אני שונא לעבוד

[mudale222]

לא יודע מה איתכם..., אבל אני, אם אני מגיע למשכורת של 30K בחודש (בלי למכור את הגוף שלי תמורת בצע כסף) - גם את הרוח רפאים שלי אחרי המוות לא תצליחו לגרור מהמשרד...

 

[אלכז]

דווקא בגילך הצעיר, לדעתי כדאי לך לחפש כיוון מקצועי שתהנה ממנו, יש לך עוד שנים רבות להתפתח בכל תחום שהוא, ובוא נהיה קצת נאיביים, קצת בעלי תקווה וקצת אמיצים ונאמין (לפחות כך אני מאמינה) שמי שעוסק במה שהוא אוהב גם יצליח ויראה פירות בעמלו.

ספציפית לגבי העסק - כמה השכר שלך לשעה מהעסק לעומת השכר לשעה מהעבודה כשכיר? ממה שכתבת נשמע שאתה כמעט ולא משקיע בו זמן ועדיין הוא מניב הכנסה יפה. אולי שווה לך להשקיע בו עוד קצת זמן ולהנות מגמול הולם יחסית.

אני אישית במצב דומה לשלך אבל קצת יותר מבוגרת, ולאורך המון שנים אני מתבשלת עם הרצון לשינוי. אני את ההחלטה שלי קיבלתי והשינוי התעסוקתי שלי יצא לדרך ממש בקרוב לאחר שנים של תכנון, התלבטויות ומחשבה. נכון, אולי אכשל (זה מה שהאנשים שהכי אוהבים אותך יגידו לך - מתוך דאגה תיזהר שלא יסרסו אותך!), אבל אני לא מוכנה לקבל החלטות מתוך הפחד מכישלון. אני מקבלת את ההחלטה מתוך הרצון להצליח במשהו חדש. זה מאוד עניין של אופי, אבל בעיני, מי שלא מגשים את החלומות שלו חי חיים עניים, ואני לא מוכנה להיות במקום הזה לאורך זמן.
זה שכתבת פה זה בעיני צעד ראשון לשינוי - תתחיל לפרוט לפרטים את המטרות שלך ותמצא את הדרך להגיע אליהן. אל תתפשר.
בהצלחה!

אני מסכים איתך מאוד. אני מאמין בזה שמי שעוסק במה שהוא אוהב סיכוייו לראות פירות גבוהים יותר.
בעניין העסק שלי - ההכנסה פר שעה שהוא מניב לי כנראה גבוהה יותר מהשכר שאני מרוויח בשעת עבודה כשכיר אבל כרגע אני לא מרגיש שהוא יציב מספיק או ברור מספיק כדי שאוכל לסמוך עליו לפרנס אותי (ואת משפחתי בעתיד) באופן מספק ולאורך זמן.
מבחינתי העסק כרגע הוא שביב של תקווה אבל הוא עדין לא התשובה.

אם את לא מוכנה לקבל החלטות מתוך פחד לכשלון, למה את מתבשלת עם הרצון לשינוי כבר המון שנים? למה עכשיו ולא לפני 10 שנים?

 

[דרורה]

גם אני נגד לסבול ובעד להעז כשזה נכון.
אבל גם נגד החלטות נמהרות.
דווקא בתקופה של רוגע יותר קל לקבל החלטה מושכלת כך שאין רע בלהמתין וזה לא אומר שתישאר במשרה לנצח.
אולי שווה להתבשל קצת לראות מה קורה עם העסק. אולי לרדת במשרה. אולי הידיעה שנשארו לך X שנים לעבוד נותנת מוטיבציה להמשיך.
בכל מקרה המשפט "אני שונא לעבוד" הוא לא מדויק כי אתה אוהב לעבוד בשביל העסק שלך לא? או לעבוד פחות שעות? (לפעמים כשעובדים פחות אז פחות קשורים לפוליטיקה הארגונית ואפשר להנות יותר מהתכלס) או אולי להפוך איזה תחביב לעבודה?
אז אתה יכול לפתוח עיניים לראות מה כן עושה לך טוב.
בכל מקרה חשוב לדעת שיש הרבה אופציות לחיות שלא כוללות עבודה 9 שעות פלוס ביום במשהו שלא אוהבים.

