• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

הבנק מחייב אותי פעמיים

  • פותח הנושא פותח הנושא דניאל עינת
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
למי שאין כסף לדלק, הצרות שלו גדולות מהעניין שנגבה ממנו קצת יותר ממה שתידלק למשך יומיים.
הבעיה היא בדיוק עם אותם אנשים שאין להם כסף.
תחשוב מישהו שמאוד גבולי בכסף. סוף החודש, המשכורת צריכה להיכנס בקרוב. אין כמעט כסף בעו"ש אז הוא מתדלק רק ב50 ש"ח כדי לסחוב עוד כמה ימים, אבל תחנת הדלק מחייבת אותו ב500 כי זה המחיר המקסימלי לדעתם למיכל מלא.
כאמור, אני מניח שלאנשים יש בחשבון בנק יותר כסף ממה שמחייבים אותם בתחנת הדלק.
וזאת בדיוק הבעיה.
לי למשל אין בחשבון בנק מספיק כסף אפילו לחצי מיכל, אבל אני קיצוני ומעדיף לא להחזיק כסף בעו"ש אלא משתמש באשראי.
בקיצון השני (ושם לדעתי נמצאים רוב משתמשי הדביט) יש גם המון אנשים שכמות הכסף שלהם בעו"ש מוגבלת (אחרת היו זכאים לאשראי). שחיים ממשכורת למשכורת ולפעמים מקצבה לקצבה. לא תמיד יש להם מספיק כסף בעו"ש בשביל לשלם כפול על מיכל דלק.
כל הדיון הוא על דיירקט
לא.
היה דיון על דירקט, אח"כ דיון על דביט והשלב שבו אני נכנסתי לדיון היה כשהתחילו לדבר על כרטיסי אשראי.
כל הנקודה שלי הייתה שהחיוב בתחנת דלק הוא לא משהו מאוד ספציפי לדיירקט והרבה פחות נורא מהמתואר בפתח השרשור.
נכון, הוא לא ספציפי לדירקט. זה קורא באותה מידה גם בדביט.
אבל זה משהו שלא קורה בכרטיסי אשראי.

לגבי נורא או לא, אני לא שופט.

לא יודע אם יסכימו. איך יגבו כסף אם חודש אחרי יגיע דוח תנועה ולא יהיה לך כסף בחשבון?
באותה צורה שגובים מכרטיס אשראי - מי מבטיח להם שהכרטיס בכלל יהיה פתוח בעוד חודש?

או שמחזיקים מסגרת (ואז זה לא משנה אם זה דביט או אשראי) או שהם הולכים על סטטיסטיקה שאומרת שכנראה יצליחו לחייב את הכרטיס.
אני לא חושב שהסיכון בדביט הוא אינהרנטית יותר גדול מאשר באשראי.
זה היה בכרטיס ישראלי בחו"ל.
אם ככה אז כנראה מה שקרה זה מה שתיארתי - תפיסת המסגרת לא "נעלמה" אלא פשוט הוסיפו זיכוי בגבוה אותו חיוב ש "ביטלו אחד את השני" עד השלב שבו תפיסת המסגרת ירדה.
אבל אל תשכח שיכול להיות שהמסגרת כבר פנויה אבל זה לא משוקף לך דרך האתר שלהם.
הכל יכול להיות. גם יכול להיות שהאתר יציג לך מסגרת של 30 אש"ח כאשר בפועל המסגרת שלך היא 3 אש"ח. טעויות קורות.
אבל בחברה נורמלית מצב כמו שתיארת לא אמור לקרות. מה שמוצג באתר (בחברה נורמלית) זה מה שיש בפועל בכרטיס.
 
הבעיה היא בדיוק עם אותם אנשים שאין להם כסף.
תחשוב מישהו שמאוד גבולי בכסף. סוף החודש, המשכורת צריכה להיכנס בקרוב. אין כמעט כסף בעו"ש אז הוא מתדלק רק ב50 ש"ח כדי לסחוב עוד כמה ימים, אבל תחנת הדלק מחייבת אותו ב500 כי זה המחיר המקסימלי לדעתם למיכל מלא.
אני לא אומר שאין אנשים שזה יכול לייצר להם בעיות, אני אומר שאין שוני מהותי באופן הפעולה של הכרטיס לעומת אשראי. זאת להבדיל מהבעיה שהוצגה בפתח השרשור, בו יש חיובים כפולים (שזו תופעה די הזויה).
לא.
היה דיון על דירקט, אח"כ דיון על דביט והשלב שבו אני נכנסתי לדיון היה כשהתחילו לדבר על כרטיסי אשראי.

