אני שונא לעבוד

[מצב צבירה]

זאת לא השוואה נכונה לדעתי, ולו רק בגלל שהמונחים שונים בין שכיר לעסק. אין דבר כזה ברוטו בעסק.
בעסק יש מחזור הכנסות ואז ההוצאות (שאפשר להכניס אליהן חלק מההוצאות של "החיים") ורק אז תשלומי מס ורווח סופי, וזה הבדל ענק לעומת שכיר שיש לו הכנסה ברוטו ואז מס ורק אחר-כך נטו והוצאות של החיים.
גם יש הבדל בין עוסק עצמאי (מורשה) לבין חברה בע"מ מבחינת מיסוי, לטובת חברה.
גם בעניין כאב הראש אני לא מסכימה אבל בגלל חישובים אחרים

כשאני אומר "ברוטו" הכוונה היא לרווח גולמי. אני לא רוצה להכנס לנתונים טכניים כאן לכן אני מדבר ב"שפת השכירים".
כשיש לך רווח גולמי של כפול 2 לפחות משכר ברוטו של שכיר, יש לך הרבה אפשרות לעשות חלק מהדברים שדיברת עליהם בסעיף של הנהלה וכלליות אבל זה לא ורוד כמו שזה נשמע לך. את אמנם חושבת שבגלל שלדוגמא בעל חברה או עוסק מורשה יכול להכניס את סעיף הדלק לדוגמא להנהלה וכלליות, מס הכנסה לא טיפש ומכיר רק באחוז מסוים מזה כהוצאה מוכרת לכן החסכון במס הוא גבולי.

 

[c881]

ביי

שלום גם לך.
למקרה ופיספסת...
הורדתי את נוכחותי פה בזמן האחרון.
וכל עוד לא היוזר לא יחסם, הדפדפן זוכר את הכניסה באופן אוטומטי.
שינעל, ייתכן ואמשיך לקרוא דומם.
ייתכן ואעבור הלאה.
פעם עזרתי בניהול פורום, היום אני כבר לא בודק מה קרה לגלגולו הנוכחי.

נ.ב.
אתה תמיד יכול לחסום את היוזר ולא לדעת שאני קיים.

 

[בת העמק]

את אמנם חושבת שבגלל

אני לא חושבת... אני יודעת (הייתי עוסק מורשה, עכשיו מקימה חברה בע"מ).
לא דיברתי על איזה סוג הוצאות וכמה מתוכן אפשר לחייב את העסק. דיברתי על העקרון שהמס מגיע אחרי ההוצאות, להבדיל מאשר במשכורת.
לכן ההשוואה לא מתאימה.

 

[אלכז]

כתבתי את הפוסט לפני כמעט שנתיים ואני רואה שהוא קפץ אז אני אנצל את ההזדמנות כדי לעדכן.

כשכתבתי את הפוסט הייתי בן 30 ורווק, היום אני בן 32, נשוי (בלי ילדים) עדיין עובד בהייטק באותה העבודה שבה עבדתי קודם. (בשכר מעט גבוה יותר, למרות שהייתי מרוצה גם מהשכר שקיבלתי לפני שנתיים).

אני חושב שאני סובל פחות ממה שסבלתי קודם, למדתי הרבה דברים חדשים במהלך השנתיים האלה שקידמו אותי מקצועית.
אני עדיין שונא לעבוד, אני באמת לא חושב שזה עניין זמני או תלוי במקום עבודה ספציפי.

מבחינת העסק - אני נהנה מאוד מהעובדה שאני מצליח להכניס כסף שהוא לא תלוי עבודה כשכיר. לפני שנתיים כתבתי שאני לא סומך על זה שהעסק יוכל לפרנס אותי באופן עקבי לאורך זמן ולצערי צדקתי. העסק עדיין קיים ואני עדיין מקבל ממנו הכנסה אבל היא קטנה ממה שהייתה לפני שנתיים. (אני גם משקיע בו הרבה פחות זמן).

