דירוג אשראי צנח דרסטית - חזרת צ'ק מסיבה טכנית

[Thomas Sowell]

בוודאי שכן. ראה את הטעות שעשו לפותה"ש...

אז למה שלא נשים כסף בעו"ש כנגד כל צ'ק עתידי שאמור לרדת? את כל השכ"ד ותשלומי הגנים לילדים וכו', נוסיף גם את ההו"ק שעתידות לרדת וכך כיסינו את עצמו מכל טעות של הבנק...

 

[FIYaacov]

בוודאי שכן. ראה את הטעות שעשו לפותה"ש...

אז זו הטעות היחידה שיכולה לקרות ורק ממנה צריך להתגונן?

 

[roneng]

בוודאי שכן. ראה את הטעות שעשו לפותה"ש...

זאת בדיוק הדוגמא שמוכיחה את הטענה של @FIYaacov

 

[bigbang]

תודה שאתה חוזר שוב ושוב בדיוק על מה שאני אומר.
אני רק לא מבין מה המטרה של זה.

לא הבנתי...

נכון. אח"כ זה רק גדל...

בדיוק. כלומר הפסד התשואה הופך לזניח יותר ויותר.

אתה מניח שבקרן כספית יש תשואה ריאלית
בכל מקרה, אני מניח שהפרש התשואה שווה ערך לבערך הכפלה כל עשור.

נכון.
אבל אח"כ יש לך עוד 20 שנה שבו הסכום עולה פי 4. כלומר בסה"כ סיימת בעוד 20 שנה עם מצב שיש לך פי 2 יותר כסף ממה שהיה לך אם הכסף היה מושקע בקרן כספית.

וזה יהיה חלק מאוד זניח מתיק ההשקעות שלך.

גם פוטנציאל הרווח עליו הוא חלק לא זניח מההון.
הכל שאלה של עלות-תועלת.
תסתכל למשל על ביטוח רכב. נניח שיש לך רכב שעולה 20 אש"ח וביטוח מקיף שעולה כמה אלפי ש"ח בשנה - אתה לא תעשה לו ביטוח מקיף, למרות שבמקרה של גניבה לא רק שתפסיד "חלק לא זניח מעלות הרכב" אלא תפסיד כנראה את כל עלות הרכב.
ועדיין לא תעשה את הביטוח הזה.

אתה מסכים שצריך קרן חירום כשהתיק מאוד קטן (הפסד תשואה גדול) ולא צריך כשהתיק גדול (הפסד תשואה זניח). אני מסכים (כי זה לא באמת משנה כשהתיק גדול), אבל זה הפוך לחלוטין מהדוגמא של ביטוח הרכב .

זה בדיוק מה שעשית בנקודה הזאת!
תסתכל טוב טוב איזה חלק של התגובה שלי ציטטת פה ועל מה היא ענתה.

אני מתייחס עניינית לטענות, אין לי כח לחקור מי אמר מה ולמה...

הוא החזיק שם 5 אש"ח. זה אמור להספיק לכל תרחיש סביר.
יש גבול להנחות שלך על טעויות הבנק. הרי הבנק גם יכול "בטעות" להעביר מהחשבון שלך מליון ש"ח. לפי הגישה הזאת, גם אם יש לך מסגרת עו"ש זה לא מספיק.

אתה לא באמת טוען שההסתברות שיעבירו לך מיליון מהחשבון זהה להסתברות לצ'ק שיופקד לפני הזמן...

מי אמר שצריך להגדיל אותה??
קרן החירום תלויה בהוצאות שלך (לייתר דיוק בהוצאות החובה שלך). היא לא תלויה בהכנסה שלך.

לא נכון. אם אני מעוניין בקרן חירום של שלושה חודשי מחייה, אז אם ההכנסה החודשית שלי מכסה שלושה חודשי מחייה, אני לא צריך קרן חירום כי המשכורת הקרובה תכסה אותם.

ומכאן, החלק מההכנסה שלך שהולך למניות (כלומר לתיק ההשקעות) לא תלוי בהכנסה שלך אלא בהוצאות שלך ובקיומה/אי קיומה של קרן חירום (או גודל תיק קיים).

כלומר אם ההכנסה תגדל פי שניים בלי שינוי בשאר בפרמטרים, החלק שהולך למניות לא ישתנה? אני לא מבין מה אתה מנסה לומר...