נכון, הוא לא ספציפי לדירקט. זה קורא באותה מידה גם בדביט.
מה ההבדל בין דביט לדירקט?
אבל זה משהו שלא קורה בכרטיסי אשראי.
זה סוג של קורה באשראי, זה פשוט לא מפריע כמעט לאף אחד, כי מנגנון החיוב שונה.
באותה צורה שגובים מכרטיס אשראי - מי מבטיח להם שהכרטיס בכלל יהיה פתוח בעוד חודש?
או שמחזיקים מסגרת (ואז זה לא משנה אם זה דביט או אשראי) או שהם הולכים על סטטיסטיקה שאומרת שכנראה יצליחו לחייב את הכרטיס.
אני לא חושב שהסיכון בדביט הוא אינהרנטית יותר גדול מאשר באשראי.
חשבתי על זה גם, לא יודע. אבל אם אתה טוען שלרבים מאלו שאין להם אשראי יש בקושי כסף לדלק, אז למה שחברת ההשכרה תיקח את הסיכון?
אם ככה אז כנראה מה שקרה זה מה שתיארתי - תפיסת המסגרת לא "נעלמה" אלא פשוט הוסיפו זיכוי בגבוה אותו חיוב ש "ביטלו אחד את השני" עד השלב שבו תפיסת המסגרת ירדה.
לא הולך לנחש מה קרה מאחורי הקלעים. לא ראיתי חיובים או זיכויים, ראיתי שמסגרת האשראי חזרה לקדמותה (אם אני זוכר נכון).
הכל יכול להיות. גם יכול להיות שהאתר יציג לך מסגרת של 30 אש"ח כאשר בפועל המסגרת שלך היא 3 אש"ח. טעויות קורות.
אבל בחברה נורמלית מצב כמו שתיארת לא אמור לקרות. מה שמוצג באתר (בחברה נורמלית) זה מה שיש בפועל בכרטיס.
לא יודע מי חברה נורמלית ומי לא. עד לא מזמן ברוב החברות הייתי רואה עסקאות רק אחרי יומיים-שלושה.
 
אני אומר שאין שוני מהותי באופן הפעולה של הכרטיס לעומת אשראי.
אבל הסברתי לך איפה השוני המהותי.
נכון שבצד של הסולק אין הבדל טכני. ההבדל הענק הוא בצד של המשתמש.
זאת להבדיל מהבעיה שהוצגה בפתח השרשור, בו יש חיובים כפולים (שזו תופעה די הזויה).
לא, זה בדיוק אותו דבר.
גם בבעיה שהוצגה בפתח השרשור אין שוני מהותי באופן הפעולה של הכרטיס לעומת אשראי בצד הטכני.
גם בבעיה שהוצגה בפתח השרשור יש הבדל ענק בצד של המשתמש.
בדיוק אותו דבר כמו עם תחנת הדלק.
מה ההבדל בין דביט לדירקט?
לא יודע.
אני מניח שדירקט זה סוג של דביט. אולי סתם המיתוג הישראלי לדביט.
זה סוג של קורה באשראי, זה פשוט לא מפריע כמעט לאף אחד, כי מנגנון החיוב שונה.
סוג של קורה ברמה הטכנית מאחורי הקלעים. (בדיוק כמו הסיפור עם החיובים בחו"ל).
אבל במקרה של אשראי זה לא מפריע למשתמש (בדיוק כמו הסיפור עם החיובים בחו"ל).
לא הולך לנחש מה קרה מאחורי הקלעים
אתה לא צריך לנחש, אני מסביר לך איך זה עובד.
לא ראיתי חיובים או זיכויים
נכון, כי רוב חברות האשראי הישראליות לא מראות עסקאות ב pending.
ראיתי שמסגרת האשראי חזרה לקדמותה (אם אני זוכר נכון).
וכמו שהסברתי לך - אם זה קרה מיידית זה קרה בגלל שהכניסו זיכוי זמני.
גם החיוב וגם הזיכוי בוטלו ביחד (אחרי מספר ימי עסקים) לפני שהם בוצעו ממש (כשהם היו עדיין ב PENDING) ולכן לא ראית חיוב או זיכוי בדו"ח הסופי שלך.