עדיין לא מגדיר את עצמי כסולידי במיוחד.
יש לנו רכב אחד, אנחנו טסים לחו"ל 2-3 פעמים בשנה. עברנו לדירה עם שכירות יקרה יותר.
התחתנו (בחו"ל) בחתונה קטנה. מבחינת חסכון - עדיין חוסכים (ומשקיעים) 50-60 אחוז מההכנסה השנתית שלנו.

לא חושב שאני יכול לענות בבטחון מלא על השאלות ששאלתי את עצמי לפני שנתיים אבל אני אנסה:

האם אני יכול לעזוב את העבודה ולהתרכז בעסק? כרגע - לא
האם אני יכול להחליף עבודה. למצוא עבודה שאני לא אשנא? להחליף אני יכול (ואולי אנסה) האם אהנה מהעבודה העתידית?
האם אני יכול ללמוד לאהוב את העבודה שלי? אני לא חושב, אבל אני יכול להתרגל אליה ולסבול פחות
האם אני יכול או רוצה להחליף מקצוע? כן, אבל כנראה שלא בשנים הקרובות כי החלפת מקצוע תהיה כרוכה בהורדה משמעותית בשכר

שאלות נוספות אל עצמי, אנסה לענות עליהן בעתיד:
אם החלפתי עבודה, האם אני נהנה בה? אם אני עדיין סובל - האם זה אומר שעליי להחליף מקצוע?
האם אני מוכן לירידה משמעותית בשכר תמורת עבודה שאהנה ממנה יותר?

הגיע הזמן לעדכון שנתי.
כשכתבתי את הפוסט לראשונה הייתי רווק בן 30 ששונא לעבוד.
בעדכון לפני שנה הייתי נשוי בן 32 ששונא לעבוד אבל אולי קצת התרגל לסבל.
היום אני בן 33, נשוי. אני לא נהנה לבוא לעבודה אבל רמת השנאה והסבל ירדו מאוד. אני "בסדר" עם לעבוד (לפחות כרגע).

מבחינת העסק - ההכנסה ירדה עוד יותר והפכה לדמי כיס. נכון להיום - אין סיכוי שאצליח להתפרנס ממנו.

כמו בפוסט הקודם.. עדיין לא מגדיר את עצמי סולידי במיוחד. יש לנו רכב אחד. טסים לחו"ל 2-3 פעמים בשנה.קנינו דירה. לקחנו משכנתא שההחזר שלה גבוה בצורה משמעותית מהשכירות ששילמנו כשגרנו בשכירות לכן גם ההוצאות החודשיות שלנו גדלו.
מנגד, החלפתי עבודה והשכר החדש גבוה יותר ומתקזז עם העליה בהוצאות. לכן אנחנו עדיין חוסכים כ 50-60 אחוז מההכנסה השנתית שלנו.

אנסה לענות על השאלות ששאלתי את עצמי בעבר:

האם אני יכול לעזוב את העבודה ולהתרכז בעסק? כרגע בהחלט לא. אם ארצה בכל זאת - אצטרך לשנות כיוון כי כרגע זה לא עובד.
האם אני יכול להחליף עבודה. למצוא עבודה שאני לא אשנא? החלפתי!! אני לא "נהנה" מהעבודה החדשה אבל אני סובל פחות בצורה משמעותית. המצב טוב בהרבה מבמקום העבודה הקודם, טוב ממה שחשבתי שיהיה.
האם אני יכול ללמוד לאהוב את העבודה שלי? אני לא יודע. השינוי העצום בתחושה שלי לאחר שינוי מקום עבודה גרם לי לחשוב שאולי יש אי שם מקום עבודה שאני יכול לאהוב?
האם אני יכול או רוצה להחליף מקצוע? כן, אבל כנראה שלא בשנים הקרובות כי החלפת מקצוע תהיה כרוכה בהורדה משמעותית בשכר

 

[אלכז]

עדכון שנתי באיחור של כמה חודשים.

