בעיות חברתיות אצל ילד בן 10

[לנצח נתהה]

וגלעד שליט. גלעד שליט היה הטריגר של אישתי. כבר אז ראינו כמה איכפת למדינה מלטוף שנמק כמה שנים, והחלטנו שהילדים שלנו לא יגיעו למצב הזה.

מעריך מאד את המהלך הדרסטי לאור מה שנתפס כהזוי בעיני אישתך. לא לשבת כמו טמבל בתקווה שאולי יהיה טוב. מזדהה מאד חזק וברוך

 

[חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי?]

היי,

אני אבא לילד בן 10, מאוד רגיש ועם לב ענק, אבל סובל מקשיים חברתיים לא פשוטים, ומהצקות מצד בני הכיתה.
ניסינו כבר לפנות להורים של הילדים המציקים, למחנכת וליועצת בית הספר, אבל בינתיים לא נראה שיפור.
עוד משהו שאנחנו שוקלים זה לרשום אותו לקבוצה לשיפור מיומנות חברתית (בהנחיית פסיכולוג), אבל מעניין אותי לשמוע אם יש פה עוד חברים בפורום שעברו דברים דומים (בעצמם, או עם הילדים) ויכולים לתרום מהניסיון שלהם.

אל תתלה תקוות במערכת החינוך. בתי ספר שבאמת מתאמצים במקרים כאלה נדירים מאד, אם בכלל יש.
בישראל מרוב אהבה ודאגה לילדים המציקים והביריונים ולזכויותיהם, דואגים לטאטא הכל מתחת לשטיח. בטח בכיתות הנמוכות.
בקר למשל באתר (הממשלתי) באוסטרליה של התוכנית למיגור הביריונות: https://bullyingnoway.gov.au.
יש שם הכל החל משבוע מודעות ארצי וכלה בקו חם 24/7 לילדים ויש גם להורים, מחקרים, סטטיסטיקות מפורטות, ודרכי פעולה. אולי עוד מאה שנה גם בישראל יעשו משהו.

ומכיוון שהוא לא באוסטרליה, אולי פשוט תשאלו אותו אם הוא רוצה לעבור לבית ספר אחר. עדיף בהרבה מלנסות להזיז הרים במקום הרע שהוא נמצא בו עכשיו.
אל תזניחו את העניין כי משקעים מבריונות והצקות יכולים ללוות אותו כל החיים. אם הוא בוגר רגשית הרבה יותר מהילדים הסובבים אותו, המצב יכול להיות אפילו יותר קשה ממה שאתם חושבים, במיוחד אם הוא התייאש מלקבל הבנה או עזרה או תמיכה בבית הספר, ואולי לא מספר לכם מה באמת עובר עליו.
והכי הכי הכי חשוב: חבקו אותו דברו איתו שחקו איתו ותעשו דברים כיפים ביחד.

 

[SolidusMaximus]

אתה מסתכל כדוגמא על יוצאי ברית המועצות שנמצאים בארץ בקושי דור? זה לא ממש תרבות ישראלית.
אוכלוסיות יהודיות באוקראינה? מה הקשר?

אני רואה שאתה מתקשה להבין.
הוא דיבר על להעיר לישראלים, ולהדקר. זו בסך הכל הכללה על ערסים. אז לא, איפה שאני, בחברה שאני משתייך אליה, מעירים לילדים ולא מקבלים דקירה. גם לא כל המדינה כזו.
באותו אופן, אני יכול לומר לעשות הכללה על היחס "האדיב" ליהודים באוקראינה שגרם ליהודים לעלות לפה, למרות שהיה שם כל כך תרבותי וטוב.

זה לא ״ערסים צעירים״, זה רוב האוכלוסייה במדינה.

רוב האוכלוסייה במדינה דוקרת אותך? הרוב אפילו עוקף בפקק? על מה אתה מדבר. תצא מההכללות הנוחות ותסתכל מסביב.

הנקודה היא שיש הרבה קבוצות בארץ, המכלול הכללי באמת מאופיין בX,Y,Z, שגורם לו להיות נדחף מדי, חסר מודעות, מציק ומפריע, אבל זה גם מה שגורם לו להיות אכפתי ועוזר.
מעבר למכלול הכללי, יש המון תתי קבוצות, ואל תאשים אותי אם בחרת בחייך הבוגרים להשתייך לחברה קלוקלת. בחברה שלי לא דוקרים ולא מרביצים.

 

[האחד]

אני רואה שאתה מתקשה להבין.
הוא דיבר על להעיר לישראלים, ולהדקר. זו בסך הכל הכללה על ערסים. אז לא, איפה שאני, בחברה שאני משתייך אליה, מעירים לילדים ולא מקבלים דקירה. גם לא כל המדינה כזו.
באותו אופן, אני יכול לומר לעשות הכללה על היחס "האדיב" ליהודים באוקראינה שגרם ליהודים לעלות לפה, למרות שהיה שם כל כך תרבותי וטוב.

רוב האוכלוסייה במדינה דוקרת אותך? הרוב אפילו עוקף בפקק? על מה אתה מדבר. תצא מההכללות הנוחות ותסתכל מסביב.