לא בהכרח.
אבל בכל מקרה, ההוצאות צריכות להיות קורלטיביות לקרן החירום (או לחלק הוירטואלי של קרן החירום מתוך התיק שלך).

בכל מקרה, ההכנסה שלך לבדה היא לא מה שמשפיע על השאלה אם אתה צריך להשקיע במניות או לא.

אמרתי שההכנסה לבדה?

ברור למי?
אתה הרי ממציא כל הזמן תרחישים שאני לא יודע מאיפה הבאת אותם (למשל בפסקה הקודמת עם הסטודנט).

מה בדיוק עושים חלק מאלו לפני שהם מתחילים לעבוד ההייטק?

אז כדי שלא תשאל אותי שאלות מוזרות אני מסביר את כל התרחישים.

לא. אתה בוחר תרחיש בו בעלי שכר המינימום חיים עם ההורים, בשביל "להוכיח" שאני טועה.

בסופו של דבר, מה שקובע את גודל קרן החירום שלך זה מה ההוצאות שלך ולא ההכנסה שלך.

שניהם קובעים.

לדעתי זה מאוד טיפשי להחזיק מזומן בעו"ש במקום לתת לו לעבוד.
העמלות זניחות יחסית להפסד התשואה. מעבר לזה שהמקרים שבהם באמת צריך מזומן הם נדירים מאוד.

גם הפסד התשואה זניח ביחס לתיק.

לא הבנתי מה הקשר.
גם זה שיש לך כסף בעו"ש לא חוסך טעויות מטופשות של הבנק.

אבל חוסך ירידה בדירוג האשראי. כתבתי זאת .

IB למשל.

נו בסדר, אז תשלם יום אחד ריבית. מה קרה?
באמת, אני לא מבין את ההגיון פה - להפסיד מאות אלפי ש"ח במצטבר רק כדי לחסוך 2 ש"ח ריבית פעם באף פעם?

נו באמת... אז במקום מסגרת בבנק, יש מסגרת ב ib... הנקודה היא שיש מסגרת...

אין גם קטע שלפעמים לוקח ל ib כמה ימים להעביר כסף? בפרט בסופי שבוע וחגים אמריקאיים?

 

[bigbang]

אז זו הטעות היחידה שיכולה לקרות ורק ממנה צריך להתגונן?

אילו טעויות נפוצות קורות שאינן קורלטיביות לפעילות בחשבון?
מה הסיכוי שתקרה יותר מאחת בחודש?

לדעתי, אם מתעקשים לא להחזיק מסגרת, אפשר להחזיק סכום של משכורת בעו"ש (שצפויה לכסות את מלוא ההוצאות החודשיות) בשביל להימנע מרוב מוחלט של כאבי הראש.
כן, זה יפגע בתשואה. כך גם ההחלטה בנקודה כלשהי בחיים להתחיל לעבוד חודש מאוחר יותר. לא סוף העולם.

 

[roneng]

לא הבנתי...

אתה מניח הנחות מוצא שאני לא הנחתי (שהן די הפוכות ממה שהנחתי). ואז אתה שולל אותן ע"י זה שאתה טוען את אותן הטענות שאני טענתי.
בקיצור - נראה שלחלוטין לא הבנת מה אני אומר, למרות שניסיתי להסביר זאת כמה פעמים.

בדיוק. כלומר הפסד התשואה הופך לזניח יותר ויותר.

בדיוק הפוך - הפסד התשואה הולך וגדל.

וזה יהיה חלק מאוד זניח מתיק ההשקעות שלך.

לא.
זה אולי ילך ויהפוך לחלק קטן מהתיק, אבל עדיין זה סכום משמעותי.
נניח רגע שאתה שם קרן חירום של 50 אש"ח. אחרי 40 שנה זה מגיע לכמעט מליון ש"ח.
אז נכון שזה אולי מליון אחד מתוך 10 שיש לך בשלב הזה, אבל זה עדיין מליון ש"ח!
לא יודע איך אפשר לקרוא למליון ש"ח "חלק מאוד זניח".

אתה מסכים שצריך קרן חירום כשהתיק מאוד קטן

כשהוא קטן יותר מבערך פי 4 מגודל הקרן. כן.
בשלב שבו זה קריטי - שבו למשל משיכה של הסכום הזה מהתיק, בשילוב עם נפילה של 50% בשוק, יכול די לרשושש אותך.