 

[secureco]

אציע כיוון אחר לכל מה שנאמר פה -
אני יכולה לומר לך מניסיון שיש לי חברים שעבדו בהייטק בחברה אחת בטכנולוגיה מסויימת וחשבו שהם שונאים את התחום ולאחר שעברו לחברה אחרת פתאום דעתם השתנתה. יש אופי ארגוני ואנשים שונים בחברות גדולות/סטארטאפים וכו שמשפיעים מאוד בעיניי עד כמה תאהב/תשנא את העבודה שלך.
אני במקצוע כבר 5 שנים ואהבה שלי למקצוע היא לגמרי תלויית טכנולוגיה / אנשים (במקרה שלי יותר אנשים...קשה לי מאוד לעבוד עם אנשים שאני לא סובלת).
יש לי גם חברים שהתחילו כמוך לפתח עסק מהצד ורק כשזה ממש תפס תאוצה והתקרב לרמת ההכנסה הרצויה הם פרשו..אבל לא לפני.
בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה!

 

[טל51]

@טל51 , תחרותי ? ועוד איך.
מתגמל? לא נראה לי.

המשך התגובה היא דעתי ודעתי בלבד.

אם מחברים ביחד את כל הדברים:
שעות עבודה לא ברורות
פוליטיקה ארגונית
הצורך להיות בחזית וללמוד כל הזמן
הצורך להיות זמין כל הזמן, בכל מקום, בכל שעה - חוסר בהפרדה ברורה בין עבודה לחיים
אופק תעסוקתי מטושטש
דרישות מעל ומעבר לתגמול

תקבל שהתגמול צריך להיות לפחות (לפחות) כפול, בנטו, כדי ש-"זה יהיה משתלם".
הרבה אנשים בתעשייה טוענים שהשכר שלך נקבע לפי הערך (value) שאתה נותן לארגון.
תרשה לי לומר לך: שטויות במיץ.
יש אנשים שתרומתם לארגון לא תסולא בפז, אך בכל זאת לא מרוויחים מעל השכר הממוצע במקצועם.
השכר שלך נקבע לפי מה שהתקבע בשוק או לחילופין לפי נדיבותו של הבוס הגדול ותו לא.

איך אתה מכמת את העובדה שאנשים לא רואים את ילדיהם? אין לזה ערך כספי ולא ניתן לשים על זה ערך כספי.
איך אתה מתמודד עם העובדה שתהפוך לא רלוונטי בעוד כמה שנים? לא כי לא למדת טכנולוגיות חדשות, פשוט בגלל שהמנכ"ל רוצה לראות אווירה צעירה וארגון צעיר, או בקיצור, כי הזדקנת ואפשר לוותר עליך.
לפי דעתי, זה בלתי נמנע וקורה כל יום.

מי שעובד יותר מ-9 שעות ביום ונאלץ להיות זמין גם בבית, הוא לכל דבר ועניין עבד מרצון והתגמול המשולם לו על כך הוא עלוב במקרה הטוב.

התכוונתי תחרותי במובן החיובי- אין הגבלות על הכניסה לתחום , המעסיקים מתחרים על העובדים הכי טובים

 

[אלכז]

אציע כיוון אחר לכל מה שנאמר פה -
אני יכולה לומר לך מניסיון שיש לי חברים שעבדו בהייטק בחברה אחת בטכנולוגיה מסויימת וחשבו שהם שונאים את התחום ולאחר שעברו לחברה אחרת פתאום דעתם השתנתה. יש אופי ארגוני ואנשים שונים בחברות גדולות/סטארטאפים וכו שמשפיעים מאוד בעיניי עד כמה תאהב/תשנא את העבודה שלך.
אני במקצוע כבר 5 שנים ואהבה שלי למקצוע היא לגמרי תלויית טכנולוגיה / אנשים (במקרה שלי יותר אנשים...קשה לי מאוד לעבוד עם אנשים שאני לא סובלת).
יש לי גם חברים שהתחילו כמוך לפתח עסק מהצד ורק כשזה ממש תפס תאוצה והתקרב לרמת ההכנסה הרצויה הם פרשו..אבל לא לפני.
בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה!