כשכתבתי את הפוסט לראשונה הייתי רווק בן 30 ששונא לעבוד.
בעדכון לפני שנתיים הייתי נשוי בן 32 ששונא לעבוד אבל אולי קצת התרגל לסבל. (אחרי שהחלפתי מקום עבודה).
בעדכון האחרון הייתי נשוי בן 33, אותו מקום עבודה. "לא נהנה לבוא לעבודה אבל רמת השנאה והסבל ירדו מאוד".

היום - בן 34. היחס לעבודה פחות או יותר כמו בשנה שעברה. "בסדר עם ללכת לעבודה, לא הייתי עושה את זה מבחירה".
- במהלך השנה הזו עברנו לדירה שרכשנו (וסגרנו כבר כ - 10% מגובה המשכנתא) בפוסט הקודם שילמנו גם משכנתא וגם שכירות כי חיכינו לפינוי הדירה שלנו, כעת נטולי שכירות!
- העסק הכניס השנה בדיוק 0 דולר, מצד שני, עסקתי בו בדיוק 0 דקות.

גם השנה אני לא מגדיר את עצמי סולידי במיוחד. אומנם טסנו לחו"ל רק פעם אחת ("תודות" לקורונה) אך היו הוצאות גבוהות בהרבה שקשורות למעבר דירה, קניית ריהוט ועיצוב הדירה. "רמת" החיים שלנו עלתה מהפוסט הקודם וכך גם ההוצאות. ארנונה גבוהה, ועד בית גבוה בהרבה ממה ששילמנו בעבר, חדר כושר והוצאות נוספות. ההכנסות גדלו גם הן אך פחות מהגידול בהוצאות. בפועל, חסכנו כ 40% מההכנסה השנתית שלנו.

קצת קורונה:
רוב החסכונות שלנו שימשו לקניית הדירה, כך שתיק ההשקעות (שנחתך ביותר מ-40% עד כה) קטן בהרבה ממה שהיה לפני שנה ממילא.
הקורונה מנעה העלאות שכר ובונוסים שחיכו לנו.

בשנים הקודמות עניתי לעצמי על שאלות שקשורות לעזיבת/החלפת מקודם עבודה אך כרגע השאלות נראות לא רלוונטיות.
האם אחד מאיתנו או שנינו נאבד את מקום העבודה? האם יורידו לנו בשכר? בתקופה זו אי אפשר לדעת. רק לקוות שנהיה בריאים ולהודות לעצמינו על קרן חירום של שנה וחצי.

 

[Tim_Duncan]

@אלכז עדיין שונא? עריכה: לא ראיתי את העדכון מלפני שנה וחצי

 

[אלכז]

@אלכז עדיין שונא? עריכה: לא ראיתי את העדכון מלפני שנה וחצי

אני אפילו לא בטוח מה לענות

במבט לאחור, כשפתחתי את "היומן מסע" (בשנת 2015!!) אני סבלתי במקום העבודה שלי. סבל יום יומי ומתמשך והיה לי קל מאוד לכתוב ש "אני שונא לעבוד".

המצב היום שונה מאוד ממה שהיה כשפתחתי את השרשור.
היום אני מנהל ומגייס אנשים ויש אלמנטים מסויימים בעבודה שאני אפילו די נהנה מהם.
אבל שלא יהיה ספק, אם לא הייתי צריך להתפרנס, לא הייתי ממשיך לעבוד אפילו לא יום נוסף

 

[Arik Aharon]

נראה שמתרגלים להכל ...

 

[אלכז]

כמו בחיים, גם כאן אני לא מדהים בשמירה על קשר רציף.

חזרתי לעדכן.
עבר יותר מעשור מכתיבת ההודעה הראשונה כאן.

עברתי לא מעט דברים בתקופה הזאת אבל איכשהו אני מרגיש כאילו זה קרה לא מזמן. אני זוכר את התחושות שלי, זוכר את התסכול ממקום העבודה, את ההרגשה שאני לא מספיק טוב, לא מספיק חכם.

יש ימים שבהם אני עדיין שונא לעבוד (א' - ה' ) אבל הבנתי מה החוזקות שלי אל מול החולשות, הבנתי מה אני אוהב יותר ואיך להישען על הדברים האלה כדי לא לסבול כל יום מחדש בעבודה ולפעמים אפילו להינות ממנה.