הנקודה היא שיש הרבה קבוצות בארץ, המכלול הכללי באמת מאופיין בX,Y,Z, שגורם לו להיות נדחף מדי, חסר מודעות, מציק ומפריע, אבל זה גם מה שגורם לו להיות אכפתי ועוזר.
מעבר למכלול הכללי, יש המון תתי קבוצות, ואל תאשים אותי אם בחרת בחייך הבוגרים להשתייך לחברה קלוקלת. בחברה שלי לא דוקרים ולא מרביצים.

אתה רוצה אולי לספר על איזה חברה שלך אתה מדבר? כי כמו שאמרתי יש הרבה בין השורות אצלך.
אם אני צריך להמר (שונא להמר אבל לא עומד בפיתוי כאן ואולי אני בכלל בכיוון הפוך ואתה שוודי חילוני), אתה מזרחי דתי (אולי אפילו חרדי), כי אתה מזכיר הרבה את החברה שאתה בחרת .

 

[A42]

גם אני גר בישוב טוב עם בית ספר טוב, ואפילו כיתה טובה. הבן שלי חלילה, לא סובל מאלימות פיסית. הוא כן לא יודע מידי פעם לפענח סיטואציות חברתיות, להתעמת כשצריך או למצוא תגובות טובות לילדים בזמן אמת, וילדים בגילאים האלה תופסים את זה כחולשה ולפעמים מציקים לו. זה בטח לא מצב שאני מרוצה ממנו, ואנחנו עובדים קשה ונעבוד עוד קשה כדי לשפר אותו, אבל אני לא חושב שההתנהגות כזאת לילדים בגיל הזה זה משהו שייחודי לישראל.

מאוד מתחבר למה שאתה כותב
כי היינו במצב מאוד דומה שנה שעברה

כן אוסיף שהשנה בנוסף לכל מה שכתבתי
הוא נרשם בדחיפה קצת גדולה שלנו לקורס ג'ודו
הוא לא ממש רצה והעדיף חוגים אחרים אבל רצינו משהו קצת פיסי שיחזק לו את הביטחון העצמי בעיקר לעמוד מול הילדים בכיתה

הוא גם קצת קטן בגדול יחסית לשאר הכיתה אז זה גם מורגש
לצערנו הוא כבר חצי שנה בזה ועדין בחגורה לבנה למרות שחלק מהכיתה שלו כבר בחגורה ירוקה וכחולה ובתחרויות גבוהות בארץ והוא לרוב לא מתאמן ממש איתם
אבל זה כן נתן לו ביטחון יותר גדול
ןגם קצת יותר הכניס אותו לעולם הזה
(מה שניסינו לפני עם חוג כדורגל לעשות ולא הצליח)

דבר נוסף הוא התחיל השנה תנועת נוער
(אנחנו גרים במושב אז זה יותר מובנה וכל הילדים במושב מגיעים לזה)
זה מאוד עוזר חברתים גם כי יש רכז אבל בעיקר כי יש חונכים ומדריכים מהשנתונים מעל והם מאוד מחברים את הקבוצה
הוא אפילו צלח עכשיו טיול פסח של לישון באוהל עוד עוד 2 חברים דבר שמאוד מאוד חששנו ממנו

מעבר לזה בעיקר אישתי מאוד התאמצה לייצר לו מפגשים חברתיים בשכבת גיל
כמו שהיא אומרת להרים לו
עשינו בבית ערב פיצות עם טאבון לכל השכבת גיל שלו במושב שזה בערך רבע מהכיתה שלו
סתם לגיבוש

יום הולדת חגגנו לו מצומצם שהוא הזמין 5 בנים אליו ליום כיף מושקע

והאמת שגם השנה סוף סוף התגבש לו לפחות חסר טוב אחד שנותן לו הרבה ביטחון
(זה לא הולך חלק תמיד והוא לא גר קרוב אז אנחנו עובדים בנסיעות, וגם שם יש ויש ימים אבל זה ביטחון מאוד טוב לדעת שיש לו חבר קרוב שהוא לא ישב לבד באוטובוס בטיולים וכו)

 

[SolidusMaximus]

אתה יודע? אתה מנסה לכתוב באופן כאילו מכיל אבל בין השורות יוצא לך הגזען הדתי\מסורתי.

אין שום גזענות בעובדות פשוטות:
א. מי שלא מחובר לסיפור היהודי, יהיה לו קשה במדינת היהודים. ב. יש מגוון תתי-קבוצות בארץ, לכל אחת היתרונות והחסרונות שלה. לא, לא כולם דוקרים.

מה עדיף, שנדבר סחור-סחור במין PC יפה כזה של: כל אדם יכול להרגיש שייך לכאן, גם אם אין שום דבר שמקשר אותו לכאן, ודי קשה פה ביחס לקנדה?
או, כל אדם חופשי להשתייך לאיזו קבוצה\בית ספר שירצה, , והתרבות\איכות החינוך של כולם שווה וטובה כי הכל זה סובייקטיבי?

