הנדסת מכונות- האם ללמוד ?

[drx]

תודה רבה על התגובה המפורטת
רוב העבודה היא במפעלים ? (תעשייה ״ישנה״)

אין בארץ כמעט מפעלים ותעשיה מסורתית גדולים (וחבל). כן יש תעשיות ביטחוניות עם נפח רב של פיתוח שמעסיקות כמויות נכבדות של מהנדסי מכונות והם כנראה המסיקים הגדולים בארץ. יש לא מעט גם בתעשיית המוליכים למחצה, רובוטיקה ומיכשור רפואי.

 

[אוכמנית]

מרשה לעצמי להוסיף -

אין בארץ כמעט מפעלים ותעשיה מסורתית גדולים

גדולים יש בעיקר בצפון (גליל מערבי ואזור העמק) אבל לא חסרה תעשייה מסורתית בישראל...
בהקשר הזה התפוצה יותר רחבה ממה שרגילים לדבר עליה - למשל, יש לא מעט מפעלים מסורתיים בחיפה, קריית גת, אשדוד באר שבע. גם בקיסריה ובגוש דן.

מודה שלא מכירה הרבה מהנדסי מכונות בתעשיות המוליכים למחצה אבל יש נוכחות יותר גדולה ברובוטיקה ומכשור רפואי, ואכן בעיקר בתעשיות הביטחוניות (שבה התנאים נוחים אבל עדיין לא "הייטקס"...)

 

[drx]

גדולים יש בעיקר בצפון (גליל מערבי ואזור העמק) אבל לא חסרה תעשייה מסורתית בישראל...
בהקשר הזה התפוצה יותר רחבה ממה שרגילים לדבר עליה - למשל, יש לא מעט מפעלים מסורתיים בחיפה, קריית גת, אשדוד באר שבע. גם בקיסריה ובגוש דן.

מודה שאני פחות מכיר את התחום הזה אבל כמה מפעלים גדולים (לפחות כמה מאות עובדים) יש? לדעתי מעט מאוד. בטח ביחס לגודל האוכלוסיה.

 

[אוכמנית]

מודה שאני פחות מכיר את התחום הזה אבל כמה מפעלים גדולים (לפחות כמה מאות עובדים) יש? לדעתי מעט מאוד. בטח ביחס לגודל האוכלוסיה.

המפעלים הגדולים נמצאים רחוק מאוד מגוש דן. ישקר מעסיקה אלפי עובדים וגם פלסן סאסא (פחות אבל עדיין בסדר גודל של אלפים, למיטב ידיעתי).
אני חושבת שיש גם במגדל העמק לפחות מפעל אחד גדול. בחיפה יש את בזן. אבל אם חיפה זה פריפריה אז גם יבנה זה פריפריה, שם יש את אורמת.
בדרום כמו בבאר שבע יש את מפעלי נאות חובב או את מפעלי ים המלח.
באשדוד יש מפעל התפלה, לא יודעת כמה מעסיקים שם, אבל יש גם את הנמל וזוכרת שיש גם אזור תעשייה גדול למדי בכניסה לעיר.
בשורה התחתונה:
ככל שמתמרכזים המפעלים המסורתיים קטנים יותר.
הייתי מקצינה ואומרת שהפריפריה במובן הזה של מפעלים מסורתיים גדולים הם עד קו רוחב קיסריה מצפון או קו רוחב יבנה מדרום.

עריכה:
בהקשר הזה, להערכתי היצע המשרות והמשכורות מוגבלים באיזורים האלה צפונית לקיסריה ודרומית ליבנה, אבל יוקר המחייה נשאר די אותו דבר.
נכון, מחירי הדירות בחיפה ובב"ש לא כמו כמו בתל אביב אבל גם קצב עליית המשכורות לא בהלימה לקצב עליית המחירים, חייבים להחזיק רכב, יש פחות תחרות (פחות סופרים למשל) וכן הלאה.