אני משלב פיתוח, ניהול ומנטורינג. מרגיש חשוב ומוערך למרות שאם לומר בכנות ההרגשה של "לא מספיק טוב, לא מספיק חכם" עדיין שם.

לאורך התקופה הזאת השכר שלי כמעט שילש את עצמו. התחתנתי, קניתי דירה ולקחתי משכנתא, התגרשתי, התחתנתי שוב, נולד לנו ילד, סיימתי לשלם את המשכנתא.

חסכתי.
תקופה ארוכה באגרסיביות יתר שפגעה בזוגיות שלי אז הייתי צריך ללמוד לשחרר.
היום אני עדיין חוסך, אומנם אחוז נמוך יותר אבל סכום גדול בהרבה.

לצורך העניין, מאז כתיבת ההודעה הראשונה החלפתי רכב פעם אחת ומכשיר טלפון פעמיים אבל טיילנו בעולם וצברנו חוויות שנשארו איתי.

השקעתי.
חייב לומר שלא תמיד בחוכמה. גם היום אני מרגיש שאני לא משקיע בצורה אופטימלית.

היה לי מזל בהשקעות מסויימות שעשיתי בזמן טוב, ומזל רע באחרות.

כאשר לקחתי את המשכנתא, סגרתי את תיק ההשקעות ולקח לי זמן לחסוך מספיק כדי לפתוח אותו מחדש בגלל החזרי משכנתא גבוהים שלקחתי על עצמי.

קרן ההשתלמות שלי מושקעת ב s&p500 ותיק ההשקעות במניות שאני בוחר ומחזיק תקופות ארוכות. בסופו של דבר ההתקדמות שלי באה בעיקר על חשבון החסכון והגדילה בהכנסות. תיק ההשקעות שלי צמח משמעותית גם הוא אבל אני לא חושב שהצטיינתי בתחום הזה.

אני שואף לפרוש בעשור הקרוב.
אני עוד לא שם אבל זה נראה אפשרי. אם לחלום קצת אז אולי אפילו בטווח של 5 שנים.

ביי בינתיים

 

[בת העמק]

התחתנתי, קניתי דירה ולקחתי משכנתא, התגרשתי, התחתנתי שוב, נולד לנו ילד, סיימתי לשלם את המשכנתא.

חיים שלמים במשפט אחד...
ואיך עברו עליך 3 השנים האחרונות (מלחמה, מלחמה, מלחמה וקצת הפוגות)? השפיע במשהו על החיים או על התובנות?

תיק ההשקעות במניות שאני בוחר ומחזיק תקופות ארוכות. בסופו של דבר ההתקדמות שלי באה בעיקר על חשבון החסכון והגדילה בהכנסות. תיק ההשקעות שלי צמח משמעותית גם הוא אבל אני לא חושב שהצטיינתי בתחום הזה.

אולי בכל זאת תנסה את הרעיון של מדד מנייתי אחד או שניים (רחבים סקטוריאלית וגיאוגרפית)? המיינסטרים של הפורום כידוע לך.

 

[Korovyev]

תודה על העדכון! לדעתי יומנים בני 10+ מעניינים פי כמה מיומנים אחרים. גם אם הם מתעדכנים פעם בשנתיים שלוש.

 

[אלכז]

חיים שלמים במשפט אחד...
ואיך עברו עליך 3 השנים האחרונות (מלחמה, מלחמה, מלחמה וקצת הפוגות)? השפיע במשהו על החיים או על התובנות?

אולי בכל זאת תנסה את הרעיון של מדד מנייתי אחד או שניים (רחבים סקטוריאלית וגיאוגרפית)? המיינסטרים של הפורום כידוע לך.

אני בטח לא אחדש שום דבר לחברי הפורום הזה עם התובנות שלי, אבל התקופה הזו הדגישה בעיניי רק יותר כמה חשוב להתמקד ב "אי שבירות".