עד לא מזמן ברוב החברות הייתי רואה עסקאות רק אחרי יומיים-שלושה.
נכון, כמו שאמרתי רוב החברות הישראליות לא מראות עסקאות ב PENDING אלא רק כאשר התשלום בוצע בפועל.
אבל הן כן מעדכנון את מסגרת האשראי באופן מיידי, גם עבור עסקאות בpending (כמו שבעצמך אמרת עם הסיפור של הזיכוי).
 
אבל הסברתי לך איפה השוני המהותי.
נכון שבצד של הסולק אין הבדל טכני. ההבדל הענק הוא בצד של המשתמש.
זה אבל ברור לכולם. אחד מחייב אותך מייד ואחד לא...
לא, זה בדיוק אותו דבר.
גם בבעיה שהוצגה בפתח השרשור אין שוני מהותי באופן הפעולה של הכרטיס לעומת אשראי בצד הטכני.
בוודאי שיש הבדל. באשראי בשום שלב גובה המסגרת אינו כפול מגובה העסקאות שבוצעו.
סוג של קורה ברמה הטכנית מאחורי הקלעים. (בדיוק כמו הסיפור עם החיובים בחו"ל).
אבל במקרה של אשראי זה לא מפריע למשתמש (בדיוק כמו הסיפור עם החיובים בחו"ל).
נכון, בתחנת דלק קורים דברים דומים בדביט ובאשראי, פשוט באשראי זה לא מפריע למשתמשים ברוב המקרים.
בדביט, בארץ, קורה דבר הזוי שהחיוב הוא כפול. בדביט של שוואב לא נתקלתי בזה.
אתה לא צריך לנחש, אני מסביר לך איך זה עובד.

נכון, כי רוב חברות האשראי הישראליות לא מראות עסקאות ב pending.

וכמו שהסברתי לך - אם זה קרה מיידית זה קרה בגלל שהכניסו זיכוי זמני.
גם החיוב וגם הזיכוי בוטלו ביחד (אחרי מספר ימי עסקים) לפני שהם בוצעו ממש (כשהם היו עדיין ב PENDING) ולכן לא ראית חיוב או זיכוי בדו"ח הסופי שלך.


נכון, כמו שאמרתי רוב החברות הישראליות לא מראות עסקאות ב PENDING אלא רק כאשר התשלום בוצע בפועל.
אבל הן כן מעדכנון את מסגרת האשראי באופן מיידי, גם עבור עסקאות בpending (כמו שבעצמך אמרת עם הסיפור של הזיכוי).
לא מתווכח כי אין לי מושג. יש לך במקרה אסמכתא כלשהי לאיך כל העסק עובד מבחינת סוגי עסקאות, תפיסת מסגרת וכו'?
 
זה אבל ברור לכולם. אחד מחייב אותך מייד ואחד לא...
בדיוק!
בוודאי שיש הבדל
אין שום הבדל.
באשראי בשום שלב גובה המסגרת אינו כפול מגובה העסקאות שבוצעו.
תלוי במסגרת שלך. אבל כן, לרוב הוא לא כפול מגובה העסקאות אלא גדול בסדר גודל לפחות.
אבל זה בדיוק העניין באשראי - לרוב האנשים המסגרת גדולה פי כמה מהעסקאות (לא רק כפולה אלא הרבה יותר). בדביט לעומת זאת לא תמיד יש לך מספיק "מסגרת", או שלפחות המרווחים שלך הרבה יותר קטנים.
נכון, בתחנת דלק קורים דברים דומים בדביט ובאשראי, פשוט באשראי זה לא מפריע למשתמשים ברוב המקרים.
נכון. בדיוק כמו עם החיובים בחו"ל שהוזכרו פה.
בדביט, בארץ, קורה דבר הזוי שהחיוב הוא כפול
אתה מתכוון לדביט ישראלי בחו"ל (לא בארץ).
זה חצי באג, אבל בתאכלס זה קורה במידה רבה גם בכרטיסי אשראי. רק ששם (כמו שאמרת עם הדלק) זה פשוט לא מפריע למשתמשים.
מה שקורה הוא שיש הבדל בין תפיסת המסגרת לבין החיוב בפועל (זה פרק הזמן שהעסקה ב PENDING). בד"כ ביחד עם החיוב בפועל עובר סוג של תוקן שמסמן לאיזה תפיסת מסגרת זה שייך והחיוב בפועל מבטל את תפיסת המסגרת (או "מממש אותה" אם תרצה).
כנראה שפה יש באג שלא מתבצע הקישור הנכון בין תפיסת המסגרת לחיוב בפועל.
זה קרה לי כמה פעמים גם עם כרטיס אשראי, שעסקה חוייבה בפועל (שוב, חיוב של הסולק את האשראי, לא חיוב של הלקוח הסופי מחשבון הבנק) ועדיין הופיעה בפנדינג למספר ימים עד שנעלמה. יש באגים כאלה.
הקטע שבאשראי זה לרוב לא מפריע לאף אחד כי המסגרת מספיק גדולה.
בדביט של שוואב לא נתקלתי בזה.
לא נתקלת עדיין :-)
כמו שאמרתי, זה קורה לי לפעמים גם בכרטיס אשראי אז סביר שזה קורה לפעמים גם בדביט של שוואב. זה פשוט מאוד נדיר.
במקרה של הדביט הישראלי כנראה שיש פשוט באג במימוש של הAPI שגורם לו לא לקבל נכון את הטוקן בחלק גדול מהמקרים. וכנראה שאף אחד לא ממהר לתקן את הבאג.
 