 

[אורלי]

אז מה עושה מי שגר במרכז ולא רוצה להצפין או להדרים ? יש מקומות עבודה ..? נשמע שעיקר התעסוקה בתחום המפעלים נמצאת בקצוות

 

[אוכמנית]

אז מה עושה מי שגר במרכז ולא רוצה להצפין או להדרים ? יש מקומות עבודה ..? נשמע שעיקר התעסוקה בתחום המפעלים נמצאת בקצוות

במרכז יש בעיקר הייטק, סטארטאפים ושות'. כמו שנכתב בפירוט בהודעות הקודמות - יש למהנדסי מכונות מה לחפש שם, אבל הביקוש אליהם ביחס למהנדסים מזן אחר (חשמל או תוכנה) הוא מצומצם יותר ומכאן שבאופן טבעי יש תחרות על מקום שם. מצד שני, אני מניחה (שוב, לא מגובה בנתונים) שיש במדינת ישראל יותר מהנדסי חשמל ואנשי תוכנה מאשר מהנדסי מכונות, אז אולי יש תחרות גם מהצד השני. עם זאת, יש להם מגוון יותר גדול של מקומות תעסוקה...
בפריפריה יש יותר תעשייה מסורתית ותעשייה ביטחונית (הן לרוב חופפות, כי בתעשייה הביטחונית מייצרים אמצעים). רובם ככולם של סניפי אלביט, רפאל ותעשייה אווירית לא יושבים ממש בלב תל אביב (יש להם, אבל למיטב ידיעתי יותר הנהלה ושיווק). יש כאלה במרחק נסיעה (כמו איזור נתב"ג) ויש כאלה שדורשים קצת יותר נסיעה (כמו חיפה או באר שבע).
גם אינטל מעסיקה מהנדסי מכונות בעיקר בקריית גת ופחות במרכז.
יש באיזור עמק חפר אזור תעשייה וגם שם יש כמה חברות של מאות עובדים.

 

[אורלי]

במרכז יש בעיקר הייטק, סטארטאפים ושות'. כמו שנכתב בפירוט בהודעות הקודמות - יש למהנדסי מכונות מה לחפש שם, אבל הביקוש אליהם ביחס למהנדסים מזן אחר (חשמל או תוכנה) הוא מצומצם יותר ומכאן שבאופן טבעי יש תחרות על מקום שם. מצד שני, אני מניחה (שוב, לא מגובה בנתונים) שיש במדינת ישראל יותר מהנדסי חשמל ואנשי תוכנה מאשר מהנדסי מכונות, אז אולי יש תחרות גם מהצד השני. עם זאת, יש להם מגוון יותר גדול של מקומות תעסוקה...
בפריפריה יש יותר תעשייה מסורתית ותעשייה ביטחונית (הן לרוב חופפות, כי בתעשייה הביטחונית מייצרים אמצעים). רובם ככולם של סניפי אלביט, רפאל ותעשייה אווירית לא יושבים ממש בלב תל אביב (יש להם, אבל למיטב ידיעתי יותר הנהלה ושיווק). יש כאלה במרחק נסיעה (כמו איזור נתב"ג) ויש כאלה שדורשים קצת יותר נסיעה (כמו חיפה או באר שבע).
גם אינטל מעסיקה מהנדסי מכונות בעיקר בקריית גת ופחות במרכז.
יש באיזור עמק חפר אזור תעשייה וגם שם יש כמה חברות של מאות עובדים.

נשמע קצת מבאס
אגב את מהנדסת מכונות ?

 

[MisterKebab]

עדיף חשמל לדעתי, אין הרבה תעסוקה לבוגרי מכונות ומה שיש לא בתנאים מי יודע מה.

 

[A42]

5. ביומכניקה - תחום החוקר את הפולסים המכניים הקורים בתוך תאים ורקמות במצבים שונים. (למיטב ידיעתי) נכון להיום זה תחום בעיקר אקדמי.

תחום 5 למעט המחקרים האקדמיים יכול להיות קיים היום בחברות שעוסקות בנושאים כמו בשר מתורבת ואולי סטארט-אפים רפואיים שונים, אבל כדי להתקבל לתפקיד מחקר בתחום רלוונטי כנראה שצריך תואר מתקדם ונסיון מחקרי.