גם אני חשבתי על זה.
הנסיון שלי בעולם ההייטק מורכב מ-2 חברות בלבד ששונות מאוד זו מזו. האחת חברה קטנה עם 3 עובדים והשניה חברת ענק עם אלפי עובדים ברחבי העולם. יכול להיות שיש שם משהו באמצע שיתאים לי יותר

 

[קרן]

אם את לא מוכנה לקבל החלטות מתוך פחד לכשלון, למה את מתבשלת עם הרצון לשינוי כבר המון שנים? למה עכשיו ולא לפני 10 שנים?

לפני עשר שנים הייתי עדיין אופטימית לגבי העתיד במקצוע שלי. הייתי בתחילת הדרך ולא חשבתי לעזוב. המחשבות הגיעו אחרי כמה שנים במקצוע, כשראיתי שלמרות שאני מתקדמת מבחינת תפקידים ושכר, אני עדיין לא מוצאת סיפוק בעבודה. לפני כחמש שנים התחלתי "להתבשל" עם הרעיון לנסות משהו אחר. בתקופה שחלפה מאז חסכתי המון, והיום כשאני מתכננת לצאת לדרך חדשה אין לי שום לחץ כלכלי לפחות למספר שנים. בנוסף, הייתי צריכה את הזמן הזה כדי לחשוב לאיזה תחום אני רוצה לפנות, וזה בפני עצמו היה משהו שלקח לי המון זמן להבין. אגב גם היום אני לא סגורה במאה אחוז על היעד המקצועי ה"סופי" אבל יש לי כיוון יותר ברור כך שלפחות אדע מאיפה להתחיל.

 

[c881]

אם אני מגיע למשכורת של 30K בחודש (בלי למכור את הגוף שלי תמורת בצע כסף) - גם את הרוח רפאים שלי אחרי המוות לא תצליחו לגרור מהמשרד...

כמה נקודות למחשבה -
* 30K ברוטו או נטו? ואם אתה כבר שם... למה לא לדחוף ל-50K?
* אל תשכח שכנראה ההוצאות יתאימו את עצמן להכנסות (אם זה שאתה כנראה שורף את רוב שעותייך במשרד).
* אתה שוכח שטייקונים לא באמת מושכים משכורת, הם חיים על הרווחים של החברה ואם הם נותנים לך 30K ברוטו (והעלות בשבילם היא קרוב ל-45K) כנראה שאתה מכניס להם בחודש הרבה יותר (אחרת לא היו מחזיקים אותך)
* נחזור לברוטו או נטו, כי מברוטו 30, יוצא כ-18 נטו.
* אם אתה ב-30K ברוטו כנראה שיש רכב חברה, סלולרי... ועוד כמה דברים קטנים ש"נזקפים למס" וייתכן שהמשכורת הנקיה יורדת גם ל-15K.

וכן, כבר עבדתי עם משפחה שהבעל מנהל ב-הייטק עם 30K ברוטו והאשה היתה אדריכלית עצמאית שרשמה 7,500 בחודש כהכנסה ועדיין בחובות.
או משפחה שהאבא איש כוחות הבטחון עם 20K נטו והאשה הוסיפה עוד 7K כמנהלת חשבונות ושוב בחובות...

תוציאו את הראש מעמודת ההכנסות ותבדקו את עמודת ההוצאות.

 

[yossidiv]

ואם אתה כבר שם... למה לא לדחוף ל-50K?

אני מניח שרצית להעביר נקודה מסוימת, פשוט לא הבנתי מה הנקודה.
כולנו רוצים לקבל יותר על העבודה שלנו, אם כך, למה לא לדחוף גבוה יותר?
מה החיסרון בזה?

 

[c881]

אבל אני, אם אני מגיע למשכורת של 30K בחודש (בלי למכור את הגוף שלי תמורת בצע כסף) - גם את הרוח רפאים שלי אחרי המוות לא תצליחו לגרור מהמשרד...

* 30K ברוטו או נטו? ואם אתה כבר שם... למה לא לדחוף ל-50K?

@yossidiv
היתה פעם דוגמנית על שצוטטה כ - "בשביל פחות מ-10,000 דולר, אני לא יוצאת מהמיטה בבוקר".
https://pplus.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4788527,00.html
והבחור מסתפק רק ב-30K, באמת...
מניח שיוצא מנקודת הנחה של בלי לימודים...
וינס ווהאן ב-מר וגברת סמית, לא יוצא בשביל פחות מ-500,000.