אין שום הבדל.

תלוי במסגרת שלך. אבל כן, לרוב הוא לא כפול מגובה העסקאות אלא גדול בסדר גודל לפחות.
אני לא יודע אם אתה בכוונה מפרש אחרת את מה שברור מאליו, גם אם לא הקפדתי על הניסוח. מעולם לא נתקלתי בתלונות של אנשים, ולא נתקלתי באופן אישי בכך שעסקאות באשראי תופסות מהמסגרת יותר מהשווי שלהן. אם זו הייתה בעיה נפוצה, אני סבור שהיו מתלוננים על כך הרבה, כמו שמתלוננים על הדביט. לא חסר אנשים עם מסגרות של פחות מ-10K, ונורא קל לסתום את המסגרת בטיול בחו"ל. אם עסקאות היו גם תופסות פי 2 מהמסגרת, קשה לי להאמין שלא היו תלונות רבות על כך.
אבל זה בדיוק העניין באשראי - לרוב האנשים המסגרת גדולה פי כמה מהעסקאות (לא רק כפולה אלא הרבה יותר). בדביט לעומת זאת לא תמיד יש לך מספיק "מסגרת", או שלפחות המרווחים שלך הרבה יותר קטנים.
לרוב, כמו שלרוב יש אשראי ולא דביט. השאלה לא מה יש לרוב, אלא האם קורה באשראי שהעסקאות תופסות פי 2 ממה שהן אמורות, כמו שקורה בדביט.
נכון. בדיוק כמו עם החיובים בחו"ל שהוזכרו פה.
כאמור, אני טרם נתקלתי בטענות מאנשים לפיהן עסקאות אשראי בחו"ל תופסות יותר מהמסגרת ממה שהן אמורות, וגם לא ראיתי זאת מעולם בכרטיסים שלי.
אתה מתכוון לדביט ישראלי בחו"ל (לא בארץ).
ראיתי המון תלונות, לא סגור אם קורה גם בארץ או לא.
זה חצי באג, אבל בתאכלס זה קורה במידה רבה גם בכרטיסי אשראי. רק ששם (כמו שאמרת עם הדלק) זה פשוט לא מפריע למשתמשים.
כאמור, מתקשה להאמין שאף אחד לא נתקל אם זה אכן נכון. לא חסר אנשים עם מסגרות נמוכות (גם לי היו כאלו, ולא נתקלתי בבעיות).
מה שקורה הוא שיש הבדל בין תפיסת המסגרת לבין החיוב בפועל (זה פרק הזמן שהעסקה ב PENDING). בד"כ ביחד עם החיוב בפועל עובר סוג של תוקן שמסמן לאיזה תפיסת מסגרת זה שייך והחיוב בפועל מבטל את תפיסת המסגרת (או "מממש אותה" אם תרצה).
כנראה שפה יש באג שלא מתבצע הקישור הנכון בין תפיסת המסגרת לחיוב בפועל.
אם אין קישור נכון כדבריך, מה בסוף משחרר את המסגרת?
זה קרה לי כמה פעמים גם עם כרטיס אשראי, שעסקה חוייבה בפועל (שוב, חיוב של הסולק את האשראי, לא חיוב של הלקוח הסופי מחשבון הבנק) ועדיין הופיעה בפנדינג למספר ימים עד שנעלמה. יש באגים כאלה.
הקטע שבאשראי זה לרוב לא מפריע לאף אחד כי המסגרת מספיק גדולה.
קרה לי שהעוסק שריין מסגרת כמה פעמים בכרטיס (קורה בהזמנות מהשופרסל), וחלק מה"עסקאות" אכן משתחררות רק אחרי כמה ימים. זה מקרה שונה ואז אכן המסגרת הפנויה קטנה (ואף הייתה כתבה על כך כשלקח המון זמן לשחרר את המסגרת ואנשים לא יכלו להשתמש באשראי).
לא נתקלת עדיין :)
כמו שאמרתי, זה קורה לי לפעמים גם בכרטיס אשראי אז סביר שזה קורה לפעמים גם בדביט של שוואב. זה פשוט מאוד נדיר.
במקרה של הדביט הישראלי כנראה שיש פשוט באג במימוש של הAPI שגורם לו לא לקבל נכון את הטוקן בחלק גדול מהמקרים. וכנראה שאף אחד לא ממהר לתקן את הבאג.
אם אפשר לחייב אנשים על מינוס שהם נכנסים אליו, למה להתאמץ...
 