הפסד תשואה גדול

איך בדיוק הגעת למסקנה המוזרה הזאת?
למה שהפסד התשואה יהיה גדול?

ולא צריך כשהתיק גדול

נכון, כי אז משיכה של הסכום הזה מהתיק, גם בתקופה של נפילות, לא תהווה סכנה לתיק.

הפסד תשואה זניח

שוב לא נכון.
פה דוקא הפסד התשואה מאוד גדול לרוב.

אני מסכים

מעולה, אז על מה הויכוח?

(כי זה לא באמת משנה כשהתיק גדול

זה לא משנה מבחינת סיכון. זה מאוד משנה מבחינת תשואה.

אבל זה הפוך לחלוטין מהדוגמא של ביטוח הרכב .

ההגדרה שלך ל"הפוך" מאוד מוזרה.
זה בדיוק כמו ביטוח הרכב - אתה מבטח כשהסיכון יכול לרושש אותך ולא מבטח כשההשפעה של התממשות הסיכון גבוהה.

אני מתייחס עניינית לטענות, אין לי כח לחקור מי אמר מה ולמה...

זאת בדיוק הבעיה, שאתה לא מתייחס עניינית.
אתה נכנס באמצע דיון, מצטטת חלקי תשובות, בלי להבין בכלל על מה ענו ולמה. ואח"כ אתה טוען שלא טענת טענות שאליהן התשובות הללו התיחסו מלכתחילה.
אז או שתקרא את כל שרשרת הטענות-תשובות או שאל תיכנס באמצע ותענה על תשובות שאתה לא יודע למה הן מגיבות.

אתה לא באמת טוען שההסתברות שיעבירו לך מיליון מהחשבון זהה להסתברות לצ'ק שיופקד לפני הזמן...

אני טוען שההסתברות לטעויות בבנק לא תלויה בסכום. (לפחות מעל סכום מסויים. על העברות של כמה עשרות/מאות שקלים כנראה לא מסתכלים).

אם אני מעוניין בקרן חירום של שלושה חודשי מחייה, אז אם ההכנסה החודשית שלי מכסה שלושה חודשי מחייה, אני לא צריך קרן חירום כי המשכורת הקרובה תכסה אותם.

לא נכון!
אתה צריך את הכסף היום. לא אולי בעוד חודש.
כסף שהוא לא אצלך הוא לא בטוח. בדיוק את זה באה קרן החירום לפתור. מה יקרה אם המעסיק יפשוט רגל או סתם יחליט לא לשלם לך משכורת?

כלומר אם ההכנסה תגדל פי שניים בלי שינוי בשאר בפרמטרים, החלק שהולך למניות לא ישתנה?

תלוי איך אתה מגדיר "חלק".
חוץ מזה, לא דיברת על "חלק" אלא על עצם ההשקעה בכלל.
אבל כן, אם אני אומר שהחלק שהולך למניות הוא "כל דבר מעל X" אז ההגדרה הזאת לא משתנה אם ההכנסה גדלה פי 2.

אני לא מבין מה אתה מנסה לומר

אני מנסה לומר (במשך מספר עמודים כבר) שהטענה המקורית שלך לא נכונה.
אני יודע שאתה לא אוהב לעקוב אחרי דיונים וקשה לך עם לוגיקה ולזכור יותר מ2 משפטים אחרונה, אז אני אזכיר לך שוב מה הייתה הטענה שלך:

אתה הרי לא תציע לאנשים שמרוויחים שכר מינימום לשים כל שקל עודף במניות?

והתשובה שלי היא - ההצעה לשים כל שקל עודף במניות לא תלויה בשכר שהאדם מרוויח.
ברגע שיש קרן חירום (או תיק מספיק גדול) לצרכי ההוצאות שלך, אני לא רואה שום בעיה לשים כל שקל *עודף* במניות, לא משנה אם אתה מרוויח שכר מינימום או שאתה מרוויח מליונים כל חודש.

אמרתי שההכנסה לבדה?

כן!
מילא לא לקרוא מה אחרים כותבים כשאתה עונה, אבל גם לא לזכור מה אתה בעצמך כתבת?
לצטט לך שוב את מה שרשמת או שאתה תסתדר עם לקרוא את זה 2 שורות למעלה?

