סטודנטית לתואר שני במתמטיקה באמצע שנות ה-20
ניסיון שלי מהמאסטר בביולוגיה באוניברסיטה העברית.
מאסטרנטים מקבלים את הסכומים הבאים פלוס מינוס 100 ש"ח (נכון ל- 2014):
1. 2,200 ש"ח מלגת מחקר לחודש (=100%).
2. 2,800 ש"ח מלגת מחקר לחודש (=150%).
3. 3,400 ש"ח מלגת מחקר לחודש (=200%).
לימודים עליך. 14K בשנה.
אין יחסי עובד-מעביד (שימוע לפני העפה מהמעבדה באמצע המאסטר? לא. תתמודד לבד עם החרדות), אין תשלום ביטוח לאומי, אין תשלום נסיעות, אין תשלום קרן פנסיה. אין כלום. נטו לבנק וסע לשלום.
מתרגלים ירוויחו עוד כמה מאות שקלים, מתרגל בקורס אחד ירוויח בסביבות ה- 1,200 ש"ח נוספים בחודש (ואז כן יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מהם).
אישית החלטתי לא לתרגל סטודנטים זחוחים למדעי החיים והעדפתי ללמד בני נוער במעבדות נוער.
כשהציעו לי להמשיך לדוקטורט ההצעה על השולחן הייתה מלגת מחקר של 5,800 ש"ח שלאחר שלב ב' (נניח שנתיים) עולה לסביבות ה- 7,000 ש"ח. שוב תלמיד מחקר, אין יחסי עובד-מעביד.
הכל בנטו.
שורה תחתונה - תקופת המאסטר והדוקטורט הן תקופות של עוני. לא קיצוני, אבל בהחלט יחסי. אמנם להכניס לבנק 7K נטו זה לא כזה נורא, יכול להיות גרוע יותר, אבל זה די חרבנה. אלו תקופות שכמעט תמיד מעכבות אותך מאוד בכל הקשור לחסכון מכל צורה שהיא (פנסיוני, קרן השתלמות וכו' וכו'). אם אתה מסתמך על ההורים, אז עוד יותר.
לגבי מתמטיקה - לא יודע מה לומר לך. תדברי עם דוקטורנטים למתמטיקה באוניברסיטה שלך ותשאלי שאלות. פשוט תשאלי.
אני בטוח ב- 100% שאם את אוהבת את התחום ונהנית ממנו את תשתכרי יפה מאוד לאחר ד"ר, או פוסט ד"ר, אם באקדמיה ואם בתעשיה. יש המון כיוונים לצאת אליהם מתחום תיאורטי שכזה כמו מתמטיקה. אין לי ספק.
מה גם שרקע חזק ואקדמי במתמטיקה יכול לקרב אותך לכל תחום דומה כמו פיזיקה וסטטיסטיקה במגוון עבודות שידרשו גם יכולות שכאלו.
אם מדובר במשרה אקדמית ומחקרית בלבד - פוסט ד"ר יהיה דרוש לחלוטין אלא אם את מבריקה ומפרסמת כמו חיה רעה, וחובה להיות בחו"ל מספר שנים, וחובה לפרסם ולפרסם ולפרסם.
בהצלחה.
אגב הכותרת של השרשור - חיים אקדמאיים לעומת סולידיות... מה?
למה האחד מתנגש בשני?... לא הבנתי אותה.
כשהייתי אקדמאי מן המניין, הייתי סולידי מטבעי אבל לא חסכן (וזה דווקא כן מתנגש, להיות סולידי ולא חסכן).