לפי הקישור ששלחתי שמתנגד נחרצות לתועלת הביטחונית של ההסכם רשום שם מפורשות שאין הכרה של לבנון בישראל.
לא בדקתי את זה מול ההסכם עצמו. בכל מקרה אני לא רואה איך זה קשור לדיון על הפגנות בנוגע לחקיקה שפוגעת במדינה.
השאלה היא האם הכרה דו צדדית בגבול ימי זה הכרה במדינה... לדעתי כן:
The Parties agree to establish a maritime boundary line (the “MBL”). The
delimitation of the MBL consists of the following points described by the
coordinates below. These points, in WGS84 datum, are connected by geodesic
lines:
**אגב המסמך מכיל 5 עמודים סהכ קל לקריאה ומומלץ כל השאר זה צירופי מסמכים וכד'.
****
מומלץ לקרוא גם את 70-87 מסמכים בעברית מענה לתביעה של פורום קוהלת, בכללי זה נראה שהיה הסכמה מקצה לקצה של הדרג המקצועי בדבר חשיבות ההסכם והצורך לנצל את נקודת הזמן הנוכחית לחתימתו:
"
נציין כי לחוות דעת זו מצורפות חוות דעת מקצועיות מסווגות של משרד הביטחון, משרד
החוץ , המטה לביטחון לאומי ומשרד האנרגיה שמהוות חלק בלתי נפרד מהתשתית העובדתית
לניתוח המשפטי שנעשה לעניין חוות דעת זו. נבהיר כי הנימוקים המרכזיים למשמעויות
המדיניות , הביטחוניות והאנרגטיות לקידום ההסכם ולדחיפות המדינית -ביטחונית להביא
לחתימתו מסווגים ולא ניתנים לדעת גורמי הביטחון והחוץ לפירוט בחוות דעת גלויה זו."
"
בהסתכלות על כלל מאזן השיקולים והחלופות, הגעה לגבול מוסכם בנוסח המוצע
מהווה שינוי חיובי במישור המדיני, הביטחוני והאנרגטי, לפי עמדת גורמי המקצוע
במשרדי החוץ, הביטחון והאנרגיה, ועדיפה על פני הישארות עם קו שנמצא במחלוקת
בין הצדדים ובהיעדר היכולת לפתח את המאגר חוצה גבול )וזאת בהתאם לחוות הדעת
המקצועיות המסווגות המצורפות למסמך זה(."
"
. לעניין הדחיפות והחיוניות המדינית - לפי עמדת משרד החוץ, לאור האינטרסים
המדיניים המשמעותיים לקביעת הגבול הימי עם לבנון, וכן על רקע חלון ההזדמנות
שנוצר לקידום ההסכם מול לבנון, קיימת גם דחיפות מדינית לפעול במהירות
לחתימה על הסכם בעיתוי הנוכחי, גם בעת הזו של תקופת בחירות, וכל דחיה לאחר
הבחירות תצמצם משמעותית את הסיכויים לכך שישראל ולבנון יוכלו לחתום על
הסכם .
)מצ"ב עמדת משרד החוץ המסווגת(.
יצוין כי עמדות משרד הביטחון ומשרד החוץ מקובלות על היועץ לביטחון לאומי
וראש המל"ל."
*** כמה נקודות מעניינות, ההיסטוריה של ההסכם שהתבשל לו כבר מתקופות נתניהו ב 2018:"
מאז שנת 2011 ולאורך השנים נעשו ניסיונות תיווך שונים מצד ארה"ב להסדיר את אזור
המחלוקת בין הצדדים אשר לא צלחו. בשנת 2018 התקבלה החלטה של הקבינט המדיני-
ביטחוני אשר הסמיכה את שר האנרגיה לנהל מו"מ )בתיאום עם צוות בין משרדי המורכב
מנציגי משרד החוץ, משרד הביטחון/צה"ל, משרד האנרגיה, משרד המשפטים והמטה לביטחון
לאומי( לשם הסדרת הסוגיות הכלכליות הנוגעות לשטח הימי שבמחלוקת וכן להביא
הסכמות אלו, ככל שיושגו, לאישור הממשלה או לקבינט המדיני-ביטחוני, לפי העניין. מאז,
ובהמשך להחלטת הקבינט האמורה, התקיימו דיונים רבים בראשות הדרג המדיני, ובאמצעות
ארה"ב נוהלו מגעים מול לבנון לחלוקת המאגר ולקביעת הגבול הימי בין הצדדים.
.5 בשנת 2020 החל לראשונה מו"מ בתיווך אמריקאי בין ישראל לבין לבנון. לאחר הבחירות
בארה"ב, עם מינוי מתווך חדש למו"מ, היועץ הבכיר לענייני אנרגיה של נשיא ארה"ב, עמוס
הוכשטיין, חלה התקדמות משמעותית, וכעת הליך המו"מ נמצא בשלבים הסופיים שלו.
"
***
@kongi תודה לא יצא לי לראות את הטיוטה עד עכשיו מחכים.
לדעתי ההסכם הזה היא דוגמא מצויינת לבעיה בפוליטיקה הישראלית, נעשתה פה עבודה מטה חוצת מפלגות ושנים. כל גורמי המקצוע אישרו שההסכם הוא מטיב עם האינטרסים האסטרטגיים של ישראל. ובמקום שהקואליציה והאופוזיציה יחתמו על ההסכם ברוב קולות רועם, זה הופך למריבת גן ילדים בשביל לפלג להסיט וליצור הון פוליטי...