כל אדם עושה את הבחירות שלו בחיים. אתה בחרת ללכת לקנדה כי שם נוח. אני בחרתי להשאר בארץ אבותיי למרות שקשה. להכל יש מינוסים ופלוסים. בנוסף, קיים גם מרווח תמרון.

עצרתי לתחנה קצרה בארץ כדי להגר בגלל הכסף. כי זה מה שה"רוסים" שיהדותם מוטלת בספק עושים. באים בשביל סל קליטה, מנצלים את המדינה וממשיכים הלאה.
אז בוא נראה, עליתי לארץ ב1972, והיגרתי ב2010..אם זה קצר אז אני כנראה אחד מילדי מתושלח (אחלה ספר של רוברט היינליין). בדרך שירתתי 6 שנים בצבא (עתודאי חנון), השתחחרתי כסרן, ועשיתי מילואים עוד בערך 10 שנים.

מעולם לא טענתי שהגרת בגלל כסף, לא דיברתי על סל קליטה או על יהדות-מוטלת-בספק, ובטח לא קישרתי את "הרוסים" לטענה כזו, כי רובם יהודים. סבא שלי לא בא מאיסלנד.

הטענה שלי פשוטה - נולדת בארץ X, בשנות חייך הספקת להגר לארץ Y, ולבסוף הגרת לארץ Z. אתה טוען שלא מעניין אותך היהדות כ"כ.
ברור שהקשר שלך לאדמה הזו ולסיפור הזה, יותר קלוש משלי. זה פשוט לא הסיפור של רוב הישראלים, רבים מהם דור שני או שלישי+, ועם קשר עמוק יותר ליהדות. כאמור:

אתה מסתכל כדוגמא על יוצאי ברית המועצות שנמצאים בארץ בקושי דור? זה לא ממש תרבות ישראלית.

עבדתי בארץ בחברת הייטק גדולה עם משכורת מצויינת ואופציות יפות שויתרתי עליהן במעבר, ועברנו בלי שציפתה לי כאן עבודה או משהו אחר, פשוט עברנו עם החסכונות שלנו. בית בלי צשכנתא בזכרון, מכוניות, החיים הכלכליים היו ורודים. אתה יודע מה לא היה ורוד? הסיפור הגדול שהייתי חלק ממנו, הילדים שלי שחטפו מכות בבית ספר בלי סיבה, וגלעד שליט. גלעד שליט היה הטריגר של אישתי. כבר אז ראינו כמה איכפת למדינה מלטוף שנמק כמה שנים, והחלטנו שהילדים שלנו לא יגיעו למצב הזה.

נו, בדיוק. לא רצית להשתייך יותר לסיפור, זה שלבשת על עצמך בגיל צעיר, ופשטת בגיל מבוגר. לא דור ההורים, לא הסבים, עניין של כמה עשורים בודדים.
ואם יורשה לי, אם הייתי רואה רק את המכנה המשותף הנמוך ביותר של הסיפור, כמוך, גם אני לא הייתי רוצה להיות כאן. יש כל כך הרבה מעבר.

 

[האחד]

אין שום גזענות בעובדות פשוטות:
א. מי שלא מחובר לסיפור היהודי, יהיה לו קשה במדינת היהודים. ב. יש מגוון תתי-קבוצות בארץ, לכל אחת היתרונות והחסרונות שלה. לא, לא כולם דוקרים.

מה עדיף, שנדבר סחור-סחור במין PC יפה כזה של: כל אדם יכול להרגיש שייך לכאן, גם אם אין שום דבר שמקשר אותו לכאן, ודי קשה פה ביחס לקנדה?
או, כל אדם חופשי להשתייך לאיזו קבוצה\בית ספר שירצה, , והתרבות\איכות החינוך של כולם שווה וטובה כי הכל זה סובייקטיבי?

כל אדם עושה את הבחירות שלו בחיים. אתה בחרת ללכת לקנדה כי שם נוח. אני בחרתי להשאר בארץ אבותיי למרות שקשה. להכל יש מינוסים ופלוסים. בנוסף, קיים גם מרווח תמרון.

מעולם לא טענתי שהגרת בגלל כסף, לא דיברתי על סל קליטה או על יהדות-מוטלת-בספק, ובטח לא קישרתי את "הרוסים" לטענה כזו, כי רובם יהודים. סבא שלי לא בא מאיסלנד.

הטענה שלי פשוטה - נולדת בארץ X, בשנות חייך הספקת להגר לארץ Y, ולבסוף הגרת לארץ Z. אתה טוען שלא מעניין אותך היהדות כ"כ.
ברור שהקשר שלך לאדמה הזו ולסיפור הזה, יותר קלוש משלי. זה פשוט לא הסיפור של רוב הישראלים, רבים מהם דור שני או שלישי+, ועם קשר עמוק יותר ליהדות. כאמור:


נו, בדיוק. לא רצית להשתייך יותר לסיפור, זה שלבשת על עצמך בגיל צעיר, ופשטת בגיל מבוגר. לא דור ההורים, לא הסבים, עניין של כמה עשורים בודדים.
ואם יורשה לי, אם הייתי רואה רק את המכנה המשותף הנמוך ביותר של הסיפור, כמוך, גם אני לא הייתי רוצה להיות כאן. יש כל כך הרבה מעבר.