זה ממש לא תחום אקדמי וממש לא צריך תואר שני
בערך חצי מאזור התעשייה בקיסריה הוא חברות בתחום הזה
כולל הרבה ביקנעם והרצליה

ביו מכאניקה בגדול זה מגמת תכן עם דגש על ממשקי גוף/ מכשור רפואי
זה לא ברמת התאים והרקמות (זה יותר הנדסת ביו רפואה)
כן עושים קורס בביולוגיה וקורס באנטומיה
אבל הדגש הוא עכשיו איך בונים מכשיר שמתממשק עם הגוף ;
משאבת לב, שלד חיצוני, מגרה שרירים חשמלי, צינתור זעיר פולשני, ברגים לקיבוע עמוד השדרה, כלי ניתוח לפעולות זעירות ללא פתיחת הגוף, מברשות שיניים חכמות, אבטחה לשקיות אינפוזיה, מנטר שינה, גלולה לצילום מערכת העיכול, דפיברילטור מושתל, כיסאות גלגלים שמתחברים לעגלות תינוק, כלי מוזיקה לאנשים מוגבלים פיסית וכו)
זה כמה דוגמאות קטנות מפרויקטים שעבדתי עליהם בשנים האחרונות והיריעה עוד גדולה

תכן מכנאי הוא הבסיס העיקרי לכל מהנדס מכונות כי הוא מדבר על עקרונות על זה מוסיפים עוד קורסים להעשרה לפי תחומי העניין
כן מסכים שמגמות כמו רובוטיקה וחומרים הם מאוד נישתיות ולרוב יהיה יתרון למהנדס שלמד תואר שלם בתחום ולא כמגמה

מהנדסי מכונות הם קצת כמו רופאים, במובן הזה שבשנים הראשונות של הקריירה העקומה די שטוחה והמשכורות לא גבוהות במיוחד. הגדילה מתרחשת רק כשנהפכים ליין משובח לקראת סוף הקריירה, כשהידע המצטבר שווה הון או כשמתמקצעים בנושא מסויים.

האמת שזה די הפוך בפועל
בדרכ אם אתה טוב או סביר פלוס - אחרי 7 שנים אתה כבר מהנדס ותיק ומגיע לרוב תקרת ההשתכרות
דווקא אחרי 10 שנים השכר שלך כבר לא ישתרג בגלל ותק (אלה יותר בכלל ותק במקום העבודה הספציפי, התקדמות לתפיקדי ניהול וכו)

רוב העבודה היא במפעלים ? (תעשייה ״ישנה״)

אין הרבה מהנדסי מכונות שיושבים במפעל ומשגיחים על מכונות או קו ייצור
זה יותר בסרטים
ובפועל איפה שיש כאלה זה לרוב יהיו הנדסאים

המנהדס במפעל בדרכ מגיע שיש בעיה במכונה או שצריך לבדוק אותה
וזה לא רוב העיסוק בתעשייה בכל מקרה

בכל מקרה אני כן מסכים שקשה לחזות אם תמצאי עניין בסוף בעבודה (למרות שלדעתי בסוף רוב העבודות דומות עובדים עם תוכנה כזאת או אחרת והרבה פאוורפוניט ואקסל)
וכן כנראה בתכנות השכר יהיה יותר גבוה ועם דרישות סף בעבודה יותר נמוכות
אז אולי כן ללכת למכונות רק אם זה באמת מעניין או בוער בך
וללא ללכת אם לא יודעים להבדיל בין מברג פיליפס לאלן

 

[צדיק נסתר]

לדעתי ומניסיוני האקדמיה נותנת לך כלים ואת בוחרת מה לעשות איתם
לדעתי עדיף ללכת למה שמעניין אותך כי רוב החיים שלך את בעבודה
וכעת מניסיוני (בן 60) מי שטוב ירוויח כסף במה שהוא עושה
אני עוסק בהנדסת מכונות ומרוויח יותר מרוב המתכנתים
גילוי נאות: אני עצמאי בעל חברה

 

[drx]

אין הרבה מהנדסי מכונות שיושבים במפעל ומשגיחים על מכונות או קו ייצור

ברור שאין. למה שמהנדס יעשה תפקיד שכזה? (ואיזה סרטים אתה רואה בנאדם??)

מהנדסי מכונות שואפים (לרוב) לקחת חלק בחלק הפיתוחי של המוצר ופחות באחזקה של קו יצור (כולל תכנון והקמה של תהליך היצור עצמו).

וללא ללכת אם לא יודעים להבדיל בין מברג פיליפס לאלן

אני די בטוח שמהנדס המכונות שיושב לשמאלי ברגע זה לא החזיק מברג מימייו. מצד שני הוא דווקא לא רע בפתרון בעיות אופטימיזציה של ניהול אנרגיה.

