זיהוי הונאות בזמן אמת

[Edward]

בעקבות העניין של קרן קלע, הייתי רוצה להעלות כאן פוסט שקשור לחברה בשם Globo PLC. החברה מפתחת אפליקציה לסלולר שמטרתה לשמש ככלי לניהול ארגון עסקי מאובטח. עם שיתוף קבצים, הודעות וכו'. המוצר נקרא Go!Enterprise וניתן להוריד את גירסת הבסיס בחינם בחנות האפליקציות של האנדרואיד כדי להתרשם.

על פניו המניה של החברה הזו נראתה זולה באופן מדהים ביחס לחברות דומות ובאופן אבסולוטי. מצד שני, היו כמה סימני אזהרה בהתנהלות ובדו"חות הכספיים - כפי שמתואר כאן:

בסופו של עניין התגלתה הונאה בחברה, וזה מסוכם בפוסט הבא שמדבר על החשיבות של בדיקה וחשיבה עצמאית כשרואים השקעה אטרקטיבית אך מסריחה מעט:

אני חושב שניתן ללמוד מכך הרבה על איך מריחים הונאה ואיך נמנעים מלהיכנס אליה בזמן אמת.

 

[עמוסס]

אני שמעתי על קיומה של קרן קלע רק כשהתחילו הצרות. כנ"ל לגבי ערן מזרחי(אם אני זוכר נכון את השם) אשר לקח כמה מיליונים מאנשים והשקיע(?) עד שהכל נפל וכנ"ל לגבי אחיו של ארז שלם, מוני פנאן ועוד. זה בהחלט גרם לי לתהות האם יש איזושהי התארגנות פרטית כזו שהצליחה לבסוף או שדין כולם להפוך לפירמידה (גם אם בהתחלה זה לא המקרה) ולהיכשל.

 

[אורי]

אני שמעתי על קיומה של קרן קלע רק כשהתחילו הצרות. כנ"ל לגבי ערן מזרחי(אם אני זוכר נכון את השם) אשר לקח כמה מיליונים מאנשים והשקיע(?) עד שהכל נפל וכנ"ל לגבי אחיו של ארז שלם, מוני פנאן ועוד. זה בהחלט גרם לי לתהות האם יש איזושהי התארגנות פרטית כזו שהצליחה לבסוף או שדין כולם להפוך לפירמידה (גם אם בהתחלה זה לא המקרה) ולהיכשל.

הרושם שלי הוא שנוצרת בעייתיות פרקטית, גם אם לא הונאה מכוונת, בקרנות פתוחות, כלומר כאלו שיש להן אסטרטגיית על מסויימת, והן לוקחות עוד ועוד משקיעים על מנת להמשיך ולהשקיע לפי שיקול דעתו של המנהל (למשל כמו גיוס הון מתמשך כדי להלוות לעסקים קטנים). בקרנות אלו כל משקיע נכנס בסכום שונה ובזמן שונה ולא תמיד יש תזרים פרוייקטים אחיד ומאוד קשה ליצור אחידות ושיקיפות, גם אם מאוד מנסים. לעומת זאת קרנות סגורות, שמגייסת סכום כסף מוגדר עבור פרוייקט מוגדר, ואז כולם נכנסים אליו ביחד (למשל אוסף משקיעים להשקעה בנכס נדל״ני מסויים) הוא מבנה הרבה יותר פשוט שניתן לשלוט בו, והמשקיע ניתן לבקר אותו. אני חושב שזה לא נכון לכלול את שני המבנים השונים הללו תחת מטריה אחת של ״התארגנות פרטית״.

 

[עמוסס]

קרן אור דומה לתיאור שנתת וגם היא נכשלה. הגשמה עדיין מתפקדת? אני כבר לא מעודכן לגביה. אני מודה שאני פחות בקיא בתחום הזה אז אני לא יודע מה קורה שם.
אני אקח בגדול 3 סוגי השקעות דומות אבל עם שיטת עבודה שונה:
1) פוליסת חיסכון פיננסי ודומיו שמסופק על ידי חברות השקעות מוכרות שנמצאות תחת פיקוח.
2) קרנות גידור למיניהן עם אסטרטגיית על שלא תמיד ידועה למשקיע בפרטי פרטים אלא רק ממבט על.
3) התארגנויות פרטיות כמו אלה שכתבתי עליהן.

1) ככה מנוהלות הפנסיות שלנו, קרנות ההשתלמות וכדומה. הבעיה היחידה שמדברים עליהן קשורה לאיזון אקטוארי ולא לבעייתיות בהשקעה שלהן. הן לא תמיד עולות אבל גם כשהן יורדות (כשכל השוק יורד), הן יעלו כאשר השוק יעלה בחזרה. - לא שמעתי על השקעה כזו ש"נפלה". לא שמעתי בחדשות שעצרו מנהל השקעות מבית השקעות ידוע על פירמידה או על הונאה מסוג אחר.
2) קרנות גידור בעלות אסטרטגיה מסויימת כך שכאשר האסטרטגיה נכשלה, קרן הגידור נכשלה ולא הפכה לפירמידה אלא פשוט נסגרה.
3) משהו מוזר קורה שם ולא ברור האם מלכתחילה הן היו פירמידה או שהיזמים הפכו אותה לכזו אחרי שאסטרטגיית העל שלהם נכשלה.