מאז הקורונה רמות חוסר הוודאות עלו והתחילו להיחשף אצלנו נקודות חולשה שונות שאולי לא שמנו לב אליהן קודם.

לפני הקורונה מעולם לא ראיתי צורך במכונת קפה בבית כי שתיתי קפה במשרד. זה נשמע לי טפשי עכשיו בדיעבד אבל אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשעברנו לעבוד מהבית היה להזמין מכונת נספרסו.

מרפסת/גינה הפכו להיות הכרחיים.

אחרי ה 7 לאוקטובר כולם בשכונה שלי התחילו לחפש איך נועלים את דלת הממ"ד.

פתאום המינימליזם שכל כך רציתי ואהבתי הפך להיות נקודת תורפה מסויימת.

מבחינתי לאי שבירות יש כמה רבדים
כלכלי - כסף נזיל וכרית בטחון, מספר מקורות הכנסה, השקעות, נדל"ן.
רכוש פיזי - אני עדיין אוהב מינימליזם אבל אני רחוק ממה שהייתי לפני 6 שנים. כשאני חושב שהבית צריך משהו - אני קונה.
Skills ואדפטיביות - אני עדיין לא שם אבל לדעתי יכולות כמו לעשות תיקונים לבד בבית, טיפול לבד לרכב וכו' קיבחו חשיבות עליונה בעולם עם חוסר וודאות גדול יותר.

 

[בת העמק]

מבחינתי לאי שבירות יש כמה רבדים
כלכלי - כסף נזיל וכרית בטחון, מספר מקורות הכנסה, השקעות, נדל"ן.
רכוש פיזי - אני עדיין אוהב מינימליזם אבל אני רחוק ממה שהייתי לפני 6 שנים. כשאני חושב שהבית צריך משהו - אני קונה.
Skills ואדפטיביות - אני עדיין לא שם אבל לדעתי יכולות כמו לעשות תיקונים לבד בבית, טיפול לבד לרכב וכו' קיבחו חשיבות עליונה בעולם עם חוסר וודאות גדול יותר.

אני מסכימה עם כל מה שרשמת, ורוצה להציע עוד סעיף אחד שאולי מתכלל את הכל - רווחה נפשית שנובעת משקט נפשי שנובע מהשלמה עם החיים כמו שהם, עם תשומת לב ותיקונים ותחזוקה פה ושם. זה מוריד מהסטרס, מצליל את המוח, מרגיע את הנפש ומחזק את האנרגיה למשימות החיים ולרעיונות חדשים.

 

[MMM]

יש ימים שבהם אני עדיין שונא לעבוד (א' - ה' ) אבל הבנתי מה החוזקות שלי אל מול החולשות, הבנתי מה אני אוהב יותר ואיך להישען על הדברים האלה כדי לא לסבול כל יום מחדש בעבודה ולפעמים אפילו להינות ממנה.

אני מציע לנסות גישה אחרת: כשמתחילים עבודה חדשה שווה להתנפל עליה ולקחת אותה כאתגר עם מטרה להיות הכי טוב, ממש מצטיין. האתגר הזה דורש הרבה השקעה אבל הוא נותן המון אנרגיה וסיפוק ועושה כיף לקום בבוקר.
בדרך כלל המנהלים אוהבים לעבוד עם תותחים. הם שמים לב למצטיינים ומאפשרים להם להתקדם. יש מוביליות רבה של אנשים, בתוך הארגון ולפעמים במסגרות חדשות, כך שמי שבולט לטובה לא באמת צריך לחפש קידום כי פונים אליו וההצעות זורמות מכמה כיוונים, וכל מה שצריך לעשות זה לבחור בין ההצעות מה הכי מתאים וללכת על זה בתור האתגר הבא, שוב עם כל האנרגיה להיות הכי טוב.
הדרך הזו, מאתגר אחד לשני, מאפשרת להינות מהדרך, תוך כדי בניית קריירה מצליחה ומתגמלת. המטרה היא למצות את הפוטנציאל שלך, להרגיש שאתה מצליח, מוערך, מתקדם ומרוצה.