אחרי 7 שנים אתה כבר מהנדס ותיק ומגיע לרוב תקרת ההשתכרות
דווקא אחרי 10 שנים השכר שלך כבר לא ישתרג בגלל ותק

לא יודע מאיפה הנתונים האלו. לא חושב שזה נכון ולא מכיר "תקרת השתכרות". בכל אופן הרעיון ששכר ישודרג בגלל ותק ולא בזכות ביצועים הוא רע ונמצא לרוב במקומות כמו משרד החינוך ופחות בחברות מצליחות.

 

[אוכמנית]

וללא ללכת אם לא יודעים להבדיל בין מברג פיליפס לאלן

גישה לא נכונה לדעתי. אף פעם לא מאוחר ללמוד, זה כמו שתגיד למישהו לא ללכת ללמוד מדמ"ח כי הוא לא יודע (עדיין) מה ההבדל בין לולאת while ללולאת for

 

[A42]

למה שמהנדס יעשה תפקיד שכזה?

תתפלא במה נתקלתי כבר במפעלים הלLOWTECH הכבדים, אבל כן זה לא נפוץ
וזה מיתוס שהרבה חושבים לדעתי עליו שמסתכלים על תפקיד של מהנדס מכונות

אני די בטוח שמהנדס המכונות שיושב לשמאלי ברגע זה לא החזיק מברג מימייו. מצד שני הוא דווקא לא רע בפתרון בעיות אופטימיזציה של ניהול אנרגיה.

גישה לא נכונה לדעתי. אף פעם לא מאוחר ללמוד, זה כמו שתגיד למישהו לא ללכת ללמוד מדמ"ח כי הוא לא יודע (עדיין) מה ההבדל בין לולאת while ללולאת for

זאת דעתי האישית, אולי זה יותר נכון לתחום של מגמת תכן ורפואי
אבל הכוונה שלי היתה שללכת ללמוד בתחום הזה אם יש לך עניין במקצוע או איזה שהיא אורנטציה טכנית

אם באמת אין לך שום יתרון יחסי או עניין בנושא עשיף ככל הנראה ללמוד תכנות כי יוצר מתגמל
ברור שאפשר ללמוד הכל ולמצוא עניין אבל עדיף כבר משהו יותר מתגמל

לי היו כמה שלמדו איתי שבאמת היו קלולס לגמרי ובעיקר היו בפקולטה כי לשם הציוני סכם התאימו להם
רוב התואר הם סבלו ולא התעניינו
בסוף כן בהנדסת מכונות יש הרבה קורסים טכנים וכן הבנה בסיסית של מברג ובורג לדעתי זה עוזר

לא יודע מאיפה הנתונים האלו. לא חושב שזה נכון ולא מכיר "תקרת השתכרות". בכל אופן הרעיון ששכר ישודרג בגלל ותק ולא בזכות ביצועים הוא רע ונמצא לרוב במקומות כמו משרד החינוך ופחות בחברות מצליחות.

הכוונה שהניסיון רלוונטי ב7-10 שנים הראשונות, אחרכ לרוב יש לך מספיק ניסיון בתחום וזה כבר היכולות האישיות והתפקיד שמשפיעות על השכר
לא מכיר הרבה מהנדסי מכונות שמרווחים מעל 40 אלף בארץ ולא עוסקים בניהול גבוה או עצמאים או דברים כאלה
יותר מאשמח לטעות (-:

 

[אוכמנית]

לא מכיר הרבה מהנדסי מכונות שמרווחים מעל 40 אלף בארץ

לא מכירה מהנדסי מכונות שמרוויחים מעל ל20 אלף והם לא בדרג ניהולי או בתחום בקרתי/תוכנתי או מתחת לגיל 30 או מועסקים בסטארטאפ עם ניסיון מוכח כלשהי...
כנראה שיש אבל מניחה שהם לא הרוב.
למשרת ג'וניור (נניח סדר גודל של עד 5 שנים) בתעשייה ביטחונית כלשהי הציעו 18 אלף ברוטו עבור טחינה ו"דקת קריאה" לעבודה מהבית כשצריך, כשמשתחרר טרי אחרי שלוש שנים ביחידת סייבר כלשהי מסוגל להרוויח ככה או יותר.
אני לא מכירה מהנדס מכונות שמרוויח מעל 30 אלף בפריפריה מתחת לגיל 40 אבל זה בטח אפשרי בתכן/בקרה באיזור המרכז (והתחרות על המקומות האלה גבוהה) ואולי זה פשוט כי אני לא בחברת האנשים הנכונים


*גם פה כמו מקודם, אין לי גיבוי של נתונים כי אני לא מבקשת מחבריי תלושי שכר, אבל זה מה שאני שומעת ומרגישה... אולי אני טועה