אתה רק מאשר את מה שאמרתי. באתי לארץ בגיל שנה אני חושב שאני ישראלי כמו כל אחד אחר שנולד בארץ השנה שביליתי בלטביה לא בדיוק נחרטה לי בזיכרון.
לפי מה שאתה כותב אתה גם מאשר לי שאתה דתי לפחות לאומני, ואני כותב לאומני ולא לאומי בכוונה, עם סבירות כלשהי לחרדי.
החשיבות המוגזמת שאתה נותן לסיפור היהודי כשיקול מאשרת את התאוריה שלי

 

[לנצח נתהה]

יש כל כך הרבה מעבר.

מה יש מעבר ? שואל מסקרנות וברצינות. פעם היהדות נתנה לעולם את השבת , רגולציה לכל מיני מנהגים ברבריים (עבדות ,פגיעה בשבויות מלחמה וכו') ועוד כל מיני דברים נחמדים. בימינו מה יש ביהדות בכלל ובאורתודוקסיה בפרט ? מה היא תורמת לעולם?

 

[SolidusMaximus]

אם אני צריך להמר (שונא להמר אבל לא עומד בפיתוי כאן ואולי אני בכלל בכיוון הפוך ואתה שוודי חילוני), אתה מזרחי דתי (אולי אפילו חרדי), כי אתה מזכיר הרבה את החברה שאתה בחרת .

הימור לא מוצלח, אבל כן, אני חושב שהערכים האירופאיים יכולים לעבוד רק על חברות שעברו את התהליכים שאירופה עברה. זאת אומרת, רק על אירופאיים. אולי.
ולכן, שאר העולם, לא יכול להתקיים בלי משמעות, דת, חוקים נעלים יותר מאשר חוקי המדינה וחוקי "הנימוס המחייב בין אדם לחברו".
זה לא יכול לעבוד במזרח התיכון, הרחוק, גם לא בישראל, ובוודאי שאם אירופה, קנדה ואמריקה יסכילו להביא אליהם אנשים רבים מתרבויות זרות - זה יתמוטט גם שם.

השאלה עדיין פתוחה אם אפשר להחזיק חברה נאורה ללא ערכים משמעותיים מלבד חופש וכבוד לאחר - שלא נשענים על דבר מה מעבר ל"ככה זה", לאורך זמן.
אולי בקנדה, אולי באירופה, בארה"ב זה כבר נסדק מאוד. גם זה, כאמור, כל עוד האוכלוסייה אינה אוכלוסייה מיובאת שהערכים האלה זרים לה.

אתה רק מאשר את מה שאמרתי. באתי לארץ בגיל שנה אני חושב שאני ישראלי כמו כל אחד אחר שנולד בארץ השנה שביליתי בלטביה לא בדיוק נחרטה לי בזיכרון.

לא טענתי שאתה פחות ישראלי, אלא שבגלל שאתה לא מחובר לסיפור היהודי, אתה מסתכל על המכנה המשותף הנמוך ביותר, ולכן העדפת לברוח מפה.
בחייך, אם היהדות והישראליות היו בשבילי רק לדקור בפארק בשבת, להפקיר חייל בשבי בשביל לכבוש שטח, ואלימות בכבישים, גם אני לא הייתי רוצה להיות שייך, ובורח.

לפי מה שאתה כותב אתה גם מאשר לי שאתה דתי לפחות לאומני, ואני כותב לאומני ולא לאומי בכוונה, עם סבירות כלשהי לחרדי.

האפיון שלך את הקבוצות בארץ שגוי, אבל עזוב. אין שום דבר "לאומני" בלהיות אדם ששמח להשתייך למדינה שלו, ולסיפור בן ה3000 שנה של התרבות שלו. ולא רק מ1948.

החשיבות המוגזמת שאתה נותן לסיפור היהודי כשיקול מאשרת את התאוריה שלי

אין פה שום חשיבות מוגזמת, זה מי שאני, ככה נולדתי וככה אמות. אני לא ערבי שבטי, אני אבקר בחריפות את התרבות שלנו איפה שצריך, אבל כאחד שאף פעם לא יוכל לברוח ממנה.

 

[SolidusMaximus]

כל הכבוד לך.ברצינות. תוכל להרחיב לגבי הרצון? הוא מבוסס על משהו אחר או שהוא brute fact וזהו?

בראש ובראשונה, אני רוצה להיות יהודי ישראלי ששמח בשיוך שלו, כמו כל גרמני ששמח להיות גרמני או שוודי ששמח להיות שוודי.
אחר כך, יש את החוכמה של התרבות שלי, שאני שמח תמיד להשתייך אל האנשים שהגו אותה, ולשאוב ממנה חוכמה מתי שצריך.
זאת אומרת, בראש ובראשונה כי זה מי שאני. שנית, כי יש פה חוכמה אוניברסלית רלוונטית.