למה אלה מנקודה 1 ממשיכים לחיות ולהתקיים ולא ""נופלות בפח" כמו אלה של נקודה 2 ו 3? רק בגלל הרגולציה והפיקוח?
למה אלה מנקודה 2 לא הופכות לפירמידה כדי לדחות את הקץ ופשוט מדווחות שהן נכשלו ולכן נסגרות?
מה קורה שם לאלה בנקודה 3 ששוב ושוב קורית אותה סיטואציה שלבסוף הן קורסות לתוך עצמן ומה שמשתנה זה רק היזם והמשקיעים?

סתם מסקרנות: יש היום התאגדות פרטית (סטייל קרן קלע, הגשמה, אור וכו') ידועה ללא רחש בחש סביבן?

 

[ע.מדי]

@עמוסס

אני מניח שהרגולציה וגם השאיפות הלא דרמטיות (הנסיון להכות את השוק הוא מינורי) מביא פוליסות חסכון/פנסיה/ביטוחי מנהלים להתנהלות נורמטבית
אני לא בקיא בקרנות גידור אבל מיידוף הוא דוגמא ל קרן גידור שהתגלתה כהונאה.
התארגנות פרטית - חוזקה כחוזק המתארגנים והמארגנים וכנראה נוכל מושך תמימים בייחוד כאשר הריבית נמוכה והפחד מאפיקים "מסוכנים" מתעצם.
כנראה שקל לאנשים להסתנוור מתשואות 12% בטוחות , זה לא אומר שכל החברות הפרטיות הן נוכלויות אבל כנראה שיש סיכוי גדול יותר שהם נוצרו כך או עקב אי עמידה בהבטחות מתחו גבולות וגמרו כך.

 

[daat99]

הגשמה עדיין מתפקדת?

אני עדיין מושקע שם ולא שמעתי על בעיות כלשהן.

 

[Edward]

זה בהחלט גרם לי לתהות האם יש איזושהי התארגנות פרטית כזו שהצליחה לבסוף או שדין כולם להפוך לפירמידה (גם אם בהתחלה זה לא המקרה) ולהיכשל.

יש הרבה קרנות השקעה פרטיות שמתנהלות באופן סביר, אבל הן בהחלט לא מבטיחות תשואה ורובן נותנות מידע לא רע על מה שקורה בהן למשקיעים. זה שיש פה ושם הונאות זה אירוע די נדיר.

 

[TheCommentator]

@Edward
אין מה להשוות בין שני המקרים. קראתי קצת ממה שקישרת ונראה שהיה כשל רגולטורי חמור (איך אפשר להמציא חשבון של 80 מיליון אירו? זו בדיחה אמיתית שרו"ח חתם על זה ושה-LSE קיבל את זה (והאמת לא ברור גם איך הם לא שילמו מסים אם יש להם רווח בדו"ח ההכנסות ועלייה ממשית בנכסים))

בקרן קלע אין שום מידע מלכתחילה... בכלל לא בר השוואה.
אגב גם בגלל העובדה שאין מידע הרבה יותר קשה להאשים את ברמלי במשהו כי הוא תמיד יכול להגיד שהוא לא הבטיח כלום (ושהוא עוד יחזיר את הכסף, רק תן לו 100 שנים). במקרה של GLOBO אין ספק שמדובר ברמאות (ולכן גם למשקיעים יש הרבה מה לטעון נגדם)

אגב אני לא מבין איך אפשר לאתר דבר כזה. הרי הם היו יכולים לפברק חשבון של 80 מיליון אירו גם מבלי שיהיו את כל הסימנים שהעלת בפוסט בלונג. אם מישהו מרמה משקיעים בדו"חות קשה לתפוס אותו (ואין ספק שהבעיה ברגולטור)

נ.ב. זה אולי נדמה שהתפרצתי לדיון, אבל למעשה אני אורב בפורום הרבה זמן אז אל תיבהל.

 

[Edward]

@Edward
אין מה להשוות בין שני המקרים.

זו לא השוואה בין שני הדברים, פשוט שניהם התפוצצו לאחרונה וחשבתי שזה יהיה מעניין לצרף הונאה יותר "אמיתית" ולא טמטום נטו כמו בקלע.

@Edward
אגב אני לא מבין איך אפשר לאתר דבר כזה. הרי הם היו יכולים לפברק חשבון של 80 מיליון אירו גם מבלי שיהיו את כל הסימנים שהעלת בפוסט בלונג. אם מישהו מרמה משקיעים בדו"חות קשה לתפוס אותו (ואין ספק שהבעיה ברגולטור)

כמו שכתבתי הדרך שבה זיהיתי שמדובר במשהו לא תקין זה שהם ניסו להנפיק אג"ח פעמיים בריבית גבוהה תוך כדי שהם מתהדרים במאזן עם הרבה מזומנים, ובמקביל מחזיקים חוב בריבית גבוהה ולא סוגרים אותו. אני מניח שמה שקרה הוא שנגמר להם הכסף בשביל להמשיך את התרמית אז הם ניסו לגייס, ובמקביל לא החזירו חוב כי אין כסף. הם לא היו יכולים להמשיך לבצע את ההונאה בלי שני הדברים האלו. צריך פשוט לקרוא דו"חות בצורה ביקורתית ולראות שמשהו לא מסתדר.

