שנרצה לקנות בית מגורים (יקר יחסית) בשנים הקרובות, כך שנצטרך בלאו הכי למכור את הדירה להשקעה או לשלם הרבה מיסים. אנחנו פועלים כל הזמן כדי להבין מה כדאי לנו לעשות באספקט הזה, אבל יש עוד דרך ארוכה.
הכנסה מעבודה - אשתי אוהבת מאוד את העבודה שלה, את הגמישות וכמובן את התנאים. אני החלטתי שלא אוכל להיות שכיר בהייטק כיוון שאיני שואב מכך סיפוק. היום אני עובד כמרצה וחוקר (כשכיר), וגם כיועץ (עצמאי). את תיק העוסק הפטור פתחתי בשנת 2021, והצבתי לעצמי מטרה - להרוויח אלף שקלים כל חודש כעצמאי. בדיעבד הצלחתי לעמוד במטרה, וכיום לאחר מחצית שנת 2022 אני נאלץ (בעל כורחי
) לעבור להיות עוסק מורשה כיוון שחציתי את הסף המקסימלי כעוסק פטור. למרות הכל, אני עדיין רחוק משמעותית מיכולת ההשתכרות שלי אילו עבדתי בחברת גאמפא (עשיתי זאת בעבר לזמן מה). הראש שלי לא נח במחשבה כיצד אוכל להרוויח יותר, גם על זה אני מקווה לדבר בעתיד.עולם ההשקעות - התמכרתי לעולם ההשקעות. אני מנסה להבין טוב יותר מה עושים עם האהבה הזאת. למדתי הרבה על ניהול סיכונים, מימון ודינמיקה של כסף, פסיכולוגיה של שווקים ועוד. בשלב מסויים, התחלתי לתמוך בחברים ובמשפחה עם הצרכים הכלכליים שלהם, ואפילו חשבתי ברצינות לעשות מזה עסק של לווי משפחות (בהשראת השרשורים של @yik - financial planner). עם זאת, אני חושב שכרגע זה לא בשבילי - לפחות כל עוד אני עדיי מתקדם בעבודתי ונהנה ממנה לא פחות.
אשמח לקבל תובנות\הערות. תודה!