מה יש מעבר ? שואל מסקרנות וברצינות. פעם היהדות נתנה לעולם את השבת , רגולציה לכל מיני מנהגים ברבריים (עבדות ,פגיעה בשבויות מלחמה וכו') ועוד כל מיני דברים נחמדים. בימינו מה יש ביהדות בכלל ובאורתודוקסיה בפרט ? מה היא תורמת לעולם?

כן, בדיוק זה. היהדות מציעה פורמט לא-אוטופי, אלא מעשי, איך לחיות.
בעולם שנע בין מרקסיזם משולל הגיון, מי שמדוכא תמיד צודק, המדכא תמיד טועה - ברור שברגע שהמדוכא יגבר, הוא יהפוך בעצמו למדכא, מה הטעם? - לבין ניהיליזם חומרי,
בין המזרח הקיצוני והרע, הברית האסלאמית-מרקסיסטית האלימה, שמקדשת את כל האמצעים להגיע למטרה - הגמוניה על העולם, בכוח האלימות הדיקטטורית,
לבין המערב הנאיבי, שחושב במונחי תרבות נוצרית יפים, אך נאיביים. הכל יכול להפתר דרך אהבה, כולם בסוף רוצים רק שגשוג, אהבה ושלום, כולם פועלים ממניעים טהורים,

היהדות מציעה מה שהיא תמיד הציעה -
חוקים שמתיישבים על אופי האדם וממתנים אותו, לא מתעלמים ממנו, לא גוררים אותו לתהומות רוע, אלא מציעים מוסר מעשי. מוסר מגשר בין הרצוי למצוי, מבוסס צדק, לא פנטזיות.

אז כן, אפשר להיות מוסלמי ולהגיד שמותר ומצווה לפגוע בשבויות מלחמה, כמו שדאעש עשו.
אפשר להיות נוצרי ולהגיד שסקס בכלל זה דבר מלוכלך, ונו-נו-נו, אבל בוא נאמר שזה לא ממש עבד, לעמים עם מסורת נוצרית במלחמת העולם ה2 וגם אחר כך.

ואפשר להיות היהדות, שהכירה בכך שיש פה בעיה קיימת, ובמקום לטאטא אותה מתחת לשטיח ולהגיד "אסור", אמרה, "אפשר, אבל בתנאי א' ב' ג' ד'", שיגרמו שזה לא יקרה בפועל.
כמובן שהיופי, וגם החובה של היהדות, זה שלאורך הדורות זה רק משתכלל ומתפתח יותר, וחז"ל בזמנם ערמו עוד קשיים ושינו עוד את המנהגים כדי שזה יהיה עוד יותר בלתי אפשרי.
וכמובן שהיום זה בכלל לא מתרחש, ואסור, ורבנים מסויימים ממשיכים בדרך הזאת של לשפר את העולם (לצד רבנים שמתרכזים רק באספקט המאובן של היהדות, לצערי).

 

[סברס]

בראש ובראשונה, אני רוצה להיות יהודי ישראלי ששמח בשיוך שלו, כמו כל גרמני ששמח להיות גרמני או שוודי ששמח להיות שוודי.
אחר כך, יש את החוכמה של התרבות שלי, שאני שמח תמיד להשתייך אל האנשים שהגו אותה, ולשאוב ממנה חוכמה מתי שצריך.
זאת אומרת, בראש ובראשונה כי זה מי שאני. שנית, כי יש פה חוכמה אוניברסלית רלוונטית.

כן, בדיוק זה. היהדות מציעה פורמט לא-אוטופי, אלא מעשי, איך לחיות.
בעולם שנע בין מרקסיזם משולל הגיון, מי שמדוכא תמיד צודק, המדכא תמיד טועה - ברור שברגע שהמדוכא יגבר, הוא יהפוך בעצמו למדכא, מה הטעם? - לבין ניהיליזם חומרי,
בין המזרח הקיצוני והרע, הברית האסלאמית-מרקסיסטית האלימה, שמקדשת את כל האמצעים להגיע למטרה - הגמוניה על העולם, בכוח האלימות הדיקטטורית,
לבין המערב הנאיבי, שחושב במונחי תרבות נוצרית יפים, אך נאיביים. הכל יכול להפתר דרך אהבה, כולם בסוף רוצים רק שגשוג, אהבה ושלום, כולם פועלים ממניעים טהורים,

היהדות מציעה מה שהיא תמיד הציעה -
חוקים שמתיישבים על אופי האדם וממתנים אותו, לא מתעלמים ממנו, לא גוררים אותו לתהומות רוע, אלא מציעים מוסר מעשי. מוסר מגשר בין הרצוי למצוי, מבוסס צדק, לא פנטזיות.

אז כן, אפשר להיות מוסלמי ולהגיד שמותר ומצווה לפגוע בשבויות מלחמה, כמו שדאעש עשו.
אפשר להיות נוצרי ולהגיד שסקס בכלל זה דבר מלוכלך, ונו-נו-נו, אבל בוא נאמר שזה לא ממש עבד, לעמים עם מסורת נוצרית במלחמת העולם ה2 וגם אחר כך.