מעבר לזה אני חושב שמדובר בהונאה הכי מתוחכמת ויפה שיצא לי לראות עד כה. ברמה גבוהה.

 

[TheCommentator]

מה מתוחכם פה? הם המציאו 80 מיליון אירו. הרי גם חברה אחרת שלא הייתה מנסה לגייס אג"ח פעמיים הייתה יכולה למכור מניות למשקיעים תוך התהדרות במאזן גבוה, ואז לבזבז את הכסף של המשקיעים (או לחילופין לזרוק את המניות שלהם בשוק - נקרא pump and dump - אפילו שבמקרה הזה עדיף לבזבז את הכסף בתוך החברה לפני הודאה בתרמית).

אני לא מבין איך הדברים שאמרת מתקשרים לפברוק סעיף של 80 מיליון אירו. מה שאתה מדבר עליו נראה כמו פונזי (לא מתוחכם במיוחד). אבל הם לא עשו פונזי (או לא רק) אלא ממש פיברקו הצהרות הון. זה כמו שאני אגיד לך שאני מוכר לך עכשיו חברה שיש לה חשבון עם מיליון דולר ויש לי רו"ח שחותם על זה ואחרי שתקנה תגלה שאין חשבון כזה.

עם כל הכבוד לקריאת דו"חות, זה אחד הדברים שלא היית תופס - הרי כל עניין קריאת הדו"חות נשען על ההנחה שהם מהימנים. אם הדו"חות לא מהימנים הם יכולים לכתוב בהם מה שהם רוצים - שהם גייסו הון, שלא גייסו הון, שיש להם 20% באפל ו-50% במייקרוסופט.

 

[AlexNOSAM]

If it looks too good to be true, then it probably isn't...
To know deception is to be on guard against it's use.

כן, אני זוכר את הסיפור הזה מ-zerohedge. אין מה לעשות, פשוט צריך להפעיל דריכות ולהיות תמיד מציאותי ואובייקטיבי. מי שמרשה לעצמו להיסחף אחרי הפנטזיה - כבר טוב כמת.

 

[TheCommentator]

הבעיה שאני מנסה להבהיר זה שהדברים האלה טובים בדיעבד. ספציפית אצל ברמלי אפשר לומר שזה לא רק בדיעבד כי החוק של קריאת דו"חות היא שקודם יהיה דו"ח. במקרה של מי שמפברק דו"ח לא משנה כמה טוב תקרא דו"ח, אם מישהו מפברק דו"ח הוא יכול גם לפברק דו"ח של אפל (ששם אני מקווה שאפשר להסכים שאין הונאה).

יכול להיות שפה במקרה הסתדר שיש דגלים אדומים אבל גם יכול להיות שבמקרה הבא לא יהיו ועדיין יהיה פברוק דו"ח.

אותי זה מעניין מפני שגם אני מנסה לנתח דו"חות ואני משקיע בחברות מיקרוקאפ, ושם הכל נראה כמו בלאגן. כדי לעשות קצת סדר אני מתעלם מסעיפים שקל לעשות בהם מניפולציה (כמו INTANGIBLES ולעתים INVESTMENTS ו PP&E), ומתייחס לסעיפים מסויימים (ובראש ובראשונה ל-CASH) כבטוחים. הסיבה שאני עושה זאת היא שלוודא קיום חשבון ויתרתו הם עניינים קלים מאוד, ולכן אני מצפה מרו"ח סביר ומרגולטור נורמלי לבצע את הבדיקה הבסיסית ביותר הזו (לדוג' ע"י הצגת אסמכתא לקיום החשבון, ואולי אפילו בדיקה עם המוסד בדבר החשבון) אם הם לא עושים זאת אז ככל הנראה יש פה בעיה מערכתית שהיא הרבה יותר חמורה מסתם חברה שביצעה תרמית.

 

[TheCommentator]

ואחרי בדיקה קצרה יש סימנים הרבה יותר חמורים:
http://www.shareprophets.com/views/4329/globo-what-the-fk-is-going-on-with-its-auditors

לפי הקישור הזה במהלך 2013 ו-2014 הם החליפו כמה וכמה רו"חים... נשמע כבר הרבה יותר הגיוני.

ולמרות זאת הנה דיון של כמה אנשים - חלק לונג חלק שורט על גלובו (והרבה מהם, גם לונג גם שורט, מנתחי דו"חות) חווים את העניין על בשרם:
http://www.stockopedia.com/content/gbo-id-appreciate-thoughts-on-todays-change-of-auditor-81824/

האמת? אותי זה הצליח להפחיד.