 

[קפבלנקה]

לבעלת הבית נמאס מלשוני המושחזת ומכל תמונות הזימה שאני מעלה.
ביי.

ביי

 

[מצב צבירה]

אני היתי אומר, תשאר בעבודה ובמקביל חפש עבודה אחרת שמשלמת אותו דבר או יותר שבה אתה מאמין שתהנה יותר - אבל בכל מצב אל תעזוב את העבודה עד שהעסק לא מניב לך הכנסה במשך שנתיים ברצף של לפחות פי 2 מהעבודה.
בגלל שעסק, במיוחד קטן הוא הרבה יותר תנודתי ויש לו הרבה פחות מקורות רווח מעסק גדול, להרוויח שנה שנתיים זו לא בטוחה ולכן כדאי לשאוף לכל הפחות לשאוף להרוויח פי 2 משכר העבודה כדי שיהיה מרווח נשימה במידה והעסק יקלע לשנים קשות יותר.

עם כל הכבוד, לא שווה להכנס לעסק אם הוא לא מניב לך לפחות 60-70K בחודש ברוטו, כאבי הראש פשוט לא שווים את זה לדעתי - ואני לא שכיר.
בעבודה מישהו אחר כבר הקים את המיזם וכל מה שאתה צריך לדאוג זה להגיע לעבודה ופשוט לא לפשל ובמקרה של ההייטק גם להתפרנס יפה מאד וזה לא מובן מאליו. אנחנו חיים בתקופה מאד מאד יפה שבה כל אדם קצת אינטלגנט עם רצון יכול למצוא משרה שמשלמת היטב בלי עבודה פיזית וסיכון חיים.

 

[TunaGolem]

להרוויח פי 2 משכר העבודה

נשמע לי מעט מדי. אולי פי 3. עלות השכר היא כבר פי 1.5.

 

[בת העמק]

עם כל הכבוד, לא שווה להכנס לעסק אם הוא לא מניב לך לפחות 60-70K בחודש ברוטו, כאבי הראש פשוט לא שווים את זה לדעתי - ואני לא שכיר.

זאת לא השוואה נכונה לדעתי, ולו רק בגלל שהמונחים שונים בין שכיר לעסק. אין דבר כזה ברוטו בעסק.
בעסק יש מחזור הכנסות ואז ההוצאות (שאפשר להכניס אליהן חלק מההוצאות של "החיים") ורק אז תשלומי מס ורווח סופי, וזה הבדל ענק לעומת שכיר שיש לו הכנסה ברוטו ואז מס ורק אחר-כך נטו והוצאות של החיים.
גם יש הבדל בין עוסק עצמאי (מורשה) לבין חברה בע"מ מבחינת מיסוי, לטובת חברה.
גם בעניין כאב הראש אני לא מסכימה אבל בגלל חישובים אחרים

 

[משה]

דרך אחרת לחשוב על הסוגיה זה לעצב מחדש את העבודה

http://positiveorgs.bus.umich.edu/cpo-tools/job-crafting-exercise/

זה לא מהלך קל ולא תמיד אפשרי. אבל אם מצליחים לעצב מחדש את העבודה כך שתתאים יותר לערכים שלנו הגמול הוא משמעותי.

 

[123W]

הצילו.

Standard Code of Business Conduct training.

 

[אלכז]

הבעיה היא לא בעבודה עצמה, ברור לי שהבעיה היא בי.

אני עובד בהייטק.
הבוס שלי נחמד מאוד, החברים לצוות בסדר גמור. יש לחץ אבל אני מניח שהוא לא יוצא דופן ובכל סוג של עבודה יהיה לחץ מסויים. הארגון עצמו גדול, מסורבל ולא יעיל אבל לי אישית זה לא מפריע כל כך.
זה לא שרע כאן - אני פשוט שונא לעבוד.
קשה לי להתמודד עם העניין שכל יום, במשך 9 שעות בממוצע, אני צריך לעשות דברים שאני לא רוצה, דברים שאני לא אוהב לעשות, דברים שלא מסבים לא אושר וסיפוק.

אני בן 30, עובד כמעט 5 שנים, מקום העבודה הנוכחי הוא השני שלי מאז שסיימתי ללמוד ואני לא מסוגל לדמיין את עצמי ממשיך ככה, אפילו לא עוד 10 שנים. במקום העבודה הקודם, אגב, גם שנאתי לעבוד.