ואפשר להיות היהדות, שהכירה בכך שיש פה בעיה קיימת, ובמקום לטאטא אותה מתחת לשטיח ולהגיד "אסור", אמרה, "אפשר, אבל בתנאי א' ב' ג' ד'", שיגרמו שזה לא יקרה בפועל.
כמובן שהיופי, וגם החובה של היהדות, זה שלאורך הדורות זה רק משתכלל ומתפתח יותר, וחז"ל בזמנם ערמו עוד קשיים ושינו עוד את המנהגים כדי שזה יהיה עוד יותר בלתי אפשרי.
וכמובן שהיום זה בכלל לא מתרחש, ואסור, ורבנים מסויימים ממשיכים בדרך הזאת של לשפר את העולם (לצד רבנים שמתרכזים רק באספקט המאובן של היהדות, לצערי).

אתה משתמש בכל מיני ביטויים כמו יהודי, ישראלי, וכו'

אבל אני לא בטוחה שאי פעם פגשת אותנו לפי התיאורים שלך.

 

[unsullied]

אני לא בטוחה שאי פעם פגשת אותנו לפי התיאורים שלך

מרחיב את הסברה הזו גם לגבי הגויים

 

[האחד]

המילים שלך נורא גבוהות, גבוהות מדי. לא מצליח לראות חיבור למציאות. החוכמה של הדת היהודית, אור לגויים, הדת הכי פרקטית.
אתה מדבר על אותה דת שקורעים בה ריבועים של נייר טואלט בשישי? או שבונים מעליות שעוצרות בכל קומה בסופש כדי לעבוד על אלוהים? או שאולי הדת שבה הורגים באכזריות חיות למאכל?
אתה תמשיך להגיד לי שאני טועה ואני אמשיך להתעקש שיש לך כיפה על הראש.

 

[סברס]

אני רק ציינתי עובדה, שגם אתה דיברת עליה: חברה מחשלת יוצרת אנשים מסויימים

נכון. אנשים עם PTSD...
יוצרת גם ילדים שמרטיבים בלילה בגילאים מאוחרים כי מפחדים מאזעקות.

 

[SolidusMaximus]

אבל אני לא בטוחה שאי פעם פגשת אותנו לפי התיאורים שלך.

בורות היא לא תירוץ. אם את לא מכירה מה המהות (בשפתך: כל מיני ביטויים) שבשבילה באנו לפה ולא לאוגנדה, תאלצי להשלים לבד. רמז: לא רק כדי לחיות חיי נוחות, שאין פה הרבה.
אני יכול לענות על שאלות, לדון, אבל מי שתקוע בפוזיציה לא רוצה להקשיב. מה שעצוב, זה שמי שסובל זה מי שלא מחובר. מי שמחובר חי עם משמעות, למרות הקושי.

אתה מדבר על אותה דת שקורעים בה ריבועים של נייר טואלט בשישי?

כן, דת שהשכילה לשלב בה את חיי המעשה, כי זה חכם, וכי אחרת הייתה נכחדת. לא היחידה, אבל היחידה ששרדה עם סט גדול כ"כ של מעשים פרקטיים, בלעדיהם הייתה נעלמת.

או שבונים מעליות שעוצרות בכל קומה בסופש כדי לעבוד על אלוהים?

אם אתה בור ביחס לאיך מערכת החוקים עובדת, אל תתיימר להבין מרחוק בלי ללמוד. מעלית שבת - לא עוברת על האיסורים שאסורים בשבת, ומותרת.

בטח לא אקבל הטפת מוסר מאדם ש(כנראה, לא מכיר אישית) משתייך לציבור, שבו - כל אחד מחליט לעצמו מה מוסרי ונכון (במסגרת החוק), וזהו. בלי להיות מחוייב לדבר או להתייעץ.
אתה הרי לא בוגד באשתך. למה? כי "זה לא בסדר, זה יפגע בה", אני מניח. בהחלט סיבה מנומקת שנשענת על יסודות לוגיים. היא הרי לא חייבת לדעת.
מאה מטר ממך חי אדם שכן בוגד באשתו, כי לדעתו "מה שהיא לא תדע לא יכאיב לה".
אני בעד שכל אדם יבחר את הטוב לו, בסופו של דבר. אבל כשכל התשתית של אדם להחלטות בחיים נשענת רק על מערכת אינרציונית, בה לא עושים X "כי ככה זה", הוא די אבוד.

או שאולי הדת שבה הורגים באכזריות חיות למאכל?

מה? ואתה, לא אוכל בשר? מה זה רלוונטי ליהדות? היא לא מחייבת לאכול בשר, ואף רואה בזה דבר בעייתי.
או השחיטה? כי אתה חי בנקודת זמן X אז אתה בטוח שאתה מאוד הומני, רק כי אתה הורג את היצור שאתה אוכל בשיטה פחות כואבת, שלא הייתה אפשרית לפני 100 שנה?

