@Koby Paris
לצערי אני ממש לא מסכימה עם מה שכתבת.
בכלל, דומה שאתם מאמינים שנשים בגילאים אלה הן דיי צרות אופקין, ו'בנות עשרה' סטריאוטיפיות, במחילה, עד בחילה.
אני בחורה צעירה, וגם אם איני טיפיקלית לגילי כלל, אוכל לחלוק קצת מהיכרותי את סביבתי.
ראשית, מרבית חברותיי אינן בעלות כל סכום כסף לחסכון, והן אכן מעדיפות 'להשקיע' את כספן בנתיבים אחרים. לאחרות, רבות וטובות - כסף אינו עניין מרכזי, בפרט בשנים אלה. הן אומנם יעבדו פה ושם, יתלוננו על משכורת נמוכה, יחסכו וכו' - אבל במרבית המקרים, הכסף עצמו פחות מהותי. אני מודה שחסרה כאן מחשבת עומק, לרוב מחינוך לקוי והשפעה חברתית שלילית (חינוך לקוי כללי של בני עשרה, בנושאים פיננסיים, והשפעה חברתית בכל הנוגע לתדמית עיסוקן של נשים) - אך מוקד העניין במקום אחר, וסוגיית ההשקעה אינה עולה כלל על סדר היום. כן, לעיתים עקב התמודדויות אישיות (פסיכולוגיות, יחסים, תזונה וכדומה) אך לא פעם עקב חזון אחר (תרומה, התנדבות, שירות צבאי, לימודים).
אך יתרה מזאת, מדובר בבעיה עמוקה יותר - עולם ההשקעות בכללותו נתפס כתחום מקצועי, שדורש הבנה רבה או למצער לימודים. ומשיקולי עניין, לא רבות פונות אליו. אני מאמינה שזו בעיה כלל- חברתית; השקעות נחשבות, בפרט עבור מעמד סוציו אקונומי בינוני-נמוך, ל'עסק של עשירים', ודאי לא דרך חיים או אפשרות למנף מצב כלכלי נתון. זה הגורם המרכזי, לדעתי, שצעירים בכלל פחות פונים לסולידית (פרט לקבוצת ברנשים חסכנים ומתכננים לרחוק), וכן קבוצות סוציואקונומיות מסוימות - פחד, שנובע מחוסר חשיפה נאותה, או חשיפה בכלל.
שנית, לצערי קיימת בעיה של חוסר חשיפה, בקבוצה הנ"ל בפרט. והן דווקא נגישות למדי. יש לי כמה רעיונות,
@הסולידית , אם את מעוניינת לשמוע ואולי אף לשתף פעולה בנושא. זה אולי ידרוש יותר חשיפה, או לפחות שינוי נימה, אבל אפשרי בהחלט. אני מאמינה שרבות מחברותיי וממכרותיי היו מאמצות עקרונות חיים סולידיים אילו היו מקבלות מידע רחב יותר בנושא.
שלישית, זוהי תקופה שמרבית הבחורות כבחורים מקדישים לבגרויות, צבא ונסיעה לחו"ל. אומנם אני חוזרת על דבריי, אך יש להבין שמדובר בתקופה מאוד 'מכוונת מטרה', שמצירה אופקים של רבים (לעיתים הצרת האופקים היא בעלת השפעה הפוכה, בדר"כ למען האמת, אך הרוב ממשיכים במסלול הרגיל). כסף, אם יש אם אין, משמש בתפקידן הפרימיטיבי לסחר חליפין, ונתפס כ'יצור מת' בבניית החיים.
באשר לתכנים ולגישה, אינני מאמינה כלל שדיבור על אופנה/תזונה/... יסייע או יהיה נכון.
מה דרוש הוא יותר פוסטים כמו הפוסט האחרון של 90 השאלות, בשפה 'קלה לעיכול', וכן הפצה.
אל תזלזלו בממד האנושי של קבוצת הגיל הנ"ל. תופתעו לדעת מה רבים האנשים בגיל זה שסולדים מתרבות ההמון, או לפחות מנהלים דיוני עומק, מפתחים עצמם בנושאים מרתקים וחיים מתוך תכנון. יש רבים שאינם כך אומנם, כמו בכל קבוצת גיל ובפרט כשהמדובר הוא ב'מבוגרים טריים', חסרי ניסיון - ועוד בעידן המבוסס על גירויים מיידיים. אך ישנם פנים אחרים - שהופכים בלוגים כמו הסולידית בפרט, שמבטיחים חיי רווחה לא פחות מאשר תרבות ההיי-טק הנוכחית (גם אם דורשים שאיפות אחרות) - לבעלי פוטנציאל גבוה בקרב צעירים. ודווקא לאלה הסולדים מפולחן העבודה.