מה בדיוק עושים חלק מאלו לפני שהם מתחילים לעבוד ההייטק?

מה זה משנה?
איך בדיוק זה רלונטי בצורה כלשהי לדיון?
אולי גם תשאל אותי מה הצבע האהוב עליהם?

לא. אתה בוחר תרחיש בו בעלי שכר המינימום חיים עם ההורים, בשביל "להוכיח" שאני טועה.

לא "בחרתי" תרחיש. נתתי דוגמא אחת מיני רבים.
הנקודה היא שמה שקובע זה לא השכר אלא שאר הפרמטרים.
אדם שהוצאות ה"חובה" שלו הן 0 (כי הוא חי ע"ח ההורים למשל) יכול להרשות לעצמו לשים 100% מהכסף העודף שלו במניות גם אם אין לו קרן חירום, לא משנה אם הוא מרוויח מליון ש"ח בחודש או שהוא מרוויח מינימום.
אדם שיש לו הוצאות "חובה" X בחודש, שאין לו קרן חירום של לפחות 3X (ויש שיגידו אפילו 6X), או תיק השקעות בגודל פי 4 מזה, אין לו מה להשקיע במניות לפני שהוא בונה קרן חירום כזאת. וזה לא משנה אם הוא מרוויח מינימום או שהוא מרוויח מליון שקל בחודש.

אני אסביר שוב, ולאט - השכר לא רלונטי. מה שרלונטי זה כל שאר הפרמטרים (הוצאות החובה שלך, קיום קרן חירום וכו').

שניהם קובעים.

לא
אין קשר בין ההכנסה שלך לגובה קרן החירום. ההכנסה לא רלונטית לחלוטין.

גם הפסד התשואה זניח ביחס לתיק.

אתה ממשיך לזרוק שטויות לאוויר בלי לבדוק אותם בכלל.
כמו שאמרתי בתחילת ההודעה, מליון ש"ח זה לא סכום זניח. גם אם יש לך 10 מליון ש"ח.

אבל חוסך ירידה בדירוג האשראי. כתבתי זאת .

על טעויות של הבנק לא אמור לרדת לך הדירוג. הדבר היחיד שאולי תחסוך זה את בזבוז הזמן על הבירוקרטיה של לסדר את זה.
אבל בכל מקרה זה לא רלונטי, הרי טעויות של הבנק יכולות להיות בכל מיני סכומים. מה עוזר לך להחזיק 10K בעו"ש אם הבנק עושה טעות של 11K?
זה מפגר לגמרי לנסות לרדוף אחרי זה ולהחזיק סתם כסף בעו"ש "למקרה שהבנק יעשה טעות".

נו באמת... אז במקום מסגרת בבנק, יש מסגרת ב ib... הנקודה היא שיש מסגרת...

לא מבין מה אתה רוצה.
מתי אמרתי שאני נגד מסגרת?
לי יש מסגרת אשראי בכמה בנקים בארץ + בIB. ובנוסף אני יכול גם לקחת הלוואה בקליק מאיזה 10 מקומות שונים. אז מה?

אין גם קטע שלפעמים לוקח ל ib כמה ימים להעביר כסף? בפרט בסופי שבוע וחגים אמריקאיים?

אתה באמת לא מסוגל לקרוא יותר מהודעה אחת אחורה ולנסות להבין על מה הגיבו לפני שאתה מגיב??
דובר פה ספציפית על מקרה של משיכה ביום שישי. זה יום עסקים בארה"ב, ככה שאין בעיה למשוך משם כסף.
אני מניח שהכוונה שלו לא הייתה לחג כי אחרת הוא היה מציין את זה.

 

[roneng]

אילו טעויות נפוצות קורות שאינן קורלטיביות לפעילות בחשבון?

קורלטיביות לפעילות או קורלטיביות לשכר?
שני דברים מאוד שונים.
תיהיה קונסיסטנטי ותפסיק לשנות טיעונים כל הודעה שניה.

מה הסיכוי שתקרה יותר מאחת בחודש?

מה הסיכוי שברק יכה פעמיים באותו מקום? מסתבר שדוקא הרבה יותר גבוה ממה שחושבים.
סטטיסטית אם קרתה תקלה, הסיכוי לאחת נוספת הוא לרוב הרבה יותר גדול מאשר הסיכוי שתתרחש טעות כזאת בחודש שלא היו בו טעויות לפני.

