העדר תקציב, בחירות רביעיות(?), ופיזור כספים לקורונה פלוס ממשלה מנופחת ופקידים מתחלפים - הסיכוי להורדת דירוג נראה סביר. לא? מה יהיו ההשלכות של זה עלינו, האזרחים שמשקיעים?
העלאת מיסים. אם ישראל תצטרך לשלם ריבית גבוהה יותר עבור ההלוואות שהיא לוקחת, היא תצטרך לגבות יותר מיסים כדי לשלם את הריבית. או שלחילופין יקצצו עוד יותר בשרותים הגוססים של הבריאות, החינוך והתחבורה.
כן, זו המשמעות. אם המדינה תיקח הלוואות או תנפיק אגחים הרביות שלהן יעלו כי רמת הסיכון מתואמת לדירוג האשראי.
שרותי הבריאות בישראל מהטובים והיעילים בעולם בכל מדד. החינוך, יש מדדים שאוהבים להיות נגדנו, אבל איפה שזה אובייקטיבי, למשל הצלחה בהייטק, ישראל מובילה. על התחבורה עובדים, בונים רכבות ונמלים. באמת די עם המסכנות.
קצת נתונים סך הוצאות הממשלה בשנת 2019 הסתכמו בכ-399.8 מיליארד ₪ תשלומי קרן וריבית על החוב הממשלתי 51.3 מיליארד ₪ כלומר 12.83 אחוז מהוצאות הממשלה מיועד להחזר חובות מקור המידע: https://mof.gov.il/AG/BudgetExecuti...cutionReports/Pages/BEGovReports_12_2019.aspx באם החוב מיועד להשקעה נושאת תשואה בדמות החזר, אשר בו ערך ה- ROI (Return on Investment) גדול מערך הריבית (עלות ההון) אזי החוב כדאי. מקור המידע: https://he.wikipedia.org/wiki/החזר_השקעה
זה שהם טובים ויעילים לא קשור לעובדה שהם גוססים. יכול לפרט מה האינטרס של OECD דווקא להוציא רע את ישראל בחינוך? ללא ספק עובדים, בקצב של צב אבל עובדים, אולי עד 2050 יהיה לנו מערכת רכבות חשמלית באיחור של 50 שנה.
אין לה שום קשר למערכת החינוך או השקעה של המדינה. צבא זו הסיבה שיש פה תעשיית הייטק כול כך טובה. מה הקשר התמסכנות? אתה רוצה הלתחרות מול מצרים,ידרן ולוב? בכיף.. אני רוצה להתחרות בקנדה,שוויץ וגרמניה.
את האמת אם אתה מחשב את השפעת המדינה בתחום כמו דחיפה ל5 יחל והצעה של מגמות מדעיות כמו מדעי המחשב והנדסת תוכנה בתיכונים יותר נכון להגיד שלמרות הכשלון של המדינה יש פה תעשיית ההייטק מוצלחת. מקורות: גרף כמות הנבחנים השנתית ב5 יחידות + הורדה רצינית ברמה ובכמות החומר וחוסר ההשקעה במגמות מדעיות בתיכונים וחטיבות בפרפריה
זה ניסיון שהתחיל לפני 5 שנים בערך...ההייטק קיים פה קצת מעל ל5 שנים, ככה שז בכלל לא רלוונטי. שיתחילו בחינוך כלכלי ואחר כך יעברו למתמטיקה ותכנות. ההייטק הוכיח שהוא לא צריך את המדינה בשביל להתפתח, במצב הנוכחי עדיף שהיא לא תתערב כי היא כנראה תגרום יותר נזק. האם המדינה יכלה לבצע תוכנית כמו של אינפינטי לאבס בצורה יעילה? אני בספק.
אתה מתכוון באיחור של 100 שנה כי הצבא לא קשור למדינה ולא מקבל ממנה תקציבים? זה שהצבא יותר טוב בחינוך ממשרד החינוך זה לא חדש ולא יחודי להיטק.
לא עניין של אינטרס, אבל אם לפתע תכפיל את כמות הילדים בגרמניה (בערך, כך שאחוז הילדים יהיה כמו בארץ), גרמניה תידרדר מיד בכל המדדים הקשורים לחינוך. ההשוואה אובייקטיבית, אבל לא הוגנת.
קשקוש שמפמפמת התקשורת כבר 40 שנים. התקציב רק עולה ועולה (ביחס לכל נרמול שתבחר בו). דרך אגב, אולי מה שאתה מרגיש כשאתה בא לבתי החולים נובע מכך שרוב העלייה התקציבית זורמת למשכורות הרופאים ולא להגדלת כמות המיטות או תקני האחיות...
תשמע המדינה בכל זאת צעירה מאוד במונחי אירופה וגם עם קצב ההתקדמות המהיר שלנו אנחנו עדיין ממש מרחוק מאירופה המערבית בהמון המון דברים(שלי אישית מאוד חשובים במדינה לחיות בה) תקן אותי אם אני טועה אבל במדינות הסקנדינביות אחוז הילדים זהה לישראל לא? והם בעלי מערכות חינוך מהטובות בעולם. עליה בתקציב לא שווה עליה בעמידות של מערכת כמו שרשמת למטה, אני כמשלם מיסים לא משנה לי לאן הכסף הולך, אני משלם מיסים ומצפה שהשירות שאקבל שאצטרך אותו יהיה ברמה, מה שקורה שאתה משלם יותר מיסים עם השנים ומקבל שירות יותר גרוע, ממש ROI מדהים...
אתה טועה: שבדיה, נורווגיה, פינלנד, דנמרק והולנד כולן בעלות ריבוי טבעי שלילי (פחות משני ילדים לאישה), חלק מהמדינות הנ"ל הרבה מתחת ל- 2. בישראל אנחנו 3.1 (חרדים - 7, דתיים בערך 4, חילונים בערך 2.4, ערבים לא זוכר בדיוק אבל באזור 4 גם כן). לזה אני מתכוון כשאני אומר שההשוואה לא ממש הוגנת. אתה משלם דווקא פחות מיסים עם השנים ובכל מדד אפשרי מקבל שירות טוב יותר מבעבר. התחושות שלך לא עולות בקנה אחד עם אינסוף המחמאות שמערכת הבריאות בארץ מקבלת מה oecd. אני לא יכול להתווכח עם תחושות, אז נסיים בזה נראה לי.
אתה יודע מתי הניחו את אבן הפינה הראשונה לרכבת התחתית בת"א? מתי התחילו התוכניות הראשונות שלה? מדברים על זה לפחות משנות ה20 של המאה הקודמת, ובשנות ה50 או ה60 של אותה מאה גם כמעט התחילו כמה פעמים.
לא לגמרי מדוייק. מסיבות שונות, 12.83% האלו כוללים גם את סבסוד האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה. הסבסוד הזה לא כל כך תלוי בריבית השוק על האג"ח הממשלתי (שמושפעת מהדירוג).