אם אפשר לחייב אנשים על מינוס שהם נכנסים אליו, למה להתאמץ...
זה לא יקרה. תגגל תאריך ערך. החיוב הכפול מתבטל ליום החיוב המקורי ולא לשלושה ימים אחרי. כך שאם לא נכנסת למינוס מהוצאותיך, לא תיכנס למינוס בגלל שריון המסגרת/חיוב כפול.
 
אני לא יודע אם אתה בכוונה מפרש אחרת את מה שברור מאליו, גם אם לא הקפדתי על הניסוח.
אין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר.
מעולם לא נתקלתי בתלונות של אנשים, ולא נתקלתי באופן אישי בכך שעסקאות באשראי תופסות מהמסגרת יותר מהשווי שלהן
לא נתקלת בתלונות כי לאנשים לא איכפת. הסיבה שלא איכפת להם היא כי המסגרת באשראי גבוהה פי כמה מהשימוש שלהם בפועל באשראי.
אני לעומת זאת נתקלתי בלא מעט מקרים כאלה, גם אצלי וגם אצל אנשים אחרים. זה קורה כל הזמן.
אם זו הייתה בעיה נפוצה, אני סבור שהיו מתלוננים על כך הרבה, כמו שמתלוננים על הדביט.
כמו שהסברתי, אתה טועה.
זאת בעיה מאוד נפוצה. אנשים לא מתלוננים כי הם לא (רובם) שמים לב ולא איכפת להם.
אני אגב שמעתי כמה וכמה תלונות כאלה (כמובן הרבה פחות מהמקרים שנתקלתי בהם בפועל, אבל עדיין יש גם כאלה שמתלוננים).
אם עסקאות היו גם תופסות פי 2 מהמסגרת, קשה לי להאמין שלא היו תלונות רבות על כך
עובדה שלא שמעת תלונות כאלה, למרות שמקרים כאלו קורים כל הזמן.
מה שכן, זה לא קורה באופן קבוע (כמו במקרה של הדירקט שתואר פה).
אין ספק שבדירקט יש באג חמור שגורם לבעיה הזאת לקרות כל הזמן, ואילו בכרטיסים רגילים (אשראי ודביט שאין בו באג) זה קורה לעיתים הרבה יותר נדירות.
השאלה לא מה יש לרוב, אלא האם קורה באשראי שהעסקאות תופסות פי 2 ממה שהן אמורות, כמו שקורה בדביט.
לא הבנתי מה השאלה.
מה שקורה זה שהעסקאות תופסות פי 2 מהמסגרת וזה מסתדר אחרי כמה ימים.
בניגוד לדביט רוב (כן, רוב. מה לעשות) האנשים לא ישימו לב שמשהו כזה קורה להם באשראי כי רוב (שוב רוב) האנשים לא מסתכלים על המסגרת הפנויה שלהם ברמה היומית.
לעומת זאת בדביט יש הרבה יותר (לא בטוח אפילו שרוב, אבל הרבה) אנשים ישימו לב למשהו כזה כי זה מופיע להם ישר בעו"ש.
אם אין קישור נכון כדבריך, מה בסוף משחרר את המסגרת?
לבטל שריון מסגרת לוקח כמה ימי עסקים. בסוף השריון הזה יורד וזה משחרר את המסגרת.
שוב, שריון מסגרת שונה מחיוב בפועל של כסף (בצד של הסליקה לא בצד הלקוח).
התהליך הוא כזה:
1. שריון מסגרת ברגע "גיהוץ" הכרטיס.
2. אחרי כמה ימים עסקים יש פעולת bulk של ביצוע החיוב בפועל (זה השלב שבו הכסף עובר מחברת האשראי של המשלם לחברת האשראי של העסק הסולק).
בד"כ הפעולה הזאת מקושרת לפעולת שריון מהסעיף הקודם ולכן אוטומטית משתמשת באותם כספים.
אבל עקרונית פעולה כזאת יכולה להתבצע גם בלי שריון מסגרת, ולכן אם אין קישור כזה מה שיקרה מאחורי הקלעים זה חיוב חדש.
3. אחרי מסגרת זמן מסויימת (כתלות במה שהוגדר בזמן הגיהוץ) שריון שלא השתמשו בו מתבטל.
קרה לי שהעוסק שריין מסגרת כמה פעמים בכרטיס (קורה בהזמנות מהשופרסל), וחלק מה"עסקאות" אכן משתחררות רק אחרי כמה ימים. זה מקרה שונה ואז אכן המסגרת הפנויה קטנה (ואף הייתה כתבה על כך כשלקח המון זמן לשחרר את המסגרת ואנשים לא יכלו להשתמש באשראי).
יש הרבה דברים שונים שיכולים לקרות.
לא הבנתי מה הפואנטה.
 