לדעתי, אם מתעקשים לא להחזיק מסגרת

מי מתעקש על זה (חוץ ממך)?

אפשר להחזיק סכום של משכורת בעו"ש

למה דוקא משכורת?
ואם אתה מרוויח מינימום ופתאום התקלקל לך הרכב וצריך לשלם למוסך 10K לתיקון, מאיפה תביא את הכסף?

שצפויה לכסות את מלוא ההוצאות החודשיות

בשביל הוצאות צפויות לא צריך להחזיק ספייר. הבעיה זה ההוצאות הלא צפויות. והוצאות לא צפויות לא בהכרח מכוסות ע"י משכורת אחת.

 

[bigbang]

אתה מניח הנחות מוצא שאני לא הנחתי (שהן די הפוכות ממה שהנחתי). ואז אתה שולל אותן ע"י זה שאתה טוען את אותן הטענות שאני טענתי.
בקיצור - נראה שלחלוטין לא הבנת מה אני אומר, למרות שניסיתי להסביר זאת כמה פעמים.

אתה פשוט ממציא דברים.

בדיוק הפוך - הפסד התשואה הולך וגדל.

לא.
זה אולי ילך ויהפוך לחלק קטן מהתיק, אבל עדיין זה סכום משמעותי.
נניח רגע שאתה שם קרן חירום של 50 אש"ח. אחרי 40 שנה זה מגיע לכמעט מליון ש"ח.
אז נכון שזה אולי מליון אחד מתוך 10 שיש לך בשלב הזה, אבל זה עדיין מליון ש"ח!
לא יודע איך אפשר לקרוא למליון ש"ח "חלק מאוד זניח".

כנראה שאחרי 40 שנה יש לך 20 מיליון בתיק, שאותם מיליון מהווים 5% ממנו, כלומר במקרה הזה הפרש תשואה של כ-0.1% בשנה, או תנודתיות בשוק של כמה ימים.

ההגדרה שלך ל"הפוך" מאוד מוזרה.
זה בדיוק כמו ביטוח הרכב - אתה מבטח כשהסיכון יכול לרושש אותך ולא מבטח כשההשפעה של התממשות הסיכון גבוהה.

אם חוץ מרכב שערכו 20K אין לך כלום, לשיטתך כדאי לבטח אותו באלפי שקלים כי במקרה של תאונה "תתרושש"?

זאת בדיוק הבעיה, שאתה לא מתייחס עניינית.
אתה נכנס באמצע דיון, מצטטת חלקי תשובות, בלי להבין בכלל על מה ענו ולמה. ואח"כ אתה טוען שלא טענת טענות שאליהן התשובות הללו התיחסו מלכתחילה.
אז או שתקרא את כל שרשרת הטענות-תשובות או שאל תיכנס באמצע ותענה על תשובות שאתה לא יודע למה הן מגיבות.

זה שאתה חושב שאני לא מבין, לא הופך את זה לנכון. אני בהחלט מבין את ההגיון בלא להחזיק קרן חירום, גם אם הוא שונה משלך.

אני טוען שההסתברות לטעויות בבנק לא תלויה בסכום. (לפחות מעל סכום מסויים. על העברות של כמה עשרות/מאות שקלים כנראה לא מסתכלים).

אבל הסכום בו הטעות קורית כן קורלטיבי לפעילות בחשבון.

לא נכון!
אתה צריך את הכסף היום. לא אולי בעוד חודש.
כסף שהוא לא אצלך הוא לא בטוח. בדיוק את זה באה קרן החירום לפתור. מה יקרה אם המעסיק יפשוט רגל או סתם יחליט לא לשלם לך משכורת?

מה יקרה אם הבנק יפשוט רגל או ימעלו לך בחשבון? ברור שאם אינך סומך על המעסיק, אז מה שאמרתי לא רלוונטי.

תלוי איך אתה מגדיר "חלק".
חוץ מזה, לא דיברת על "חלק" אלא על עצם ההשקעה בכלל.
אבל כן, אם אני אומר שהחלק שהולך למניות הוא "כל דבר מעל X" אז ההגדרה הזאת לא משתנה אם ההכנסה גדלה פי 2.