אני לא סולידי במיוחד.
יש לי רכב, אני טס לחו"ל 2-3 פעמים בשנה, יוצא לפחות פעם בשבוע לבית קפה/מסעדה.
מצד שני - אני מביא אוכל מהבית כדי לחסוך את מחיר הארוחות הגבוה בעבודה, שוכר דירה במקום לא יקר ביחד עם חברה שלי ודואג לחסוך 50-60 אחוז מההכנסה השנתית שלי.

בגלל שאני שונא ומעוניין להפסיק לעבוד אבל אוהב כסף ולא מעוניין להפסיק להכניס כסף, פתחתי עסק.
העבודה בעסק שלי היא גם עבודה לכל דבר ועניין אבל זה שלי, אני בוחר את השעות, אני בוחר את הימים ואני לא תלוי באף אחד. ההכנסות מהעסק הן רבע מההכנסות שלי ההעבודה.

תהיות לעצמי ובכלל:
האם אני יכול לעזוב את העבודה ולהתרכז בעסק?
האם אני יכול להחליף עבודה. למצוא עבודה שאני לא אשנא?
האם אני יכול ללמוד לאהוב את העבודה שלי?
האם אני יכול או רוצה להחליף מקצוע?

מקווה למצוא תשובות לתהיות האלה בעתיד

כתבתי את הפוסט לפני כמעט שנתיים ואני רואה שהוא קפץ אז אני אנצל את ההזדמנות כדי לעדכן.

כשכתבתי את הפוסט הייתי בן 30 ורווק, היום אני בן 32, נשוי (בלי ילדים) עדיין עובד בהייטק באותה העבודה שבה עבדתי קודם. (בשכר מעט גבוה יותר, למרות שהייתי מרוצה גם מהשכר שקיבלתי לפני שנתיים).

אני חושב שאני סובל פחות ממה שסבלתי קודם, למדתי הרבה דברים חדשים במהלך השנתיים האלה שקידמו אותי מקצועית.
אני עדיין שונא לעבוד, אני באמת לא חושב שזה עניין זמני או תלוי במקום עבודה ספציפי.

מבחינת העסק - אני נהנה מאוד מהעובדה שאני מצליח להכניס כסף שהוא לא תלוי עבודה כשכיר. לפני שנתיים כתבתי שאני לא סומך על זה שהעסק יוכל לפרנס אותי באופן עקבי לאורך זמן ולצערי צדקתי. העסק עדיין קיים ואני עדיין מקבל ממנו הכנסה אבל היא קטנה ממה שהייתה לפני שנתיים. (אני גם משקיע בו הרבה פחות זמן).

עדיין לא מגדיר את עצמי כסולידי במיוחד.
יש לנו רכב אחד, אנחנו טסים לחו"ל 2-3 פעמים בשנה. עברנו לדירה עם שכירות יקרה יותר.
התחתנו (בחו"ל) בחתונה קטנה. מבחינת חסכון - עדיין חוסכים (ומשקיעים) 50-60 אחוז מההכנסה השנתית שלנו.

לא חושב שאני יכול לענות בבטחון מלא על השאלות ששאלתי את עצמי לפני שנתיים אבל אני אנסה:

האם אני יכול לעזוב את העבודה ולהתרכז בעסק? כרגע - לא
האם אני יכול להחליף עבודה. למצוא עבודה שאני לא אשנא? להחליף אני יכול (ואולי אנסה) האם אהנה מהעבודה העתידית?
האם אני יכול ללמוד לאהוב את העבודה שלי? אני לא חושב, אבל אני יכול להתרגל אליה ולסבול פחות
האם אני יכול או רוצה להחליף מקצוע? כן, אבל כנראה שלא בשנים הקרובות כי החלפת מקצוע תהיה כרוכה בהורדה משמעותית בשכר

שאלות נוספות אל עצמי, אנסה לענות עליהן בעתיד:
אם החלפתי עבודה, האם אני נהנה בה? אם אני עדיין סובל - האם זה אומר שעליי להחליף מקצוע?
האם אני מוכן לירידה משמעותית בשכר תמורת עבודה שאהנה ממנה יותר?

