בתור מעסיק הכי פשוט למזער סיכונים במצב כזה
זה רלוונטי רק למעסיק שמפריש יותר מ-6% אבל לא מחיל את סעיף 14 על התוספת. לא מבין מה האינטרס של מעסיק לעשות את זה.
עוד דבר לחשוב עליו הוא שאם עובד עבד כ 20 שנה והופרש לו 6% לפיצויים, התשואה של כל השנים הללו עלולה לפטור את המעסיק מהשלמה או הפתחה משמעותית בסכום שידרש בעת פיטורין
האמת שזה מעורר אצלי תהיות:
זה אומר שרווחים על רכיב הפיצויים, עד לשיעור של 2.33% מהשכר הקובע לפיצויים, הם בפועל רווחים של המעסיק ולא של העובד. מנגד, אם יש הפסדים (בסך הכל) בקופה, המעסיק הרי לא יצטרך להשלים את ההפסד (כלומר, הוא ישלם רק את ה-2.33% החסרים, ולא את כל מה שחסר מה-6% בעקבות ההפסדים. זה אומר שהסיכון הוא על העובד והתשואה למעסיק.
עכשיו, מה הסיכוי שהתשואה על הפיצויים תהיה יותר מ-2.33% מהשכר (שכאמור רק אז העובד מתחיל להרוויח)? אז נניח שהשכר לא עלה בכלל, עבור 5 שנות עבודה, תידרש תשואה שנתית ממוצעת של כ-12% (עבור 10 שנות עבודה, תשואה שנתית של כ-6%) כדי שהעובד בכלל יתחיל להרוויח! (ואם השכר עלה אז אפילו יותר.)
מנגד הסיכון הוא במלואו על העובד.
המשמעות היא שאת רכיב הפיצויים
מהמעסיק הנוכחי עדיף לעובד לשים במסלול ה"בטוח" ביותר (מסלול מזומן במידת האפשר), ו
לא משנה מה אופק ההשקעה (וזה גם בתשובה לשאלה של
@לאץ' כך שלא סטינו מהנושא
)
אגב, תרחיש שבו הפיצויים בהפסד יכול להיות מאוד נפוץ במשבר כלכלי, בו השוק מאבד עשרות אחוזים ובמקביל יש הרבה פיטורים.