 

[A42]

לא מכירה מהנדסי מכונות שמרוויחים מעל ל20 אלף והם לא בדרג ניהולי או בתחום בקרתי/תוכנתי או מתחת לגיל 30 או מועסקים בסטארטאפ עם ניסיון מוכח כלשהי...
כנראה שיש אבל מניחה שהם לא הרוב.
למשרת ג'וניור (נניח סדר גודל של עד 5 שנים) בתעשייה ביטחונית כלשהי הציעו 18 אלף ברוטו עבור טחינה ו"דקת קריאה" לעבודה מהבית כשצריך, כשמשתחרר טרי אחרי שלוש שנים ביחידת סייבר כלשהי מסוגל להרוויח ככה או יותר.
אני לא מכירה מהנדס מכונות שמרוויח מעל 30 אלף בפריפריה מתחת לגיל 40 אבל זה בטח אפשרי בתכן/בקרה באיזור המרכז (והתחרות על המקומות האלה גבוהה) ואולי זה פשוט כי אני לא בחברת האנשים הנכונים


*גם פה כמו מקודם, אין לי גיבוי של נתונים כי אני לא מבקשת מחבריי תלושי שכר, אבל זה מה שאני שומעת ומרגישה... אולי אני טועה

מסכים איתך וזה בערך מה שרשמתי
בLOWTECH (מפעלים תעשייה רגילה, לא בטחונית או רפואית) זה בין 10 ל25
תעשיית הביו רפואי (שזה תחום די גדול בארץ) בין 15 ל40

 

[IBM]

אם המטרה בלימודים היא קריירה ולא עניין גרידא
זה מהתארים שהייתי אומר שאם אינך יודעת בדיוק מה את רוצה לעשות איתם לפני שאת לומדת אותם, עדיף לא ללמוד אותם.
הם משתלמים רק בקריירות ארוכות של 30-40 שנה, מתאים למי שיודע מה הוא רוצה או שיש לו חלום אבל לא לקהל הרחב.
(מסייג שהנסיון שלי הוא עיסוק אינטנסיבי של 3-4 שנים בתחום לפני הלימודים ועזיבת הלימודים באמצע לטובת תחומים אחרים)
למי שאין ״חלום״ ויש יכולת, תחומי התוכנה יותר משתלמים (מספקים אתגר, תגמול ואפשרויות התפתחות גם למי שלא רוצה לכתוב קוד)
למי שיש חלום לא יעזור כל הכסף שבעולם ועדיף שילך אחריו

 

[Henchman34]

איך עשית את ההסבה ?

יש מספר הסבות של בערך 8 חודשים שהתשלום הוא רק אחרי השמה(חלק מהשכר החודשי הולך לחברה למשך שנתיים).

מהתארים שהייתי אומר שאם אינך יודעת בדיוק מה את רוצה לעשות איתם לפני שאת לומדת אותם, עדיף לא ללמוד אותם

זה משפט מאוד קולע. זה נכון לכל "אבן כבדה" שאת הולכת לגלגל במעלה ההר לאורך הרבה זמן.
ברמה הפרקטית מאוד קשה להבין איך נראת עבודה של מהנדס כלשהו בלי לעשות אותה תקופה... כיוון שזה שלרובנו זה אפשרי אז קיים סיכוי לא רע לאומללות במסלול שתבחרי לפחות במקרה של תוכנה הכסף ימתיק את המצב.

אני הייתי נזהר לגזור משהו מחומר שנלמד בהמהלך התואר כי הוא בעיקר בנוי להכין אותך למחקר.

לא יודעים להבדיל בין מברג פיליפס לאלן

זה תמיד חירפן אותי בתואר, וגם היום אני חושב שיש הרבה ערך למהנדס שיודע ללכלך את הידיים. יש הרבה ערך בלהיות מסוגל לנהל שיחות מולטי דיספלינריות ולהיות מסוגל להזיז דברים בלי לחכות ל"תמיכה טכנית".