מה שכן, זה לא קורה באופן קבוע (כמו במקרה של הדירקט שתואר פה).
אין ספק שבדירקט יש באג חמור שגורם לבעיה הזאת לקרות כל הזמן, ואילו בכרטיסים רגילים (אשראי ודביט שאין בו באג) זה קורה לעיתים הרבה יותר נדירות.
זה מה שאני אומר מהתחלה. בדביט יש בעיה שאין באשראי (או שהיא מאוד לא נפוצה), וזו הבעיה שתוארה בפתח השרשור. לא מבין על מה כל הויכוח...
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
זה מה שאני אומר מהתחלה. בדביט יש בעיה שאין באשראי (או שהיא מאוד לא נפוצה), וזו הבעיה שתוארה בפתח השרשור.
כמו שאמרת בעצמך:
זה אבל ברור לכולם. אחד מחייב אותך מייד ואחד לא...

לא מבין על מה כל הויכוח.
גם אני לא.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
GeraltOfHaifa מקבל 950,000$ לחשבון הבנק הפרטי (עסקת קניין רוחני מארה"ב) - רוצה לודא כמה דברים חשובים צרכנות פיננסית 3
S זיכוי לכרטיס אשראי שבוטל (וחשבון הבנק שקושר אליו נסגר גם הוא) אוף טופיק 4
M הבנק עשה מחיר ממוצע לכל ניירות הערך במקום מחיר שונה לכל שכבה, האם תקין? מיסים 2
קורנליוס מתי משתלם לסחור דרך הבנק? ברוקרים ופלטפורמות מסחר 69
S התנהלות מול הבנק עם משכנתא לאחר ניתוק תושבות נדל"ן 1
א קושי במשיכת כספים מברוקר זר לחשבון הבנק !!! שוק ההון 75
S שינוי מדיניות פרטיות של הבנק - התייחסות לבינה מלאכותית שוק ההון 7
נ הבנק לא מאפשר להעביר קרנות מחקות לקרוב משפחה צרכנות פיננסית 23
I מס על דיב' זר - האם הבנק עקץ ומשקר אותי? מיסים 6
ח עזרה דחופה עם הבנק!! מיסים 44
M קרן כספית - נתונים שונים בין אתר הבנק לאתר פאנדר שוק ההון 5
ה 40,000$ בחשבון הבנק, מה הייתם עושים? שוק ההון 2
י חשבון השקעות דרך הבנק vs חשבון השקעות דרך בית השקעות שוק ההון 32
ת מחזיקי תעודת זהות ישנה, האם נתקלתם בקושי מול הבנק בשל כך? צרכנות פיננסית 1
א קרן כספית - קניה דרך תיק מסחר עצמאי (כמו אקסלנס טרייד) או דרך הבנק. שאלה נקודתית שוק ההון 11
E זה מסוכן אם מסרתי את מספר חשבון הבנק שלי? אוף טופיק 1
N מה העמלה שגובה הבנק שלכם על העברה מהעו"ש לבית מסחר? שוק ההון 9
M הבנק מקשה על ניוד תיק ניירות ערך ברוקרים ופלטפורמות מסחר 9
D השקעות דרך הבנק שוק ההון 20
M מדוע הבנק ניכה מס בקרן כספית? שוק ההון 8
י פגישה עם הבנק - בנק דיסקונט צרכנות פיננסית 4
א מיסוי קרן כספית - סימולציה של הבנק שוק ההון 21
