לא יקרה לדעתי.
היסטורית, שבוע העבודה בן ה-5 ימים הושג באמצעות מאבקים של אירגוני עובדים.
זה לא שאין היום אירגוני עובדים יותר, יש התארגנויות - אבל הם עשו שיפט אידיאולוגי רציני. זה פחות מאבקים של פועלים אמיתיים לשיפור תנאי העבודה, ימי חופש, שעות או שכר, אלא יותר אקטיביזם שמאל כללי, פוליטיקת זהויות, BLM, אנטי-ישראל, זכויות הטרנסים וכו׳. המתאגדים שייכים לפרופיל אחר לגמרי: אלו כבר לא עובדי כפיים (הייצור עבר לסין ולמדינות עניות אחרות), אלא אקדמאים שספגו אידיאולוגיה ספציפית באוניברסיטאות. הם לא בעניין של להילחם על הפחתת שבוע העבודה, הם מעדיפים לדרוש שהמעסיק שלהם ייגנה את ישראל - וזה נכון גם לגבי בריסטות בסטארבקס, עובדים במאפייה כשרה בניו-יורק שהיו בכותרות לאחרונה, ומתכנתים בגוגל שהתבצרו במשרד של מנהל בכיר כדי שייבטל חוזים עם חברות ביטחוניות או משהו כזה.
צריך שביתות ומו״מ על הסכמים קיבוציים. עד שהפוקוס הזה לא ישתנה, אין סיכוי שתקבלו משרה מלאה של 4 ימים.
המשמעות של שבוע עבודה כזה היא בד״כ שמעסיקים יצטרכו לשכור עוד אנשי צוות כדי להשיג כיסוי מלא ולשלם להם זכויות סוציאליות+עלויות העסקה אחרות, או לצמצם שעות פעילות ללקוחות, ואת זה הם לא יעשו מטוב ליבם. מדי פעם יש כותרת על חברה כזאת או אחרת שעברה לשבוע עבודה בן 4 ימים, וזה הגביר את הפרודוקטיביות - אבל זה מתאים אולי רק לעסקים מאוד ספציפיים. נראה אותכם אומרים ללקוח ״סורי, אין לנו תמיכה טכנית בימי שישי״.
אני אומרת את זה בצער רב, בתור אחת שעובדת באירגון עם מלא מלא פגישות משעממות, מטלות ביורוקרטיות שאפשר היה להפסיק מזמן, וטקסים משרדיים מיותרים אחרים. לפחות שליש משבוע העבודה - אין באמת משהו חשוב לעשות, אז ממלאים את הזמן. לעתים יש עבודה כל ה-8 שעות ביום, אבל עם 18 דקות הפוגה בין משימה למשימה, כי המשימות מגיעות בשעות שונות של היום. אם החברה הייתה יכולה להיות כנה, היא הייתה מודה בקול רם שאנחנו פה בעיקר בכוננות/סטנד-ביי, ולכן הדרישה לשעות האלה. מצפים מאיתנו להשתמש בשעות המתות ללימוד עצמי, אבל לי אישית קשה לי להתרכז ככה ולשנות קונטקסט כל פעם.
כשעובדים מהמשרד באופן ספייס גלוי - הזמן המת בכלל מבוזבז, צריך לבהות במסך ואי אפשר לעשות דברים אחרים.
לי אישית יש אפשרות לעבור ל-4 ימים ב-80% משרה, ויש מצב שאעשה את זה ביום מן הימים.