זו דרך מאוד מוזרה להצדיק את הטענה שההשקעה לא תלויה בהכנסה או להגדיר של אי תלות...

אני מנסה לומר (במשך מספר עמודים כבר) שהטענה המקורית שלך לא נכונה.
אני יודע שאתה לא אוהב לעקוב אחרי דיונים וקשה לך עם לוגיקה ולזכור יותר מ2 משפטים אחרונה, אז אני אזכיר לך שוב מה הייתה הטענה שלך:

והתשובה שלי היא - ההצעה לשים כל שקל עודף במניות לא תלויה בשכר שהאדם מרוויח.
ברגע שיש קרן חירום (או תיק מספיק גדול) לצרכי ההוצאות שלך, אני לא רואה שום בעיה לשים כל שקל *עודף* במניות, לא משנה אם אתה מרוויח שכר מינימום או שאתה מרוויח מליונים כל חודש.

אבל מדובר באנשים שאין להם קרן חירום. אם לא הבנת זאת מהפעם הראשונה שהזכרתי זאת, הרי שהסברתי זאת בתגובה הבאה. בגלל שכבר הסכמת שקרן חירום כן נדרשת בתיק קטן, הדיון בנקודה הזו מוצה.

כן!
מילא לא לקרוא מה אחרים כותבים כשאתה עונה, אבל גם לא לזכור מה אתה בעצמך כתבת?
לצטט לך שוב את מה שרשמת או שאתה תסתדר עם לקרוא את זה 2 שורות למעלה?

מה זה משנה?
איך בדיוק זה רלונטי בצורה כלשהי לדיון?
אולי גם תשאל אותי מה הצבע האהוב עליהם?

בתור אחד שטוען שאחרים לא עוקבים אחרי הדיון והתגובות אליו, תגובה זו באה להבהיר שהדוגמא שהבאתי אינה מנותקת מהמציאות כפי שניסית לרמוז בתגובה קודמת.

לא "בחרתי" תרחיש. נתתי דוגמא אחת מיני רבים.
הנקודה היא שמה שקובע זה לא השכר אלא שאר הפרמטרים.
אדם שהוצאות ה"חובה" שלו הן 0 (כי הוא חי ע"ח ההורים למשל) יכול להרשות לעצמו לשים 100% מהכסף העודף שלו במניות גם אם אין לו קרן חירום, לא משנה אם הוא מרוויח מליון ש"ח בחודש או שהוא מרוויח מינימום.
אדם שיש לו הוצאות "חובה" X בחודש, שאין לו קרן חירום של לפחות 3X (ויש שיגידו אפילו 6X), או תיק השקעות בגודל פי 4 מזה, אין לו מה להשקיע במניות לפני שהוא בונה קרן חירום כזאת. וזה לא משנה אם הוא מרוויח מינימום או שהוא מרוויח מליון שקל בחודש.

אני אסביר שוב, ולאט - השכר לא רלונטי. מה שרלונטי זה כל שאר הפרמטרים (הוצאות החובה שלך, קיום קרן חירום וכו').

לא
אין קשר בין ההכנסה שלך לגובה קרן החירום. ההכנסה לא רלונטית לחלוטין.

אם ההכנסה "בטוחה", היא חלופית לחלוטין לקרן חירום.

אתה ממשיך לזרוק שטויות לאוויר בלי לבדוק אותם בכלל.
כמו שאמרתי בתחילת ההודעה, מליון ש"ח זה לא סכום זניח. גם אם יש לך 10 מליון ש"ח.

כפי שאמרתי בתחילת ההודעה, אחרי 40 שנה יהיו לך הרבה יותר מ-10 מליון (בחלק מהתרחישים), וזה יתורגם להפרש תשואה שנתי של כ-0.1%. אם זה לא זניח, גם מיסוי ריאלי לעומת נומינלי אינו זניח - הרי בסוף זה מתורגם לסכומים אבסולוטיים שאינם זניחים...

על טעויות של הבנק לא אמור לרדת לך הדירוג. הדבר היחיד שאולי תחסוך זה את בזבוז הזמן על הבירוקרטיה של לסדר את זה.
אבל בכל מקרה זה לא רלונטי, הרי טעויות של הבנק יכולות להיות בכל מיני סכומים. מה עוזר לך להחזיק 10K בעו"ש אם הבנק עושה טעות של 11K?
זה מפגר לגמרי לנסות לרדוף אחרי זה ולהחזיק סתם כסף בעו"ש "למקרה שהבנק יעשה טעות".