Shamran88 אזרח אמריקאי מושקע שנה וחצי בקרן כספית דרך הבנק ועכשיו גילה על pfic שוק ההון 19
A דרישות הבנק למשכנתא נדל"ן 10
V התכתבות עם הבנק בנוגע להפקדה בקראקן קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 0
ס בעלי אזרח אמריקאי וחשבון הבנק משותף. באופן אוטומטי בית ההשקעות כותב שהוא נהנה בחשבון. זה אומר שבמקרה פטירה 40% מהחשבון ילכו למס ירושה? מיסים 3
י הבנק התחיל לחייב על כרטיס דיירקט צרכנות פיננסית 18
א מצליחים להזדהות איתי בהרגשה שלי מול הבנק? צרכנות פיננסית 38
E העברת ניירות ערך דרך הבנק לIB שוק ההון 4
T מה הבנק הכי ידידותי להעברות מט"ח הקשורות בקריפטו? קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 2
D העברת תיק השקעות לInteractive Brokers דרך הבנק שוק ההון 7
A העברה בנקאית לחו"ל - כדאי דרך הבנק? צרכנות פיננסית 2
H תהיה הבנק של עצמך / Infinite banking צרכנות פיננסית 4
A הבנק עם התנאים האופטימאלים לשותף/ חסכון מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 3
Y חיובים אונליין ביורו או דולר, חשבון מטח, אשראי של הבנק, רק מטבע אחד כל פעם צרכנות פיננסית 17
D טעות של הבנק בהפקדת שיק צרכנות פיננסית 11
N קרן כספית דולרית דרך הבנק או דרך בית השקעות + חריגת מט"ח שוק ההון 3
Y בעיות פוטנציאליות בהעברות בנקאיות בשל חשש של הבנק מהלבנת הון שוק ההון 7
OiNK מסחר עצמאי באמצעות המערכת של ONE ZERO (הבנק הדיגיטלי) ברוקרים ופלטפורמות מסחר 15
C הבנק התנהג כמו בנק וגבה ממני ״עמלת ייצוא״ על הכנסות מאתר, מה יכול לעשות הלאה? אוף טופיק 25
S קרן כספית - דרך הבנק או דרך בית השקעות שוק ההון 3
א האם הבנק מגלם בפקדונות עליות ריבית צפויות ? שוק ההון 6
I האם הבנק יכול לסרב העברת כספים מהלוואות עבור דירה? נדל"ן 9
K האם עבור רכישה אחת של קרן / תעודת סל לטווח ארוך יש יתרון לבית השקעות לעומת הבנק? שוק ההון 10
יוזר משכנתא - האם פגישה עם הבנק שורפת יועץ משכנתאות? נדל"ן 29
א הבנק לא מאשר העברה לbit2c קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 10
S בהעברה בנקאית לKraken הבנק מבקש מהות העברה קריפטו והשקעות אלטרנטיביות 3
F האם ניתן לבצע בצורה אוטומטית השקעה בנייר X דרך הבנק? שוק ההון 11
Y הבנק שלי העביר אותי סניף ללא רשותי ולא עונה מאז צרכנות פיננסית 12
שם משתמש בעייתי האם הכסף בעו"ש של הבנק מושקע בשוק ההון? שוק ההון 12

נושאים דומים

Back
למעלה