מרחיב את הסברה הזו גם לגבי הגויים

לא בטוח לגבי כוונתך, אבל כדאי להציץ בשני הגויים האלה, אתאיסטים, אחד גיי, ואיך הם רואים את החיוניות המעשית של היהדות לעולם. הראיון כולו, אבל ספציפית 1:32:00. אפרופו:

נכון. אנשים עם PTSD...
יוצרת גם ילדים שמרטיבים בלילה בגילאים מאוחרים כי מפחדים מאזעקות.

שניהם רואים איך למרות האזעקות, ההרטבות והפחד - שהם כמובן רע הכרחי, לא אידיאל - בישראל גדלים ילדים בריאים וחסינים יותר מאשר במערב.
בישראל כמעט לא תשמע "אני לא מוכן להגן על המדינה שלי במלחמה קיומית, כי מלחמה לא פותרת כלום" (1:25:00).
אין ואקום - אם אין ערכים לחנך ילדים, משתלט ניהיליזם, ולאחריו ערכים מעוותים שתופסים את מקומם. שניהם מובילים להתמוטטות החברה.
לא העולם הערבי האלים ילמד את המערב איך לקיים חברה מוסרית, שגם מגנה על קיומה. גם לא סין והודו אבירי זכויות האדם. לישראל יש חלק מרכזי בלהזכיר להם מה ששכחו.

 

[האחד]

תקשיב. הטיעונים שלך הופכים להיות יותר ויותר אבסטרקטיים ולא מחוברים למציאות, כמעט כמו דת.
"אני בעד שכל אדם יבחר את הטוב לו, בסופו של דבר. אבל כשכל התשתית של אדם להחלטות בחיים נשענת רק על מערכת אינרציונית, בה לא עושים X "כי ככה זה", הוא די אבוד" - אתה מתכוון לדת כשאתה כותב לגבי אותה מערכת אנרציונית שבה לא עושים אקס כי ככה זה? כי ככה זה עובד בחוקי הדת. עושים או לא עושים דברים כי ככה, כי ככה אלוהים החליט, או יותר טוב, ככה הרבי החליט.
אני לא בוגד באישתי כי אני אוהב אותה, וכי זה לא רק יפגע בה, אלא זה גם יגרום לי לבעיה מוסרית עם עצמי לפי סט המוסר שלי, גם אם היא לא תדע, כי אני אדע שאני משקר לה. אתה לעומת זאת אומר לעצמך, אני לא צריך לחשוב, לפני כמה אלפי שנים החליטו עבורי מה נכון ומה לא ואני צריך כמו רובוט לעשות את זה כדי לרצות את אותה ישות כל יכולה ולהיות התלמיד המצטיין שלה, ואם מעדתי, אז לא נורא, אני אצום ביום כיפור והכל בסדר.
קוראים לזה לשחק בקקי. כמו כל המשחקים בקקי שכל הדתות מתעסקות בהם. הדת אולי התחילה כאמצעי להכניס חוקים ואמות מוסר בתקופה שלא היו כאלה, אבל הפכה למוטציה מעוותת שמטרתה לשלוט בהמונים (כמו שקראו לה, אופיום להמונים), ולגרום לאנשים להרגיש טוב עם עצמם.
סבתא מתה? אל תדאג, היא בגן עדן עכשיו. יש לילד שלך מחלה קשה? תתפלל לאלוהים שיעזור לך. הילד מת? טוב, נסתרות דרכי האל, אלוהים נתן ואלוהים לקח, זה הכל חלק מהתכנית הגדולה שלו (שאתה חלק ממנה). אלוהים הוא מין כזה feel good כזה. רע לך? תתפלל לאלוהים. המצב קשה? תתפלל לאלוהים. אתה רוצה להרוויח בלוטו? תתפלל לאלוהים.האם התפילה עוזרת? 50:50. אבל כמו ביטוח, לא יועיל לא יזיק.
כשאמא שלי חלתה בסרטן סופני בגיל 59 הבנתי למה אנשים פונים לדת. הכל אבוד, אין תקווה, ופתאום יש סיכוי, תתפלל חזק, אבל ממש חזק ואולי אלוהים יעזור, ואם היא תמות (ספויילר, היא מתה) אז זה לא כמו מחשב שהוציאו לו את התקע, אלא היא במקום טוב יותר. עד כמה שהייתי אתאיסט לפני, התובנה הזאת שאנשים נדחפים לדת כמין hail Mary (תסלח לי על הרפרנס הנוצרי) גרמה לי עוד יותר לתעב ולבוז לדת באשר היא. כמו טורף שניזון מחולשה ורגעי משבר של אנשים, ובא להציע להם פטה מורגנה של סיכוי ותקווה עם חיבוק מזוייף של חמימות מעושה. לא סתם הדתות אוהבות את המאמינים שלהם בורים, מדוכאים ומסכנים עד כמה שאפשר.
למה אתה מאמין שיש אלוהים? כי אמא ואבא אמרו לך מגיל צעיר שיש אלוהים, כי בבית הספר ובגן אמרו לך שיש אלוהים. בשום שלב לא היתה לך סיבה להניח שיש אלוהים פרט לזה שאנשים אחרים אמרו לך שיש אלוהים. שטיפת המוח ההמונית הכי גדולה בהיסטוריה, אבל הכי חשוב שאתה חלק מסיפור ומתכנית אב גדולה שידועה רק לאלוהים, כי נסתרות הן דרכי האל.
תסלח לי שאני אפסיק כאן ולא אמשיך ללכת במעגלים, עם עוד תגובות במשחק הפינג פונג הקטן שלנו כי אני אישית לא מצליח לעקוב אחרי קו המחשבה שלך או להבין לאן הוא מוליך.