 

[AlexNOSAM]

אם המטרה בלימודים היא קריירה ולא עניין גרידא
זה מהתארים שהייתי אומר שאם אינך יודעת בדיוק מה את רוצה לעשות איתם לפני שאת לומדת אותם, עדיף לא ללמוד אותם.
הם משתלמים רק בקריירות ארוכות של 30-40 שנה, מתאים למי שיודע מה הוא רוצה או שיש לו חלום אבל לא לקהל הרחב.
(מסייג שהנסיון שלי הוא עיסוק אינטנסיבי של 3-4 שנים בתחום לפני הלימודים ועזיבת הלימודים באמצע לטובת תחומים אחרים)
למי שאין ״חלום״ ויש יכולת, תחומי התוכנה יותר משתלמים (מספקים אתגר, תגמול ואפשרויות התפתחות גם למי שלא רוצה לכתוב קוד)
למי שיש חלום לא יעזור כל הכסף שבעולם ועדיף שילך אחריו

מסכים. לא כל המקצועות נבראו באותו צלם.

ואני אומר את זה בתור מישהו מתחום התוכנה שכבר מתחיל לתכנן את הקריירה הבאה, אחרי משהו כמו עשור.

בכלכלה של היום, הייתי אומר שאפילו תוכנה זה לא תחום בטוח. מי שמסיים עכשיו ללמוד אכל אותה. מכיר אנשים שסיימו השנה תואר במדמ״ח ובינתיים הלכו ללמד במגמות מחשבים של בתי ספר - בשנת הלימודים שהתחילה עכשיו. כי פשוט אין ראיונות - אף אחד לא רוצה ג׳וניורים.

לא יכול להצביע במובהק על התחום הבא שיהווה קטר צמיחה. אולי ההייטק יחזור, אולי לא. האנשים הצעירים המוצלחים ביותר שאני מכיר מדור זי, אז או שהם מהקצה הכי עליון של הדור הזה (בני 25-26) שאיכשהו הצליחו לחדור להייטק לפני הבלגן שקורה כרגע, או שהם פשוט הטופ 1% של נישה קטנה שהם עושים.

 

[ווטרן-טירון]

למרות שיש לי מכר שלמד הנדסת מכונות וכיום לא עובד בתחום בכלל ומנסה ללמוד שפות תכנות, רק אומר שמה שאת כלכך חוששת ממנו, לשרוף כמה שנים ולגלות שהתקבלת לעבודה בשכר לא רחוק ממינימום/מהשכר הממוצע, זה בדיוק מה שקורב לרוב הצעירים לדעתי. אז מוטב לא לנסות להיאבק בזה בכל הכוח אלא לבדוק כיצד ניתן לפלס את דרכנו בתוך המצב הזה, ולאתר הזדמנויות.

אגב, זאת כנראה אחת הסיבות המרכזיות מדוע מאז תקופת הקורונה יש באז לא קטן לדעתי, של צעירים שפשוט מקימים עסקים ומוותרים על תואר. נראה שזה מצליח לא רע בעידן המדיה החברתית בהינתן שאותו בעל עסק מוכן לוותר על הפרטיות שלו.

 

[אוכמנית]

לא כל המקצועות נבראו באותו צלם

זה נכון

אולי ההייטק יחזור, אולי לא.

אבל כמו שכתבתי באחת ההודעות הקודמות, תמיד מספידים את ההייטק בכל משבר. עשרים שנה וכל פעם מחדש נדמה לכמה שעתיד ההייטק בערפל. אז מה יוביל אם לא ההייטק? חקלאות ישראלית? תעשיית רכב או קידוחי נפט ישראליים?
אז מה מוביל את כלכת ישראל היום?
מישהו מצליח לדמיין מצב שמחזירים מסין מפעלי טקסטיל וייצור מכני שהיו מאוד פופולארים בישראל לפני שלושים שנה ונסגרו?

בהייטק יש עליות וירידות, אולי היום מקבלים קצת פחות אבל בוא לא נגזים - עדיין משתכרים שם הכי הרבה. אני מכירה ביקוש ענק למדמחיסטים, וכאלה שעובדים בהייטקס פשוט לא ב25+ אלף שהיו רגילים כג'וניורים אלא ב15+ אלף.
ועדיין, יש מהנדסי מכונות ג'וניורים שמקבלים 10-13 אלף עם או בלי משבר, ויש גם מהנדסי מכונות שלא מוצאים עבודה, כי כשכלכלה נפגעת אז מעל 50% מעובדי המשק נפגעים גם.
וכמובן שבהייטקס לא עובדים רק מדמחיסטים וגל הפיטורים הוא רוחבי, גם לעובדי משאבי האנוש, למעצבים ואפילו לעובדי הקבלן.

אז פרופורציות...