לא, כשאדם מציג את העמדה:
קיומן של רשתות מזון מהיר היא מלכתחילה תוצאה של תרבות הצריכה שאין בה שום דבר סביר.
הוא זה שמתבטא בקיצוניות ולכן טענת הנגד היא לבחון כמה המילים שלו תואמות את הפעולות שלו.
"קיום של רשתות מזון מהיר היא תוצאה של תרבות הצריכה"?
"אין בה שום דבר סביר"?
מה לא ברור בהחלפה של זמן בכסף?
איך זה לא סביר להחליף זמן, נוחות, וכו' בכסף?
זה נשמע לי שאו שאתה מקבל את זה שיש רף כלשהו של "צרכנות" שהוא סביר, או שאתה חי כמישהו שמנותק לגמרי מ"צרכנות", או שאתה צבוע.
אין אופציה רביעית, לפי ההבנה שלי.
אני לגמרי מסכים שבין הסתמכות עצמית מלאה ובין חיים שבהם אוכלים רק מזון מהיר יש הרבה דברים באמצע.
אני ניסיתי לבדוק עם גם הוא מסכים עם הטענה הזו
לא יודע, אולי לדעתך להוציא כמות מסוימת של כסף בחודש על ״אוכל מהיר״ זה צרכניזם נורא ולדעת מישהו אחר זה סביר.
כתבתי "כמות מסוימת", לא כתבתי "הרבה" או "4000 ש"ח לבן אדם לחודש".
מזון מהיר, להבדיל מאכילה במסעדות מבטאת את אחת הרעות החולות של התרבות.
לדעתי זו טעות לחשוב ככה.
לצורך העניין אני חושב שאפשר בקלות לאכול רק במסעדות ושזה יהיה גרוע גם לכיס וגם לבריאות ואפשר בקלות לאכול רק אוכל מהיר ושזה יהיה גם לא נורא לכיס וגם בריא.
אלו שני "מושגים" / "פעילויות" שכוללות בתוכן כל כך הרבה מגוון שהניסיון להכליל לגביהם משהו זה יומרני משהו.
אוכל מהיר זה גם ארוחת ביג מק, גם סלט, וגם פנקייק מוכן מראש.
במסעדה אפשר לאכול דאבל צ'יזבורגר עם בייקון ואפשר לאכול גם חזה עוף מטובל קלות בלימון (לא שאני אפילו מתיימר להגין תזונתית מה מביניהם עדיף)
לא הסתמכות מוחלטת על האוכל הזה לכלכלת משפחה.
מי עודד כזה דבר? או דיבר על כזה דבר?