 

[Homer]

חבר, טול קורה מבין עיניך.
נתת כאן שפע הכללות על חיים בחו"ל ועל אנשים בלי להכיר ובלי לדעת. אתה מנרמל את הצדדים השליליים בישראל ומגמד אותם והדיעה שלך על החיים בחו"ל רחוקה מאוד מהמציאות. המציאות מוכיחה שאפשר לחיות חיים יהודיים מאושרים גם בניו יורק, ואפשר לחיות חיים חילוניים מאושרים גם בישראל.
אני ציוני, אני מאמין בלב שלם שישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, ואין על זה ויכוח. סקרן לדעת מה דעתך על מיליוני האורתודוקסים שחיים בניכר ולא מתכננים ליישב את ארץ ישראל. או מאות אלפיי האורתודוקסים בארץ שלא משרתים בצבא?
הם מקיימים יותר מצוות ממני, אבל זה לא אומר שהם טובים יותר.

 

[ת.אוקהם]

אתה הרי לא בוגד באשתך. למה? כי "זה לא בסדר, זה יפגע בה", אני מניח. בהחלט סיבה מנומקת שנשענת על יסודות לוגיים. היא הרי לא חייבת לדעת.

אני לא בוגד באשתי כי זה יפגע בה ובילדים וכי זה יפגע בי כי יהיה לי קשה מאוד לחיות עם עצמי.
אני מבין שבעיניך זה "לא לוגי" ומאידך גיסא לא לבגוד באשה בגלל שמישהו כתב באיזה ספר לפני 3000 שנה שאסור לעשות זאת זה "כן לוגי" אבל המציאות היא שאין איזו העדפה לוגית לאחד מהשניים, כל אחד ומה שעובד עבורו.

מאה מטר ממך חי אדם שכן בוגד באשתו, כי לדעתו "מה שהיא לא תדע לא יכאיב לה".

שיהיה להם בכיף, מה אכפת לי?
אני חי לפני סט ערכים מסויים והוא חי לפי סט אחר שלא פוגע בי, למה זה צריך לעניין אותי או להפריע לי?

כל אחד מחליט לעצמו מה מוסרי ונכון (במסגרת החוק), וזהו. בלי להיות מחוייב לדבר או להתייעץ.

כאתאיסט, ברור שהיה לי יותר קל אם הייתי מאמין והייתה דת שהייתה מכתיבה לי איך לחיות.
הרבה יותר קשה לחשוב בעצמך על מוסר ושאר ירקות ולהחליט עבור עצמך איך אתה רוצה לחיות.
אבל אם אתה חושב שהעובדה שאני בוחר בשביל עצמי בעוד שבשבילך מישהו אחר בחר לפני מאות או אלפי שנים כיצד לחיות הופכת אותך לטוב ממני באיזשהו מובן אז אתה טועה.

 

[בת העמק]

אני גר בישוב טוב עם בית ספר טוב, ואפילו כיתה טובה. הבן שלי חלילה, לא סובל מאלימות פיסית. הוא כן לא יודע מידי פעם לפענח סיטואציות חברתיות, להתעמת כשצריך או למצוא תגובות טובות לילדים בזמן אמת, וילדים בגילאים האלה תופסים את זה כחולשה ולפעמים מציקים לו

מאד משמח אותי לראות כמה אתם שמים לב לזה ומחפשים פתרונות מיטיבים.
אני עברתי חרמות קיצוניות בגילאים האלה (ובקיבוץ של פעם - 22 שעות חייתי באותו בית עם קבוצת הגיל שלי) וההורים שלי מעולם לא שוחחו איתי על כך, אפילו לא ידעתי אם הם מודעים לזה. ודווקא הייתי טום בוי פראית ולא ילדה עדינה. בסופו של דבר זה הסתיים במהלך חט"ב, ומשעשע שעד היום דווקא הקיצוני שבין המחרימים הוא החבר הכי טוב שלי (ונכון להיום קבוצת החברים הקרובים היא בני גילי מהקיבוץ, אפילו שכולנו עזבנו לפני 40 שנה). נפלאות הן דרכי אנוש.

 

[סברס]

מה שעצוב, זה שמי שסובל זה מי שלא מחובר. מי שמחובר חי עם משמעות, למרות הקושי

משפט שמדגים בצורה מעולה את זה שאתה סותר את עצמך שוב ושוב.

בישראל גדלים ילדים בריאים וחסינים יותר מאשר במערב.

איפה רואים את זה? יש לך מקור לטענה? אני טוענת שבהגדרה אנשים עם PTSD הם לא בריאים ולא חסינים...