אם יש טעויות נפוצות שהבנקים עושים (כמו להפקיד צ'ק מוקדם מהרשום עליו, לחייב אותך בעמלות למרות שהבטיחו פטור), זה יהיה טיפשי לגמרי להתעסק בזה, במקום להחזיק סכום כסף לא גדול בעו"ש (אם אין מסגרת), שבכל מקרה כדאי למקרים של מיס-קלקולציה של ההוצאות הצפויות.

לא מבין מה אתה רוצה.

מתי אמרתי שאני נגד מסגרת?
לי יש מסגרת אשראי בכמה בנקים בארץ + בIB. ובנוסף אני יכול גם לקחת הלוואה בקליק מאיזה 10 מקומות שונים. אז מה?

מי אמר שאתה נגד? הנקודה הייתה שיש בלת"מים שלא ניתן לכסות עם אפס בעו"ש ובלי מסגרת. נושא המסגרת עלה בתחילת הדיון, והתגובות שלי לא מיועדות רק אליך.

אתה באמת לא מסוגל לקרוא יותר מהודעה אחת אחורה ולנסות להבין על מה הגיבו לפני שאתה מגיב??
דובר פה ספציפית על מקרה של משיכה ביום שישי. זה יום עסקים בארה"ב, ככה שאין בעיה למשוך משם כסף.
אני מניח שהכוונה שלו לא הייתה לחג כי אחרת הוא היה מציין את זה.

כשנוח לך אתה פתאום מתמקד בדוגמא קונקרטית... הנקודה היא שלא ניתן להבטיח כסף שיכנס מתיק השקעות באותו היום.

קורלטיביות לפעילות או קורלטיביות לשכר?
שני דברים מאוד שונים.
תיהיה קונסיסטנטי ותפסיק לשנות טיעונים כל הודעה שניה.

השכר לא נחשב כפעילות בחשבון בצד ההכנסות?

מה הסיכוי שברק יכה פעמיים באותו מקום? מסתבר שדוקא הרבה יותר גבוה ממה שחושבים.
סטטיסטית אם קרתה תקלה, הסיכוי לאחת נוספת הוא לרוב הרבה יותר גדול מאשר הסיכוי שתתרחש טעות כזאת בחודש שלא היו בו טעויות לפני.

זה מאוד תלוי מה מקור התקלה...

מי מתעקש על זה (חוץ ממך)?

איפה התעקשתי לא להחזיק מסגרת? הנושא עלה בדיון, ומישהו אף הציג מגוון תרחישים (כמו מזומן לאינסטלטור בשישי) שנפתרים בקלות עם קיומה של מסגרת.

למה דוקא משכורת?
ואם אתה מרוויח מינימום ופתאום התקלקל לך הרכב וצריך לשלם למוסך 10K לתיקון, מאיפה תביא את הכסף?

מקרן החירום/מתיק ההשקעות/מפריסה לתשלומים. אם לא היית מחלק את המשפט שלי לשני ציטוטים נפרדים, היית רואה שזה לא בא למנוע הוצאות בלתי צפויות, אלא פשוט להקל על ההתנהלות בחשבון בשביל לא להיכנס למינוס לא מאושר מכל מיני סיבות.

בשביל הוצאות צפויות לא צריך להחזיק ספייר. הבעיה זה ההוצאות הלא צפויות. והוצאות לא צפויות לא בהכרח מכוסות ע"י משכורת אחת.

אתה זה שהעלה קודם לכן חשש שהמעסיק לא ישלם לך משכורת...
אם אין לך מסגרת ואתה מתעקש להחזיק אפס בעו"ש, מעבר לחיובים לא צפויים של הבנק (בין אם בטעות שלו או שלך), אתה גם צריך להיות חד על ההוצאות בסוף החודש, אתה לא יכול למשוך מזומן (ולפעמים צריך), כך שההתנהלות יכולה להפוך למאוד מתסכלת ולא להתאים לרוב האנשים.
לדעתך יש סכום אחר שכדאי להחזיק במקרה כזה או שאתה עדיין תטען שמדובר באפס?