 

[בת העמק]

האם אני יכול או רוצה להחליף מקצוע? כן, אבל כנראה שלא בשנים הקרובות כי החלפת מקצוע תהיה כרוכה בהורדה משמעותית בשכר

כלומר, גובה השכר הוא מרכיב מאד מאד מהותי בבחירות שלך כיום. יותר מהנאה או סבל.

האם אני מוכן לירידה משמעותית בשכר תמורת עבודה שאהנה ממנה יותר?

אם היום קשה לך לרדת בשכר, מה יגרום לזה מחר? (מניסיון, כשיש ילדים זה אפילו קשה יותר).

האם אני יכול ללמוד לאהוב את העבודה שלי? אני לא חושב, אבל אני יכול להתרגל אליה ולסבול פחות

אתה צודק לדעתי, כי מסבל אפשר להיפרד. הוא לא חייב להיות נוכח בחיינו (ע"ע בודהיזם).
חוץ מזה, אתה מאד אוהב חלקים מסויימים בעבודה שלך. למשל, שהמשכורת הגדולה שלך מאפשרת גם רמת חיים גבוהה וגם חסכון רב.
ושאלה אחרת: אם אתה לא אוהב לעבוד, ונניח שלא היית צריך יותר מבחינת פרנסה, מה כן היית רוצה לעשות במשך היום לשנים הבאות?

 

[אלכז]

כלומר, גובה השכר הוא מרכיב מאד מאד מהותי בבחירות שלך כיום. יותר מהנאה או סבל.
אם היום קשה לך לרדת בשכר, מה יגרום לזה מחר? (מניסיון, כשיש ילדים זה אפילו קשה יותר).

אתה צודק לדעתי, כי מסבל אפשר להיפרד. הוא לא חייב להיות נוכח בחיינו (ע"ע בודהיזם).
חוץ מזה, אתה מאד אוהב חלקים מסויימים בעבודה שלך. למשל, שהמשכורת הגדולה שלך מאפשרת גם רמת חיים גבוהה וגם חסכון רב.
ושאלה אחרת: אם אתה לא אוהב לעבוד, ונניח שלא היית צריך יותר מבחינת פרנסה, מה כן היית רוצה לעשות במשך היום לשנים הבאות?

- ללא ספק גובה המשכורת כיום הוא מרכיב מאוד מהותי בעיניי.
- מה שיגרום לי לרדת בשכר זו הכנסה פסיבית גבוהה מספיק שתיווצר מהחסכון שגובה המשכורת היום מאפשר לי לצבור. אני מבין שעם ילדים יהיה קשה יותר בהרבה. אני מנסה לקחת את זה בחשבון. אני גם מבין שכשיהיו לי ילדים יש סיכוי סביר שהשיקולים שלי ישתנו לגמרי והרבה דברים ממה שאני כותב עכשיו יראו לי זניחים ושטותיים.
- יש הרבה מאוד דברים שהייתי רוצה לעשות במהלך היום במשך חיי. אני בטוח שאם היה לי זמן הייתי מוצא עוד הרבה מאוד דברים שהייתי רוצה לעשות ואני לא מודע אליהם כי אני נמצא רוב היום בעבודה. פחות מעניין לפרט את הדברים האלה כרגע אבל אם זאת שאלה מנחה אז אני אשמח לשמוע את המשך הנקודה..

 

[בת העמק]

פחות מעניין לפרט את הדברים האלה כרגע אבל אם זאת שאלה מנחה אז אני אשמח לשמוע את המשך הנקודה..

הנקודה היא, מניסיוני ומאחרים שכתבו כאן בפורום, שאדם צריך להכיר את עצמו היטב ולהבין האם באמת מתאים לו לצאת ממעגל "הזמן שלי ברשותם של אחרים שליש מהיום". לא כולם מסוגלים למלא לאורך זמן את היומיום שלהם בדברים שגורמים להם תענוג. לפעמים, מה שגורם לתענוג במסגרת חלונות קצרצרים של
פנאי מעבודה- לא בהכרח יגרום לאותה תחושה כשזה ביומיום. אני מתכוונת לנסיעות לחו"ל למשל, או לפיתוח תחביבים. גם לא כל אחד בנוי לבהייה ואי מעש
בחלקים רבים של הזמן.